בסופו של דבר היה הרבה מאוד מזל. העולם ניצל מארבע שנים נוספות של בוקה ומבולקה מבית מידרשו המטורלל של דונלד טראמפ, בזכות כמה אלפי קולות במספר קטן של מדינות אקראיות, שבשיטה המוזרה הנהוגה בארה"ב קבעו הכל.

ג'ו ביידן אמנם זכה בבחירות 2020 בארה"ב בפער של יותר מ-4 מיליון קולות במניין הכללי, אך בשיטה האמריקאית אין לכן חשיבות מלבד מוראלית. ימניים רבים במדינות הכי גדולות לא טורחים להצביע כי הרוב הדמוקרטי בהן אוטומטי. באמת אין לדעת מה היה קורה בשיטה פשוטה שבה כל קול נחשב ממש.

מה שכן אפשר לומר בבטחון זה שכ-48% מהמצביעים תמכו בהמשך של שקרים בסיטונות, הכחשת קורונה והתחממות כדור הארץ, ליקוק לדיקטטורים ובוז לאירופה, שיסוי, הסתה, התנכרות למודיעין ולמדע, תיאוריות קונספירציה אינסופיות, וקריצות  לכיוון העליונות הלבנה. לא נעים, ודי נורא.

כ-48% מהאזרחים שהצביעו בבחירות 2020 בארה"ב תמכו בהמשך שקרים בסיטונות, הכחשת קורונה והתחממות כדור הארץ, ליקוק לדיקטטורים, התנכרות למדע, תיאוריות קונספירציה וקריצות לכיוון העליונות הלבנה

ביידן יעצור בבת אחת את כל הרוע הזה, אם כי אין לדעת כמה טראמפ יצליח לעשות רעש מהיציע, להמשיך להשפיע, או אפילו לרוץ שוב ב-2024.

יכולתו של ביידן לעשות ממש טוב, לעומת זאת, תלויה בשאלה אם הדמוקרטים ישיגו רוב בסנאט. הסנאט הוא הגוף הפרלמנטרי החזק יותר שיכול למנוע תקציבים ולחסום מינויי בכירים ויש לו את המילה האחרונה לגבי סילוק הנשיא במקרה של הליכי הדחה.

לכל אחת מ-50 המדינות יש שני סנאטורים. המשמעות היא עיוות שאין דומה לו בעולם הדמוקרטי: כל מצביע בוויומינג הזעירה שווה כ-70 בקליפורניה. זאת לא היתה הכוונה המקורית של החכמים המייסדים, אבל ככה זה באמריקה. המדינות הקטנות הן ברובן כפריות ושמרניות, וזו הסיבה שהרפובליקנים הצליחו לשמור על כוח רב בארה"ב למרות שזכו ברוב כללי פעם אחת בלבד מאז 1988.

כפי שנראה כעת, השליטה בסנאט תלויה לחלוטין בבחירות נוספות שיתקיימו ב-5 בינואר בג'ורג'יה, מדינה ימנית באופן מסורתי, שהפכה למתנדנדת, ובה כנראה ניצח ביידן בפער קטנטן השבוע בגלל שהשחורים בה סוף סוף נהרו לקלפיות.

שני מושבי הסנאט של המדינה יוכרעו בבחירות מיוחדות אלו, ולא מוגזם לקבוע שזה יהיה חשוב כמו בחירות כלליות בכל מצב אחר. אם הדמוקרטים יזכו בשני המושבים (ולא כדאי להמר על כך), ביידן יוכל לחוקק סדר יום לאומי חדש, מתקן ומעניין.

זה יכול לכלול ביטוח בריאות ממלכתי לפחות כאופציה לביטוחים פרטיים כמו בשאר העולם המודרני, וגם מגבלות על מכירות נשק לכל מטורף (אמריקה סובלת משיעור מקרי הרצח הגבוה ביותר בעולם המפותח). שני הצעדים יהיה פופולריים בציבור הרחב, ושניהם פירושם מלחמת עולם עם הרפובליקאים.

זו לא היתה כוונת החכמים המייסדים, אבל ככה זה באמריקה. המדינות הקטנות ברובן כפריות ושמרניות, ולכן הרפובליקנים הצליחו לשמור על כוח רב בארה"ב למרות שזכו ברוב כללי פעם אחת מאז 1988

אבל זה עוד כלום לעומת השינויים המבניים שאפשר יהיה לחולל. בתור התחלה, אפשר יהיה להוסיף שופטים לבית המשפט העליון כדי לאזן את הרוב השמרני שהרפובליקנים הינדסו, בין השאר באמצעות טריקים מלוכלכים.

והכי רדיקלי: אפשר יהיה לשקול להוסיף עוד מדינות: אלה יהיו וושינגטון הבירה (שלא שייכת כעת לשום מדינה כך שאין לה ייצוג בסנאט – ושתושביה, באופן מדהים, לא יכולים היו להצביע לנשיא עד 1964); ופורטו ריקו, שם יותר מ-3 מיליון אזרחי ארה"ב עדיין לא יכולים להצביע לנשיא. זה תהליך מורכב וקשה אבל כדאי להתאמץ: שתיהן יהיו ליברליות, וזה יקרב במקצת את הייצוג בסנאט לרצון האמיתי של הבוחר.

אם הרפובליקאים ימשיכו לשלוט בסנאט, ההשפעה העיקרית של ביידן תהיה במדיניות החוץ, שהיא ברובה בידי הנשיא.

ביידן הוא גלובליסט מצוי שמאמין בתפקידה של אמריקה כמנהיגת העולם החופשי כפי שהתעצב, בהכרח כמעט, בעידן שלאחר מלחמת העולם השניה ולאחר התפרקות הקולוניאליזם. הוא נוטה לפשרות פרגמטיות, לסבירות, ולנסיון לרצות את כולם. הוא יורש נשיא שהוא ההיפך מכל זה – בתקופה גועשת, רועשת ורושפת, שלא ברור אם היא מתאימה למזגו הנוח.

ניתן לצפות מביידן שיוריד את להבות השיחה הגלובלית, ירתום את אמריקה מחדש למאמץ הבינלאומי נגד ההתחממות הגלובלית, יפסיק את השטויות בעניין הקורונה ויתחיל להתנהג כמו ידיד לידידים וכמו יריב ליריבים.

המזרח התיכון הוא האזור בו השינוי יהיה דרמטי וממשי במיוחד.

ראשית כל, ניתן לצפות לחזרה למדיניות שבה יש ערך מסויים (לא קובע – אין סיבה להגזים) לזכויות אדם ודמוקרטיה. משמעות הדבר לחץ מסויים על משטרים לא דמוקרטיים באזור, ובמיוחד שידול של סעודיה והאמיריות להפסקת המלחמה האסונית בתימן. ספק אם ביידן ייחדש את הפלירטוט של ממשל אובמה עם האיסלאם הפוליטי; כנראה שההמשל ינסה לקדם ליברלים באזור. על זה יש לומר: בהצלחה!

ניתן לצפות מביידן שיוריד את להבות השיחה הגלובלית, ירתום את אמריקה מחדש למאמץ הבינלאומי נגד ההתחממות הגלובלית, יפסיק את השטויות בעניין הקורונה ויתחיל להתנהג כמו ידיד לידידים וכמו יריב ליריבים

סביר מאוד שביידן ינסה לחדש את הסכם הגרעין עם איראן – אבל במקצה שיפורים ובלי לעצבן יותר מדי את הסונים. הטיעון העיקרי נגד ההסכם היה הרעיון שהוא מאפשר לאיראן, אחר תפוגתו ב-2025, "לדהור לפצצה". זה שקר מבית היוצר של בלפור, כמובן: הכוונה היתה לחדש את ההסכם עד אין-קץ או נפילת המשטר בטהרן. כיוון שכבר נהיה ב-2021, מלאכת החידוש פשוט תחל מוקדם יותר. יש להניח שמערכת הבטחון בישראל, שראשיה מבינים שעדיף איראן תחת פיקוח, ישמחו.

נתניהו לא ישמח, וכאן טמון בנראה העניין העיקרי. הבחרו של ביידן מחייה באחת את רעיון שתי המדינות ומביא קץ לתמיכה המוחלטת של וושינגטון במדיניות הימין בישראל.  ספק אם ביידן יחזיר את השגרירות לתל אביב או יבטל את הצהרת התמיכה בסיפוח הגולן, וגם אין מה לדאוג לסיוע הבטחוני. אבל הקץ יקיץ על הבנה אמריקאית כלפי בנייה בהתנחלויות ומהלכי סיפוח חד צדדים, ולא נראה עוד יהודים אמריקאים תומכי ימין ישראלי במסווה של "מתווכים הוגנים" מול הפלסטינים ההמומים (אולי דווקא יחזירו את דן שפירו לתפקיד השגריר, רק כדי לעצבן).

ובטוח שלא נראה עוד מהלכים שקופים לעזור לבנימין נתניהו להשאר בשלטון בישראל. סילוקו של טראמפ נוטל מביבי נכס אדיר שהחזיק בידו. יש לקוות שסופו הפוליטי של המנהיג המזיק והמסית הזה מתקרב בהתאם.

גם אם לא יגיע השלום במהרה בימינו, לפחות בזה ננוחם.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

מנועי התעמולה והספין של בנימין נתניהו השיגו התבטאות של גדי סוקניק באחד הראיונות ועטו עליה כמוצאי שלל רב. סוקניק הוא אדם עצמאי ולא מייצג שום מפלגה, אבל צבא ההטרלה כבר סימן אותו כשמאלני מתנשא.

מגיש החדשות לשעבר, גדי סוקניק: ״נבחרי הליכוד ברמה נמוכה בהרבה מהנבחרים של יש עתיד. רמה נמוכה של אינטלגנציה, של תרבות, של תרבות שיח״ pic.twitter.com/bYVX2NYBqh

— Ran Boker רן בוקר (@ranboker) June 27, 2022

נתניהו שיחרר גינוי רשמי, שם התייחס להתבטאות כאילו נאמרה על בוחרי הליכוד, כשבפועל היא נאמרה על חברי הכנסת של המפלגה, מירי רגב דחפה את "גזען", למרות שרוב נבחרי המפלגה גברים אשכנזים עשירים, ואמיר אוחנה כבר הביא נימוקים לספרים שכתב נתניהו כאילו הם מעידים על אינטליגנציה גבוהה (היי, ומה לגבי אינטליגנציה רגשית?). וכך הלך הספין ותפח.

מנועי התעמולה והספין של נתניהו השיגו התבטאות ועטו עליה כמוצאי שלל רב. סוקניק אדם עצמאי ולא מייצג שום מפלגה, אבל צבא ההטרלה כבר סימן אותו כשמאלני מתנשא

הבה ננסה רגע לבדוק אינטליגנציה פוליטית. נניח בצד את מחקרים על מנת משכל וזיהוי גאונים לעומת אחרים.

האם נבחרי הליכוד נוהגים באופן תבוני ואינטליגנטי כאשר הם תומכים ללא סייג במהלכיו של נתניהו? האם יש להם אינטילגנציה פוליטית שמסוגלת לקדם את ישראל לעתיד טוב יותר?

"כושר אבחנה בין דבר לדבר". כותב מילון אוקספורד בהגדרת "אינטילגנציה".
האם ישראל כץ, לשעבר שר אוצר, יודע להבדיל בין מדינה עם תקציב חוקי מאושר לבין מדינה שאין לה תקציב מאושר אלא רק המשכי, והיא נאלצת לעצור פרויקטים, מינויים, חוקים, תשלומים ואת כל מערכותיה כיוון שהחוק לא מאפשר להוציא כספים שאין להם אישור בתקציב חוקי?

האם יואב גלנט, שר החינוך לשעבר, יודע להבדיל בין מערכת קורסת לבין רפורמה בשכר המורים?

האם שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, יודע להבחין בין מצב המחסור בתקנים ומיטות בבתי החולים לבין הכאוס והסכנות הצפויות לציבור בשל כך?

האם השר לשעבר במשרד לביטחון פנים, אמיר אוחנה, הוא אדם תבוני המבין שהיעדר מפכ"ל קבוע במשך שנתיים וחצי פוגע במשטרה, בעצמאותה, בתפקודה המבצעי בלחימה בפשע, ביכולתה להתנגד לפרויקטים מסוכנים כמו החגיגות ההמוניות במירון, או אפשרותה לטפל בזמן במחדלי שב"ס שהובילו לבריחת אסירים מסוכנים?

האם נבחרי הליכוד נוהגים באופן תבוני ואינטליגנטי כאשר הם תומכים ללא סייג במהלכי נתניהו? האם יש להם אינטליגנציה פוליטית שמסוגלת לקדם את ישראל לעתיד טוב יותר?

אם להתבסס על עדויות השרים הללו, הם מצהירים שהם אינטליגנטים וכי סוקניק רק השמיץ. אם כך מהו ההסבר להתנהגותם שאינה מבחינה בסכנות שאליהן הוביל מנהיגם? חמש מערכות בחירות בתוך 3 שנים זה מהלך תבוני של מדינה המונהגת בידי שרים אינטליגנטים?

מהו ההסבר להתנהגות חסרת האחריות, שלפיה הם תומכים בסיפוח, ולמחרת בעסקת המאה שמעבירה שטחים לפלסטינים? מתנגדים למדינה פלסטינית, אבל אם נתניהו יאמר הם מיד יתמכו? תומכים בשת"פ עם רע"ם, אבל למחרת הקמת ממשלת השינוי מכנים את רע"ם תומכי טרור וממשיכים להסביר שאבו יאיר לא ניהל מו"מ עם רע"ם לכניסה לממשלתו?

מהו ההסבר לכך שהם ביחד, כאיש אחד, תומכים בהחלטה להתנגד לכל חוק שמביאה הקואליציה גם אם הוא לטובת כלל אזרחי ישראל? מה אינטליגנטי בהתנהגות הזו?

בבקשה. לכל המכפישים את הממשלה הזו – אתם מוזמנים לשלוח פרחים למי שחיבל בכל החוקים שהיא ניסתה להעביר לטובת האזרחים.
הפרחים לביבי נתניהו וחברי הכת, מירי-אין כאבי בטן-רגב, עידית סילמן, שיקלי, אורבך וח"כ רינאווי.
מקווה שעכשיו אתם מרוצים מהכאוס הצפוי במדינה. pic.twitter.com/WAbtaNxU3f

— listein (@Lihistein) June 21, 2022

מהו ההסבר לכך שהם ביחד, כאיש אחד, תומכים בהחלטה להתנגד לכל חוק שמביאה הקואליציה גם אם הוא לטובת כלל אזרחי ישראל? מה אינטליגנטי בהתנהגות הזו?

מה אינטליגנטי בהפלת חוק למען נאנסות? למען זוגות צעירים? למען המתנחלים ביו"ש – מצביעי הגוש שלהם? מה אינטליגנטי בהתנגדות לחוק המטרו שאמור לשרת את כל אזרחי המדינה ועלותו עשרות מיליארדים?

והדוגמה האחרונה בינתיים, שגריר ארה"ב נאלץ להתחנן בפני כנסת ישראל להצביע לטובת פטור מוויזות לישראלים לארה"ב, הטבה שהוא עומל עליה מאז שנכנס לתפקידו למען האזרחים ועומדת להידחות בגלל האופוזיציה?

תראו מה זה, שגריר ארצות הברית רוצה לעזור יותר לאזרחי ישראל מאשר הליכודניקים. איזה בושה, אין פה שום דבר שאיכפת להם ממנו. כלום https://t.co/gZ5gFkfCr6

— Roee Neuman???????????????? (@NeumanRoee) June 28, 2022

על פניו, גם לאיש שאינו מדען חוקר אינטליגנציה נדמה שאלה מהלכים מוזרים, מסוכנים, חסרי היגיון ובוודאי לא תבוניים.

נבחרי הליכוד סימנו את עצמם בנאמנותם הבלתי מסויגת לנתניהו כאנשים שהניחו בצד את תבונתם. את הכושר להבחין בין דבר לדבר.

יתכבדו נא כל הבכיינים שנפגעו מדברי סוקניק ויגידו: איזה מהלך תבוני, מקורי, מלא השראה ואינטליגנציה ביצעו ממשלות נתניהו לטובת הציבור?

איזה פתרון שאיש לא חשב עליו קודם הם יזמו לטובת אחת מסוגיות הליבה של ישראל: יוקר המחיה, הסכסוך עם הפלסטינים, שבריריות הדמוקרטיה והאיומים עליה ועוד?

מה?
לא שומעים.

יש דוגמה להצעה אינטליגנטית אחת שתמנע אסון במירון, תגרום לחרדים לצאת לעבוד ולהתגייס, תפחית את הביורוקרטיה והמיסים הגבוהים הממררים את חיינו?

יתכבדו הבכיינים שנפגעו מדברי סוקניק ויצביעו על מהלך תבוני, מקורי, מלא השראה ואינטליגנציה שביצעו ממשלות נתניהו לטובת הציבור. איזה פתרון שאיש לא חשב עליו יזמו לטובת אחת מסוגיות הליבה של ישראל?

האנשים האלה במשך שנים עסוקים רק בצרות של מנהיגם, במשפטיו הפליליים ובשרידותם בשלטון.

שום מעשה תבוני למען איכות חיי האזרחים הם לא עשו.
בכיינים חסרי תבונה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

צודקים חברי המחנה הדמוקרטי המצומק באמירתם שהמאבק הקיומי נגד חזרת שלטון הבלהות של נתניהו אינו יכול להצדיק את המשך האפרטהייד ושלילת הריבונות וזכויות האדם ממיליוני הפלסטינים.

אך צודקים גם חברי המחנה הדמוקרטי שמבהירים שאין להרפות מהמאבק באפרטהייד, אך בשום אופן אי אפשר להקטין או למזער את הסכנות העצומות והקיומיות שטמונות בשובו של המחריב הגדול להנהגה.

צודקים האומרים שהמאבק הקיומי נגד חזרת שלטון הבלהות של נתניהו אינו יכול להצדיק את המשך האפרטהייד. אך צודקים גם האומרים שאי אפשר למזער את הסכנות הקיומית שבשובו להנהגה

מול שתי העמדות הללו, מצחיק, עצוב וגם נלעג לראות כיצד מצליח גדעון לוי גם להתנגד לאפרטהייד ולדיקטטורה הצבאית בגדה וגם לתמוך באיש החורבן וההסתה.

אני מבין כמובן את הצורך הנרקיסיסטי של לוי להתבדל מאיזה קולקטיב מדומיין בתוך ראשו כי הוא חושב שזה מגניב. אבל בשל הצורך הנרקיסי להתבדל ולהרגיש חתרן, שוכח העיתונאי שלצד זכותם של הפלסטינים לא לסבול ממשטר מדכא, גם לישראלים יש זכות לא לסבול ממשטר מדכא:

כשם שהפלסטינים אינם צריכים לסבול ממשטר הפרדה גזעני שמשליט על חייהם דיקטטורה צבאית, שולל מהם ריבונות ואזרחות ופוגע בזכויות האדם שלהם – גם הישראלים אינם צריכים לסבול ממשטר סמכותני, מריסוק שאריות המוסדות הדמוקרטיים ומעלייתו של דיקטטור מסית ומשסה שמקיים פולחן אישיות.

הישראלים אינם צריכים לסבול מהעדר אופק כלכלי, מריסוק השירות הציבורי, מקיום כלכלי רעוע, מפערים כלכליים עצומים וקיומיים שגוזרים במידה רבה את גורלו הקיומי הכלכלי של כל תינוק בהתאם ליכולתה הכלכלית של משפחתו, מחוסר יכולת לקנות דירה, מהשתעבדות איומה ומלחיצה לשכר דירה מופרך או למשכנתא לכל החיים, מתרבות כזב מחרידה, מתקשורת חנפנית שעוסקת בתעמולה ופולחן אישיות, משיסוי נגד האזרחים הערבים, מהסתה נגד אזרחים יהודים שמתנגדים לשלטון הריקבון, מהפיכת כל יריב פוליטי לבלתי לגיטימי, מהסתה כוזבת נגד מערכת המשפט, ממינוי שומרי סף נרצעים וחסרי חוליות, מהפיכת כל האזרחים לבני ערובה של נאשם שיודע שהוא יורשע ולכן ירתום את שלטונו לחילוצו ממשפטו הפלילי, ממשטרה גרועה ורקובה ואלימה במוקדים רבים בתוכה, מביזוי היהדות, מאפליית נשים, ממניעת תחבורה ציבורית בשבת (הנפגעים הם עניים ומעמד ביניים. רובנו), מריקון מוסדות דמוקרטיים מכל תוכן, ממינויים כושלים, מקידוש תרבות השקר והעילגות, מדריסת החלש בידי החזק, מהזנחת מערכות הבריאות והחינוך והרווחה, ממכירת נכסי ציבור בנזיד עדשים למתי מעט מקושרים ועשירים, מגזענות אתנוצנטרית כעורה וחמורה ומהעמקת השעבוד של הסוהר הישראלי כל עוד הוא משעבד את האסיר הפלסטיני.

מול שתי העמדות הללו, מצחיק, עצוב וגם נלעג לראות כיצד מצליח גדעון לוי גם להתנגד לאפרטהייד ולדיקטטורה הצבאית בגדה וגם לתמוך באיש החורבן וההסתה

כן, צריך להיאבק בכל ממשלה שמותירה את האפרטהייד בגדה על כנו ואף מעמיקה אותו. וצריך גם לבלום את שובו של הנוכל המשסה שחולל חורבן עצום במדינת ישראל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.