מדינת ישראל דוהרת במהירות עולמית לחיסון עדר.
בפרשת השבוע נקרא על משה רבנו שדורש מפרעה:
מייקל אייזנברג הוא שותף מנהל בקרן הון סיכון אלף. בפברואר יצא לאור ספרו ״שבט שואג״ בו יוצגו לראשונה ״כלכלת אחווה״ ו״שבטיות מכבדת״ כעקרונות כלכליים ומנועי צמיחה עבור מדינת ישראל
חזרנו לסבב לחימה נוסף בעזה. אלי-ה כהן ואמילי דמארי, שרק חזרו בעסקה, הכריזו שהשיבה ללחימה בעזה היא "גזר דין מוות לחטופים". דורון שטיינברכר, שאך חזרה בעסקה, נאמה בכיכר החטופים ואמרה: "יש בי כעס על מי שחושב שזה בסדר לחזור ללחימה. לא הקשבתם לנו?"
ירדן ביבס אמר: "הלחץ הצבאי מסכן חטופים, אני פוחד פחד מוות על החברים שלי". גם סשה טרופנוב, קית' סיגל ויאיר הורן, ששבו מן השבי, קוראים להפסקת אש מיידית ולחזרה מיידית למשא ומתן.
מאיה בנבנישתי היא מורה ומחנכת בבית הספר הדו לשוני ע"ש מקס ריין, המכונה "יד ביד" – בית ספר שחרט על דגלו דו-קיום בין ערבים ויהודים בישראל. בעלת תואר בספרות כללית והשוואתית מאוניברסיטת תל אביב. פעילה חברתית בשדות הפמיניזם, החינוך המיני, זכויות הנשים, זכויות הפליטים וזכויות האדם. ספרה, "הספר על אמיל", ראה אור לאחרונה בהוצאת "פטל".
יום השנה להסכם השלום הישראלי-מצרי, שחל השבוע (26.3), תפס את מערכת היחסים בין שתי המדינות במצב לא מעודד במיוחד. 46 שנים חלפו מאז החתימה על ההסכם במדשאה של הבית הלבן, ומדובר לכל הדעות בשלום יציב ואסטרטגי בעל חשיבות עצומה. וזאת למרות היעדרה של חמימות רבה בטמפרטורת היחסים בין שני העמים, או מה שמכונה "שלום קר".
מלחמת "חרבות ברזל", וההתפתחויות הדרמטיות באזור ובזירה הבינלאומית, אינם מיטיבים עם מצרים. זו מתמודדת עם שורה ארוכה מאוד של אתגרים, שמצטברים להרבה סימני שאלה ביחס לטווח הזמן המתקדם.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
בשבועות האחרונים אנו שומעים שוב ושוב את המילים "משבר חוקתי חסר תקדים". האם באמת מדובר בפעם הראשונה בתולדות ישראל? ממש לא.
האמת היא שמשבר חוקתי כבר קרה כאן בעבר, תחת שלטונו של דוד בן-גוריון – והוא קשור ישירות למשבר המסתמן כיום. הוויכוח אז נסוב סביב עצמאותו של היועץ המשפטי לממשלה, נושא שממשיך להיות מוקד מחלוקת עד היום.
1962: היועץ המשפטי מתנגד – הממשלה נכנסת למשבר
מאז קום המדינה, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה היה מעורפל מאוד, במיוחד בכל הנוגע לשאלת סמכויותיו מול הדרג הנבחר. השאלה הזו הפכה למשבר חוקתי חריף בשנת 1962. זה קרה כאשר היועץ המשפטי גדעון האוזנר סירב לבקשת שר המשפטים דב יוסף להעמיד לדין עיתונאי בשם אליעזר לבנה.
מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל זה היה דיון חשוב והכרחי אילו לא היינו במלחמה, עם חטופים, עם חוק השתמטות וקידום חקיקה מופרעת, בריחה מאחריות, רוה"מ במשפט פלילי, משבר חברתי עמוק, ממשלה שלא מחזירה את המנדט לציבור לאחר האסון הגדול מקום המדינה ועוד ועוד. בנסיבות אחרות אולי היה שווה לדון בשינוי משפטי כזה או אחר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סיפור מעולה. בבצ'יק יהיה בודאי שר השיכון בקרוב, אבל ממש לא חבר כנסת בכנסת ה-25. משום ששמו איננו כלול ברשימת המועמדים של רשימת יהדות התורה והשבת לכנסת ה-25. כדי שבבצ'יק יהיה חבר כנסת, יצטרכו להתקיים בישראל הדיקטטורית בראשות ראש ארגון המחבלים, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו, בחירות לכנסת ה-26. אלא שבחירות לכנסת ה-26 לא יתקיימו, כי הכנסת ה-25 היא הכנסת האחרונה שנבחרה בבחירות – והיא תכהן עד יומו האחרון של ביבים שקרניהו כראש ממשלה, שיהיה כנראה גם יומו האחרון בכלל.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם