מהלכי הנורמליזציה עם סודאן אינם דומים למהלכים עם המפרץ. סודאן איננה דומה למפרץ, והשינויים ביניהם מכתיבים את ההבדלים ביחסים עם ישראל. יש ללמוד זאת היטב על מנת למנוע אפשרות שמהלכים לא שקולים מול סודאן יסכנו את הישגינו במפרץ.
ראשית, המפרץ עשיר, יציב ובטוח בעצמו, בעוד שסודאן ענייה, לא יציבה, ודעת הקהל בתוכה לא אחידה בשאלה אם מהלכי ממשלת המעבר מול ישראל אכן עולים בקנה אחד עם הערכים ההיסטוריים של סודאן
המפרץ עשיר, יציב ובטוח בעצמו, בעוד שסודאן ענייה, לא יציבה, ודעת הקהל בתוכה לא אחידה בשאלה אם מהלכי ממשלת המעבר מול ישראל אכן עולים בקנה אחד עם הערכים ההיסטוריים של סודאן
סודאן מונהגת כעת בידי הצבא המגדיר את עצמו כממשלת מעבר. אחרי תקופה ארוכה של הפגנות נגדו אשר דוכאו בכוח, קשה לומר שיש לו לגיטימיות מוחלטת בעיני רוב הסודאנים.
סודאן היא בעלת היסטוריה מוסלמית ארוכה, מראשית כינונה כמדינה. הצבא רוצה לשנות זאת עכשיו. הוא מעודד תהליכי חילון, העצמת האישה ומודרניזציה. הוא קושר את נחשלותה של המדינה בשלטון הארוך והמושחת של האחים המוסלמים, ומטיף לסודאנים לצאת מן הבידוד הדתי לקשר פתוח עם העולם כדי לקבל השקעות. השלום עם ישראל הוא הביטוי המובהק ביותר לשאיפה הזאת. האליטה הסודאנית תומכת בזה, אבל המון העם עדיין דבק בתכנים האיסלאמיסטיים הישנים.
מה הסכנה? ראשית כל, אם ישראל תתערב לטובת צד אחד נגד משניהו, זה עלול לחזור עליה כבומרנג. הכוחות האיסלאמיים מסוגלים לפגוע באינטרסים הישראליים בסודאן, ואנו עלולים למצוא עצמנו עסוקים בהגנה על עצמנו – כמו במצרים – ופחות בקשירת קשרים עם העם הסודאני.
אבל הדברים עלולים להיות חמורים יותר. הקשר עם סודאן הוא סמרטוט אדום מול חמאס, אשף, איראן והאחים המוסלמים. זה עלול להתברר כמעשה שיחייב אותם להגיב. הם לא מוכרחים להגיב דווקא בסודאן, אלא יכולים להגיב גם במקומות אחרים. במקרה כזה אנו עלולים לאבד, בגלל מהלך פזיז, הישגים אזוריים שנראים מבוססים.
הקשר עם סודאן הוא סמרטוט אדום מול חמאס, אשף, איראן והאחים המוסלמים. זה עלול להתברר כמעשה שיחייב אותם להגיב. במקרה כזה אנו עלולים לאבד, בגלל מהלך פזיז, הישגים אזוריים שנראים מבוססים
היחסים שכבר יש לנו עם סודאן חשובים ברמה אסטרטגית. השאלה היא מהו הקצב הנכון להוציא אותם מן המרתף לאוויר העולם. החיפזון – כך נראה – מן השטן.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.
בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות
העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.
מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).
מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.
בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם