יש מה ללמוד מהסדרה "צ'רנוביל"

מיכאל גורבצ'וב עם דן פרי
מיכאל גורבצ'וב עם דן פרי

אולי כבר שמעתם דברי הלל אודות "צ'רנוביל". הייתי רוצה לתרום את חלקי, כי לקחי הסדרה נוגעים לנו באופן מפתיע, וגם כסוג של מחווה לאמי המנוחה.

העלילה מתארת את האירועים סביב האסון הגרעיני שארע באפריל 1986 באוקראינה. בזמנו שמעתי עליו דיווחים מעורפלים בתור סטודנט בניו יורק.

לא ידעתי הרבה על ברית המועצות באותם ימים. שמעתי פה ושם קצת שבחים מפי אמי המהגרת, ומנגד גם ספגתי הרבה תעמולה אמריקאית. כמו רוב האנשים לא היה לי מושג עד כמה כל העסק דפוק ושברירי.

הסדרה של HBO מציירת תמונה מזעזעת של מערכת שבה השקר הוא שיטה ומתעלמים מעובדות באופן שגרתי. נשמע מוכר?

בשלב מסוים מדענית מזהירה את הבירוקרט הראשי של המחוז שמשהו נורא קרה באחד מארבעת הכורים הגרעיניים בצ'רנוביל. הוא מבטל את הדברים; היא מתעקשת. "אני מעדיף את דעתי על פני דעתך," הוא פוסק. המדענית מוחה שהיא מומחית לגרעין בעוד שהוא עבד בעבר במפעל נעליים. "כן, "הוא עונה ללא בושה. "ותראי איפה אני עכשיו."

בסצינה אחרת, כאשר אלפים רבים ככל הנראה כבר נהרגו ויבשת אירופה בסכנת קרינה, מודיע פקיד חשוב כי "העמדה הרשמית של המדינה היא שקטסטרופה גרעינית גלובלית אינו אפשרית בברית המועצות." זה מוצג כסוג של ראיה חשובה.

לבסוף חוקרים אמיצים מגלים מה באמת גרם לאסון. זה היה (ספוילר בדרך) לא רק שפקידי הכור (סוג של שעירים לעזאזל) התעלמו בפזיזות ממצאים קשים בזמן ניסוי מבויים. הממצא העקרי הוא שהם לא ידעו שמנגנון האל כשל (שאמור בכל רגע לבטל את הניסוי) סבל מפגם פטאלי שנוצר בגלל צמצום הוצאות, היה ידוע, והוסתר. כאשר הוא הופעל, מנגנון זה הוא שגרם לפיצוץ.

זה מתגלה בסופו של דבר בבית המשפט כאשר החוקר הראשי חוסף את האמת וגם מרהיב עוז ומתאר את השפעתה ההרסנית של תרבות הבולשיט בברה"מ.
"כל שקר שאנחנו אומרים אותו גורר עוד חוב לאמת", הוא אומר. "במוקדם או במאוחר, החוב הזה ישולם."

התוודעתי לראשונה לעולם הקומוניסטי במהלך המרד במזרח אירופה והמשכתי  לברה"מ זמן קצר לפני שהתמוטטתה סופית ב-1991. החוב שהצטבר היה גלוי לכל: הוא לבש צורה של חברה שבה אף אחד לא האמין לרשויות. החוב הזה שולם במלואו.

מיכאיל גורבצ'וב, ששלט בברה"מ בזמן צ'רנוביל, אמר אחר-כך כי האסון הגרעיני הוא הסיבה לכך שהמערכת כולה התמוטטה. הוא לא הבין את העיקר. קריסת המערכת היא שגרמה לצ'רנוביל ולא להיפך. ראיינתי את גורבצ'וב לפני כמה שנים ולא מצאתי נוסטלגיה לקומוניזם, עם זאת. הוא התבדח קלות על האפשרות שאארגן לו עוד הופעות בפרסומות, כמו שעשה עבור פיצה האט.

בסדרה, גורבצ'וב האמיתי נפגש עם פקידים בכירים, פחדנים ושקרנים, שמנסים להשתיק את המדען היחיד בחדר. היו"ר קצת הססן אך לסוף מבין ונותן למדען הידען לדבר. הוא גם מקשיב לו קצת, והדבר מועיל איכשהו. זה נשמע לי אמין לגבי גורבצ'וב.

אני תוהה אם מדען אקלים היה משפיע כך סביב שולחנו של דונלד טראמפ. האם מישהו יכול לחשוב ברצינות שטראמפ יקשיב למומחה שיציג דעות המעצבנות את הבייס שלו? מומחה לבקרת נשק, או לנאט"ו, או למיסים וסחר בינלאומי, או על עסקת הגרעין עם איראן – או על התחממות כדור הארץ?

להתחממות הגלובלית יש פוטנציאל לגרום יותר נזק מצ'רנוביל. אני לא מזהה, מחוץ לימין האמריקאי, ויכוח רציני. סוכנות החדשות AP שבה עבדתי עשרות שנים נמנעת באופן קיצוני מלהביע עמדה כלשהי כדי לא לעצבן קליינטים (החריגים הם ביקורות ספרים וסרטים, וגם אז באי-נוחות קלה). עם זאת, AP החליטה שיש קונצנזוס של מומחים שההתחממות הגלובלית נגרמת על ידי פעילות אנושית. רוב התקשורת התיישרה בהתאם, אבל המכחישים מתמידים בשלהם. שום עובדות לא יבלבלו אותם.

ישראל אשמה גם היא בהתעלמות מן העובדות. ברור לחלוטין שכמעט כל בכירי מערכות הביטחון מתנגדים לא רק לראש הממשלה בנימין נתניהו אלא למדיניות הימין בכלל ביחס לגדה (ובעבר לעזה). זה לא רק מסיבות מוסריות, אלא בעיקר משום שחצי מהאוכלוסייה בשטחים אלה יחד עם ישראל עצמה היא ערבית, ובאין אופציה להפרדות התוצאה תהיה מדינה לא יהודית או לא דמוקרטית.

איך ייתכן שהימין משכנע מספיק אנשים להרוס לעצמם את המדינה? מאותה סיבה שב-2016 הבריטים הצביעו, ברוב קטן, בעד לעזוב את האיחוד האירופי למרות שקרי הקמפיין שתמך בעזיבה. אני מכבד את מי שמוכן להחריב את כלכלתו כדי למנוע הגירה, אבל רוב האנשים לא עשו זאת במודע אלא בחרו להאמין לשקרים. כפי שניסח זאת השר מייקל גוב: "לאנשים נמאס ממומחים".

הוא די צדק: קונצנזוס של מומחים אינו משפיע בימינו ברמה שניתן לצפות, ושנחוצה להישרדות המין האנושי. זה קורה בכל רחבי העולם, וגם ברוסיה החדשה עצמה. הסיבות לכך רבות, והאליטות והמומחים אינם פטורים מאשמה. אבל העמדה שלי ברורה: רק מטומטם קופץ מהגג כי מישהו אמר שאלוהים רוצה את זה או מפני שפוליטיקאי מסוים לא מאמין בכוח הכבידה.

איך כל זה קשור לאמי?

אטיליה פראנו ובנה (צילום: מרקיז פטראנו)
אטיליה פראנו ובנה (צילום: מרקיז פטראנו)

היא היתה ילדה ברומניה במלחמת העולם השנייה ובקושי שרדה את פוגרום יאש, שבו פשיסטים רומנים מגובים בחיילים גרמנים טבחו אלפי יהודים בעיר. כמחצית מ -800,000 יהודי רומניה נהרגו במלחמה זו. יאש היתה על גבול ברה"מ, ובזיכרונה היה זה המרכיב הסובייטי של בעלות-הברית שניצח את המלחמה למענה; היא הייתה אסירת תודה באופן נוגע ללב.

היא למדה רוסית בבית הספר וקיבלה הזדמנויות תחת הקומוניזם הרומני להפוך למהנדסת כימית צעירה. אבל היא גם ידעה לעזוב עם אבי ב-1960, לפני שהגג קרס על המבנה. מאז היה חיה בישראל ובארה"ב.

באותה תקופה עדיין אפשר היה להאמין ששתי השיטות הדומיננטיות בעולם מנהלות מרוץ בין שווים לחלל ולירח. היא התמידה בזה תקופה. נסיון החיים שלה גם העניק לה סקפטיות כלפי כל דבר, כולל השיטה הקפיטליסטית. "לפחות תחת הקומוניזם אין אבטלה," היא רטנה לה בפרבר שלנו ליד פילדלפיה (בזמן שהייתה בעצמה מובטלת, כמדומני).

אבל היא גם הייתה מחויבת למה שנראה לה כאמת (עד להעדר מוחלט של פילטר, יש שיאמרו). כשהגיע אסון צ'רנוביל, היא כבר ידעה, ללא ספק.

אימי איבדה את הקשר שלה עם העולם לפני כמה שנים, ונפטרה ב- 6 ביולי, לפני כמה ימים. אני יודע מה הייתה חושבת על השקרים של תקופתנו.

נוחי על משכבך, אטיליה פטראנו. הלוואי שנמצא בתוכנו את עשירית התעצומות שידעת בשנותייך הטובות. לא הסכמתי עם כל מה שאמרת, אבל לא השארת שום חוב מאחורייך.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 900 מילים
כל הזמן // יום שישי, 24 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הקצין השנוא באמריקה

איש לא רצה לשרת לצד האדמירל היהודי היימן ריקובר ● אופיו הקשוח והלא מתפשר הפך אותו לדמות שנויה במחלוקת אך גם לאדם שהנשיא קרטר כינה "המהנדס הגדול ביותר אי פעם" ● הסופר מארק וורטמן מגולל את הסיפור הלא ייאמן של אבי הצוללת הגרעינית ומספר בריאיון לזמן ישראל: "היו אנשים שהוא פשוט התעלל בהם, אין לזה מילה אחרת"

עוד 1,333 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַחֲמִישִׁית 137

האזנה מודרכת לסימפוניה החמישית לקמפיין ותזמורת מאת לודוויג ואן נתניהו

עוד 1,073 מילים

קריב הצהיר כי יקיים דיון בראשון על הצעות החוק לפיזור הכנסת וחוק הנאשם - אך לוועדה שלו אין כל סמכות לעשות זאת, ומדובר בניסיון פוליטי להפעיל לחץ על ניר אורבך, יו"ר ועדת הכנסת האמונה על הטיפול בהצעות החוק הללו ● אין למעשה מניעה משפטית למנות רמטכ"ל, וגם בג"ץ יאשר מינוי כזה ● וגם: פסק הדין נגד סנ"צ גואטה הוא סנונית ראשונה וחשובה במאבק באלימות המשטרתית

עוד 1,204 מילים

לילה ראשון בסרייבו

בפרק הקודם במסע: מאי 1993, בעיר הגדולה בבוסניה-הרצגובינה, עוד פיסת מדינה שנקרעה מהרפובליקה המדממת של יוגוסלביה – תחת מצור כבד כבר למעלה משנה. אנחנו, צוות טלוויזיה של רשת הטלוויזיה האמריקאית NBC News, מגיעים בטיסה לסרייבו ושמים את פעמינו במכונית המשוריינת שלנו אל עבר המלון שישמש לנו בית ומשרד לשבועיים הקרובים.

את הצילומים בסרייבו אנחנו מתחילים בבית הכנסת האשכנזי הגדול עם כמה ״צילומי אווירה״ ופנייה למצלמה של מרטין הכתב, שמסכם לצופה בבית את המצב בעיר אחרי 400 ימים של מצור. דֵּנִי, הפיקסר שלנו, מזרז אותנו לסיים ולהיכנס למכונית המשוריינת. הוא כבר מרגיש בבטן שהגיע הזמן לעזוב, למהר ולחפש מסתור.

בית הכנסת האשכנזי בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
בית הכנסת האשכנזי בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

מרטין הכתב מסכם לצופה בבית את המצב בעיר סרייבו אחרי 400 ימי מצור. דֵּנִי, הפיקסר שלנו, מזרז אותנו לסיים ולהיכנס למכונית המשוריינת. הוא כבר מרגיש בבטן שהגיע הזמן לעזוב, למהר ולחפש מסתור

כשאנחנו חולפים במהירות ברחובה הראשי של סראייבו אל עבר ההולידיי-אין, רק אז אפשר להבין בדיוק מה היא עיר רפאים. רק שכאן, בשדרת הצלפים, אפילו רוחות הרפאים חוששות להסתובב.

אף אחד לא יוצא מפתח הבית למעט, כפי שדֵּנִי מסביר – כשמוכרזת הפסקת אש. או אז הרחובות מתמלאים בנשים וגברים, צעירים וזקנים וילדים. כולם יוצאים להתאוורר לזמן קצר של הפוגה מהצליפות וההפגזות. המאושרים מצליחים אפילו לקנות מעט מהמצרכים החיוניים בשוק, לאחר עמידה ארוכה בתור ארוך ומתפתל כמו נחש אנושי.

תורים למצרכים בזמן הפסקת אש בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
תורים למצרכים בזמן הפסקת אש בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

דווקא אז, מעשה השטן, הסרבים הסובבים את העיר יורים. רק פגז אחד או שניים, אבל תמיד יכוונו אל מרכזו של התור למים או זה של הלחם, במטרה לגרום לכמה שיותר נפגעים.

הפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)
הפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)

ליד תור כמו זה שצילמתי באחת הפעמים בהם הוכרזה הפסקת אש בעיר למספר שעות, נחתו בסוף השבוע האחרון שני פגזים. שלושה ילדים נהרגו במקום מרסיסי הפגזים, ושני מבוגרים, אולי אמא ואבא, הגיעו ללא דופק לבית החולים לאחר שמתו מאובדן דם.

ליד תור כמו זה שצילמתי באחת מהפסקות האש שהוכרזו לכמה שעות, נחתו בסופ"ש האחרון שני פגזים. 3 ילדים נהרגו במקום מרסיסי הפגזים, ושני מבוגרים, אולי אמא ואבא, הגיעו ללא דופק לבית החולים

אנשים ברחוב בהפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)
אנשים ברחוב בהפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)

בחזרה להולידי-אין. שעת ערב מוקדמת יחסית ואנחנו נכנסים לחדר האוכל לארוחת ערב ראשונה. המלון שהיה פעם מהמפוארים בעיר זכה לארח את הבכירים באנשי הוועד האולימפי והספורטאים שלקחו חלק בתחרויות אולימפיאדת החורף שנערכו בעיר בחורף של 1984.

מסימני העבר המפואר שלו נשאר רק הסכו״ם על השולחן. סכו״ם כסף כבד, שבכל כף, מזלג וסכין מוטבע הסמל האולימפי. חמש הטבעות המסמלות את כל מה שלא קיים כבר כאן בסרייבו מאז תחילת המלחמה.

בעיר יש האפלה בלילות כבר למעלה משנה, ועל החלונות הגדולים של חדר האוכל בקומת הכניסה וילונות כבדים שעוצרים מבעד האור הצהבהב לצאת החוצה. לאורך הקיר מבחוץ שקי חול.

לשולחן מצטרף גם דיויד, עורך הוידאו שהגיע מלונדון שבוע לפנינו. דיויד היה איתנו באולפנים בהרצליה במלחמת המפרץ ב-1991. צחקנו כשבכל אזעקת נחש צפע הוא היה היחיד שמיהר לרכוס את חליפת המגן, הכפפות ומסכת האב״כ והקפיד לשמור על בריאותו. פעם אחת היינו יחד גם במוגדישו שנה לאחר מכן. דיויד נפטר מסיבוכי צהבת כמה שנים מאוחר יותר.

השיחה ליד השולחן משוחררת ממתח או חשש, שיחה שלא מרמזת אפילו בשמץ על הסכנה שבחוץ, מעבר לקיר שקי החול.

התפריט מציע בשר או עוף עם שתי תוספות. אחת מהן תפוחי אדמה. מישהו שואל אם אין לנו ייסורי מצפון לאכול לבוסנים את מעט האוכל שיש להם כאן. אנחנו צוחקים ואני מצטט להם דוח של קרן המזון הבינלאומית של האו״ם, לפיו מנת בשר לאדם היא 60 גר׳.

התפריט מציע בשר או עוף עם תפ"א. מישהו שואל אם אין לנו ייסורי מצפון לאכול לבוסנים את מעט האוכל שנשאר. אני מצטט דוח של קרן המזון הבינלאומית של האו״ם, לפיו מנת בשר לאדם היא 60 גר׳

מישהו מצלם במצלמת וידאו קטנה. אנחנו שותים בירה. יין מקומי ומעשנים סיגריות. יש קומפוט תפוחי עץ כמו של אמא בבית וקפה שחור שרוף בלקני. אנחנו יושבים ומקשקשים, מעלים זכרונות ממקומות אחרים ממלחמות קודמות.

חבורה של עיתונאים שאנחנו, משהו בין חבורת אומני קרקס נודד לבין  קבוצה של שכירי חרב של הממלכה השביעית. חבורה שממאנת להתבגר, סובבת בעולם ממלחמה למלחמה ומתגרה בסכנה. אנחנו מורידים גם כוסית של סליבוביץ׳, ברנדי שזיפים בלקני, 35% אלכוהול, עם עוד סיגריה אחרונה והולכים לישון.

אור בחדר לא מדליקים כמובן ואין גם תריס להגיף. יקיצה עם אור ראשון בכל מקרה כי הימים קצרים והמלאכה מרובה. ובכלל, מי רוצה להיות לבד בחדר בקומה גבוהה בלי חלונות ובלי תריסים. חדר שיש בו מכשיר טלפון המחובר לקבלה, מטף כיבוי, שולחן ושני כסאות.

חושך בחוץ, ליל ירח, אין אנשים ברחוב. לא מעז לעמוד ליד החלון אבל מגניב מבט מהצד. אמבולנס עובר במהירות בצומת הקרובה למלון, פנסיו צבועים בצבע כחול כמו אצלנו במבצע סיני של 56'. אני נזכר בחוויות ילדות של תל-אביב במלחמה הראשונה שלי, עם סבא ואמא ליד קיר המגן בחדר המדרגות בבית ברחוב אחד-העם. פקחים של הג״א עוברים ברחוב וצועקים לדייר בקומה ראשונה מעל לחנות של דב החשמלאי שיכבו שם את האור הדולק.

אור בחדר לא מדליקים כמובן ואין גם תריס להגיף. יקיצה עם אור ראשון בכל מקרה כי הימים קצרים והמלאכה מרובה. ובכלל, מי רוצה להיות לבד בחדר בקומה גבוהה בלי חלונות ובלי תריסים

הד של יריה בודדת מתגלגל מההרים, ולאחריו עוד הד ועוד אחד. מישהו שלא נרדם מנסה כנראה את הרובה שלו. המיטה גדולה כמו שמלון חמישה כוכבים מציע לאורחיו. אני שוכב על הגב, אור הירח נכנס ומאיר את רצפת החדר. בחדר ליד מישהו מוריד את המים בשירותים.

ברדיו הקטן שלי אני מנסה לשמוע באוזניה את מהדורת החדשות האחרונה של ה-BBC באנגלית ולא מצליח. תחנה רדיו מקומית משדרת מוזיקה אתנית. מזכירה מוזיקה מזרחית שלנו, יוונית או טורקית. בלקנית. בתחנה אחרת משוחחים שיחת לילה רגועה גבר ואשה בשפה לא מזוהה. מתהפך על הבטן, מנסה להירדם מחבק את הכרית.

לא הצלחנו לקבל 4 חדרים צמודים, בקומה איתי רק דובי. יוסי בקומה מעלינו, אני חושב שבחדר לא רחוק ממרטין. קבענו שבמידה ותהיה אזעקה במהלך הלילה ניפגש ארבעתנו למטה בלובי, ליד הירידה למרתף הבניין.

אני שומע צעדים במסדרון. דלת החדר נעולה. הצעדים מתרחקים במסדרון. מישהו יורה צרור מנשק אוטומטי שמהדהד במרחק. זה רק ההד שמתגלגל ונכנס דרך הפתח הקרוע בחלון אל תוך החדר. כבר אחרי חצות, עוד לא כיבו את הירח. אני שומע אנחה ועוד אחת ושלישית. גבר ואשה שמוציאים לשון ומראים אצבע משולשת למלחמה בסרייבו. מחר בבוקר אנסה לנחש מי היה הגבר ומי הייתה בת הזוג לרגע של אינטימיות שמתעלמת מהכאוס מסביב.

מישהו יורה צרור מנשק אוטומטי שמהדהד במרחק וההד נכנס מהפתח הקרוע בחלון לחדר. כבר אחרי חצות, עוד לא כיבו את הירח. אני שומע אנחה ועוד אחת ושלישית. גבר ואשה שמראים אצבע משולשת למלחמה

מלחמה מצמיחה רגעים חד פעמיים. מזווגת זיווגים של רגע. כבר ראיתי זיווג של קופסת סיגריות בטימישוארה הרעבה, שלא היה דומה לאינטימיות בחדריו של האינטרקונטיננטל בבלגראד. במלחמה כמו במלחמה תמיד יהיו מרוויחים, ואחרים שינסו רק לעבור את הלילה בשלום כדי להביא לילדים בבית לחם טרי בבוקר.

המוזיקה הבלקנית מתחלפת במוסיקה קלאסית באוזניה. אני סופר כבשים ומתעורר עם אור ראשון – בוקר טוב סרייבו.

רחוב הרוס בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
רחוב הרוס בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

חנני רפופורט היה עד לא מזמן מנכ״ל חברת התקשורת ״JCS אולפני הבירה״, מפיק ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות ABC News & NBC News וזוכה פרס EMMY לכתבת חדשות לטלוויזיה. כיום סבא במשרה מלאה ומספר סיפורים מנקודת מבט מאד מאד אישית. כל תמונות הסטילס צולמו על ידו במהלך עבודתו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,052 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן לפני 3 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הדילמה של יולי אדלשטיין

אדלשטיין הודיע לפני שנה שיתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד - אולם התקופה הייתה אחרת וכיום נתניהו בשיא כוחו ● בקרבתו של אדלשטיין חלוקים מה יגרום לו פחות נזק - להפסיד בגדול או לא להתמודד בכלל ● גורמים בפלג הירושלמי החרדי מקימים מפלגה חדשה שתרוץ בבחירות ● וגם: משלחת לפיד באנקרה המשיכה את הדיונים עם הטורקים על החזרת כתובת השילוח ● פרשנות

עוד 609 מילים

תגובות אחרונות

דיווח: גנץ וסער בוחנים את האפשרות לרוץ ביחד בבחירות

דרמה בארה"ב: ביהמ"ש העליון ביטל את הזכות להפלות; מיכאלי: שלטון חשוך ושונא נשים ● האו"ם: שירין אבו עאקלה נהרגה מירי צה"ל; גנץ: תחקיר חסר אחיזה במציאות; צה"ל: מציעים לפלסטינים להעביר את הקליע ● בנט: "עוד לא החלטתי אם אני רץ בבחירות" ● שקד: אפסו הסיכויים לממשלה חליפית – הולכים לבחירות ● המלחמה באוקראינה: רוסיה השלימה את כיבוש לוהנסק

עוד 37 עדכונים

האפיפיור שוחח עם היטלר, סייע למוסוליני וידע על השואה

פיוס ה־12 נמנע לצאת באופן פומבי נגד הנאצים ונגד ההשמדה השיטתית ● ההיסטוריון דיוויד קרצר חושף בספרו החדש חומרי ארכיון שמוכיחים את "אדישות" הוותיקן ביחס לרצח העם היהודי ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "ההיסטוריה האנטישמית של הכנסייה – וחוסר הגינוי של האפיפיור – תרמו להצדקת הקמפיינים האנטי־יהודיים"

עוד 847 מילים
הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן מתקבל באנקרה, 22 ביוני 2022

מי היה מאמין שנסיך הכתר הסעודי יחזור כל כך מהר למרכז העניינים? ● בטהרן עוקבים אחר מסע הדילוגים שלו בין קהיר, עמאן ואנקרה ומבינים היטב: הברית הסונית מצופפת שורות ומהדקת את הקשר עם ישראל ● וגם: גנץ אומנם שיפר את כישוריו הפוליטיים אבל לא שמע את פעמוני האזהרה ופספס ככל הנראה את ההזדמנות למנות רמטכ"ל ● פרשנות

עוד 953 מילים

הממשלה הפחיתה את הפשיעה בחברה הערבית? תלוי את מי שואלים

לא ברור עדיין אם התוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית עובדת ● הנתונים על ירידה במספר הנרצחים הם בעלי ערך סטטיסטי קלוש ● אנשי הציבור הערבי חלוקים בדעתם: ראשי רשויות מעידים על פעילות משטרתית נחרצת אבל הפעילים החברתיים ספקניים יותר ● אולם, כולם מסכימים: המלחמה הזאת דורשת זמן – והרבה

עוד 2,571 מילים

דיווח: בית ראש הממשלה במצב ירוד, שלא מאפשר להתגורר בו

לפיד מעוניין לעבור לגור במעון מייד עם מינויו לראש הממשלה, אך בשל מצב הבית ספק אם הדבר יסתייע ● אוקראינה מועמדת להיות חברה באיחוד האירופי ● טורקיה: סיכלנו ניסיון איראני לחטוף את שגריר ישראל לשעבר ואשתו ● הסתדרות המורים הקפיאה את העיצומים ● בניסיון לעקוף את ועדת הכנסת תדון ועדת החוקה בפיזור הכנסת ובחוק שימנע מנתניהו לכהן כראש הממשלה

עוד 35 עדכונים

בחירות חמישיות ברצף הן ההגדרה של אי־שפיות

במשך ארבע מערכות בחירות רצופות, גוש הליכוד השיג בין 55 ל-59 מנדטים ● דבר מהותי לא השתנה באוכלוסייה הישראלית מאז הבחירות ב-2021 והבחירות הבאות לא צפויות להשיג תוצאה שונה ● מה שעשוי לשנות את המפה הפוליטית, גם אם לא את גודל הגושים, הוא המהלך שמובילים ביהדות התורה להורדת אחוז החסימה - שני המחנות ירוויחו מכך ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
אחוזי הצבעה בני ברק 74%. אלעד 81%. אין מנדט נוסף לחרדים האשכנזים. אין ינהרו–לקלפיות. כי הם תמיד נוהרים. הפוטנציאל הגדול באחוזי הצבעה הוא בשמאל תל אביבי עם 60% והמגזר הערבי 46%. חלקו של... המשך קריאה

אחוזי הצבעה בני ברק 74%. אלעד 81%. אין מנדט נוסף לחרדים האשכנזים. אין ינהרו–לקלפיות. כי הם תמיד נוהרים. הפוטנציאל הגדול באחוזי הצבעה הוא בשמאל תל אביבי עם 60% והמגזר הערבי 46%. חלקו של המגזר הערבי באוכלוסיה – 25 מנדטים!!! (מעל 21%, שיום אחד יצאו לקלפי)

נראה שמפספסים את הנקודה, הימין ועכשיו גם השמאל פשוט נהנים מהמשחק החדש שנפל לידהם. הם נלחמים מלחמה מדומה אחד בשני על גב האזרחים המוסתים. התקשורת מתמוגגת כי יש אקשן והאזרחים חושבים שיש פ... המשך קריאה

נראה שמפספסים את הנקודה, הימין ועכשיו גם השמאל פשוט נהנים מהמשחק החדש שנפל לידהם. הם נלחמים מלחמה מדומה אחד בשני על גב האזרחים המוסתים. התקשורת מתמוגגת כי יש אקשן והאזרחים חושבים שיש פה משהו מהותי ובפועל חברי הכנסת חברים ועושים קירקס מכולנו.

עוד 1,003 מילים ו-3 תגובות

עם האישור להקמת שני יישובים פרבריים חדשים ברמת הגולן, איילת שקד יכולה לסמן וי על משימה שהושלמה לפני שהממשלה מתאיידת ● פוליטיקאים אוהבים לנפנף ב"עשייה", אבל מה גרם לנציגי מנהל התכנון ומשרד התחבורה להצביע בעד? ● החברה להגנת הטבע: "מדובר בשיקולים פוליטיים שלא נועדו להיטיב עם תושבי הגולן"

עוד 989 מילים

גם אם "חוק הנאשם" יעבור, זה אינו סוף פסוק עבור נתניהו

הצעת החוק שמטרתה למנוע מנאשם בפלילים לקבל את המנדט להרכיב ממשלה - שוב על הפרק, והיא עשויה לעלות להצבעת הכנסת בשבועות הקרובים ● השאלה האם ראוי ואיך ניתן לחוקק חוק כזה בשלהי הכנסת הנוכחית, תעמוד בוודאי בכל עתירה נגד החוק - לו יעבור ● וגם אם נניח שכל המשוכות המשפטיות ייפתרו, מה מונע מ-61 ח"כים פשוט לבטל את החוק אחרי הבחירות? ● פרשנות

עוד 1,192 מילים

רכבת ישראל בונה ומממנת מנחת פרטי מכספי הציבור

תחקיר זמן ישראל חברת הרכבת הממשלתית סוללת ומממנת עבור המנחת הפרטי "פרדייב" שליד חוף הבונים מסלול תעופה משודרג בעלות של כ־50 מיליון שקל על חשבון הציבור ● זאת, על אף שמדובר בעסק פרטי ובניגוד לכאורה לנכתב בתוכנית המקורית ● היזם: "ההסכם ביני לבין הרכבת סודי" ● רכבת ישראל: "בין הרכבת ליזם אין התקשרות עסקית. אנחנו פועלים בהתאם לאישורים" ● הבונים לטיס: כתבה חמישית בסדרה

עוד 2,321 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה