מי מבין את תחמוני בנימין נתניהו בניסיונותיו לשמור על הכסא ולמנוע משפט? כעת יש דיבורים על כיפוף הכללים כדי לבטל את הבחירות החוזרות שהוא עצמו הינדס לאחר שלא הצליח להקים קואליציה בעקבות הבחירות המוקדמות באפריל, שהוא עצמו יזם.  מישהו באמת יכול להגיד מה קורה פה?

אני נזכר בערגה ברומניה לפני כשלושים שנה, בימי הראשונים ככתב זר של סוכנות הידיעות AP. עד היום מעטים יכולים לומר מה באמת קרה שם.

במבט לאחור, נראה שהקומוניסטים הרומנים ביימו הפיכת חצר כשראו את הגוש הסובייטי מתמוטט סביבם ומפגינים בארצם יוצאים אף הם לרחובות.

הדיקטטור ניקולאי צ'אושסקו ואשתו אלנה, שניהלו את המדינה שנים כרכושם הפרטי, נלכדו עת ניסו להימלט מבוקרשט במסוק. ביום חג המולד של שנת 1989, בבסיס צבאי מרוחק, הם נידונו למוות במשפט בזק הזוי, ונורו. קבוצה שקראה לעצמה "חזית ההצלה הלאומית" תפסה את השלטון והבטיחה בחירות. הדמוקרטיה יצאה לדרכה המקרטעת.

ציניקנים ישוו את נתניהו ואשתו שרה, שמעורבותה בענייני ציבור באמת די משונה, לצ'אושסקוס. אבל זה יהיה מרושע. לי יש השוואה אחרת.

במשך כמה שבועות נמשכו קרבות ירי בלתי מוסברים ברחובות ערים שונות ברומניה. אמצעי התקשורת הממלכתיים, שנשלטו עתה על ידי ה"חזית", דיווחו כי "טרוריסטים", שרידי המשטרה החשאית של צ'אושסקו, ניסו לבצע מהפכה נגדית. כ -1,000 בני אדם נהרגו לפני ש"הטרוריסטים" נעלמו כלעומת שבאו.

במהירות התפשטה תיאוריה שהירי בוצע על ידי השלטון החדש כדי לערפל את התמונה הלא-אלגנטית ולגרום להפיכת החצר להראות כמרי עממי אמיץ. זו היתה חשיפתי הראשונה לתיאוריות הקונספירציה של הבלקנים, והייתי ספקני למדי; פגשתי בחיים מעט מאד אנשים שמסוגלים לארגן ולבצע מזימות, להעלים עקבות ועדויות, ואחרי זה גם לסתום את הפה.

נעשיתי פחות ספקני אחרי שפגשתי את יון אילייסקו, הקומוניסט לשעבר שהפך לנשיא באותה תקופה סוערת. הוא היה דברן חלקלק (למרות סגנון ביורוקרטי מסויים) ובעל יכולת גאונית לשכנע אנשים. במשך חודשים ארוכים הוא התנהג כאב סלחן כלפי מפגינים זועמים שהתנחלו בכיכר המרכזית וקיללו אותו ואת ממשלתו  כ"קומוניסטים בסתר". אבל זה היה זמני.

יום אחד שוטרים נכנסו במפגינים, רבים מהם סטודנטים, ועצרו כמה מהם, כולל אותי כשניסיתי להיכנס לדירתי שהייתה בקרבת מקום. הם קרעו את החולצה שלי לגזרים וחבטו לי על הראש באלות. הם כמעט שברו לי את הרגל כשהשליכו אותי לתוך ניידת בלי חלונות תוך כדי שאני זועק לשווא: "אני כתב אמריקאי". הרגשתי איך הטנדר דוהר מעל מהמורות ופונה בפראות לכל כיוון, ובחושך יכולתי להריח הרבה אלכוהול על אחי העצורים.

"אתה מה עשית? "שאל אחד מהם. "שום דבר", עניתי ברומנית טובה למדי, כי שני הורי ילידי ארץ זו. "אני רק כתב אמריקאי". החברים החדשים שלי התפקעו מצחוק והחלו לשיר בקול אחד: "כולנו רק כתבים אמריקאים!" לא קיבלתי כבוד רב באותו יום.

הכותב אחרי מעצר באדיבות משטרת בוקרשט, 1991

עד מהרה החריפו את הצעדים נגד המפגינים ולבסוף פיזרו אותם באמצעות כורי פחם אלימים שהובאו מן הפרובינציות כדי לשבור גולגלות. אנשים נהרגו ונפצעו וההפגנות דעכו.

אולי כדי לפצות אותי על האי נעימות, קיבלתי זימון אישי כמה שבועות לאחר מכן לראיין את הנשיא בארמונו, קוטרוצ'ן. תוך שהתמקמנו על כיסאות מעוטרים בצורה אבסורדית, הופיעה מצלמת טלוויזיה ענקית. שאלתי מה קורה. "שום דבר", אמר אילייסקו. "זה לארכיון הנשיאותי". קיבלתי את ההסבר והראיון יצא לדרך.

שאלתי את אילייסקו איך זה יכול להיות שכמעט שנתיים אחרי המהפכה לא הועמדו לדין "טרוריסטים", והמסתורין עדיין שורר. ההסבר של אילייסקו היה די חכם, בהנחה שהוא רואה את הקהל שלו כשוטים.

"ההתנקשות בחייו של ג'ון קנדי ​​נותרה בגדר תעלומה גם כן", אמר. "אם אמריקה, על כל המשאבים שלה, לא יכולה לפתור את הרצח של אדם אחד בכמעט 30 שנה, איך נוכל אנו לפתור 1,000 מקרי מוות רק בשנתיים?"

בראיון טלוויזיוני אתה קורא תיגר על שטויות; אולי הייתי מציין שההיגיון הפוך, שכן קשה יותר להסתיר טבח מאשר רצח. אבל זה היה ראיון למטרות טקסט בלבד, והזמן שלנו היה מוגבל, ולכן הנחתי לעניין.

שנים לאחר מכן נזכרתי בעניין קנדי, כאשר נתניהו אמר לי בפגישתנו הראשונה שהוא מצפה מהפלסטינים להסתפק באוטונומיה בדיוק כמו הקטלאנים – תוך התעלמות מהעובדה שאלה אזרחי ספרד. גם הוא מניח שהקהל הוא שוטה, וכמו אילייסקו הוא עושה את זה בסטייל מסויים.

הראיון עם אילייסקו שודר במלואו באותו ערב בערוץ הטלוויזיה היחיד ברומניה, וכל המדינה ראתה אותי מקבל את כל השקרים שלו ללא ביקורת ואפילו מהנהן, כמו שעושים. נראתי כמו אידיוט, אבל מצד שני במשך חודשים אנשים חשבו שאני סוג של משנה לנשיא. אולי לא הבינו הרבה אז בענייני תקשורת חופשית, אבל אני זוכר שזה היה מעניין.

אילייסקו היה פוליטיקאי מבריק. הוא שיקר ותחמן בחן ורוגע, ופשוטי העם  במיוחד אהבו את תחכומו. ליברלים ואינטלקטואלים מרטו את שערותיהם מרוב זעם, אבל אלה תמיד במיעוט.

בכזב שייראה אירוני לישראלים,  אילייסקו הצליח למצב את מתנגדיו כלאומנים קיצונים. הוא התהלך על במת הפוליטיקה הרומנית בתור האדם החיוני, זכה בבחירות בלי לזייף קולות, ולזמן מה נראה נצחי.

את המדיניות שלו, בדיעבד, קשה לגנות באופן חד-משמעי. בסופו של דבר, אילייסקו התעקש על שינוי איטי בכל הדברים, מה שחיזק את האשמות שהוא סוג של קומוניסט אך גם מנע כאוס.

תחת שלטונו נדחו הפצרות קרן המטבע הבינלאומית להפעלת טיפול בהלם של רפורמות קפיטליסטיות; ריכוזיות מסויימת נשארה, וגם מדינת רווחה. נשארה גם השחיתות. כולם רטנו, אבל רומניה ניצלה מההפרטה המהירה שגרמה להתרוששות המונית ולעליית האוליגרכים ברוסיה. היא התקבלה לאיחוד האירופי רק בשנת 2007. אבל מצד שני היא לא סבלה מתגובת נגד לדמוקרטיה, לא צץ שום סוג של פוטין מקומי. עכשיו רומניה בסך הכל מדינה די רגילה, וגם מאד יפה.

כמו אצל אילייסקו, אין הסכמה על המדיניות של נתניהו, ובעוד ש"האליטות" סבורות שהוא מוביל את המדינה לאסון, יש גם טיעונים אחרים. האם נתניהו היה משלח כורים אלימים בסטודנטים חסרי ישע? אני בטוח שיש מי שרואה את הפיאסקו המביש של ימים אלה ולא פוסל את האפשרות. אשר לי, אני באמת לא יכול להגיד.

אני כן יודע שאילייסקו הבלתי-מנוצח, שגרם ליריביו להראות כמו ילדים מתקוטטים, עומד סוף סוף למשפט. הוא הואשם לפני חודשיים בפשעים נגד האנושות על "תיק המהפכה" ועל השתוללות הכורים. הוא מכחיש את ההאשמות.

כך חולפת תהילת עולם, בכל עת, בכל מקום.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

גלידה (בערבית: בּוֹזַה) בכדאש הפכה למוקד גאווה לאומית סורית. מדוע הסורים, מכל הקשת הפוליטית ומכל העדות, מעריצים כל כך את הגלידה, עד כדי סיכון חייהם במחאה נגד סגירתה? הכירו את ההיסטוריה של הפנינה הקולינרית המתוקה של דמשק.

לפני ארבעה חודשים הלך לעולמו מֻוַּפַק בַּכְּדַאש, הבעלים ממוצא כורדי של הגלידה הידועה בסוריה ואולי הטובה ביותר במזרח התיכון. בכדאש אינה עוד גלידה אלא מוסד עם עבר היסטורי מפואר.

לפני ארבעה חודשים הלך לעולמו מֻוַּפַק בַּכְּדַאש, הבעלים של הגלידה הידועה בסוריה ואולי הטובה ביותר במזרח התיכון. בכדאש אינה עוד גלידה אלא מוסד עם עבר היסטורי מפואר

הגלידה ממוקמת בשוק חמידייה העתיק המקורה' המוביל למסגד האומיי. רוב הסורים "עלו לרגל" לאתר הגלידה הדמשקאי מתישהו בחייהם בבילוי בבירה, בהם דורות של אנשים שהמקום נקשר עם זיכרונות הילדות שלהם.

במקום ישבו מפורסמים, ידוענים ופוליטיקאים סורים ומהעולם הערבי ובכלל, בהם המלך פייסל' שמלך חמישה חודשים על סוריה ב-1920 ולורנס איש ערב.

מסורת ערבית

בניגוד לרוב הגלידות באזור והניסויים לחקות את ההצלחה (כמו "אייס קרים אומייה"), שומר בכדאש על הטכניקות המסורתיות הישנות להכנת מה שמכנים הסורים "אל-בּוזַה אל-ערבייה אל-אַסְלִייַה" (הגלידה הערבית המקורית).

הבעלים של בכדאש לא מוכנים להכניס מכונות חדישות אלא מעדיפים בעבודת יד להכין את הגלידה ע"י המִהְבַּאג', (מעין מכתש ועלי), כלי העץ בו גם טוחנים קפה ערבי, וגם להכין בהקצפה ידנית את ה"קִשְטַה", השמנת המתוקה.

הבעלים של בכדאש לא מוכנים להכניס מכונות חדישות אלא מעדיפים בעבודת יד להכין את הגלידה ע"י המִהְבַּאג', כלי העץ בו גם טוחנים קפה ערבי, וגם להכין בהקצפה ידנית את ה"קִשְטַה", השמנת המתוקה

היסטוריה מפוארת

הסיפור מתחיל בשנת 1895, כאשר מחמד חמדי בכדאש, אביו של מופק, פתח בגיל 28 את הגלידה באישורו של מושל דמשק נאזם פאשא, שלא פעם הגיע להתפנק בגלידה קרה ביום חם.

בכדאש יצר את התערובות המיוחדות של הגלידה ע"י שילוב פרחי הסחלב שהיה מביא מהאזורים ההרריים, יחד עם חלב שהקפיד שיהיה תמיד טרי. מייסד הגלידה מכר טעמים שונים של גלידה מפירות שונים וגם משקה סחלב חם ועוגיות שונות.

בשנים הראשונות להכנת הגלידה המשימה לשמור על הקירור הייתה מסובכת. פלאחים שעבדו אצל בכדאש היו מביאים קרח מהר החרמון בחביות נחושת על עגלות רתומות לחמורים בדרך לחנות בדמשק.

ב-1930 הוקל מאד על הפעלת החנות, כאשר העיר דמשק חוברה לראשונה לרשת חשמל והובאו המקררים הראשונים מאיטליה. כשהתראיין חמדי בכדאש הזקן לפני שנים, טען כי מומחים לגלידה באו מאירופה, בעיקר מצרפת ומאיטליה, ללמוד את שיטותיו ולייצאן למערב.

מופק בכדאש הבן שהתראיין אף הוא לפני כמה שנים, סיפר כי הסולטן עבד אל-חמיד השני, ששמע על הגלידה המצליחה בדמשק, ביקש מבכדאש האב להקים סניפים באיסטנבול ובאנקרה ב-1897.

בדמשק עצמה היו עוד בתקופה העות'מנית מזמינים מבכדאש עגלות עמוסות בגלידה לאירועים כגון חגים וחתונות. לטענתו של מופק בכדאש הוא מיצרני הגלידה הראשונים במזרח התיכון.

בשנים הראשונות להכנת הגלידה המשימה לשמור על הקירור הייתה מסובכת. פלאחים שעבדו אצל בכדאש היו מביאים קרח מהר החרמון בחביות נחושת על עגלות רתומות לחמורים בדרך לחנות בדמשק

למעשה, לגלידה עצמה יש היסטוריה הרבה יותר עתיקה והכינו אותה כבר בפרס הקדומה וברומא העתיקה. לפי אחד הסיפורים הביא מרקו פולו את שיטת הכנת הגלידה לאיטליה ממסעו במזרח הרחוק במאה ה-13. הגלידות המתועדות הראשונות בספרי מתכונים באירופה קדמו במאתיים שנה לגלידה של בכדאש בדמשק, בעיקר בצרפת ובאיטליה והגיעו לאנגליה במאה ה-18.

בבכדאש ישבו חלק מהוגי הנהד'ה, התחייה הלאומית הערבית והלאומנים הסורים שתכננו את המרד נגד העות'מנים. אח"כ ליקקו גלידה בבכדאש גנרלים סורים שערכו את גל ההפיכות של שנות ה-50 וה-60, כולל רה"מ הראשון שוכרי אל-קוותלי.

סאמי מרואן מביד, הנחשב בעולם הערבי להיסטוריון המוביל בימינו לחקר ההיסטוריה של דמשק, כתב כי חוסיין בן טלאל מלך ירדן (אביו של המלך הנוכחי עבדאללה השני) פגש אישית את מופק בכדאש כאשר אכל גלידה בדמשק. חוסיין אמר אחרי ביקורו בהלצה: "המקום הזה (גלידת בכדאש) יותר ישן מהרפובליקה הסורית, ממלכת ירדן ומהסכמי סייקס-פיקו גם יחד".

גלידה תחת אש

גלידת בכדאש הייתה תחנה קבועה לכל תייר שהיה מבקר בדמשק. המקום נפגע קשה במלחמת האזרחים שהחלה ב-2011, ולא רק מבחינה כלכלית. למרות שלאחר שבע שנים נראה היה כי המלחמה הולכת להסתיים והבירה דמשק מוגנת, התפרצה בינואר 2018 מחאה ברשתות החברתיות בסוריה ובעיקר בבירה בשל הכוונה לסגור את גלידת בכדאש.

גלידת בכדאש הייתה תחנה קבועה לכל תייר שביקר בדמשק. המקום נפגע קשה במלחמת האזרחים שהחלה ב-2011, ולא רק כלכלית. בינואר 2018 פרצה מחאה ברשתות החברתיות בסוריה בשל הכוונה לסגור אותה

עיריית דמשק החלה להפיץ ידיעות כוזבות כי הגלידה אינה עומדת עוד בתנאים סניטרים ויש במקום עכברים וג'וקים. המוחים סיכנו את חייהם במחאה גלויה נגד השלטון, במאמץ להשאיר את פינת גן העדן בגיהינום הסורי.

במחאה ברשת נחשפה האמת, כי מאחורי ההאשמות של העירייה עומדת כוונה למכור את המקום לאיראנים, המשתלטים על נדל"ן בבירה הסורית למטרות אסטרטגיות.

אחת הטענות המגוחכות של השלטונות הייתה שבנוסף לזוהמה במקום, מרמים את הלקוחות בבכדאש ומערבבים פיסטוקים עם בוטנים זולים. על כך הגיב בהומור אחד המוחים ברשת וכתב:

"מה הבעיה לערבב פיסטוקים עם בוטנים, הרי אתם (שלטון הנשיא בשאר אל-אסד) ערבבתם את החיילים הסורים עם החיילים האיראנים, הלבנונים, האפגנים, הפקיסטנים העיראקים והרוסים ודווקא יצא לכם מצוין…".

המזימה האיראנית נתקלה בהתנגדות עממית סורית והשלטונות החליטו להיכנע ולבטל את מכירת המקום.

עיריית דמשק החלה להפיץ ידיעות כוזבות כי הגלידה אינה עומדת עוד בתנאים סניטרים ויש במקום עכברים וג'וקים. המוחים סיכנו את חייהם במחאה גלויה נגד השלטון, במאמץ להשאיר את פינת גן העדן בגיהינום הסורי

ב-2013 פתח בכדאש לראשונה סניף בעמאן בירת ירדן, אולי כדי להביא משהו מטעמיה של סוריה לפליטים הרבים שברחו ממלחמת האזרחים לממלכה ההאשמית. הסניף עובד עד היום.

מקור גאווה

דווקא כעת, בתקופת השפל הקשה בה מצוי העם הסורי, גלידת בכדאש מסמלת מופת למצוינות ואיכות סורית, כזו היכולה לשמש דוגמה למדינות האזור. בכדאש ממוקמת באופן סמלי ליד סמלים של האסלאם, שהפכו גם לסמלי הלאומיות הערבית: קברו של המצביא הכורדי סלאח א-דין מהמאה ה-12 שניצח את הצלבנים והמסגד האומיי, המזכיר לסורים את תקופת הזוהר של כמעט מאה שנה בה נשלטה הח'ליפות המוסלמית האומיית מהעיר דמשק (מאות 7-8 לספירה).

לפני ארבעה חודשים הקדישה העיתונות הערבית מאמרי פרידה וצער ממי שכונה "השיח' (לא השף) של הכנת הגלידה". ההיסטוריון סאמי מביד כתב כי מותו של מופק בכדאש הוא אבדה גדולה למורשת ההיסטורית של העיר. אולי מותו מסמל את מצבה העגום של סוריה בסופה של מלחמת אזרחים נוראית שנמשכה שנים והותירה מדינה הרוסה וענייה.

ההיסטוריון סאמי מביד כתב כי מותו של מופק בכדאש הוא אבדה גדולה למורשת ההיסטורית של העיר. אולי מותו מסמל את מצבה העגום של סוריה בסוף מלחמת אזרחים נוראית שנמשכה שנים והותירה מדינה הרוסה וענייה

אך בבכדאש ממשיכים להגיש את הגלידה, וההיסטוריה של המזרח התיכון בכלל ושל דמשק בפרט תמשיך לנוע לכיוונים בלתי צפויים כרגיל. ומי יודע? אולי יום אחד יישבו בגלידה בכדאש גם תיירים ישראלים? אנשאללה.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

חמאס מנסה להעכיר את היחסים הטובים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות תחקיר מפוברק בערוץ אל-ג'זירה על פעילות המוסד באיסטנבול. חמאס מודאגת מההתקרבות של טורקיה לישראל, אך טורקיה הבהירה לה כי הדבר לא ישפיע על יחסה אליה ואף נתנה לה ערבויות בכל הקשור להמשך פעילותה בטורקיה.

תנועת חמאס עוקבת בדאגה אחר ההתקרבות המחודשת בין טורקיה לישראל ואחר המאמצים המשותפים של המודיעין הטורקי "מיט" ביחד עם המוסד הישראלי לסכל פיגועים של המודיעין האיראני נגד ישראלים בטורקיה. מאמצים שנשאו פרי והידקו את הקשר בין שני ארגוני המודיעין.

חמאס עוקבת בדאגה אחר ההתקרבות המחודשת בין טורקיה לישראל והמאמצים המשותפים של המודיעין הטורקי והמוסד הישראלי לסכל פיגועים של המודיעין האיראני נגד ישראלים בטורקיה

הנהגת חמאס חוששת שההתקרבות הזו של טורקיה לישראל תפגע ביחסים שלה עם ההנהגה הטורקית. לח'אלד משעל, מנהיג חמאס בחו"ל, יש קשרים מצוינים עם הנשיא ארדואן וכך גם למנהיג התנועה אסמעיל הניה.

העיתון "ראי אליום" דיווח ב-1 ביולי כי במגעים שהיו באחרונה בין תנועת חמאס להנהגה בטורקיה לובן נושא ההתקרבות בין טורקיה לישראל.

על פי הדיווח, ההנהגה הטורקית הסבירה להנהגת חמאס את שיקוליה ומניעיה להתקרבות המחודשת לממשלת ישראל הנוכחית.

הנהגת חמאס קיבלה מההנהגה הטורקית ערבויות לכך שהאסטרטגיה שלה כלפי תנועת חמאס לא השתנתה בשלב הזה וכי היחס שלה לחמאס איננו מושפע מהעמדה הישראלית.

טורקיה אף נתנה הוכחות לכך שאין שינוי ביחסה כלפי חמאס. השלוחה של הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול ממשיכה לפעול כרגיל למרות הדרישה הישראלית לסגור אותה.

השלוחה של הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול ממשיכה לפעול כרגיל למרות הדרישה הישראלית לסגור אותה.
טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה וכי הטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא. pic.twitter.com/xfMGUGb5tc

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 5, 2022

את השלוחה הזו מפעילים מחבלים שגורשו מהשטחים במסגרת "עסקת שליט" והיא מכווינה פיגועים בשטחי הגדה ובישראל.

על פי הדיווח, טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה, והטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא.

טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה, והטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא

ההערכות בחמאס הן כי עד לבחירות ב-2023 שיתקיימו בטורקיה אין חשש ליחסים בין התנועה לטורקיה והם ימשכו כרגיל. אם הנשיא ארדואן לא ייבחר פעם נוספת זה כבר סיפור אחר וייתכן שחמאס תצטרך לצמצם את פעילותה בטורקיה ולהעביר את השלוחה של הזרוע הצבאית מאיסנטבול למקום אחר.

ניסיון להכפיש את פעילות המוסד בטורקיה

בחמאס מבינים היטב כי למוסד הישראלי יש יכולות מודיעיניות מצוינות וכי הוא גם סיפק למודיעין הטורקי הוכחות כי שלוחת חמאס באיסטנבול עוסקת בטרור וגם בחתירה נגד שלטון הרש"פ בגדה.

השלוחה הזו מפעילה בין היתר חדר האזנה ומעקב אחר פעילות הרש"פ וגורמים מסוימים בישראל. המידע המודיעיני מועבר להנהגת חמאס ברצועת עזה, לחזבאללה בלבנון וגם למודיעין האיראני ולכוח "קודס".

לכן הנהגת חמאס מנסה כעת להכניס טריז בין המוסד הישראלי למודיעין הטורקי.

ערוץ אל-ג'זירה, אחד השופרות של חמאס המשדר מקטאר, שידר ב-1 ביולי "תחקיר" ארוך הנקרא "פעילות המוסד באיסטנבול".

ערוץ אל-ג'זירה, אחד השופרות של חמאס המשדר מקטאר, "תחקיר" ארוך הנקרא "פעילות המוסד באיסטנבול".
ב"תחקיר", הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות של אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה.

ما خفي أعظم- الموساد في إسطنبول https://t.co/VEHBSlg7Bx דרך @YouTube

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 5, 2022

ב"תחקיר", שהיה למעשה תשדיר תעמולה לתנועת חמאס, הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות של אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה. האנשים האלה דיווחו לשלטונות הטורקים על הפעילות של המוסד.

ב"תחקיר", שהיה למעשה תשדיר תעמולה לחמאס, הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה. אנשים אלה דיווחו לשלטונות הטורקים על פעילות המוסד

באוקטובר 2020 עצר המודיעין הטורקי 15 חשודים בריגול עבור המוסד. רוב החשודים היו סטודנטים שנשלחו ללמוד בטורקיה. המוסד, לטענת הטורקים, התמקד בפעילות גיוס של בני הקהילות הערביות המתגוררים בטורקיה והקשר עימם היה בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות והוא ניסה לקבל מידע על פעילי חמאס בטורקיה.

אולם על פי גורמים ביטחוניים בירושלים, מי שהיה דווקא הפעיל בגיוס הרשת הזו הגנרל מאג'ד פרג', ראש המודיעין הפלסטיני.

המודיעין הטורקי החרים גם סכום כסף גדול באיסטנבול, שהגיע ממנגנון המודיעין הפלסטיני כדי לממן את פעילות הסטודנטים הפלסטינים שגויסו על ידו.

הנשיא ארדואן זעם על הפעילות של מאג'ד פרג' בתוך טורקיה ונזף ביו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.

אבל באותה התקופה היה נוח מאוד לנשיא ארדואן לתקוף את ישראל, והתקשורת הטורקית תודרכה כי מדובר בסוכנים של המוסד הישראלי, למרות שאף אחד מהחשודים והעצורים לא היה ישראלי.

המודיעין הטורקי מבין היטב את כללי המשחק, הרוח הנושבת כעת מלשכת הנשיא ארדואן היא להדק את היחסים עם המוסד הישראלי ולסכל כל פעילות טרור איראנית על אדמת טורקיה, שעלולה לסכן את האינטרסים המדיניים והכלכליים של טורקיה.

המודיעין הטורקי מבין את כללי המשחק, הרוח הנושבת כעת מלשכת ארדואן היא הידוק היחסים עם המוסד הישראלי וסיכול טרור איראני על אדמת טורקיה, שעלול לסכן את האינטרסים המדיניים והכלכליים שלה

גורמי יודעי דבר אומרים כי הניסיון של חמאס להעכיר את היחסים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות "תחקירים" מפוברקים בערוץ התעמולה אל-ג'זירה הוא פתטי ומגוחך.

הניסיון של חמאס להעכיר את היחסים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות "תחקירים" מפוברקים בערוץ התעמולה אל-ג'זירה הוא פתטי ומגוחך, המודיעין הטורקי יודע את האמת והניסיון הזה מעיד על תסכול גדול בהנהגת חמאס עקב ההתקרבות ביחסים בין ישראל לטורקיה. pic.twitter.com/2jngD3QcvE

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 5, 2022

המודיעין הטורקי יודע את האמת והניסיון הזה מעיד על תסכול גדול בהנהגת חמאס עקב ההתקרבות ביחסים בין ישראל לטורקיה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)