שלבי הטירוף במערכת בחירות של מופרע פוליטי כבר ברורים מאז דונלד טראמפ (או ארדואן).

נאומים מטורללים שכלי התקשורת יצטטו בגלל הטירוף, הקיצוניות והדברים הבלתי הגיוניים והמופרכים שייאמרו בהם, כי בטוח שיש בהם "עניין ציבורי" (כלומר רייטינג). הצהרות יומיומיות על מעשים מוזרים, חסרי כיסוי והזויים, שהציבור ההמום ישמע עליהם ויאמר לעצמו: הרי לא יתכן שהוא מתכוון לזה.

נאומים מטורללים שכלי התקשורת יצטטו בגלל הטירוף, הקיצוניות והדברים הבלתי הגיוניים והמופרכים שייאמרו בהם, כי בטוח שיש בהם "עניין ציבורי" (כלומר רייטינג)

בעיות המדינה יוצגו כאסונות, שקודמיו או סתם אחרים סביבו גרמו להם, ורק הוא מסוגל לתת להם פתרונות קסם. אחר כך יתפרסמו התקפות אישיות על כל נורמה, ערך, ושומר סף במדינה כדי להפחיד אותם, וכדי למצב שלטון יחיד שרק הנבחר – נשיא או רה"מ, יודע מה עושים ומה מחליטים בכל רגע בחיי המדינה.

שרי הממשלה יוחלפו בצייתנים או יצייתו בשתיקה. חברי הפרלמנט יקפאו במושבם מרוב אימה, וראש הפרלמנט יהיה משתף הפעולה הראשון עם המנהיג  המופרע.

השלבים הבאים ילוו כמובן בכינוסים אלימים של תומכים, שיגבו את כל דברי הרהב, השקר וההבטחות החלולות – באיום במלחמת אזרחים, שירחף מעל כל האזרחים הסבירים.

אחר כך יבוא שלב הטענות על זיוף בחירות, שפוגע במועמד כמובן ועלול "לרסק את הדמוקרטיה", שבה הוא לבדו זכה ויזכה לנצח.

בדרך שבין השלבים יינקטו כל מיני צעדים כלכליים נכלוליים ומושחתים, שיזרימו הון לכיסו של הנבחר המיועד ולכיסם של תומכיו העשירים.

בני ברית פוליטיים יקבלו נתח כבד, אתנן, שוחד בחירות מובהק שפשוט יסתום להם את הפה וישתק את בוחריהם מרוב פחד לאבד את המתנות שקיבלו.

ואז ביום הבחירות תבוא ההסתה הכבדה נגד כל מתנגדיו. הפצצות שטיח בכל כלי תקשורתי. כינויים וולגריים ברשתות, ראיונות רדיו וטלוויזיה אינסופיים, גסים ומתלהמים, שאיש כבר לא יכול לבדוק אותם או לענות עליהם.

המהלך האחרון יהווה בעצם הסחת דעת מהמתרחש בקלפיות. הסחה ממבצע הונאת הבחירות. שם בקלפיות יקבעו תוצאות הבחירות באמצעות אלפי ראשי ועדות קלפי, שיידעו להטיל פתקים של מי שלא הצביע, או של מתים, או סתם למחוק מצביעים שאינם מתומכי המנהיג.

המערכת הדמוקרטית מטבעה איטית, מסורבלת וביורוקרטית, לא תצליח לבדוק את עצמה בזמן, ובתוך 24 שעות יוכרז המנצח. אותו מסית, שקרן, שגונב את הבחירות מתחת לאפם של כל שומרי הסף.

גם בית המשפט העליון שידון בהתרחשויות יעשה זאת בדרכו האדישה הפחדנית, רק חודשים רבים אחרי שהמופרע יתמקם בכסאו ויתחיל לשנות את חוקי המדינה בטענה ש"זה רצון העם".

זהו מעין שילוב של "תהליכים" היסטוריים, שהס מלהשוות אותם למציאות הישראלית, עם טעימות משליטים מושחתים, דיקטטורים מופרעים, נשיאים חולי כוח ושיגעון ומוטציות שלטוניות אחרות. המדינה הדמוקרטית חווה את השלבים הללו בעוצמה כזו בפעם הראשונה ולכן לא יודעת להתגונן. לא מסוגלת להתאושש מהלם הקרב הפוקד אותה. בתי המשפט משותקים מפחד אישי וארגוני, המשטרה כנועה לדרישות השליט ומצייתת באופן אוטומטי, הצבא מנסה לשמור מרחק, ומערכות הביטחון החשאיות מנסות להתעלם מהמתרחש אצל הממונה עליהם. עימות עם הממונה עלול ליצור עימות בין מערכות הביטחון לבין עצמן.

גם בית המשפט העליון שידון בהתרחשויות יעשה זאת בדרכו האדישה הפחדנית, רק חודשים רבים אחרי שהמופרע יתמקם בכסאו ויתחיל לשנות את חוקי המדינה בטענה ש"זה רצון העם"

זהו מצעד איוולת אליו צועדת מדינה שלמה בעיניים פקוחות, כשלכל נבחרי הציבור ברור שהתהום היא סופו של המצעד.

רק המנהיג המופרע ימשיך להצית מדורות, לנגן בכינור בראיונות רדיו וטלוויזיה או בתכניות סטנדאפ .

מוחאי הכפיים שלו כבר מפוזרים בעמדות מפתח באולפנים וקהל שבוי ימשיך להצביע לו עד הקבר.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

אינסוף מילים נכתבו על גיוס החרדים – כן יתגייסו, לא יתגייסו, כן יישאו בנטל או שלא – כאשר גם ועדת נגל, הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח, מתייחסת להכרח שכל חלקי החברה הישראלית יישאו בנטל.

הוועדה ממליצה על גידול משמעותי של תקציב הביטחון והגדלה של תקני הקבע של רבי סרן בכירים, לדוגמה. בתוך כל המילים, דומה כי נשכחו דרגי הבינים של הצבא. אלו שלמעשה "עושים את העבודה" ונושאים בנטל.

ד״ר גילה אורן היא ראש ההתמחות בשיווק ואסטרטגיה, הפקולטה למינהל עסקים במכללה למינהל. גילה היא מדריכת מסעות לפולין, מדריכה ביד ושם ועורכת מחקרים על תחום השואה.

תקציב המדינה לשנת 2025 מביא עימו מיזוג מרתק של בשורות חיוביות ואתגרים לא פשוטים. מצד אחד, הוא משקף השקעות משמעותיות בתחומים קריטיים שמבטיחים עתיד טוב יותר לישראל. מצד שני, הוא חושף פערים וחסמים שממשיכים להכביד על הציבור הרחב.

בצד החיובי, תקציב 2025 מצטיין בתוכניות פיתוח שאפתניות בתשתיות. ההשקעה בפרויקטי תחבורה ציבורית, כדוגמת הרכבת הקלה והרחבת הרכבת התחתית בתל אביב, זוכה להקצאה מרשימה של 20 מיליארד ש"ח.

רו"ח דניאל יעקובזון הוא חוקר וראש תחום חשבונאות ניהולית בביה"ס לחשבונאות של המסלול האקדמי המכללה למינהל.