האם יש בקהל אזרח מהימין, מהמרכז או מהשמאל, הסבור כי הגיוני שנמתין 30 שנה כדי לקבל את המידע על דיוני קבלת ההחלטות במשבר הקורונה, החלטות שהשפיעו על בריאותנו ורווחתנו?

לאחרונה אנו עדים ליותר ויותר מקרים בהם נתניהו מסתיר במכוון מידע מהציבור, מידע השייך לציבור. מקרי ההסתרה רבים ונתניהו, כשנוח לו, לוחץ על המתג ומחשיך את המדינה.

בבחירות הקרובות, כמו גם בקודמות, נגיע לקלפי כשאין ברשותנו את כל המידע שאנו זכאים לו. אם הייתי מנסח את הנושא בסלוגן הייתי מציע – נתניהו חלש בשקיפות, חזק בהסתרה. בשורה ארוכה של נושאים נתניהו פועל כדי למנוע מהציבור את זכותו לדעת.

בבחירות הקרובות, כמו גם בקודמות, נגיע לקלפי כשאין ברשותנו את כל המידע שאנו זכאים לו. אם הייתי מנסח בסלוגן הייתי מציע – נתניהו חלש בשקיפות, חזק בהסתרה

כל אזרח חייב לשאול את עצמו איך הגענו למצב  בו הממשלה מסרבת להנגיש את המידע השייך לציבור לפי עיקרון חוקיות המנהל, הפסיקה וחוק חופש המידע. מידע שנדרש לנו כדי להבין את המתרחש סביבנו, גם בנושאי חיים ומוות כמו מגפת הקורונה.

ב-31/3/20 הגישה התנועה לחופש המידע ושורת עיתונאים פנייה למזכיר הממשלה וליועמ"ש, בבקשה להעמיד לעיונם את תמלילי ישיבות הממשלה ואת "בסיס המידע והתשתית העובדתית להחלטות הממשלה". עד היום התנועה לא קיבלה תשובה והנושא מצוי עדיין בהליכים משפטיים.

האזרחים מכירים את חוות הדעת של המומחים באולפנים ואת דעתם של הפרויקטורים ושל השרים, אולם המידע הגולמי חסר גם לתקשורת וגם לציבור.

חשוב להבין גם אילו מאמצים נעשו כדי להסתיר את תמלילי דיוני הקורונה ואילו סיבות מופרכות המדינה המציאה כדי להסתירם, כשסיווגה אותם כמידע בטחוני מתוך דיוני קבינט בטחוני, במקום קבינט רפואי.

אלו השאלות שנותרו פתוחות:

1

על בסיס איזה מידע התקבלו ההחלטות?

2

מדוע ראש הממשלה מסתיר את הגורמים שעליהם הסתמך בבואו לקבל החלטות? האם מדובר בגורמים ובלחצים פוליטיים? האם מדובר בלחץ מהמגזר החרדי? לאילו מומחים הוא הקשיב ואיזה ביטל?

3

מהם פרטי ההסכם עם פייזר? מה המחיר שנתניהו הסכים לשלם על החיסונים לחברות פייזר ומודרנה?

לנו זה עולה יותר בגלל הכשרות? pic.twitter.com/yCYdypQbGI

— ????????????????Dan Goren ???????????????? (@dangoren4) December 25, 2020

4

האם מלכתחילה נקבע בהסכם כי מדובר בניסוי? האם מדינת ישראל הפכה למעבדת ניסויים, כפי שציין מנכ"ל פייזר, ולכן קיבלנו אספקה מהירה של חיסונים? אם אכן שימשנו כמעבדת ניסויים, מדוע תושבי ישראל לא נשאלו להסכמתם להשתתף בניסוי? מה קיבלנו בתמורה להשתתפותנו הכפוייה בניסוי?

עכשיו אתם מבינים למה המסמכים חסויים ל 30 שנה? pic.twitter.com/pjMxEzuAdt

— Tamar sharon (@tamarring) February 26, 2021

5

כמה נשים הרות התחסנו נגד הקורונה?

במספר בתי חולים כיום מאושפזות עשרות נשים שנמצאו חיוביות לקורונה בשלב כלשהו של ההריון. תשובת משרד הבריאות היא שאין לו נתונים.

6

כמה מורים התחסנו לקורונה?

משרד הבריאות מסרב להנגיש את המידע. ידוע לנו כי ישנם גננות ומורים שלא התחסנו.

7

בענין האסון האקולוגי שהתרחש במים הכלכליים של ישראל, מהן נסיבות האסון? גם כאן רב הנסתר על הגלוי. האם מדובר בפעולת תגמול איראנית באמצעות מדינה אחרת ששימשה פרוקסי? האם מדובר בקונצרן שיש לישראל ענין לכסות על מחדליו?

8

מדוע הממשלה השקיעה מאמצים רבים כל כך כדי להחזיר את הצעירה שנכנסה לשטח סוריה? האם היו מעורבים בעסקה אינטרסים בינלאומיים שאינם חשופים לציבור?

חמקן הוא לא רק מטוס קרב

נתניהו שב ומתפאר בניהול הקורונה, בהישג הבאת החיסונים ובסגירת העסקה אחרי שבע שיחות הטלפון עם מנכ"ל פייזר. אם נתניהו כה גאה בהישג, מדוע הוא מסתיר את ההסכם עם פייזר? מדוע הוא מסתיר את דיוני קבינט הקורונה? מה יש לך להסתיר מר נתניהו?

יש לזכור כי יש מתאם ברור בין שחיתות להיעדר שקיפות. ככל שיש יותר שקיפות, מצטמצם הסיכוי להתפרצות השחיתות. נתניהו, כידוע, עומד למשפט באישומי שחיתות שלטונית חמורים, וגם כאן הוא מנסה להתחמק מהאמת. כפי שניסה להתחמק מהמשפט וכפי שהוא פועל כדי לחמוק ממסירת המידע לציבור ומהדין וחשבון שהוא חייב לנו (accountability).

יש לזכור כי יש מתאם ברור בין שחיתות להיעדר שקיפות. ככל שיש יותר שקיפות, מצטמצם הסיכוי להתפרצות השחיתות. נתניהו, כידוע, עומד למשפט באישומי שחיתות שלטונית חמורים, וגם כאן הוא מנסה להתחמק מהאמת

נתניהו עושה הכל, כולל הפצת שקרים, כדי למנוע מהאמת להגיע לציבור וכנראה יש לו סיבות לכך. אולי לכן הסתיר את עסקת החמקנים ממערכת הביטחון. אולי לכן הסתיר את פרטי ההסכמים שחתם עם מדינות המפרץ. אולי לכן ניסה להסתיר גם את עסקת הצוללות וכלי השיט מראשי מערכת הביטחון.

אם לא נדרוש, לא נדע דבר ב-30 שנים הבאות

למרבה הצער, אין מודעות מספקת לנושא השקיפות וחופש המידע בקרב הציבור. התנועה לחופש המידע ואמצעי התקשורת מובילים את המאבק ולאחרונה הצטרפו למאבק אנשי מחאת בלפור והדגלים השחורים.

באחת ממערכות הבחירות הקודמות אמר ח"כ איתן כבל בכעס לרינה מצליח: "את לוקחת אותי לפרוצדורה?" תשובתי היא כן! הפרוצדורה לא פחות חשובה מהתוכן. כדי להבין במדויק את התוכן עולה הצורך בהבנת הפרוצדורה, שחלק ממנה היא השקיפות. אם זו הייתה מיושמת היינו יודעים על סמך איזה מידע מקבלי ההחלטות שלנו קיבלו החלטות בכל התחומים ומקבלים הערכה מדויקת יותר של המצב שבו אנו נמצאים, כדי לכלכל את צעדינו לקראת הצפוי לנו בעתיד.

בתנועה לחופש המידע מותחים קו מחבר בין כל המקרים שבהם הממשלה מחליטה להשאיר את התיקים באפלה:

"הממשלה שמסתירה מהציבור ל-30 שנה את הדיונים שלה במשבר בריאותי כאילו מדובר באירוע ביטחוני, היא גם זו שהחליטה להוציא צו איסור פרסום על נסיבות האסון האקולוגי שהגיע לחופינו.

הממשלה שמסתירה – היא גם זאת שרוצה לדעת עלינו הכל, ולדרוס בחקיקה מהירה ונטולת איזונים ובלמים את זכויות האזרח שלנו. זו הממשלה שהתחייבה להעביר את המידע שלנו ליצרניות החיסונים, והשחירה פרטים רבים שלא לצורך בהסכם עמן, (זו גם הממשלה  שמסתירה את התמורה שניתנה בעסקת החלפת "השבויה הסורית", ואת פרטי ההסכמים עם האמירויות ועסקת המטוסים. באמת שאין לזה סוף…).

הממשלה הזאת לא מדווחת לציבור ובוחרת שוב ושוב לפעול במחשכים כברירת מחדל. וכך הגענו עד לנקודת אי האמון הקיצונית שבה אנו נמצאים. כשההסתרה והיעדר השקיפות התהפכו על הממשלה עצמה. הן פוגעת במבצע החיסונים, ובנכונות לציית מתוך הסכמה למגבלות המוטלות על הציבור בזמן מגפה. כי איפה שאין שקיפות ויש נתונים חלקיים – הפחד משתלט והקונספירציות פורחות. חצי אמת גרועה לפעמים משקר.

אנו מקווים שבג"ץ ידון בקרוב בעתירה שהגשנו בעניין החיסיון על ישיבות הממשלה – ויחליט לעשות היסטוריה ולקבוע שזכותנו להיחשף לתמונה המלאה של ניהול המשבר הזה – לא בעוד 30 שנה…"

עלינו לדרוש את המידע שאנו זכאים לו על פי החוק עוד בטרם הבחירות. כולנו מכירים את הביטוי: "אלו הקלפים ואיתם ננצח". נתניהו שומר את הקלפים קרוב לחזה ורחוק מאיתנו. אם ינצח זה תלוי רק בנו ובהחלטה שלנו האם לתת את אמוננו במי שמסתיר מאיתנו מידע ובסוף עוד אומר לנו נה נה נה נה.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

יש אנשים ששואלים מה לתבלינים ולממתקים. באי האיטלקי היפה סיציליה, בצל הר הגעש האדיר אתנה, מכינים גלידה בטעם הסלט המסורתי המקומי, שמרכיביו הם שומר ותפוזים, וגם בצל אדום, פטרוזיליה וזיתי קלמטה. זו גלידה מתובלת, והיא אפילו טעימה (אפשר לאכול אותה בתוך לחם). בגלידריה ההיא התחלתי לשאול את עצמי כיצד משתלבים התבלינים בעולם הממתקים וקינוחים. זו שאלה מתוקאית חשובה. אבל מתוקאי אמיתי כמוני יודע שהתשובה מורכבת.

יש אנשים ששואלים מה לתבלינים ולממתקים. באי האיטלקי היפה סיציליה, בצל הר הגעש האדיר אתנה, מכינים גלידה בטעם הסלט המסורתי המקומי, שמרכיביו הם שומר ותפוזים, וגם בצל אדום, פטרוזיליה וזיתי קלמטה

באנגליה מקובל המיקסד ספייס (Mixed Spice) – תערובת תבלינים מסורתית בעלת טעם מתקתק שמתאימה – לפחות לדעת הבריטים – למאכלים רגילים כמו עוף, דלעת או מרק, וגם לקינוחים כמו עוגות ופודינג, בעיקר בקריסמס. יש בה בין היתר קינמון, פלפל אנגלי, ציפורן, אגוז מוסקט וגרגרי כוסברה.

אני לא מתחבר לטעם הקריסמס הבריטי, אז עברתי לאוסטריה. בווינה אכלתי עוגה מתובלת מופלאה בשם לינצר טורטה. Linzer Torte היא עוגה מהמטבח האוסטרי, שקרויה כמובן על שם העיר האוסטרית לינץ שעל גדות הדנובה, בה פעל לאורך זמן האסטרונום המפורסם יוהאנס קפלר, חובב עוגות ידוע.

מה שמאפיין לינצר טובה הוא שימוש בתבלינים מעניינים, ביניהם קינמון וציפורן. זוהי עוגה נמוכה (שורטברד), שעשויה מבצק בחוש המכיל שקדים או אגוזים טחונים, ומתובלת באופן לא תוקפני אבל ניכר. היא אמנם עוגת טורט, אך ללא שכבות (!). החלק העליון של העוגה מצופה בריבה חמצמצה – זו יכולה להיות ריבת דובדבנים (קירש) או פירות יער, ומעליה רצועות בצק בצורת שתי וערב אלכסוני.

"עלינו לשאול מדוע נאבקת נפש האדם לגלות את מסתרי היקום. מגוון התופעות הטבעיות כה גדול, והאוצרות החבויים בשמים כה שופעים, עד שלרוח האנושית לעולם לא תחסר אספקה טרייה של מזון למחשבה", אמר קפלר.

זה נכון גם לגבי קינוחים מתובלים.

ואלטראוד פייסנר עושה היסטוריה

כמו תערובת התבלינים הבריטית, גם הלינצר היא עוגה ותיקה מאוד. המתכון שלה הוא ככל הנראה המתכון הכי עתיק לעוגה שהועלה על הכתב. חיפוש מקורותיה של עוגה הוא משימה סיזיפית בערך כמו להבין מדוע נבחרת הכדורגל הישראלית נכשלת שוב ושוב. אבל בניגוד לכדורגל, החיפוש הקולינרי עשוי להיות מהנה.

את המתכון הכי מוקדם של הלינצר טורטה האהובה גילה חובב הממתקים ואלטראוד פייסנר בשנת 2005 בארכיוני מנזר אדמונט, הנמצא בעמק יפה בין הרים ושדות במרכז אוסטריה. כידוע לכל, במנזר הזה יש ספריה ענקית ומרשימה מאוד ובה ספרים עתיקים – חלק מהם נכתבו במאה ה-8 לספירה. המתכון הראשון של הלינצר נמצא בספר משנת 1653.

המתכון של עוגת הלינצר הוא ככל הנראה המתכון הכי עתיק לעוגה שהועלה על הכתב. את המתכון הכי מוקדם של הלינצר טורטה גילה חובב הממתקים ואלטראוד פייסנר בארכיוני מנזר אדמונט בספר משנת 1653

פייסנר הנלהב ישב אל השולחן וכתב מיד את ספרו ההיסטורי החשוב Wie mann die Linzer Dortten macht – איך להכין לינצר טורטה.

יוהאן קונרד פוגל: לינצר להמונים

מסתבר כי היה זה יוהאן קונראד פוגל (1796–1883) שהתחיל בייצורה הסדרתי של העוגה בשנת 1823. פוגל היה קונפקציונר (קונדיטור) שעבד בלינץ. היה לו עסק מצליח ומכובד, אבל כשראה את התגובות לעוגת הלינצר, פוגל הבין שיש לו בידיים אוצר. הוא החל לפרסם ברבים את העוגה המשובחת שלו ועד מהרה הפך אותה למזכרת חשובה מהעיר לינץ. חוויית הביקור בלינץ לא היתה שלמה אם לא טעמת פרוסת לינצר עם קפה הבית ליד. לא עבר זמן רב והלינצר התפרסמה בכל העולם. היום יש בלינץ רחוב הקרוי על שמו של הקונפקציונר המוכשר, ולא בכדי. בהמשך, המהגר האוסטרי מאזור לינץ פראנץ הולצנהובר הציג את העוגה לאמריקאים בעיר מילווקי בשנות ה-50 של המאה ה-19, ככל הנראה.

 לינץ בישראל

אז הלכתי לחפש את הלינצר הישראלית האולטימטיבית ומצאתי אותה בשטפן ג'לטו ברחוב טשרניחובסקי 21 בתל אביב. לא ממש מפריע לי שכל חנות גלידה נקראת עכשיו ג'לטו. אני מניח שהמילה גלידה עוד תתקמבק לשמות החנויות.

לינצר טורטה של שטפן מאכט (צילום: אריאל קרס)

שטפן מאכר מווינה הוא השף גלסייר האמון על המלאכה בחנות המצוינת הזו. המקום נפתח לפני כשנתיים ונתן שוב דחיפה קולינרית לרחוב טשרניחובסקי המנומנם. תקבלו כאן גלידות תוצרת בית ומגדנות כיד המלך היישר מאוסטריה – אלופת המתוקים של אירופה הקלאסית. הגלידות מופלאות, אך שטפן לא מכין הרבה טעמים – זה הטרנד היום באירופה.

הבטתי בוויטרינה אחוז בחבלי קסם ואז – "הברקה חדשה האירה את בינתי החשוכה", כפי שאמר יוהנס קפלר. הזמנתי שלוש עוגות והפרוסות הגיעו עם כדור גלידה אחד לכל פרוסה.

שלוש עוגות של שטפן מאכט (צילום: אריאל קרס)

קפלר חקר את הפלנטות ברקיע ואילו אני חוקר ממתקים, אך מתברר שיש קשר בין התחומים. ניחוח תבלין הציפורן המתוחכם אפף אותי, וכאשר טעמתי את הלינצר של שטפן הרגשתי שאני ממריא לשמים המתוקים ומרחף בחלל בין כדורי הגלידה הצבעוניים, שהפכו לפלנטות בצבעי פסטל רכים וסבבו סביבי במחול שמיימי כאילו אומרות לי – קח עוד פרוסה, מה כבר יכול להיות? הו קפלר, עד כמה צדקת כשאמרת כי "האמת היא בתו של הזמן, ואינני מתבייש ליילד אותה". האמת היא שהלינצר הזו היא עוגה מתובלת ששולחת אותך לרקיע השביעי. הזמן עוצר מלכת.

כשטעמתי את הלינצר של שטפן הרגשתי שאני ממריא לשמים המתוקים ומרחף בחלל בין כדורי הגלידה הצבעוניים, שהפכו לפלנטות בצבעי פסטל רכים. הו קפלר, כמה צדקת כשאמרת כי "האמת היא בתו של הזמן, ואינני מתבייש ליילד אותה"

אחרי שנרגעתי אמרתי לשטפן שהמבטא האוסטרי העדין שלו מזכיר לי את הייקים שהגיעו מאוסטריה וגרמניה, ייסדו את הקיבוץ שלי ואפילו אפו בו עוגות ממש טובות. מה הפלא שהרגשתי לרגע מתוק כאילו אני בלינץ, או לפחות בווינה או בזלצבורג?

אריאל קרס, סולן להקת הפאנק השפן הנכון, מנסה לעבור לצד האפל ללא הצלחה, בינתיים.

ב-2010 עשתה פייסבוק ניסוי ב-60 מיליון בני אדם. תוצאת הניסוי עודדה 300 אלף מצביעים מתנדנדים ללכת להצביע בבחירות. כשמודעים לעובדה שטראמפ נבחר ב-2016 על חודם של 100 אלף קולות בלבד, הניסוי הזה מבהיר בדיוק מה כוחו של אחד התאגידים הגדולים בעולם.

אין כמעט מישהו שלא מכיר כיום את המונחים דאטה או ביג דאטה. בעולם שבו האינטרנט הפך למעין תודעה קולקטיבית של האנושות, המידע הזמין לנו בקצות האצבעות הוא אדיר מעבר לכל תפישה.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. אפילו מהפכת הקרוא וכתוב שפרצה ממכבש הדפוס הראשון של גוטנברג, מתגמדת ככל הנראה לעומת הררי הפטאבייט שמכיל העולם הדיגיטלי נכון להיום (Petabyte שווה מיליון טרהבייט, או 10 בחזקת 15).

כדי לעשות סדר בעומס המידע הבלתי נתפש הזה, כי המוח האנושי ודאי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם. יש שתי דרכים עיקריות לעשות זאת – האחת היא לתכנן אלגוריתם סטטי שפשוט עושה מה שאומרים לו, ולא יודע לחרוג מעבר לגבולות שהוצבו לו; והדרך השנייה היא ליצור אלגוריתם שלומד בכוחות עצמו – או "למידת מכונה" כפי שהיא נקראת.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. כדי לעשות סדר בעומס הזה, כי המוח האנושי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם

השיטה הזו היא החדשה יותר מבין השתיים, והיא זו שתפסה תאוצה משמעותית בשנים האחרונות. היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק.

הנה כמה דוגמאות.

הבינות המלאכותיות של גוגל (Rank Brain, Bert / Deep Rank) משתמשות בכמויות עצומות של נתונים כדי לקבוע אילו תוצאות חיפוש ומודעות פרסום יוצגו למשתמשים בכל רגע נתון. בסופו של יום זה מה שמביא לגוגל הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בכל רבעון.

דבר דומה מתרחש גם בעולם המסחר במניות. אם בעבר המילה "בורסה" העלתה בדמיון מגדלי ענק מלאים בסוחרים המנפנפים בידיהם, כיום המגדלים הללו מלאים במחשבי על שמעבירים מיליוני דולרים לכאן ולכאן בשברירי שנייה. אלגו-טריידינג כמעט אינו מצריך התערבות אנושית, ויש חברות שיודעות למנף היטב את שברירי השנייה הללו לטובת לקוחותיהן.

מומחית המחשבים הישראלית, דר' קירה רדינסקי פיתחה גם היא מספר אלגוריתמים מתקדמים תוצרת כחול-לבן. אלגוריתם Debra שפותח על ידי רדינסקי ב-2012 הצליח לחזות את העתיד ברמת דיוק של 80%, ושימש את ארגון האומות המאוחדות לחיזוי אסונות, מגיפות, מהפכות פוליטיות ואפילו רצח עם. בהמשך פיתחה רדינסקי אלגוריתם דומה למטרות שיווק בחברה שהקימה – Sales Predict – שלבסוף נמכרה לאיביי ב-40 מיליון דולר.

גם לפייסבוק יש את האלגוריתמים המתקדמים שלה, ואלו מיועדים לקבוע בעיקר מה תראו בניוזפיד שלכם – החל מפרסומות (שמביאות לה הכנסות של מיליארדי דולרים בכל רבעון), וכלה בתכנים של חברים, קבוצות ודפים בהם אתם חברים ועוד. אבל בניגוד לגוגל, שממנה עוד אפשר לצאת כאשר אתם מסיימים את החיפוש – פייסבוק היא בועה סגורה שבעתיים.

היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק

עולם של מניפולציות

בשנת 2010 פייסבוק הודתה שעשתה ניסוי ב-60 מיליון בני אדם: הוצגו להם שתי מודעות זהות שמזכירות להם שהיום הוא יום הבחירות, אבל באחת מהן היה הבדל קטן – תמונות של החברים שסימנו בפייסבוק "הצבעתי". במצב כזה, בו מוצגים לנו אנשים מוכרים ש"כבר רכשו" (אם נשאיל מונח מעולם השיווק) – יופעל עלינו לחץ כלשהו לעשות אותו דבר.

זה נקרא "אפקט העדר" או "לחץ חברתי"; או במילים קצת יותר מודרניות ומכובסות – "הוכחה חברתית" (Social Proof). ההבדל בין המודעות היה מינורי לחלוטין ולגמרי בלתי מורגש, אבל הוא הצליח להניע 300 אלף אמריקאים להצביע בבחירות.

זה לא נשמע הרבה, 300 אלף לעומת 300 מיליון אמריקאים; אבל אם נתקדם מעט אל העתיד – נגיע לשנת 2014. במהלך תקופה זו פנה אחד המועמדים לנשיאות ארצות הברית לחברה בשם קיימברידג' אנליטיקה, לצורך קמפיין בחירות דיגיטלי שהיה עתיד להעלות אותו על כס הנשיאות.

אותו מועמד לנשיאות ידע היטב עם מי יש לו עסק. לקיימברידג' אנליטיקה כבר היה ניסיון רב בהטיית בחירות בעשרות מדינות אחרות בעולם, בהן היא השתמשה כשפני ניסוי להוכחת הטכנולוגיה השיווקית שלה. מעבר לכך, החברה היא בעצם חטיבה אזרחית של יישומים צבאיים לשינוי התנהגות, שנוסו בהצלחה בעבר.

לא ניכנס כאן לשיטות בהן השתמשה קיימברידג' אנליטיקה, למרות שזה נושא מעניין בפני עצמו; מי שרוצה להעמיק מוזמן לראות את הסרט התיעודי המרתק של נטפליקס – The Great Hack.

הנקודה היא שבאמצעות מידע שהודלף מפייסבוק אודות 90 מיליון אמריקאים, וכן נתונים נוספים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את דונלד טראמפ אל כס הנשיאות בארצות הברית.

באמצעות מידע שהודלף מפייסבוק על 90 מיליון אמריקאים, ונתונים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את טראמפ לנשיאות

פער הקולות בין זכייה להפסד היה 100 אלף איש בלבד. זוכרים את הניסוי של פייסבוק מ-2010? הניסוי הצליח לשכנע 300 אלף איש להצביע בבחירות. אומנם באותו ניסוי תמים לא התיימרה פייסבוק להשפיע על השאלה למי להצביע, אבל בזה כבר טיפלה קיימברידג' אנליטיקה 6 שנים לאחר מכן – כפי שראינו.

שוב פייסבוק מצאה עצמה במרכזה של שערוריית פגיעה בפרטיות. בעוד שלקיימברידג' אנליטיקה זה עלה ביוקר – החברה נסגרה – לפייסבוק זה היה לא יותר מפגיעה קטנה בכנף: כולה קנס קטן של 5 מיליארד דולר. כלום ושום דבר לעומת המיליארדים שהיא מכניסה בכל רגע מפרסום.

מי שחושב שכוחה של פייסבוק מסתכם רק בפרסומות שגורמות לנו לקנות יותר, מוטב שיפקח עיניים. לא צריך להיות גאון טכני כדי להבין איך עובדת מערכת הפרסום בפייסבוק. כל מי שיודע כיצד לתמרן את האלגוריתמים באמצעות פרסום מדויק בסכין מנתחים, יכול לקבוע גם את תוצאות הבחירות – ולא רק אם נשתה זירו או קולה.

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע