עיני העולם על פריז, שם יוצאת לדרך אולימפיאדה חדשה. ואנחנו בישראל נתקשה להיסחף ולהתרגש עם כולם. חרדה גדולה מרחפת מעל האירוע, ומצטרפת לענני החרדה שמאפילים את שמי ארצנו מאז שבעה באוקטובר.
הפעם – אנחנו בעסק הזה לבד.
בקיץ לפני שלוש שנים, עם פתיחת האולימפיאדה בטוקיו, העסיקו אותנו היציעים שעמדו ריקים בגלל מגבלות הקורונה, החשש שטקס הפתיחה יידחה בגלל התפרצות הנגיף מזן דלתא, התחזיות שחלק מהספורטאים לא יוכלו להגיע לתוצאות הטובות ביותר אחרי שהקורונה פגעה בהכנותיהם. העולם כולו היה שותף אז לחרדות ההן. הפעם העולם משוחרר לחגוג – כשאנחנו מתפללים שהאירוע ייגמר בלי אסון.
היו ימים שיכולנו להתמכר לאשליה הנעימה שהאולימפיאדה היא מפגש פסגה עולמי, שבו בני האדם מתעלים מעל קטנוניות היומיום ונפגשים לחגוג את כל מה שיפה בחיים
היו ימים שיכולנו להתמכר לאשליה הנעימה שהאולימפיאדה היא מפגש פסגה עולמי, שבו בני האדם מתעלים מעל קטנוניות היומיום ונפגשים לחגוג את כל מה שיפה בחיים: גמישותן המרגשת של המתעמלות; נחישותם של הרצים והרצות למרחקים ארוכים; זריזותם המהפנטת של מתעמלי המכשירים קלי התנועה, רגע לפני שהם מכניעים את כוח הכבידה;
עוצמתם של מרימי המשקולות, עם זעקת ההנפה הלא רצונית שבוקעת מפיהם והווריד שמתנפח בצוואר; שרירי החזה הנוצצים במי הבריכה של השחיינים (איש לא התחרה ביכולתו של משה גרטל לתאר אותם בלשונו הפיוטית).
גם עניינים הרבה פחות משמחים נבדקו, נבחנו ונותחו ברצינות רבה: חמקמקותם של סמי המעבדה המתוחכמים החדשים, הרודנות של מנגנוני החסות המסחריים, המחיר הנפשי שנתבעים לשלם אלה שאינם מסוגלים להסתפק בפחות מהגעה לפסגה כדי להיות – ולו לזמן קצר – הטובים ביותר בעולם בתחומם ("איתנו באולפן כלת ישראל לספורט, אסתר רוט שחמורוב, הספורטאית הישראלית הראשונה שהגיעה לגמר אולימפי").
הפעם יהיו הנושאים פרוזאיים ומדכאים יותר: היקף האבטחה סביב ספורטאינו המאוימים. ההתרעות הרבות מפני פיגוע טרור, בעיר שמארחת 15 מיליון תיירים ונפגעה בעשור האחרון ביותר מ-40 התקפות טרור אסלאמיות ("איתנו באולפן ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן").
הפעם יהיו הנושאים פרוזאיים ומדכאים יותר: היקף האבטחה סביב ספורטאינו המאוימים. ההתרעות הרבות מפני פיגוע טרור, בעיר שמארחת 15 מיליון תיירים ונפגעה בעשור האחרון ביותר מ-40 התקפות טרור
השאלות צריכות להטריד לא רק את יוסי כהן: האם 45 אלף אנשי ביטחון, 40 אלף שוטרים מקומיים ומאבטחים ישראלים שילוו את המשלחת יכולים בכלל לאבטח את 42 הקילומטרים של מסלול המרתון, ולהבטיח שאיש לא ישפוך תה רותח על רצי המרתון המעולים שלנו מארו טפרי (סגן אלוף העולם לשנת 2023) וגשאו איילה (ארד אישי וזהב קבוצתי באליפות אירופה ב-2022)?
האם יהיה מי שידאג לכך שלא יניפו שלטי "מהנהר עד הים" ויצרחו קריאות מחאה בדיוק כשארטיום דולגופיאט, בכיר האתלטים שלנו, ינסה להגיע לריכוז המקסימלי ולהיות הישראלי הראשון אי פעם שיצליח לזכות במדליית זהב שנייה?
כולנו מקווים שאמצעי האבטחה הכבדים – "חסרי התקדים", כך נמסר, הכוללים גם אלפי ז'נדרמים, שאלה אנשי אבטחה שרק צרפתים יודעים מה הם בעצם עושים – יצליחו למנוע הפקת סרט המשך ל"מינכן".
כולם מדברים על טרור, אף אחד לא מדבר על צדק. האם במקום להתרווח בכורסה, לשתות בירה קרה, לנשנש ענבים ולעודד מכל הלב את ספורטאינו, נצפה בלב דואב איך ישראל הופכת מוקצת מחמת מיאוס – ברחובות פריז, באצטדיונים, באולמות האתלטיקה ובבריכות השחייה?
כשההיסטוריון פייר דה קוברטן ייסד את הוועד האולימפי הבינלאומי הוא תרם את הביטוי "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר", אבל גם את ההבטחה שתחרויות ספורט יהיו סובלימציה ליצר התחרות שמפעם במין האנושי
כשההיסטוריון הצרפתי פייר דה קוברטן ייסד את הוועד האולימפי הבינלאומי בסוף המאה ה-19 הוא תרם ללקסיקון העולמי את הביטוי "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר", אבל גם את ההבטחה שתחרויות ספורט יהיו סובלימציה ליצר התחרות שמפעם במין האנושי.
התחרויות האולימפיות, קיוו המייסדים, יהפכו גם לתנועת שלום עולמית. בני אדם ממדינות שונות, מתרבויות שונות ועם אמונות שונות, ייפגשו בזירת התחרויות, יכירו אלה את אלה ויגלו שההבדלים ביניהם לא כל כך גדולים. "מלחמות פורצות כי עמים לא מבינים זה את זה", אמר דה קוברטן בנאיביות, והציג עולם שבו תחרויות ספורטיביות מחליפות את העימותים האלימים.
זה לא קרה, וכנראה גם לא יקרה בעתיד הנראה לעין. האולימפיאדה לא נשארה מחוץ לפוליטיקה. היא הפכה לחלק מהפוליטיקה.
המשחקים האולימפיים שנפתחים בסוף השבוע בפריז צפויים להיות אירוע הספורט הפוליטי ביותר בעשורים האחרונים – כשברקע שתי מלחמות ממושכות שממקדות את תשומת לב העולם: המלחמה בין אוקראינה לרוסיה והמלחמה בין ישראל לחמאס ברצועת עזה.
רוסיה הורחקה מהתחרויות (אתלטים מרוסיה ומבלארוס מורשים להשתתף באולימפיאדה בפריז כ"משתתפים עצמאיים" ולא כמייצגי ארצם, בלי דגל ובלי המנון). עלתה דרישה להרחיק גם את ישראל מהתחרויות בגלל החורבן בעזה ותמונות הזוועה שהעולם נחשף אליהן מדי יום בחודשים האחרונים. בישראל, שעסוקה בכאביה, הן נדחקות לשולי החדשות, אם בכלל, ואז הזעם עליהם נראה לישראלים בלתי מובן ומקוטלג כ"אנטישמיות".
עלתה דרישה להרחיק גם את ישראל מהתחרויות בגלל תמונות הזוועה מעזה. בישראל, שעסוקה בכאביה, הן נדחקות לשולי החדשות, ואז הזעם נראה לישראלים בלתי מובן ומקוטלג כ"אנטישמיות"
הוועד האולימפי הבינלאומי דווקא דחה את הדרישה, וקיבל את הטענה הישראלית שמה שמתרחש בעזה "שונה לחלוטין" ממה שקורה באוקראינה, שבה רוסיה השתלטה בין היתר גם על מרכזי הספורט במדינה.
מבקריה של ישראל מחו והזכירו שעל פי הוועד האולימפי הפלסטיני נהרגו ברצועת עזה לא רק עשרות אלפי חפים מפשע אלא גם "300 אתלטים פלסטינים", כולל מאמן נבחרת הכדורגל האולימפית הפלסטינית האני אל מאסדר, ואלוף הקראטה הפלסטיני נאגהם אבו סמארה. טענתם נדחתה. אם ארטיום דולגופיאט יגן על מדליית הזהב שלו, דגל ישראל יתנוסס בפריז ו"התקווה" תרעיד לבבות.
אם ללמוד מניסיון העבר הקרוב – הופעתה של עדן גולן באירוויזיון, ההפגנות והמחאות נגד ישראל בקמפוסים ובפסטיבלי המוזיקה הגדולים והאווירה ברחובות אירופה בכלל ובפריז בפרט – ואחרי משחק הפתיחה של נבחרת ישראל בכדורגל עם שלטי מחאה ביציעים וניסיונות לסנוור את הכדורגלנים בלייזר, אנחנו צפויים בימים הקרובים לשלל מפגני מחאה יצירתיים ומרגיזים, וניסיונות להפריע ואולי גם לפגוע בספורטאים הישראלים – אם לא פיזית ממש, אז בסיכוייהם להצליח, להתרכז, להגיע לשיאם בדיוק ברגע הנכון.
אנחנו צפויים בימים הקרובים לשלל מפגני מחאה יצירתיים ומרגיזים, וניסיונות להפריע ואולי גם לפגוע בספורטאים הישראלים – אם לא פיזית ממש, אז בסיכוייהם להצליח, להתרכז, להגיע לשיאם בדיוק ברגע הנכון
מדליה אולימפית היא תמיד אתגר עצום. לך תתמודד על מדליה כשצורחים עליך מהיציע שאתה הראש ואתה אשם בג'נוסייד, בדיוק ברגע שאתה צריך להיות בשיא הריכוז ולצאת לדאבל צוקהארה בגוף ישר, תרגיל בדרגת קושי F ששווה 0.6 נקודות בונוס! אין לכם מושג כמה זה קשה לביצוע. גם לי לא.
צפויים לנו כנראה גם לא מעט אירועים מדכדכים שבהם ספורטאים יפנו גב עוין למתחריהם הישראלים, לא ילחצו את ידם כמקובל ואולי גם יסרבו להתחרות איתם במחאה, גם אם המחיר יהיה הדחה מהתחרויות. זה כבר קרה לא פעם בעבר (בפברואר נבחרת הנשים בכדורסל מאירלנד סירבה ללחוץ את ידי הכדורסלניות הישראליות באליפות אירופה כמחאה על החורבן בעזה).
כל אקט כזה ימקד אליו מייד תשומת לב עולמית, והאולימפיאדה עלולה להפוך למפגן מחאה ענק נגד ישראל.
הלב יוצא אל הספורטאים שבתנאים המאוד לא פשוטים של ישראל התמסרו לאתגר האולימפי, וכעת ייקלעו לעין הסערה בעל כורחם.
הוועד האולימפי הבינלאומי אמנם חוזר ומזכיר ש"ספורטאים אינם אחראיים להחלטות של הממשלות שלהם" – אבל באולימפיאדת פריז 2024 הספורטאים הישראלים צפויים להתחרות נגד יריביהם הספורטיביים כשהם נושאים על כתפיהם גם את המשקל הכבד מנשוא של הרגע הזה בחיי האומה.
בפריז 2024 הספורטאים הישראלים צפויים להתחרות נגד יריביהם הספורטיביים כשהם נושאים על כתפיהם גם את המשקל הכבד מנשוא של הרגע הזה בחיי האומה
הם אינם אחראיים להחלטות של הממשלה – אבל ייתכן שהם ייאלצו לשלם את המחיר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו