שמתי לב שכתבים רבים שסיקרו את הועידה הכלכלית בבחריין הסתנוורו ממש מהזוהר המפרצי. השייח'ים בת'ובים לבנים מלבן, בית מלון מפואר, בכירים אמריקאים ואירופים, ראיונות שמלטפים את האגו הישראלי – הכל טוב ויפה, ועדיין חשוב לראות ולהתמקד במה שמסתתר מתחת למעטפת הבוהקת והיפה.

1.

המדינות הערביות שלחו לוועידה דרג נמוך בלבד. זה לא סוד שרובן אולצו להשתתף בפורום או לא יכלו לסרב להצעה האמריקאית, אך השתתפותן גם לא מסמנת שום פריצת דרך או תמיכה ביוזמה של קושנר-גרינבלט. כמו-כן, מבחינת המפרציות המודאגות מהעמדה האמריקאית המשתנה והלא יציבה ביחס לאיראן העניין הפלסטיני ממש לא היה בראש סדר העדיפויות. במקביל לבחריין התקיים דיון חשוב בקהיר שם דנו ראשי הליגה הערבית במצב במפרץ הפרסי.

2.

ישראל לא הוזמנה לפורום כי המארחים והמשתתפים הערבים רצו להימנע מהתמונות המשותפות של בכירים ישראלים ובכירים סעודיים, אמירתיים ואחרים. היחסים הם עדיין מתחת לשטיח, אפילו שכל העולם ואחותו מודעים אליהם.

3.

בעבר לישראל היו נציגויות דיפלומטיות בעומאן וקטאר, והנציגויות של המדינות הללו ישבו בתל-אביב. ביחס להישג ההוא המצב הנוכחי בו רק אנשי העסקים הישראלים ומספר עיתונאים השתתפו בוועידה הוא לא גרוייסע מציאה. כן, רוצים אותנו, ובעיקר את הטכנולוגיה שלנו ואת הכוח הצבאי שלנו במידה ותהיה התנגשות עם איראן, אך נורמליזציה זה לא והשגרירויות לא ייפתחו עד שלא תהיה התקדמות במישור הפלסטיני.

4.

ואם כבר מדברים על פלסטינים – רוב ההצעות שהוצגו בבחריין על ידי קושנר וגרינבלט לא ישימות באקלים הפוליטי ובמציאות הקיימת בגדה ובעזה. האם ישראל תסכים ל"מעבר הבטוח" כשחמאס ממשיך לשלוט בעזה? כיום כמות העזתים שעוברים מעזה לגדה ובחזרה היא קטנה ביותר, בעיקר בגלל הסיבות הביטחוניות. האם הסיבות הללו ייעלמו רק בגלל שמישהו בוושינגטון החליט שכך יהיה? האם מי מהמדינות התורמות, לרבות ארה"ב עצמה יתרום ואף דולר אחד לעזה כשחמאס אוחזת בהגה וממשיכה להתחמש? האם אבו-מאזן שהחליט להמתין עוד שנה ולראות איך יסתיים המירוץ לנשיאות יתקפל וישנה את עמדותיו רק כדי לזכות באי אלו מענקים כספיים שאולי יגיעו ואולי לא יגיעו לעולם? ספק רב שכך יהיה.

5.

המארחים – מדהים איך פתאום משפחת המלוכה הבחריינית ששולטת ביד רמה על הרוב השיעי ואף השתמשה בכוח צבאי זר- הסעודים – כדי לדכא את התקוממות בכיכר הפנינה ב2011-2012, הפכה לאורים ותומים עבור כתבים רבים שמרבים לדבר על הכיבוש ועל ההפליה של האוכלוסייה הערבית בישראל, אך מסרבים להתייחס לעובדות ביחס למדינה הערבית הקטנטנה הזאת. גם שם השיעים מופלים בצבא, בממשל, בחינוך ובתקציבים, גם שם יש טענות רבות ביחס לכוח הבלתי מוגבל של המלוכה, הפרות של זכויות האדם ועוד. האם עד כדי הסתנוורו העיתונאים שביקרו בבחריין שלא נתנו את הדעת כלל למה שקורה בבחריין ברמה הפנימית? הרוב עצם את העיניים ועשה את עצמו לא רואה ולא שומע.

אז מי הרוויח מהועידה או הסדנא הכלכלית במנאמה היפה?

לצערנו, אלה לא הישראלים ולא הפלסטינים. הבחריינים בתור המארחים זכו בכבוד רב, במיוחד מהאמריקאים, המשתתפים הערבים אולי יקבלו אי אלו מענקים, אבל בזה פחות או יותר זה נגמר כרגע. כמו שכתב שייקסיפיר – הרבה מהומה על לא מאומה. נראה מה יהיה בחלק הפוליטי של היוזמה, אם היא בכלל תגיח לעולם בתוך כל הכאוס הפוליטי ששורר בישראל וגם בארה"ב. צריך גם לקוות שאם החלק הזה בסוף יבוא, אז שלפחות לא יזיק ולא ימנע בעתיד את האפשרות לפתרון רציני, הוגן ומקובל לסכסוך שלנו.

קסניה סבטלובה היא מנכ"לית עמותת ROPES לשיתוף פעולה אזורי ועמיתת מחקר במכון ATLANTIC COUNCIL בוושינגטון, לשעבר חברת כנסת מטעם מפלגת התנועה ומומחית לענייני מזרח התיכון.

הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.

מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.

האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.

יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.