אם מפלגה כלשהי רוצה להפסיד בבחירות, אין שילוש יעיל יותר מאשר לתת לצד השני להכתיב את סדר היום, לשקר בבירור, ולבאס את התומכים. אי לכך, מדהים לשמוע את מנהיגי כחול לבן מכחישים שהם מרוצים מהבחירות החוזרות.
הטענה החוזרת ונשנית כי הבחירות מיותרות ומהוות בזבוז של שני מיליארד שקל מתיישרת שלא בכוונה עם הקו של הליכוד, שרומז שכולם היו צריכים פשוט לקבל את גזירת הגורל ולאפשר לבנימין נתניהו להקים ממשלה, כאילו התפקיד רשום על שמו בטאבו.
הם כנראה עושים את זה כי הסקרים מראים שהציבור לא מרוצה מבחירות חדשות. אבל הציבור נתן לימין רוב באפריל. והציבור יכול היטב גם להריח שקר. הניחו לציבור, ולכו עם הלב. הציבור יעריך אתכם יותר.
אין מפלגה שששה אלי ארבע שנים באופוזיציה, ושלא שמחה לקבל מועד ב' אחרי שהפסידה במאבק הגושי בפער של עשרה מנדטים (וניצלה ממפלה גרועה עוד יותר בזכות פייגלין ובנט, וערבים שהצביעו למרצ). אין מפלגה שלא תשמח לתקן את המצב – זה פשוט אבסורדי.
זה גם לא נכון שהבחירות הן בזבוז. כן, זה עולה הרבה. אבל ארבע שנות שלטון ימין יעלו יותר. הרבה, הרבה יותר. כמה שווה הצלה לאומית? שני מיליארד שקל זה עסקת המאה. גם הבייס רוצה את זה.
שלישית, הטענה שהבחירות הן בזבוז מתכתבת עם מסר עמוק יותר שדמוקרטיה היא בעצמה סוג של בזבוז – ומעניקה לגיטימיות לאמירות ציניות ומזיקות נוסח "כולם משקרים" ו"הכל אינטרסים". זהו פרי הבאושים של קיצוניות משני צדדי המפה הפוליטית – אבל מהימין קצת יותר.
לא מאמינים שזה מהימין קצת יותר? אציע ניסוי מחשבתי. בתרחיש שלפנינו ראש ממשלה כלשהו עומד בפני תפוגת הקדנציה ומציע חוק חדש שיאריך את כהונתו לשמונה שנים כי הסקרים ממילא מחמיאים וזה יחסוך מיליארדים. האם יותר סביר שהמוסוליני הישראלי הזה הוא מהימין או מה"מרכז שמאל"? נראה לי שרוב האנשים יודעים.
זה אמנם נכון שבכחול לבן היו מעדיפים, במקום בחירות חוזרות, לקבל מהנשיא את המנדט להרכיב את הממשלה, ושהדבר המתבקש הזה נמנע בשל תחמנות מרהיבה של נתניהו. אפשר היה, אבל, לומר משהו כזה: 'נתניהו הפך את ישראל ללעג בעולם כולו, וגרם לבזבוז עצום, כשהעדיף לפזר את הכנסת אחרי חודשיים רק כדי שבני גנץ לא יהיה ראש ממשלה. רק בשל תרגיל מביש וחסר תקדים שכזה מגיע לו להפסיד את הבחירות הבאות, ואנו שמחים שלבוחרים תהיה הזדמנות לגרום לכך'.
במקום זאת, הם נראים כאילו הם מסיתים נגד בחירות.
מיותר גם להאשים את נתניהו בשיתוף פעולה עם המפלגות הערביות שתמכו בהצבעה לפיזור הכנסת. הרמז הוא ששת"פ שכזה הוא ממש דבר נורא – ושכחול לבן לא היו עושים זאת.
זו טעות בכמה רמות.
זה מתיישר עם סדר היום הליכודי של דה-לגיטימציה לאזרחים הערבים שהם חמישית מהמדינה.
זה גם מתעלם שוב מהעובדה שהמפלגות הערביות קריטיות לאפשרות של בלוק חוסם של 61 מנדטים. אולי גנץ באמת מקווה להביא לקואליציה חרדים במקומם, אבל כדי להגיע לשם הוא חייב את הערבים.
זה אומר שהוא צריך שהם יאהבו אותו קצת, או לפחות יסבלו אותו, כמו אצל יצחק רבין. וזה לא יקרה אם ימשיך לעלוב בהם. הדיבורים על שיתוף פעולה עם הערבים מזכירים את מערכת הבחירות האחרונה, כשגנץ סירב להודות שהערבים הם חלק מהגוש שלו, כינה אותם "לא יהודים", ואמר שיישב עם "מה שיהודי".
כחול לבן העבירה בין מנדט אחד לשני מנדטים מהימין למרכז בבחירות האחרונות. נניח שכל זה היה בגלל גזענים ששמחו על הגישה הזו. אבל הגוש איבד יותר מזה כיוון שהמון ערבים הביעו מחאה על ידי הימנעות מהשתתפות.
מסר טוב יותר אולי: 'הצבענו נגד פיזור הכנסת כי רצינו הזדמנות להקים קואליציה, ועצוב שהערבים לא הצטרפו אלינו ובמקום זאת תמכו בצעד הציני של הליכוד. אבל טוב שהימין שיתף פעולה סוף סוף עם המפלגות הערביות. עכשיו בואו כולנו, יהודים וערבים בישראל: נשתף פעולה ביחד למען משהו טוב'.
אני מציע לפוליטיקאים את מה שאני גם מציע לבנותי כמתכון לחיים משופרים: אלא אם כן הנזק הוא עצום, דברו אמת.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט מת במהלך הכהונה הרביעית שלו. יש אומרים שאלמלא מת היה נבחר גם בפעם החמישית. בו ביום השביעו את הארי טרומן סגנו לנשיא. בכהונתו השנייה טרומן נבחר בבחירות. במהלך כהונתו הגבילו בחוק את מספר הכהונות של הנשיא לשתיים. החוק לא חייב את טרומן, הוא היה צריך לחול רק לאחר תום כהונותיו, אך הוא בחר לא להתמודד בפעם השלישית.
אנחנו בסוג של מלכוד. בנימין נתניהו איננו רוזוולט ולדאבוננו גם לא טרומן. כתבי האישום נגד ראש הממשלה מחריפים את השנאה כלפיו מצד מתנגדיו אך מגבירים את אחיזתו בכל מחיר בשלטון ואת התמיכה בו מצד המאמינים בהיותו נרדף.
חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ד"ר זוהר. תודה על התמימות. ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו שרוי כבר שנים בטירוף משיחי. על פיו, ישראל תיחרב אם הוא יפסיק לכהן כראש הממשלה. הדברים נכתבו כאן פעם נוספת הבוקר בידי הפרשן הפוליטי הדגול של אתר זה. שקרניהו לא יתפטר לעולם מרצונו. לא עיסקת טיעון, לא הפסקת משפט, כלום. אל תיפול בפח.
"הפתעת אוקטובר" איננה רק במתקפת חמאס. זוהי גם קריסה פתאומית בינלאומית של ישראל. לכאורה, על לא עוול בכפה, אולם זוהי תולדה של ההפיכה המשטרית מבית מדרשו של בנימין נתניהו, ויש האומרים שהמשך המלחמה משרת את מטרותיו. ואילו "מתקפת אפריל" האיראנית חשפה את הלְקוּת הישראלית, אך גם פתחה פתח לשובנו לשפיות מדינית. אל לישראל להתנהל כעת בנקמנות אלא לבחור מהלכים חכמים שישיבו את החטופים שבשבי, יוליכו להסדר בר-קיימא עם הפלסטינים ויצמצמו את האיום האיראני.
* * *
בשפה האנגלית יש מילה העשויה לתאר את התנהלותו של נתניהו: reckless, כלומר פזיז או נמהר, אלא שעצם הכתרתו כ-reckless מחטיאה. הוא מחושב מאד ופועל למטרת-על כפולה: הבטחת שלטונו בצד המשך התחמקותו מהכלא. כך יש להבין את מהלכיו, כולל בעזה ומול איראן. יש הטוענים שהוא פועל לקבֵּע את מצב המלחמה כדי להרחיק את אימת הדין.
ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כשמערכת המשפט הצבאית "עושה הנחות" מפליגות לקומץ פורעי חוק (פורעי החוק הצבאי) שאיכשהו מרוכזים בגדוד מאד ספציפי, ובואו נודה – ברובם אינם "חרדים ליטאים או חסידיים" אלא חרדל"ים , שמבחינת אומץ ויכולת צבאית הם מצויינים, אבל מבחינת עמדות פוליטיות (מי אמר שבצה"ל אין לחיילים עמדות) הם בשפיץ של הימין הימני ביותר, וידם על הדק הרובה או המקל או התגובה – היא קלה מאד,
אז כל עוד הנהלת המדינה (קרי הממשלה) מתנהלת בצורה סבירה מול ארה"ב, אז לאמריקאים אין ממש מוטיבציה לרדת לרזולוציה של סנקציות אישיות או קבוצתיות מצומצמות (בגודל של גדוד).
אולם, כאשר למרות כל הסיוע שארה"ב העניקה לנו בכל השנים, ובמיוחד מאוקטובר 2023, ראש הממשלה לא מונע מבן גביר וסמוטריץ לתקוע לאמריקאים את כל היד בעין (ולא רק אצבע בעין) וגם הוא בעצמו בין לועג להם ובין עושה להם "דובי לא לא", מה אנחנו מתפלאים שהאדונים הנכבדים מארה"ב, שכבר מזמן נמאס להם, אבל המשיכו להתאפק ולהתאפק, הגיעו סוף סוף למקום בו כבר אי אפשר להבליג.
אז לתשומת לב הגביר והסמוטריץ' – את ביבי אתם יכולים להמשיך לסמרטט עד אין סוף אבל בארה"ב כבר נמאס מהתעלולים שלכם, ואת ביבי הם לא מעריכים, לא מכבדים, לא מאמינים לו, והמילה שלו בעיניהם שווה אף פחות מאילו נכתבה על הקרח.
התעצמות בן גביר וסמוטריץ היא על חשבון מרכיבים אחרים במחנה הימין. כל ההזויים המשיחיים מתקבצים למקום אחד. בבחירות הבאות הם יעברו אחר כבוד לאופוזיציה. לא היה ולא יהיה לקיצונים האלה מקום בשום ממשלה נורמלית בישראל. הממשלה הזו לא נורמלית והיא בגלל נאשם בפלילים שמוכר את המדינה בתמורה לניסיון בריחה ממשפט.
נוציא את נתניהו (בדרך דמוקרטית) מהמשוואה וכל התמונה תשתנה לטובה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם