עוד בלימודי הביולוגיה בתיכון הרגשתי שאני מגלה את מאחורי הקלעים של החיים. להבין מה זה אנזים ואיך הוא עוזר לנו לחיות ולהתקיים, להבין איך נוירון פועל ואיך צמחים נותנים לנו חמצן ועוד.

בהמשך הגעתי ללימודים אקדמיים במדעי הרפואה, המשכתי לפסיכולוגיה ועבודה סוצאלית ופסיכותרפיה, אבל אף פעם לא הפסקתי לחשוב מה קורה שם מאחורי הקלעים.

מדי פעם קלטתי שהרבה ממה שאנחנו יודעים על עצמנו למדנו מחיות. כל תרופה שאנחנו מקבלים לא סתם נבדקת על חיות, כל מנגנון פיזיולוגי שנחקר באדם חוץ מהשפה נחקר ונלמד לעומק אצל חיות. בזמן לימודי הפסיכותרפיה שאלתי את עצמי – איך זה אצל חיות?

במקביל למדתי המון על רגשות בחיות, התנהגות חברתית והעבר הפרה-היסטורי המשותף שלנו. ומאז החלטתי לחקור את זה, ולפרסם את מה שמצאתי. כיום אני עובד על דוקטורט שעוסק בקשר בין פסיכואנליזה והתנהגות בעלי חיים.

'אם לא נראה את עצמנו כחיות ככל החיות לא נוכל להמשיך לחקור את ביטויי הרגש בחיות' (צ'רלס. דארווין 1897). צ'ארלס דארווין, אותו חוקר שהצטרף למסעה של אוניית משלחת המחקר 'ביגל' לארבע שנים ואסף מאובנים ומיני חיות וצמחים שונים כדי לספר לנו מהיכן באנו – המשיך בעבודתו כדי לומר לנו דבר נוסף.

כדי לומר אותו הוא פנה לאנשים מכל העולם באמצעות העיתונות הכתובה, ואפילו פנה אל נוסעים העולים למסעות ארוכים בספינות, בבקשה לאסוף עבורו מידע.

בקשתו היתה צנועה – הוא ביקש עדויות לביטויי רגש בבעלי חיים ובאנשים מארצות רחוקות. דארווין הבין שכדי לומר משהו כה רחב ואוניברסלי על הדמיון בין ביטויי רגש בין בני אדם לחיות, הוא צריך מידע מכל קצוות הקשת הביולוגית. דבר כמעט בלתי אפשרי, אך לא אדם כמו דארווין יוותר בגלל עבודה קשה.

אז איפה מתחילים? כדי להכיר בדמיון בין אנשים לחיות צריך לשים בצד את הדבר שאינו משותף ביניהם והוא השפה המדוברת. דיבור הוא אמנם אופן מיוחד של התנהגות ודרכו ניתן לבטא רגש, אך חיות אינן מדברות. הן מתנהגות באופן שונה ומבטאות כך את רגשותיהן. בבני אדם הדיבור עשוי לתעתע, ואנו מודעים לכך. לא פעם אנו מזהים הבדל בין טון הדיבור לתוכנו ומצביעים על כך.

הפסיכואנליטיקאי ז'אק לאקאן מדבר על שרשרת מסמנים (סימנים בשפה המייצגים דבר כלשהו, למשל המילה 'שולחן' שמייצגת את דימוי הרהיט שבזיכרון שלנו) שבה כל מסמן מצביע על מסומן שהוא מסמן אחר וכו' והם מבנים את התצורה של ה'לא מודע'.

אנו שואלים 'מדוע אתה כועס?' ומקבלים תשובה. ממשיכים לשאול – והתשובה משתנה, מעמיקה. הכעס על הבוס הופך לכעס על האב, שהופך לכעס על המציאות, על האם וכן הלאה. עד שמגיעים לכעס טהור שאין לו אובייקט. זהו הכעס החייתי.

הכעס הפנימי שאין לו אובייקט. שמחפש את האובייקט כדי להפסיק את חוסר הנחת והסבל. כולנו מכירים חיה שכאשר מציקים לה היא מבטאת כעס. כך זה גם עם רגשות אחרים. בספר, מנסה דארווין לנסח את האוניברסאליות של ביטויי הרגשות אצל כל החיות, ביניהן בני האדם.

הדבר המשותף שעומד מאחורי שלושת ספריו המשמעותיים של דארווין והמסקנה המטלטלת לתרבות באותה תקופה היא שבני האדם הם חיות. ב"מוצא המינים" הוא מפרט את תהליך האבולוציה בדרכים של ברירה טבעית.

ב"מוצא האדם" הוא מרחיב את הדיון על הקשר של בני האדם לחיות ומחזק את הטיעון שבני האדם הם כאמור חיות. ובספר השלישי עליו אני מדבר פה בפוסט עוסק בהוכחות הדמיון בין בני האדם לחיות במובן הרגשי.

'ביטויי רגש באדם ובחיות' הוא הספר השלישי של דארווין ואולי החשוב ביותר בתחום שבו עוסק הבלוג שלי. הקטע המצורף לקוח מתוך ההקדמה לספר. בהקדמה מסביר לנו דארווין שתנאי ראשון להבנת ביטויי הרגש הוא הסרת החסמים המחשבתיים בין בני אדם לשאר המינים. ההבנה שאין בטבע חלוקה למינים, אלא שהכל מצוי וישנו רצף של ביטויים שונים של חיים.

כדי להבין את הסיבות לביטוי הרגשות אנחנו צריכים להבין קודם כל שאנחנו חיות, ושמה שפועל על חיות פועל גם עלינו. הסיבות לביטוי כעס, שמחה עצב פחד וכו', מצויות עמוק בנפש החייתית.

הטענות של דארווין ומצדדיו מעצבנות את כולם. הן מעצבנות את הדתות כי נוצר הרושם שאם יש הסבר אלטרנטיבי לבריאה יש מאין זה סותר את קיום האלוהים. הן מעצבנות את האדם ברחוב כי במקום לראות את ההתפתחות והישגי האדם, האדם ברחוב רואה את עצמו במעמדה של החיה, ונזכר שיש בו דחפים חייתיים בהם הוא מתבייש.

הפתרון הוא כאמור- להכחיש. אך אולי הכי מפתיעה היא העובדה שטענותיו של דארווין מעצבנות את הפסיכואנליזה.

הפסיכואנליזה עוסקת בנפש. בגלל היכולת לדבר, ולחשוב על משהו פנימי מבחוץ נולד הפיצול בין גוף לנפש. להרגיש משהו זה דבר אחד, אך לתת לו מילים זה כבר לא עניין פשוט. הפיצול הזה מאפשר לנפש להתפתח, לבטא רגשות, לחשוב עליהם אך גם להתיק, להדחיק או להכחיש אותם ועוד.

הספר  Expression of emotions in man and animals ניתן להורדה חינם באינטרנט, וכן ניתן להאזין לספר המוקלט ב7 חלקים ביוטיוב:

No doubt as long as man and all other animals are viewed as independent creations, an effectual stop is put to our natural desire to investigate as far as possible the causes of Expression. By this doctrine, anything and everything can be equally well explained ; and it has proved as pernicious with respect to Expression as to every other branch of natural history. With mankind some expressions, such as the bristling of the hair under the influence of extreme terror, or the un-covering of the teeth under that of furious rage, can hardly be understood, except on the belief that man once existed in a much lower and animal-like condition. The community of certain expressions in distinct though allied species, as in the movements of the same facial muscles during laughter by man and by various monkeys, is rendered somewhat more intelligible, if we believe in their descent from a common progenitor. He who admits on general grounds that the structure and habits of all animals have been gradually evolved, will look at the whole subject of Expression in a new and interesting light.

רפי לוי הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט בקליניקה פרטית ובמערך בריאות הנפש ומרצה במסגרות שונות. בעל רקע והשכלה ביולוגית ורפואית ומתעניין בדמיון בין בני אדם לבעלי חיים, משורשי אבולוציה ועד לקליניקה של היום. מעבר לכך הוא בעל משפחה מקסימה, טבח מוסמך, נגר חובב ופעיל לזכויות עובדים סוציאליים.

רפי לוי הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט בקליניקה פרטית ובמערך בריאות הנפש ומרצה במסגרות שונות. בעל רקע והשכלה ביולוגית ורפואית ומתעניין בדמיון בין בני אדם לבעלי חיים, משורשי אבולוציה ועד לקליניקה של היום. מעבר לכך הוא בעל משפחה מקסימה, טבח מוסמך, נגר חובב ופעיל לזכויות עובדים סוציאליים.

בעוד שיורש העצר הסעודי מפיץ רעיונות על מזרח תיכון ירוק, המציאות המזרח תיכונית בנושא איכות הסביבה היא שחורה. מדוע המצב קשה במיוחד בלבנון הקרובה אלינו? ומדוע זה צריך בסופו של דבר גם להדאיג את ישראל?

בעוד שיורש העצר הסעודי מפיץ רעיונות על מזה"ת ירוק, המציאות המזרח תיכונית בנושא איכות הסביבה היא שחורה. מדוע המצב קשה במיוחד בלבנון הקרובה אלינו? ומדוע זה צריך בסופו של דבר גם להדאיג את ישראל?

לבנון שקועה כבר שנים ארוכות בבעיה חריפה של זיהום סביבתי, באוויר בים וביבשה. קשה לטפל בנושא מטעמים רבים. מלבד המצוקה הכלכלית הקשה שרק החמירה עם שנת הקורונה, סובלת לבנון משיתוק פוליטי ולמעשה אין לה ממשלה מאז התפטרותה של ממשלת חסן דיאב בעקבות פיצוץ נמל בירות ב-10 באוגוסט 2020.

קאסם האשם, יו"ר ועדת הסביבה של הפרלמנט הלבנוני, אמר בראיונות בשנים האחרונות כי נושא זיהום הסביבה לא רק שאינו מטופל, אלא שאינו נמצא כלל בראש סדר העדיפויות של הממשלה בלבנון.

באופן כללי, רמת הזיהום במזרח התיכון עלתה מאד בשלושת העשורים האחרונים בשל התיעוש, העלייה בשימוש במקורות האנרגיה, תנופת הבנייה והזינוק בתחבורה.

העלייה בזיהום האוויר בלטה בעיקר מצרים, ירדן, כוויית, סוריה, קטר, האמירויות ולבנון. במצרים בעיית הריבוי הטבעי מחמירה את המצב וחלק נכבד מהזיהום נובע מהתחבורה (פליטת גז).

לעומת זאת, במדינות המפרץ רוב הזיהום נובע ממפעלי נפט ומסופות חול.

בעיראק, אלג'יריה ותימן עדיין משתמשים בבנזין עם עופרת, בעוד שברוב המזרח התיכון עברו בשנים האחרונות לדלק נטול עופרת שמזיק פחות.

במזרח התיכון מדברים חוקרים רבים על זיהום פְנים, כזה הנובע משהות ממושכת במקומות סגורים בשל התלות במזגן מחמת החום הרב. הזיהום נובע גם ממנהגי העישון בתרבות המזרחית, כגון עישון הנרגילות.

אולם נדמה כי בלבנון, יותר מבכל מדינה ערבית, נובע הזיהום הסביבתי מהמצב הכמעט אנרכי והיעדר המשילות של השלטון, מהמתח הפוליטי, מהיריבויות העדתיות ומהשחיתות השלטונית הכרונית.

נדמה כי בלבנון, יותר מבכל מדינה ערבית, נובע הזיהום הסביבתי מהמצב הכמעט אנרכי והיעדר המשילות של השלטון, מהמתח הפוליטי, מהיריבויות העדתיות ומהשחיתות השלטונית הכרונית

ערמות זבל + פיצוץ נמל ביירות

הבעיה הראשונה מסתכמת במילה נִפַאיַאת (אשפות), אי-פינוי אשפה בשל ויכוחים פוליטיים וכלכליים ובגלל המחלוקת איך הדבר אמור להתבצע ועל מי מוטלת האחריות לטיפול באשפה. הממשלה נתונה לחובות ושרים החשופים פעמים רבות לסחיטות ואיומים. כתוצאה מכך, מפסיקים המשרדים הממשלתיים מדי פעם את התשלום לחברות הפרטיות האחראיות על פינוי האשפה. במקרים רבים הם גם סוגרים מתקנים להשמדת פסולת, בלי לספק אלטרנטיבה ראויה.

כך נערם זבל בחופי המדינה ובאזור הר ביירות. ב-2015 הביא משבר הפסולת שהגיע לשיאו להפגנות המוניות בבירה. על שלטי המפגינים נכתב שהסירחון מגיע מהממשלה המושחתת יותר מאשר מערמות הזבל.

Mountains of garbage are piling high in Lebanon — and it's become a glaring symbol of corruption in the heart of the government https://t.co/EgaqCiSlPc by @Reuters pic.twitter.com/pu1toTsvmT

— Business Insider (@BusinessInsider) February 4, 2018

כשערך המטבע צונח ויש הפגנות בלתי פוסקות נגד הממשלה, נראה כי איכות הסביבה היא נושא משני בחשיבותו. אך למעשה הזיהום הורג את הלבנונים יותר מהמצוקה הכלכלית ואף יותר מהמתח העדתי ארוך השנים.

פרופ' נג'את סליבא, מומחית מביירות בנושא כימיה ואיכות האוויר, טענה בראיון שנערך בינואר, כי בשלוש השנים האחרונות עלה זיהום האוויר בלבנון ב-50%. לטענתה גם פחתו משמעותית עבודות טאטוא הרחובות, והלכלוך הולך ונערם בכל הערים.

בנוסף עלה מספר הגנרטורים המפיקים חשמל מדלק נוזלי מזהם. באזור של הפיצוץ בנמל ביירות עלה זיהום האוויר ב-150% בעקבות העשן מהפיצוץ, האבק וההריסות.

Ammonium nitrate blast in #Bairut .
2750 tons pic.twitter.com/glhc60AlmE

— SUNNY TAMAK ,????️‍????️KURUKSHETRA (@SUNNYTAMAK) August 5, 2020

ג'וליאן ג'רייסאתי הלבנוני, העובד בארגון גרינפיס, מסביר כי ארצו נמצאת במקום הראשון והמפוקפק בזיהום הסביבה במזרח התיכון, בעיקר בשל השימוש בחומרים מזהמים והיעדר מקורות אנרגיה ידידותיים לסביבה.

בחופי לבנון ובאזור הר ביירות נערם הזבל. ב-2015 הביא משבר הפסולת שהגיע לשיאו להפגנות המוניות בבירה. על שלטי המפגינים נכתב שהסירחון מגיע מהממשלה המושחתת יותר מאשר מערמות הזבל

לטענתו מתים בלבנון בכל שנה הרבה יותר ממספר הנפטרים מווירוס הקורונה. לפי דוחות לבנוניים מתים בכל שנה בממוצע 2700 איש מזיהום, המספר הגבוה ביותר באחוזים באזור.

זיהום הליטני

הבעיה המרכזית השנייה לזיהום בלבנון היא זיהום בלתי מבוקר של הליטני, הנהר הארוך במדינה (170 ק"מ). נהר הליטני הוא מקור המים החשוב בלבנון והוא גם חשוב לייצור החשמל. לדברי סאמי עלוייה מזכ"ל מנהלת נהר הליטני השיתוק הפוליטי מביא לשיתוק מוחלט בנושא הפיקוח הבריאותי על זיהום הנהר. לדבריו, אין פיקוח על השפכים והפסולת של אזרחים ומפעלים.

מכיוון שהאזור הגובל לליטני מהווה כ-20% משטח המדינה, התוצאה קשה ביותר. כתוצאה מזיהום הליטני אלפי לבנונים החיים ליד הנהר חולים בסרטן. לדוגמה, ידוע כי מפעלים מהעיר זחלה התעשייתית מזרימים את אשפתם ללא כל מגבלה או פיקוח לנהר.

באזור בקעת הלבנון משתמשת האוכלוסייה במי הליטני להשקיה ולכן חלק ניכר מהירקות והפירות מאזור זה אינם ראויים למאכל אדם, לדברי עלוייה. פן נוסף של הזיהום הוא מותם של דגים רבים, מה שפוגע קשות בהכנסות הדייגים. לאחרונה נמצאו כמה טונות של דגים מתים באגם המלאכותי קרעון במערב בקעת הלבנון, אליו זורמים מי הליטני.

Mystery of why thousands of fish have died in Lebanese lake https://t.co/xnpK4rQwNZ

— BBC News (World) (@BBCWorld) May 9, 2021

מזהמים נוספים: שריפות ומחאות

בלבנון קרוב ל-941 אתרי פינוי אשפה מרוקנים אחת לשבוע לפחות באמצעות שריפה, המזהמת את האוויר באופן משמעותי. בנוסף, בשנה האחרונה אירעו שריפות רבות ברחבי לבנון, שהביאו לפגיעה משמעותית בשטחים ירוקים ואדמות חקלאיות, שהינן ריאותיה הירוקות של לבנון.

גם המחאה החברתית היא גורם שאין לזלזל בו בזיהום הסביבה. נהגי מוניות דיווחו לכתבים שהם נוהגים בערים בלילות בין ערמות אשפה. המפגינים משאירים אחריהם צמיגים שרופים, אשפה וחפצים שהם משליכים לעבר כוחות הביטחון. לעיריות אין תקציב מספיק לפנות את הזבל אחרי כל הפגנה והרוחות מפזרות אותו מהכיכרות אל סמטאות הערים.

הנזק של הזיהום לא רק לבריאות אלא גם לתיירות הנמצאת כעת בשפל. ערימות הזבל בבירה והסכנה ברחצה בנהרות לא מוסיפים חשק לבקר בארץ הארזים. לפי הערכות מומחים, הטיפול בזיהום הסביבה בלבנון עשוי לעלות 2.4 מיליארד דולר ועוד כ-20 מיליון לניקוי אשפת הפיצוץ בנמל ביירות. אלה סכומים שלבנון לא יכולה לעמוד בהם בשפל הכלכלי הנוכחי. בעיית הזיהום תצטרך "לעמוד בתור" בין בעיותיה הרבות של ארץ הארזים: אבטלה, שחיתות, השתלטות איראנית (חזבאללה), בעיות באספקת חשמל ומים, פליטים מסוריה, ועוד.

הטיפול בזיהום הסביבה בלבנון עשוי לעלות 2.4 מיליארד דולר ועוד כ-20 מיליון לניקוי אשפת הפיצוץ בנמל ביירות. אלה סכומים שלבנון לא יכולה לעמוד בהם בשפל הכלכלי הנוכחי. בעיית הזיהום תצטרך "לעמוד בתור"

זיהום לבנוני, איום על ישראל

בעיית הזיהום של לבנון אינה סוגיה מקומית והיא משפיעה על שכנותיה, ובכלל זה גם על ישראל. זיהום חופי לבנון מגיע בזרמי המים לחופינו. חלק מנחלי לבנון זורמים אל מקורות המים שלנו, בעיקר לירדן, למשל החצבני (שניר) ונחל עיון הזורם לירדן מאזור מרג' עיון.

הזיהום מגיע לא רק בזרמי מים אלא גם מהרוחות המביאות אוויר מזוהם מלבנון לישראל, בעיקר לאזור הצפון. מהבחינה הזו, חיפה אולי "משיבה מלחמה" בזיהום סביבתי משלה, אם נשתמש במושגים ציניים.

ההפקרות בנושא הזיהום אינה רק מנת חלקה של ממשלת לבנון. המצב בישראל אינו טוב הרבה יותר. לדוגמה, ממשלות ישראל מתעלמות מהזיהום במפרץ חיפה שגובה כל שנה קרבנות רבים ממחלות נשימה וסרטן.

לא ניתן לנתק את הקשר בין פליטת חומרים מסרטנים לתחלואת סרטן. במקום לקחת אחריות ולדאוג לבריאותנו, משרד הבריאות זורה חול בעיני הציבור באמירה אומללה והמשרד להגנת הסביבה חסר כל יכולת אכיפה. הדו"ח ממחיש את הצורך בהבראת מפרץ חיפה, בהעתקת מפעלים מזהמים מריכוזי אוכלוסייה לטובת הציבור https://t.co/1Lm2VXBrS3

— יעל כהן פארן (@YaelCohenParan) October 8, 2018

למרבה האירוניה, איומי נסראללה לשלוח טילים על מפרץ חיפה היו הקטליזטור המרכזי לפינויו של מכל האמוניה הקטלני ב-2017. אך עדיין נותרה סכנת התעשייה פטרוכימית (הבריאותית והביטחונית) הנמצאת בלב אוכלוסייה עירונית בין חיפה והקריות, קרוב מאד ללבנון.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

הפיזיקאית האמריקאית אנדריאה גז קיבלה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2020 יחד עם רוג'ר פנרוז וריינהארד גנצל. גז היא הפיזיקאית הרביעית בהיסטוריה שקיבלה את הפרס היוקרתי. גז עוסקת כבר 25 שנים בחקר החור השחור של גלקסיית שביל החלב, סגיטריוס A.

הפיזיקאית האמריקאית אנדריאה גז, העוסקת כבר 25 שנים בחקר החור השחור של גלקסיית שביל החלב, סגיטריוס A, קיבלה פרס נובל לפיזיקה ב-2020. היא הפיזיקאית הרביעית בהיסטוריה שקיבלה את הפרס היוקרתי

גז הוכיחה את קיומו על ידי מדידת מסלולים של כוכבים הנעים סביבו ובעיקר כוכב בשם 2-SO שמשלים הקפה אליפטית של סגיטריוס A בכ-16 שנים. הכוכב מגיע למהירויות אדירות של כ-7,000 קמ"ש כשהוא חולף ביעף בקרבת החור השחור, כפי שנראה בתמונת המסך למטה. מיקום החור השחור מסומן בכוכב בתחתית האליפסה. משקלו כ-4.3 מיליון מסות שמש ורדיוס משטח האופק שלו מוערך כגודל מערכת השמש שלנו.

מסלול אליפטי של הכוכב SO-2 סביב החור השחור שמרכז גלקסית שביל החלב (צילום: מסך יוטיוב, https://www.youtube.com/watch?v=GmXB7IqbM1o&t=1726s)

מדידת המסלול של הכוכב סביב החור השחור קשה. גז היתה צריכה להתגבר על ההפרעות של האטמוספירה למדידה ולעקוב במשך שנים אחר מיקום הכוכב, כדי לקבל את המסלול האליפטי שהיווה את ההוכחה הסופית לקיומו של החור השחור במרכז הגלקסיה. המדידות רועשות מאוד ודרשו יכולת חישוב ועיבוד רב. לדוגמה, נראה למטה תמונה אופיינית של 6 כוכבים שנעים בקרבת סגיטריוס A ונראים ככתמי אור סתמיים ומרוחים.

כוכבים בקרבת החור השחור של גלקסיית שביל החלב. צילום מסך מיוטיוב

החור השחור של גלקסית שביל החלב נמצא במרחק של 26 אלף שנות אור מכדור הארץ, המדידות של גז נעשות על ידי צמד טלסקופי חלל ששטח הגלאי של כל אחד מהם הוא כמגרש טניס והם מודדים סיגנלים באורך גל בתחום האינפרא אדום.

זוג טלסקופי החלל של אנדריאה גאז צופים לחור השחור שבמרכז גלקסית שביל החלב מאוניברסיטת קליפורניה של לוס-אנג'לס UCLA. צילום מסך מיוטיוב

החור השחור של גלקסית שביל החלב נמצא במרחק 26 אלף שנות אור מכדור הארץ. המדידות של גז נעשות על ידי צמד טלסקופי חלל ששטח הגלאי של כל אחד מהם הוא כמגרש טניס

ספינים מזווגים – מעקרון פאולי לון-אלסטיין וקרייטר

וקפיצה "קטנטנה" ממיליוני מסות שמש של סגיטריוס A לחלקיקים התת-אטומיים של המכניקה הקוונטית. שנתיים לאחר שפול דירק פירסם את משוואת הגלים שלו בשנת 1927 וחזה את קיום חלקיקי האנטי-חומר, הפוזיטרונים, אדינגטון וגאנט ולאחר מכן בראיט ניסו לטפל בבעייה של שני אלקטרונים מזווגים.

משואת דירק הספינורית מתארת אלקטרון יחיד, אבל הוספת אלקטרון שני למערכת כמו באטום ההליום או במולקולת המימן מציגה בעייה קשה ללא פתרון מדוייק עד היום. הספין האלקטרוני הוא תופעה קוונטית לא לגמרי מובנת ולכן גם לא ידוע מהו מנגנון הזיווג של שני אלקטרונים בעלי ספינים הפוכים, אבל כבר לפאולי ב-1925 היה ברור שמשהו בסיסי גורם לכך ששני אלקטרונים בעלי ספין הפוך מייצרים זיווג מושלם ושלא ניתן להוסיף לזוג האלקטרונים המזווג אלקטרון נוסף.

האלקטרון הנוסף יאלץ להידחף לרמה אנרגטית גבוהה יותר, ויחפש לעצמו בן זוג עם ספין הפוך לשלו, שייצור עימו את הזיווג המושלם, שהוא המהות של הקשר הכימי באטומים ומולקולות בטבע.

כ-60 שנים לאחר הניסיונות שלא צלחו של אדינגטון, גאנט ובראיט, פיטר ואן-אלסטיין והוראס קרייטר הציעו מערכת משוואות מתוקנת לזיווג של שני חלקיקים, לה הם קראו משוואות דירק של שני גופים. הפתרון של ון-אלסטיין וקרייטר מתאר את התנועה של כל אחד מהחלקיקים על ידי משוואת דירק, כשהוא נע בשדה הממוצע שיוצר בן זוגו ומקיים מספר אילוצים דינמיים. הפתרון מייצר בקירוב טוב את רמות האנרגיה של הפוזיטרוניום (זיווג של אלקטרון ופוזיטרון) וקווארקוניום (זיווג של קווארק ואנטי-קווארק).

האלקטרון הנוסף יאלץ להידחף לרמה אנרגטית גבוהה יותר, ויחפש לעצמו בן זוג עם ספין הפוך לשלו, שייצור עימו את הזיווג המושלם, שהוא המהות של הקשר הכימי באטומים ומולקולות בטבע

מולקולת הפוזיטרוניום והזיווג המשונה

בשנת 2014 קרייטר וואנג מצאו פתרון חדש למשוואות דירק של שני הגופים שמניח שהגורם הדומיננטי ביצירת הקשר הוא הצימוד הנקודתי בין שני הספינים ההפוכים של שני החלקיקים.

קרייטר וואנג קיבלו פתרון חדש למשוואות דירק של שני הגופים עם קשר חזק ועמוק יותר באנרגיה, לו הם קראו הפוזיטרוניום במצב המשונה. כבר ב-1946 ווילר הציע ששני אטומי פוזיטרוניום יכולים ליצור מולקולה דמויית מולקולת מימן (עם החלפת הפרוטונים בפוזיטרונים) אבל קיום מולקולת הפוזיטרוניום הוכח בניסוי רק כ-60 שנים לאחר מכן על ידי קסידי ומילס. אם פתרון המצב המשונה של קרייטר וואנג מ-2014 תקף, מולקולות הפוזיטרוניום יכולות להיות יציבות הרבה יותר ואולי גם אפשר ללמוד מהפתרון עוד משהו על מנגנון הקשר של הספינים הקוונטיים המזווגים.

מולקולת הפוזיטרוניום והמימן (אילוסטרציה)

מדוע שהמרחב הריק, הוואקום הקוונטי, לא יהיה מלא בזוגות ומולקולות של פוזיטרוניום וקווארקוניום במצב המשונה? אולי זו הסיבה שהוואקום הקוונטי יכול לייצר פלוקטואציות אקראיות על פי עקרון אי-הודאות, שמאפשרות את התהליכים הקוונטיים הבסיסיים של הטבע, ככוח קזימיר לדוגמה? ומצד שני, אם הזוגות של החלקיקים והאנטי-חלקיקים המזווגים במצב המשונה קשורים חזק בוואקום הקוונטי, איזה כוח בטבע יכול לשבור את הזיווג ואת הסימטריה של החלקיקים והאנטי-חלקיקים הקשורים?

זיווג שבועות

ללא קשר לפיזיקה הקסומה של הזיווג של החומר והאנטי-חומר, בספר הזוהר זיווג שבועות מתואר כך:

"רבי שמעון בר יוחאי היה יושב ועוסק בתורה בלילה ההוא שבו הכלה, היא המלכות, מתחברת ומתקדשת לבעלה".

כך פותח הזוהר את המאמר: "לילה דכלא" (ליל הכלה) אותו נוהגים לקרוא בליל שבועות. מסופר כי בחג השבועות היו מראים לעולי הרגל את הכרובים המעורים זה בזה:

"בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים להן ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה".

ברור שלא נכון לתאר את הקשר החזק והקסום של החומר והאנטי-חומר בלשון זו של חיבת זכר-ונקבה, או אלוהים ושכינה, אבל אין ספק שהם מעורים זה בזה וכנראה שאין משיכה חזקה יותר בטבע מאשר המשיכה הקסומה בין האלקטרון לפוזיטרון ובין הקווארק לאנטי-קווארק.

לא נכון לתאר את הקשר החזק והקסום של החומר והאנטי-חומר בלשון חיבת זכר ונקבה, או אלוהים ושכינה, אבל הם מעורים זה בזה, וכנראה שאין משיכה חזקה יותר בטבע מהמשיכה הקסומה ביניהם

אז מה בכל זאת יכול לשבור את הזיווג המשונה בין חלקיקים ואנטי-חלקיקים?

שבירת הזיווג

מה הקשר בין אנדריאה גז וסגיטריוס A לזיווג המשונה שמתקבל מפתרון משוואות דירק של שני חלקיקים?

מה יכול לשבור את הזיווג והסימטריה בין חלקיקים ואנטי-חלקיקים, שלכאורה משמידים זה את זה כשהם נפגשים, על ידי פליטת זוג פוטונים (על בסיס התכונה הזו בנוי מכשיר סורק הפוזיטרונים הטומוגרפי ה-PET)?

גם תיאוריית המיתרים לא מנסה להסביר את התהליך הקסום ואולי המופרך של היעלמות החומר כשהוא נפגש עם האנטי-חומר, או יצירת חומר יש מאין באופן אקראי לשברירי שניות על פי עקרון אי-הוודאות.

סביר יותר להניח שמשהו נשאר לאחר שהפוטונים נפלטים, ואולי מה שנשאר זה הפוזיטרוניום או הקווארקוניום במצב הזיווג המשונה של קרייטר וואנג. על פי קרינת הוקינג, זוגות של חלקיקים ואנטי-חלקיקים מופרדים בקרבת משטח האופק של חורים שחורים.

האנטי-חלקיקים נופלים מתחת למשטח האופק והחלקיקים מצליחים להימלט. כך יכול להיסגר המעגל על משטח האופק של חור שחור כמו סגיטריוס A, שאנדריאה גז הוכיחה שקיים במרכז הגלקסיה.

ייתכן שלכל חלקיקי החומר שאנחנו רואים בגלקסיה, בכוכבים, בכוכבי הלכת ובכל החי עליהם, יש בני זוג אנטי-חלקיקים שהופרדו מהם ונעלמו מתחת לאופק של החורים השחורים.

ייתכן שלכל חלקיקי החומר שאנחנו רואים בגלקסיה, בכוכבים, בכוכבי הלכת ובכל החי עליהם, יש בני זוג אנטי-חלקיקים שהופרדו מהם ונעלמו מתחת לאופק של החורים השחורים

ואולי בגלקסיה שלנו הם שוכנים שם במרכז הגלקסיה מתחת למשטח האופק של סגיטריוס A.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.