ישראלים רבים התרגלו להתפעל מהמפלגה הרפובליקאית האמריקאית, מתוך הכרת תודה כלפי מה שנתפס כנדיבותו ותמיכתו של הנשיא טראמפ. חייבים לצאת מזה.

הדמוקרטים יהיו בשלטון לפחות ארבע שנים, ועשרות שנים של תוצאות בחירות מצביעות על כך שהם נהנים מהרוב הטבעי באמריקה. שחרור הכספים השבוע על ידי מינהל השירותים הכלליים לטובת מעבר לממשל חדש של ג'ו ביידן צריך להבהיר זאת.

ישראלים רבים התרגלו להתפעל מהמפלגה הרפובליקאית האמריקאית, מתוך הכרת תודה כלפי מה שנתפס כנדיבותו ותמיכתו של הנשיא טראמפ. חייבים לצאת מזה

גם אם הרפובליקאים ימשכו לאחוז בסנאט החזק (הכל תלוי בסיבוב שני על שני המושבים של ג'ורג'יה ב-5 בינואר), מדיניות החוץ באמריקה מכוונת על ידי הבית הלבן.

דונלד טראמפ אכן השתמש בכוח זה כדי להעניק לישראל כמה מתנות מוערכות. במיוחד הכרה בירושלים (המערבית) כבירתה (לאף מדינה אחרת לא אומרים מהי בירתה) ובסיפוח הגולן (שנלקח מדיקטטורה כושלת של מדינה בקריסה). מגיע לו גם קרדיט על שדחף להסכמי שלום עם נסיכויות המפרץ ומדינות ערב אחרות.

עם זאת, הוא גרם נזק נורא לישראל בכך שהוא אפשר לה להתפרע בגדה המערבית והתערב כל הזמן בפוליטיקה הפנימית שלה לטובת ממשלת ימין מושחתת והרסנית של בנימין נתניהו. ובעיקר, טראמפ הוא חבר של טראמפ בלבד: המוטיבציה שלו הייתה כמעט בוודאות לרצות את הבייס האוונגליסטי שלו התומך בימין הישראלי כחלק מתרחישים מטורפים של קץ הימים שאינם מיטיבים עם היהודים.

ברור כי החברה הישראלית הייתה בין המעטות על פני כדור הארץ – והיחידה בעולם המפותח – שהעדיפה את טראמפ על פני ביידן. הכרת תודה היא בדרך כלל סנטימנט חיובי, אך העסקה הפאוסטיאנית הזו לא תיזכר כרגע המוצלח ביותר בהסטוריה הציונית.

ראוי לזכור שכאשר עלה ג'ורג 'וו. בוש לשלטון לפני 20 שנה הישראלים חששו שהרפובליקאים נמצאים בכיסם של הערבים בגלל הנפט, וקיבלו את הנשיא הנכנס בחשדנות. רק ה-11 בספטמבר טרף קלפים אלה.

החברה הישראלית היתה בין המעטות – והיחידה בעולם המפותח – שהעדיפה את טראמפ על ביידן. הכרת תודה היא לרוב סנטימנט חיובי, אך העסקה הפאוסטיאנית הזו לא תיזכר כרגע המוצלח בהסטוריה הציונית

די משעשע לחזות בטראמפ מסרב להודות בהפסדו, כמו פעוט שלא נפרד מהצעצוע. אך הנזק למוניטין הבינלאומי ולחברה האמריקאית הנגרם בשל מאמציו לבטל את תוצאות בחירות 2020, מאמצים שמנהיגי הרפובליקאים של היום שותפים להם עד כאב, אינם מצחיקים כלל.

בשלב זה אנשים סבירים היו אמורים להיפרד מכל הציפיות לפיהן אדם לא ראוי זה עשוי לכבד נורמות, לנהוג בהגינות או בתבונה, לחוש בושה על שקרים או לשים את ארצו בראש סדר העדיפויות. יתרה מזאת: הוא כל כך מאותגר לוגית שהוא בהחלט עשוי היה לשכנע את עצמו שאינו יכול להפסיד בלי הונאה, ולכן הוא ניצח.

לא כך ההנהגה הרפובליקאית. מיטש מקונל, לינדזי גרהאם, טד קרוז ושאר הסנאטורים שתומכים בו יודעים את האמת, כמו גם שרים בכירים כמו מייק פומפאו. הם יודעים שתמיד יש אי סדרים, אך לעתים רחוקות אלה אחראים לתוצאה, ושלטעון שהבחירות נגנבו זה דבר שמערער את היציבות עד כדי בגידה.

אנו שומעים השוואות לקרב בוש-גור משנת 2000, אבל שם היתה דרמה אמיתית שהוכרעה על כמה מאות קולות במדינה אחת. לשם השוואה רלווטית יותר, נצחונו של ביידן על טראמפ גדול יותר בהפרש הקולות (מעל 6 מיליון), אחוזי ההצבעה (מעל 3%) ומניין אלקטורים (306) מאשר של ג'ורג 'וו. בוש על ג'ון קרי. בוודאי היו אי סדרים ב-2004, אך האם מישהו יכול לדמיין את קרי נוהג ככזה תינוק?

צוות טראמפ טוען כי ה"שוד" קשור למספר הגבוה של הצבעות בדואר שנגרמו על ידי המגיפה. ה"ראיה" העיקרית היא שהצבעות הדואר נטו חזק מאוד לג'ו ביידן וכי טראמפ הוביל בליל הבחירות בהמון מדינות שבסוף הפסיד. למעשה אין שום תעלומה: טראמפ עודד תומכים להצביע בקלפיות בעוד הדמוקרטים התייחסו לקוביד ברצינות רבה יותר. מדינות רבות סופרות את הצבעות הדואר אחרי השאר ולכן ההובלה התהפכה.

משעשע לחזות בטראמפ מסרב להודות בהפסדו, כפעוט שלא נפרד מהצעצוע. אך הנזק לחברה האמריקאית ממאמציו לבטל את תוצאות הבחירות, שמנהיגי הרפובליקאים של היום שותפים להם, אינם מצחיקים כלל

מנהיגי הרפובליקאים רואים איך בתי משפט דוחים בסיטונות את ערעורי טראמפ, ודאי מבחינים בדלות הראיות ויכולים לחשב את מיעוט הסיכויים שהפוטש המביך של טראמפ יצלח.

אם מנהיגי הרפובליקאים היו כנים עם הציבור הם היו עומדים יחד ומכריזים שאין שום עדות להונאה נרחבת והבחירות לא נגנבו. הייתה לכך השפעה משמעותית – אם לא על טראמפ, בוודאי על דעת הקהל הימנית.

בכסילותם, מנהיגי הרפובליקאים מעניקים רוח גבית ואף כנפיים לנרטיב הבחירות הגנובות. סקרים מראים שבין 70% ל-90% ממצביעי טראמפ מאמינים כעת בשקרים ויתייחסו לביידן כלא לגיטימי.

בינתיים הם יושבים בלא מעש, תוך כדי שטראמפ מסרב להיפגש עם ביידן או להורות לצוותו להתחיל את המעבר המסודר הנדרש על פי החוק והדרוש שבעתיים בגין המגפה. השבוע סוף סוף מינהלת השירותים הכלליים דחתה את עמדת טראמפ ושחררה את הכספים הדרושים לביידן, בלי שום אינדיקציה לכך שפקידי מפתח של טראמפ ישתפו פעולה.

ייקח זמן עד שהעולם יסמוך שוב על אמריקה להנהיג. למעט כמה יוצאים מן הכלל (במזרח התיכון בעיקר), טראמפ משאיר אחריו אדמה חרוכה. ההנהגה הרפובליקאית משדרת רפובליקת בננות, והמפלגה בכל זאת עשויה לחזור לשלטון ב-2024, אפילו בהנהגת טראמפ.

מצב עגום זה צריך לגרום לנו להיות צנועים יותר בבואנו לשפוט לחומרה חברות אחרות אשר לאורך ההיסטוריה נפלו טרף לאוטוריטריסטים פופוליסטיים שזרעו פלגנות וגם ניזונו ממנה, כפי שטראמפ עשה.

ייקח זמן עד שהעולם יסמוך שוב על אמריקה להנהיג. למעט כמה יוצאים מן הכלל (במזרח התיכון בעיקר), טראמפ משאיר אחריו אדמה חרוכה. ההנהגה הרפובליקאית משדרת רפובליקת בננות

הודות לשני הצדדים, אך בעיקר לימין, השנאה הפוליטית באמריקה נמצאת בנקודה בה רוב הרפובליקאים וחלק ניכר מהדמוקרטים רואים את הצד השני כבלתי מוסרי (לפי סקר פיו). קיטוב רעיל שכזה הוא מתכון לאסון, ונרטיב הבחירות הגנובה עשוי להיות הקש המכריע. ראיתי את זה ככתב זר, מאפריקה ועד העולם הקומוניסטי לשעבר, מהמזרח התיכון ועד מרכז אסיה. זה גורם למלחמות אזרחים.

מנהיגי הרפובליקאים משחקים באש. למה הם עושים את זה?

למרבה הצער, עבור אנשים רבים המפלגה הרפובליקאית הפכה לשם נרדף לרמאות. הם זכו ברוב קולות רק פעם אחת מאז 1988, וכדי לשמר כח כלשהו הם מסתמכים על שרטוטי מחוזות מגמתיים ברגע שזוכים איכשהו לרוב במדינה כלשהי, בדיכוי השתתפות בקרב מיעוטים בכל מיני מזימות שפלות, ובשלל טריקים ושטיקים כמאמר בנימין נתניהו. הכל חוקי וגם מסריח עד השמיים.

יש להניח שהם מאפשרים את נזקי טראמפ בגלל חישובים ערמומיים.

ראשית, נראה כי הבייס של טראמפ כולל את רוב מצביעי הימין. פירוש הדבר שאם ירצה (והוא ירצה) הוא עשוי להמשיך להתסיס חמומי מח ולהמליך מלכים – וגם עשוי לזכות בפריימריז לנשיאות ל-2024. לכן מסוכן לעצבנו.

שנית, הנרטיב הכוזב עשוי לסייע להוציא לקלפיות את שמרני, דתיי וגזעני ג'ורג'יה – ובזאת לשמר את השליטה בסנאט. אם ההנהגה תנטוש את טראמפ, הבסיס שלו עשוי לנטוש אותם. אוי לאותה קטסטרופה!

הפחד מטראמפיזם הוא סביר מספיק, אבל הציניות הזו עשוי לנקום בציניקן: זה עשוי לדרבן את כל האחרים להצביע לדמוקרטים.

למרות שאמריקה היא מעצמה בירידה, היא עדיין מדינה חשובה ביותר, במיוחד לישראל. עם כל הכבוד (ויש כבוד) לעושרה ולעוצמתה המרשימה של ישראל, היא עדיין זקוקה לארצות הברית. ביידן לא יתמוך בכל מהלך של נתניהו אבל הוא חבר, רק בלי החלק הקרקסי.

אם ההנהגה תנטוש את טראמפ, הבייס שלו עשוי לנטוש אותם. אוי לאותה קטסטרופה! הפחד מטראמפיזם הוא סביר, אבל הציניות עשוי לנקום בציניקן: זה עשוי לדרבן את האחרים להצביע לדמוקרטים

כל ישראלי צריך לחגוג את סיומו של פרק אפל בתולדות אמריקה, ולקוות שהרפובליקאים יספגו מהלומה בג'ורג'יה. אולי כך יפסיקו לחבל במדינתם השסועה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

גלידה (בערבית: בּוֹזַה) בכדאש הפכה למוקד גאווה לאומית סורית. מדוע הסורים, מכל הקשת הפוליטית ומכל העדות, מעריצים כל כך את הגלידה, עד כדי סיכון חייהם במחאה נגד סגירתה? הכירו את ההיסטוריה של הפנינה הקולינרית המתוקה של דמשק.

לפני ארבעה חודשים הלך לעולמו מֻוַּפַק בַּכְּדַאש, הבעלים ממוצא כורדי של הגלידה הידועה בסוריה ואולי הטובה ביותר במזרח התיכון. בכדאש אינה עוד גלידה אלא מוסד עם עבר היסטורי מפואר.

לפני ארבעה חודשים הלך לעולמו מֻוַּפַק בַּכְּדַאש, הבעלים של הגלידה הידועה בסוריה ואולי הטובה ביותר במזרח התיכון. בכדאש אינה עוד גלידה אלא מוסד עם עבר היסטורי מפואר

הגלידה ממוקמת בשוק חמידייה העתיק המקורה' המוביל למסגד האומיי. רוב הסורים "עלו לרגל" לאתר הגלידה הדמשקאי מתישהו בחייהם בבילוי בבירה, בהם דורות של אנשים שהמקום נקשר עם זיכרונות הילדות שלהם.

במקום ישבו מפורסמים, ידוענים ופוליטיקאים סורים ומהעולם הערבי ובכלל, בהם המלך פייסל' שמלך חמישה חודשים על סוריה ב-1920 ולורנס איש ערב.

מסורת ערבית

בניגוד לרוב הגלידות באזור והניסויים לחקות את ההצלחה (כמו "אייס קרים אומייה"), שומר בכדאש על הטכניקות המסורתיות הישנות להכנת מה שמכנים הסורים "אל-בּוזַה אל-ערבייה אל-אַסְלִייַה" (הגלידה הערבית המקורית).

הבעלים של בכדאש לא מוכנים להכניס מכונות חדישות אלא מעדיפים בעבודת יד להכין את הגלידה ע"י המִהְבַּאג', (מעין מכתש ועלי), כלי העץ בו גם טוחנים קפה ערבי, וגם להכין בהקצפה ידנית את ה"קִשְטַה", השמנת המתוקה.

הבעלים של בכדאש לא מוכנים להכניס מכונות חדישות אלא מעדיפים בעבודת יד להכין את הגלידה ע"י המִהְבַּאג', כלי העץ בו גם טוחנים קפה ערבי, וגם להכין בהקצפה ידנית את ה"קִשְטַה", השמנת המתוקה

היסטוריה מפוארת

הסיפור מתחיל בשנת 1895, כאשר מחמד חמדי בכדאש, אביו של מופק, פתח בגיל 28 את הגלידה באישורו של מושל דמשק נאזם פאשא, שלא פעם הגיע להתפנק בגלידה קרה ביום חם.

בכדאש יצר את התערובות המיוחדות של הגלידה ע"י שילוב פרחי הסחלב שהיה מביא מהאזורים ההרריים, יחד עם חלב שהקפיד שיהיה תמיד טרי. מייסד הגלידה מכר טעמים שונים של גלידה מפירות שונים וגם משקה סחלב חם ועוגיות שונות.

בשנים הראשונות להכנת הגלידה המשימה לשמור על הקירור הייתה מסובכת. פלאחים שעבדו אצל בכדאש היו מביאים קרח מהר החרמון בחביות נחושת על עגלות רתומות לחמורים בדרך לחנות בדמשק.

ב-1930 הוקל מאד על הפעלת החנות, כאשר העיר דמשק חוברה לראשונה לרשת חשמל והובאו המקררים הראשונים מאיטליה. כשהתראיין חמדי בכדאש הזקן לפני שנים, טען כי מומחים לגלידה באו מאירופה, בעיקר מצרפת ומאיטליה, ללמוד את שיטותיו ולייצאן למערב.

מופק בכדאש הבן שהתראיין אף הוא לפני כמה שנים, סיפר כי הסולטן עבד אל-חמיד השני, ששמע על הגלידה המצליחה בדמשק, ביקש מבכדאש האב להקים סניפים באיסטנבול ובאנקרה ב-1897.

בדמשק עצמה היו עוד בתקופה העות'מנית מזמינים מבכדאש עגלות עמוסות בגלידה לאירועים כגון חגים וחתונות. לטענתו של מופק בכדאש הוא מיצרני הגלידה הראשונים במזרח התיכון.

בשנים הראשונות להכנת הגלידה המשימה לשמור על הקירור הייתה מסובכת. פלאחים שעבדו אצל בכדאש היו מביאים קרח מהר החרמון בחביות נחושת על עגלות רתומות לחמורים בדרך לחנות בדמשק

למעשה, לגלידה עצמה יש היסטוריה הרבה יותר עתיקה והכינו אותה כבר בפרס הקדומה וברומא העתיקה. לפי אחד הסיפורים הביא מרקו פולו את שיטת הכנת הגלידה לאיטליה ממסעו במזרח הרחוק במאה ה-13. הגלידות המתועדות הראשונות בספרי מתכונים באירופה קדמו במאתיים שנה לגלידה של בכדאש בדמשק, בעיקר בצרפת ובאיטליה והגיעו לאנגליה במאה ה-18.

בבכדאש ישבו חלק מהוגי הנהד'ה, התחייה הלאומית הערבית והלאומנים הסורים שתכננו את המרד נגד העות'מנים. אח"כ ליקקו גלידה בבכדאש גנרלים סורים שערכו את גל ההפיכות של שנות ה-50 וה-60, כולל רה"מ הראשון שוכרי אל-קוותלי.

סאמי מרואן מביד, הנחשב בעולם הערבי להיסטוריון המוביל בימינו לחקר ההיסטוריה של דמשק, כתב כי חוסיין בן טלאל מלך ירדן (אביו של המלך הנוכחי עבדאללה השני) פגש אישית את מופק בכדאש כאשר אכל גלידה בדמשק. חוסיין אמר אחרי ביקורו בהלצה: "המקום הזה (גלידת בכדאש) יותר ישן מהרפובליקה הסורית, ממלכת ירדן ומהסכמי סייקס-פיקו גם יחד".

גלידה תחת אש

גלידת בכדאש הייתה תחנה קבועה לכל תייר שהיה מבקר בדמשק. המקום נפגע קשה במלחמת האזרחים שהחלה ב-2011, ולא רק מבחינה כלכלית. למרות שלאחר שבע שנים נראה היה כי המלחמה הולכת להסתיים והבירה דמשק מוגנת, התפרצה בינואר 2018 מחאה ברשתות החברתיות בסוריה ובעיקר בבירה בשל הכוונה לסגור את גלידת בכדאש.

גלידת בכדאש הייתה תחנה קבועה לכל תייר שביקר בדמשק. המקום נפגע קשה במלחמת האזרחים שהחלה ב-2011, ולא רק כלכלית. בינואר 2018 פרצה מחאה ברשתות החברתיות בסוריה בשל הכוונה לסגור אותה

עיריית דמשק החלה להפיץ ידיעות כוזבות כי הגלידה אינה עומדת עוד בתנאים סניטרים ויש במקום עכברים וג'וקים. המוחים סיכנו את חייהם במחאה גלויה נגד השלטון, במאמץ להשאיר את פינת גן העדן בגיהינום הסורי.

במחאה ברשת נחשפה האמת, כי מאחורי ההאשמות של העירייה עומדת כוונה למכור את המקום לאיראנים, המשתלטים על נדל"ן בבירה הסורית למטרות אסטרטגיות.

אחת הטענות המגוחכות של השלטונות הייתה שבנוסף לזוהמה במקום, מרמים את הלקוחות בבכדאש ומערבבים פיסטוקים עם בוטנים זולים. על כך הגיב בהומור אחד המוחים ברשת וכתב:

"מה הבעיה לערבב פיסטוקים עם בוטנים, הרי אתם (שלטון הנשיא בשאר אל-אסד) ערבבתם את החיילים הסורים עם החיילים האיראנים, הלבנונים, האפגנים, הפקיסטנים העיראקים והרוסים ודווקא יצא לכם מצוין…".

המזימה האיראנית נתקלה בהתנגדות עממית סורית והשלטונות החליטו להיכנע ולבטל את מכירת המקום.

עיריית דמשק החלה להפיץ ידיעות כוזבות כי הגלידה אינה עומדת עוד בתנאים סניטרים ויש במקום עכברים וג'וקים. המוחים סיכנו את חייהם במחאה גלויה נגד השלטון, במאמץ להשאיר את פינת גן העדן בגיהינום הסורי

ב-2013 פתח בכדאש לראשונה סניף בעמאן בירת ירדן, אולי כדי להביא משהו מטעמיה של סוריה לפליטים הרבים שברחו ממלחמת האזרחים לממלכה ההאשמית. הסניף עובד עד היום.

מקור גאווה

דווקא כעת, בתקופת השפל הקשה בה מצוי העם הסורי, גלידת בכדאש מסמלת מופת למצוינות ואיכות סורית, כזו היכולה לשמש דוגמה למדינות האזור. בכדאש ממוקמת באופן סמלי ליד סמלים של האסלאם, שהפכו גם לסמלי הלאומיות הערבית: קברו של המצביא הכורדי סלאח א-דין מהמאה ה-12 שניצח את הצלבנים והמסגד האומיי, המזכיר לסורים את תקופת הזוהר של כמעט מאה שנה בה נשלטה הח'ליפות המוסלמית האומיית מהעיר דמשק (מאות 7-8 לספירה).

לפני ארבעה חודשים הקדישה העיתונות הערבית מאמרי פרידה וצער ממי שכונה "השיח' (לא השף) של הכנת הגלידה". ההיסטוריון סאמי מביד כתב כי מותו של מופק בכדאש הוא אבדה גדולה למורשת ההיסטורית של העיר. אולי מותו מסמל את מצבה העגום של סוריה בסופה של מלחמת אזרחים נוראית שנמשכה שנים והותירה מדינה הרוסה וענייה.

ההיסטוריון סאמי מביד כתב כי מותו של מופק בכדאש הוא אבדה גדולה למורשת ההיסטורית של העיר. אולי מותו מסמל את מצבה העגום של סוריה בסוף מלחמת אזרחים נוראית שנמשכה שנים והותירה מדינה הרוסה וענייה

אך בבכדאש ממשיכים להגיש את הגלידה, וההיסטוריה של המזרח התיכון בכלל ושל דמשק בפרט תמשיך לנוע לכיוונים בלתי צפויים כרגיל. ומי יודע? אולי יום אחד יישבו בגלידה בכדאש גם תיירים ישראלים? אנשאללה.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

חמאס מנסה להעכיר את היחסים הטובים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות תחקיר מפוברק בערוץ אל-ג'זירה על פעילות המוסד באיסטנבול. חמאס מודאגת מההתקרבות של טורקיה לישראל, אך טורקיה הבהירה לה כי הדבר לא ישפיע על יחסה אליה ואף נתנה לה ערבויות בכל הקשור להמשך פעילותה בטורקיה.

תנועת חמאס עוקבת בדאגה אחר ההתקרבות המחודשת בין טורקיה לישראל ואחר המאמצים המשותפים של המודיעין הטורקי "מיט" ביחד עם המוסד הישראלי לסכל פיגועים של המודיעין האיראני נגד ישראלים בטורקיה. מאמצים שנשאו פרי והידקו את הקשר בין שני ארגוני המודיעין.

חמאס עוקבת בדאגה אחר ההתקרבות המחודשת בין טורקיה לישראל והמאמצים המשותפים של המודיעין הטורקי והמוסד הישראלי לסכל פיגועים של המודיעין האיראני נגד ישראלים בטורקיה

הנהגת חמאס חוששת שההתקרבות הזו של טורקיה לישראל תפגע ביחסים שלה עם ההנהגה הטורקית. לח'אלד משעל, מנהיג חמאס בחו"ל, יש קשרים מצוינים עם הנשיא ארדואן וכך גם למנהיג התנועה אסמעיל הניה.

העיתון "ראי אליום" דיווח ב-1 ביולי כי במגעים שהיו באחרונה בין תנועת חמאס להנהגה בטורקיה לובן נושא ההתקרבות בין טורקיה לישראל.

על פי הדיווח, ההנהגה הטורקית הסבירה להנהגת חמאס את שיקוליה ומניעיה להתקרבות המחודשת לממשלת ישראל הנוכחית.

הנהגת חמאס קיבלה מההנהגה הטורקית ערבויות לכך שהאסטרטגיה שלה כלפי תנועת חמאס לא השתנתה בשלב הזה וכי היחס שלה לחמאס איננו מושפע מהעמדה הישראלית.

טורקיה אף נתנה הוכחות לכך שאין שינוי ביחסה כלפי חמאס. השלוחה של הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול ממשיכה לפעול כרגיל למרות הדרישה הישראלית לסגור אותה.

השלוחה של הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול ממשיכה לפעול כרגיל למרות הדרישה הישראלית לסגור אותה.
טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה וכי הטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא. pic.twitter.com/xfMGUGb5tc

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 5, 2022

את השלוחה הזו מפעילים מחבלים שגורשו מהשטחים במסגרת "עסקת שליט" והיא מכווינה פיגועים בשטחי הגדה ובישראל.

על פי הדיווח, טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה, והטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא.

טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה, והטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא

ההערכות בחמאס הן כי עד לבחירות ב-2023 שיתקיימו בטורקיה אין חשש ליחסים בין התנועה לטורקיה והם ימשכו כרגיל. אם הנשיא ארדואן לא ייבחר פעם נוספת זה כבר סיפור אחר וייתכן שחמאס תצטרך לצמצם את פעילותה בטורקיה ולהעביר את השלוחה של הזרוע הצבאית מאיסנטבול למקום אחר.

ניסיון להכפיש את פעילות המוסד בטורקיה

בחמאס מבינים היטב כי למוסד הישראלי יש יכולות מודיעיניות מצוינות וכי הוא גם סיפק למודיעין הטורקי הוכחות כי שלוחת חמאס באיסטנבול עוסקת בטרור וגם בחתירה נגד שלטון הרש"פ בגדה.

השלוחה הזו מפעילה בין היתר חדר האזנה ומעקב אחר פעילות הרש"פ וגורמים מסוימים בישראל. המידע המודיעיני מועבר להנהגת חמאס ברצועת עזה, לחזבאללה בלבנון וגם למודיעין האיראני ולכוח "קודס".

לכן הנהגת חמאס מנסה כעת להכניס טריז בין המוסד הישראלי למודיעין הטורקי.

ערוץ אל-ג'זירה, אחד השופרות של חמאס המשדר מקטאר, שידר ב-1 ביולי "תחקיר" ארוך הנקרא "פעילות המוסד באיסטנבול".

ערוץ אל-ג'זירה, אחד השופרות של חמאס המשדר מקטאר, "תחקיר" ארוך הנקרא "פעילות המוסד באיסטנבול".
ב"תחקיר", הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות של אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה.

ما خفي أعظم- الموساد في إسطنبول https://t.co/VEHBSlg7Bx דרך @YouTube

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 5, 2022

ב"תחקיר", שהיה למעשה תשדיר תעמולה לתנועת חמאס, הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות של אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה. האנשים האלה דיווחו לשלטונות הטורקים על הפעילות של המוסד.

ב"תחקיר", שהיה למעשה תשדיר תעמולה לחמאס, הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה. אנשים אלה דיווחו לשלטונות הטורקים על פעילות המוסד

באוקטובר 2020 עצר המודיעין הטורקי 15 חשודים בריגול עבור המוסד. רוב החשודים היו סטודנטים שנשלחו ללמוד בטורקיה. המוסד, לטענת הטורקים, התמקד בפעילות גיוס של בני הקהילות הערביות המתגוררים בטורקיה והקשר עימם היה בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות והוא ניסה לקבל מידע על פעילי חמאס בטורקיה.

אולם על פי גורמים ביטחוניים בירושלים, מי שהיה דווקא הפעיל בגיוס הרשת הזו הגנרל מאג'ד פרג', ראש המודיעין הפלסטיני.

המודיעין הטורקי החרים גם סכום כסף גדול באיסטנבול, שהגיע ממנגנון המודיעין הפלסטיני כדי לממן את פעילות הסטודנטים הפלסטינים שגויסו על ידו.

הנשיא ארדואן זעם על הפעילות של מאג'ד פרג' בתוך טורקיה ונזף ביו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.

אבל באותה התקופה היה נוח מאוד לנשיא ארדואן לתקוף את ישראל, והתקשורת הטורקית תודרכה כי מדובר בסוכנים של המוסד הישראלי, למרות שאף אחד מהחשודים והעצורים לא היה ישראלי.

המודיעין הטורקי מבין היטב את כללי המשחק, הרוח הנושבת כעת מלשכת הנשיא ארדואן היא להדק את היחסים עם המוסד הישראלי ולסכל כל פעילות טרור איראנית על אדמת טורקיה, שעלולה לסכן את האינטרסים המדיניים והכלכליים של טורקיה.

המודיעין הטורקי מבין את כללי המשחק, הרוח הנושבת כעת מלשכת ארדואן היא הידוק היחסים עם המוסד הישראלי וסיכול טרור איראני על אדמת טורקיה, שעלול לסכן את האינטרסים המדיניים והכלכליים שלה

גורמי יודעי דבר אומרים כי הניסיון של חמאס להעכיר את היחסים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות "תחקירים" מפוברקים בערוץ התעמולה אל-ג'זירה הוא פתטי ומגוחך.

הניסיון של חמאס להעכיר את היחסים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות "תחקירים" מפוברקים בערוץ התעמולה אל-ג'זירה הוא פתטי ומגוחך, המודיעין הטורקי יודע את האמת והניסיון הזה מעיד על תסכול גדול בהנהגת חמאס עקב ההתקרבות ביחסים בין ישראל לטורקיה. pic.twitter.com/2jngD3QcvE

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 5, 2022

המודיעין הטורקי יודע את האמת והניסיון הזה מעיד על תסכול גדול בהנהגת חמאס עקב ההתקרבות ביחסים בין ישראל לטורקיה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)