מהלכי הנורמליזציה עם סודאן אינם דומים למהלכים עם המפרץ. סודאן איננה דומה למפרץ, והשינויים ביניהם מכתיבים את ההבדלים ביחסים עם ישראל. יש ללמוד זאת היטב על מנת למנוע אפשרות שמהלכים לא שקולים מול סודאן יסכנו את הישגינו במפרץ.
ראשית, המפרץ עשיר, יציב ובטוח בעצמו, בעוד שסודאן ענייה, לא יציבה, ודעת הקהל בתוכה לא אחידה בשאלה אם מהלכי ממשלת המעבר מול ישראל אכן עולים בקנה אחד עם הערכים ההיסטוריים של סודאן
המפרץ עשיר, יציב ובטוח בעצמו, בעוד שסודאן ענייה, לא יציבה, ודעת הקהל בתוכה לא אחידה בשאלה אם מהלכי ממשלת המעבר מול ישראל אכן עולים בקנה אחד עם הערכים ההיסטוריים של סודאן
סודאן מונהגת כעת בידי הצבא המגדיר את עצמו כממשלת מעבר. אחרי תקופה ארוכה של הפגנות נגדו אשר דוכאו בכוח, קשה לומר שיש לו לגיטימיות מוחלטת בעיני רוב הסודאנים.
סודאן היא בעלת היסטוריה מוסלמית ארוכה, מראשית כינונה כמדינה. הצבא רוצה לשנות זאת עכשיו. הוא מעודד תהליכי חילון, העצמת האישה ומודרניזציה. הוא קושר את נחשלותה של המדינה בשלטון הארוך והמושחת של האחים המוסלמים, ומטיף לסודאנים לצאת מן הבידוד הדתי לקשר פתוח עם העולם כדי לקבל השקעות. השלום עם ישראל הוא הביטוי המובהק ביותר לשאיפה הזאת. האליטה הסודאנית תומכת בזה, אבל המון העם עדיין דבק בתכנים האיסלאמיסטיים הישנים.
מה הסכנה? ראשית כל, אם ישראל תתערב לטובת צד אחד נגד משניהו, זה עלול לחזור עליה כבומרנג. הכוחות האיסלאמיים מסוגלים לפגוע באינטרסים הישראליים בסודאן, ואנו עלולים למצוא עצמנו עסוקים בהגנה על עצמנו – כמו במצרים – ופחות בקשירת קשרים עם העם הסודאני.
אבל הדברים עלולים להיות חמורים יותר. הקשר עם סודאן הוא סמרטוט אדום מול חמאס, אשף, איראן והאחים המוסלמים. זה עלול להתברר כמעשה שיחייב אותם להגיב. הם לא מוכרחים להגיב דווקא בסודאן, אלא יכולים להגיב גם במקומות אחרים. במקרה כזה אנו עלולים לאבד, בגלל מהלך פזיז, הישגים אזוריים שנראים מבוססים.
הקשר עם סודאן הוא סמרטוט אדום מול חמאס, אשף, איראן והאחים המוסלמים. זה עלול להתברר כמעשה שיחייב אותם להגיב. במקרה כזה אנו עלולים לאבד, בגלל מהלך פזיז, הישגים אזוריים שנראים מבוססים
היחסים שכבר יש לנו עם סודאן חשובים ברמה אסטרטגית. השאלה היא מהו הקצב הנכון להוציא אותם מן המרתף לאוויר העולם. החיפזון – כך נראה – מן השטן.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם