במאבק בקורונה יש להסברה חשיבות עליונה, שכן היא המפתח לשתוף הפעולה עם האוכלוסיה, אשר בלעדיו מאבק זה לא יצליח. לדאבוננו, מערך ההסברה הקיים לוקה מאוד בחסר וישנו צורך דחוף לשקמו. מטרת רשומה זאת היא להצביע על המרכיבים ההכרחיים לשיקום מערך ההסברה הרצוייה, שניתן ליישמם ללא דיחוי.

לדאבוננו, מערך ההסברה הקיים לוקה מאוד בחסר וישנו צורך דחוף לשקמו. מטרת רשומה זאת היא להצביע על המרכיבים ההכרחיים לשיקום מערך ההסברה הרצוייה, שניתן ליישמם ללא דיחוי

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הציבור אינו טיפש ורוצה לדעת ולהבין יותר, ובעיקר לדעת מה מצפה לנו. חשוב שהמידע המרכזי ינתן באופן מסודר ושוטף, ע"י אנשי מקצוע מיומנים, המסוגלים להשיב לשאלות, הסביר את כל היבטי המחלה ולהבהיר במהימנות מה אנו יודעים ומה לא.

חשוב להקים מוקדים זמינים ופשוטים במערכת ובאינטרנט לשאלות ותשובות של הציבור הרחב, שדרכם ניתן יהיה לתת תשובות אמינות ומקצועיות. רופאים מכובדים ופרופסורים מלומדים שאין להם ידע או נסיון במחלות זהומיות שלא לדבר על פוליטיקאים, אינם תחליף לאנשי מקצוע.

קשה גם להגזים בחשיבות שישנה לדמות ולאישיות של מי שיהיה מופקד על ההסברה. דוגמה מצויינת לכך הוא ד"ר אנטוני פאוצ'י בארה"ב. פאוצ'י הוא רופא וחוקר, ומומחה במחלות זהומיות ואימונולוגיה, העומד בראש המרכז למחלות זהומיות ואלרגיה של מכוני הבריאות הלאומיים של ארהב. הוא היה שם כבר במהלך מגיפת האיידס, האבולה, והשפעות שקדמו לקורונה. רקע זה בנוסף לאישיותו המיוחדת ויכולת ההסברה שלו – הפכו אותו בחודשים האחרונים למסביר הלאומי של הקורונה בארה"ב.

הוא אינו זורע פחד, הוא מודה בפה מלא מה אינו יודע ומסביר במקצועיות ובבטחון את מה שאנחנו יודעים. מערך ההסברה בישראל זקוק מאוד ל"פאוצ'י" כזה ולחבורת אנשי מקצוע משלו, שישקמו את מערך ההסברה שלנו.

רופאים מכובדים ופרופסורים מלומדים שאין להם ידע או נסיון במחלות זהומיות, שלא לדבר על פוליטיקאים, אינם תחליף לאנשי מקצוע. קשה גם להגזים בחשיבות דמותו ואישיותו של מי שיופקד על ההסברה

יש היום הרבה בלבול ומבוכה בציבור הרחב לגבי המגיפה, ועל כן חשוב שהמידע הבסיסי שיפורסם יהיה עדכני ומאוזן. מעבר לדיווח היומי על מספר האנשים שנמצאו חיוביים לנגיף, חשוב לדווח כמה מהם חולים וכמה ללא סימנים, כמה מאושפזים והעיקר כמה מהם מונשמים.

מספר המונשמים הוא זה שראוי לתשומת הלב, שכן הוא המתאם הטוב ביותר ליכולת מערכת הבריאות לעמוד במעמסה, ולכן הוא זה שלפיו ניתן לשקול הנחיות מחמירות.

לציבור חשוב גם לדעת מה חלוקת הגילים ובאיזה מקומות התגלו נשאים והיכן רכוזי הנדבקים. את המידע הזה יש לפרסם ולהפיץ בכל אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות.

ובאשר לתחזיות של פני המגיפה בעתיד הקרוב והרחוק, יש להזהר מאוד מפני השמוש במודלים לחיזוי ובמיוחד לגבי הפצתם לציבור. לכל המודלים יש מגבלות ברורות ואין לשכוח שהשמוש בחלק מהם בתחילת המגיפה היה הבסיס לתחזיות האימה שלא התממשו והוכחו כמוטעות.

חשוב להבהיר שוב ושוב  שהמחלה אינה מסוכנת למרבית האוכלוסיה ובודאי שלא לילדים ולצעירים בתוכה. ולגבי סיבוכי המחלה, מן הראוי להדגיש את גבולות הידע שלנו לגביהם, את היותם בעיקר בקבוצות הסיכון, ואת זה שהם ככל הנראה לא שכיחים.

ולבסוף, חשוב מאוד לשתף את הציבור גם במידע חדש המתפרסם כל העת ואשר עשוי להשפיע על התנהגותו וגם על קביעת המדיניות הכללית. דוגמה אחת לכך הוא מחקר שנערך בארה"ב בקרב צוותים של עובדי בריאות שהתפרסם רק השבוע. המחקר הראה באופן ברור שחבישת מסיכה מגנה במידה משמעותית מפני הדבקה והוא מספק בכך תמיכה ברורה לעובדת חשיבותה הבלתי מעורערת של המסיכה למניעת הדבקה.

מספר המונשמים הוא זה שראוי לתשומת הלב, שכן הוא המתאם הטוב ביותר ליכולת מערכת הבריאות לעמוד במעמסה, ולכן הוא זה שלפיו ניתן לשקול הנחיות מחמירות

הארגון מחדש של המאבק בקורונה בהנהגתו של פרופ' רוני גמזו הוא הזדמנות נאותה לשיקום מערך ההסברה שיתרום להחזרת אמון הציבור במערכת וביכולת שלנו להתמודד עם המגיפה.

פרופ' צבי בנטואיץ' הוא רופא, אימונולוג וחוקר. חבר מועצת החירום למשבר הקורונה, פרופ' מן המניין (אמריטוס) ברפואה באוניברסיטה העברית, פרופ' מן המניין נלווה פעיל במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן גוריון ונשיא עמותת נאלא הפועלת באתיופיה למיגור המחלות הטרופיות המוזנחות. הוא גם חבר הנהלת רופאים לזכויות אדם, והרופא/חוקר הראשון שטיפל באיידס בישראל ומי שהקים את מרכז האיידס הראשון ואת קבוצת המחקר הראשונה לנושא בארץ.

עם סיום השבוע הראשון במשפטו הפלילי של דונלד טראמפ, עסקה התקשורת בעיקר בדרמה סביב בחירת המושבעים ובהשלכות המשפט על הבחירות לנשיאות.

אלא שהדיווחים מאולם המשפט בניו יורק מעלים גם השוואות בלתי נמנעות, ואיתן מחשבות נוגות, לגבי משפט אחר, המתקיים כאן אצלנו, בבית המשפט המחוזי בירושלים. זהו כמובן משפטו הפלילי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המתנהל כבר כארבע שנים – ואשר סופו כלל אינו נראה באופק.

עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.

כמו חג הפסח, ופורים שקדם לו, גם חג המימונה יצוין בשמחה מהולה בעצב, בצל החטופים השבויים עדיין ומלחמת חרבות ברזל, שהציפה מאורעות מימים חשוכים של פרעות ביהודים.

המימונה, עם ברכת "תרבחו ותסעדו" ומטעמים מתוקים, כבר מזמן אינה נחלתם של יוצאי צפון אפריקה בלבד. והחג שהיה מזוהה בעיקר עם יהודי מרוקו ופוליטיקאים "היורדים" אל העם, הפך תוך כמה עשורים לחג כלל ישראלי. גם כאלה שמוצאם רחוק מהרי האטלס ומדבר סהרה מכינים מופלטה וספינג' וחוגגים את החג.

אמיר בשה הוא שותף במשרד עורכי הדין בשה זבידה המתמחה במשפט עבודה קיבוצי ואישי. מנכ"ל מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, העוסק בהנצחת גולדה מאיר, תוך עיסוק בפועלה ומורשתה, קידום מנהיגות נשים, עידוד מחקר ושיח על מדינת הרווחה ועידוד מחקר ושיח על שאיפתה של ישראל לשלום וביטחון. עו"ד בשה חיבר מאמרים ומחקרים רבים בנושא משפט עבודה והוא בעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה מאוניברסיטת תל אביב.

הגיע הזמן לחשוף את טיבה של הסיסמה החדשה שפרצה לחיינו ב-7/10: ביחד ננצח. מדובר בקופירייטינג גאוני, שדי קשה להתווכח איתו. הסיסמה הזו פרצה דרך כל גדרות החשיבה הביקורתית, ולמרות כל התראות התצפיתניות של האמת וההיגיון.

נכון היה לפרק את הסיסמה לשתי מילים, ולשאול מה זה אומר ננצח, ומיהם הביחד שאמורים לנצח. הקופירייטר הגאון הוא לבטח תומך הממשלה, אולי אפילו העומד בראשה.

שלומי ששון הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מחבר הספרים: "החילוניות החדשה – אידיאולוגיה, פילוסופיה, אקטיביזם" (רסלינג), "לנשים בירושלים אין גלגיליות" (ספרא), ו"כולנו יצורים פילוסופיים - על אומנות הפילוסופיה היישומית לחיים הטובים" (פרדס)