מהלכי הנורמליזציה עם סודאן אינם דומים למהלכים עם המפרץ. סודאן איננה דומה למפרץ, והשינויים ביניהם מכתיבים את ההבדלים ביחסים עם ישראל. יש ללמוד זאת היטב על מנת למנוע אפשרות שמהלכים לא שקולים מול סודאן יסכנו את הישגינו במפרץ.
ראשית, המפרץ עשיר, יציב ובטוח בעצמו, בעוד שסודאן ענייה, לא יציבה, ודעת הקהל בתוכה לא אחידה בשאלה אם מהלכי ממשלת המעבר מול ישראל אכן עולים בקנה אחד עם הערכים ההיסטוריים של סודאן
המפרץ עשיר, יציב ובטוח בעצמו, בעוד שסודאן ענייה, לא יציבה, ודעת הקהל בתוכה לא אחידה בשאלה אם מהלכי ממשלת המעבר מול ישראל אכן עולים בקנה אחד עם הערכים ההיסטוריים של סודאן
סודאן מונהגת כעת בידי הצבא המגדיר את עצמו כממשלת מעבר. אחרי תקופה ארוכה של הפגנות נגדו אשר דוכאו בכוח, קשה לומר שיש לו לגיטימיות מוחלטת בעיני רוב הסודאנים.
סודאן היא בעלת היסטוריה מוסלמית ארוכה, מראשית כינונה כמדינה. הצבא רוצה לשנות זאת עכשיו. הוא מעודד תהליכי חילון, העצמת האישה ומודרניזציה. הוא קושר את נחשלותה של המדינה בשלטון הארוך והמושחת של האחים המוסלמים, ומטיף לסודאנים לצאת מן הבידוד הדתי לקשר פתוח עם העולם כדי לקבל השקעות. השלום עם ישראל הוא הביטוי המובהק ביותר לשאיפה הזאת. האליטה הסודאנית תומכת בזה, אבל המון העם עדיין דבק בתכנים האיסלאמיסטיים הישנים.
מה הסכנה? ראשית כל, אם ישראל תתערב לטובת צד אחד נגד משניהו, זה עלול לחזור עליה כבומרנג. הכוחות האיסלאמיים מסוגלים לפגוע באינטרסים הישראליים בסודאן, ואנו עלולים למצוא עצמנו עסוקים בהגנה על עצמנו – כמו במצרים – ופחות בקשירת קשרים עם העם הסודאני.
אבל הדברים עלולים להיות חמורים יותר. הקשר עם סודאן הוא סמרטוט אדום מול חמאס, אשף, איראן והאחים המוסלמים. זה עלול להתברר כמעשה שיחייב אותם להגיב. הם לא מוכרחים להגיב דווקא בסודאן, אלא יכולים להגיב גם במקומות אחרים. במקרה כזה אנו עלולים לאבד, בגלל מהלך פזיז, הישגים אזוריים שנראים מבוססים.
הקשר עם סודאן הוא סמרטוט אדום מול חמאס, אשף, איראן והאחים המוסלמים. זה עלול להתברר כמעשה שיחייב אותם להגיב. במקרה כזה אנו עלולים לאבד, בגלל מהלך פזיז, הישגים אזוריים שנראים מבוססים
היחסים שכבר יש לנו עם סודאן חשובים ברמה אסטרטגית. השאלה היא מהו הקצב הנכון להוציא אותם מן המרתף לאוויר העולם. החיפזון – כך נראה – מן השטן.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
אחד ההיבטים הכי מבעיתים בקיום האנושי הוא מצב עניינים שבו בעלי כוח מתעללים באדם חסר אונים. לא אחת כתבתי על חיילים שמתעללים בפלסטינים בגדה. על שוטרי משמר הגבול שמתעללים בפלסטינים בירושלים המזרחית. אלו שזוכים לגיבוי מטעמו של הגזען להפקרת הביטחון הלאומי.
זהו דבר שמעורר בי תחושות עמוקות. תחושות שמונחות כנראה בתשתית רצוני להיאבק באלימות שוטרים כלפי מפגינים. באלימות בעלי הכוח. במעצרי השווא. בחקירות ההפחדה. באי צדק במובנו הכי בסיסי.
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
בשנתיים האחרונות, גלישה תמימה באחת הפלטפורמות הדיגיטליות מרגישה כמו היקלעות לשוק, שבו כולם פונים אלינו בחיוכים ענקיים ותנועות ידיים מוגזמות.
כבר התרגלנו לכך שכשאנשים מפרסמים ברשת טקסט כתוב, הם מוסיפים תמונה "לתשומת לב" או "בשביל צוקי/האלגוריתם", אבל היום, תמונה לא מספיקה. יוצרי תוכן כבר קיבלו כמובן מאליו את העובדה, שלמטרות תפוצה הם צריכים לצלם סרטוני וידאו, ולא סתם, אלא של עצמם – ועוד מדברים. אפילו מי שבחרה במקצוע נחבא אל הכלים כטיפול מצאה עצמה נדרשת להחצנה מול המצלמה.
שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כשמערכת המשפט הצבאית "עושה הנחות" מפליגות לקומץ פורעי חוק (פורעי החוק הצבאי) שאיכשהו מרוכזים בגדוד מאד ספציפי, ובואו נודה – ברובם אינם "חרדים ליטאים או חסידיים" אלא חרדל"ים , שמבחינת אומץ ויכולת צבאית הם מצויינים, אבל מבחינת עמדות פוליטיות (מי אמר שבצה"ל אין לחיילים עמדות) הם בשפיץ של הימין הימני ביותר, וידם על הדק הרובה או המקל או התגובה – היא קלה מאד,
אז כל עוד הנהלת המדינה (קרי הממשלה) מתנהלת בצורה סבירה מול ארה"ב, אז לאמריקאים אין ממש מוטיבציה לרדת לרזולוציה של סנקציות אישיות או קבוצתיות מצומצמות (בגודל של גדוד).
אולם, כאשר למרות כל הסיוע שארה"ב העניקה לנו בכל השנים, ובמיוחד מאוקטובר 2023, ראש הממשלה לא מונע מבן גביר וסמוטריץ לתקוע לאמריקאים את כל היד בעין (ולא רק אצבע בעין) וגם הוא בעצמו בין לועג להם ובין עושה להם "דובי לא לא", מה אנחנו מתפלאים שהאדונים הנכבדים מארה"ב, שכבר מזמן נמאס להם, אבל המשיכו להתאפק ולהתאפק, הגיעו סוף סוף למקום בו כבר אי אפשר להבליג.
אז לתשומת לב הגביר והסמוטריץ' – את ביבי אתם יכולים להמשיך לסמרטט עד אין סוף אבל בארה"ב כבר נמאס מהתעלולים שלכם, ואת ביבי הם לא מעריכים, לא מכבדים, לא מאמינים לו, והמילה שלו בעיניהם שווה אף פחות מאילו נכתבה על הקרח.
התעצמות בן גביר וסמוטריץ היא על חשבון מרכיבים אחרים במחנה הימין. כל ההזויים המשיחיים מתקבצים למקום אחד. בבחירות הבאות הם יעברו אחר כבוד לאופוזיציה. לא היה ולא יהיה לקיצונים האלה מקום בשום ממשלה נורמלית בישראל. הממשלה הזו לא נורמלית והיא בגלל נאשם בפלילים שמוכר את המדינה בתמורה לניסיון בריחה ממשפט.
נוציא את נתניהו (בדרך דמוקרטית) מהמשוואה וכל התמונה תשתנה לטובה.
"איך אפשר לעשות שלולית חורף ומצפור, ומטר משם אירוע של רכבי גודזילות?"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם