כל האקשן בספר לא יעזור אם העלילה לא חכמה

לוחם ביחידת אריות הים של הצי האמריקני בהכשרת לוחמת חורף, הדומה לזו שעבר גיבור הספר, סקוט הארוות. (מקור:ויקיפדיה)
לוחם ביחידת אריות הים של הצי האמריקני בהכשרת לוחמת חורף, הדומה לזו שעבר גיבור הספר, סקוט הארוות.(מקור: ויקיפדיה)

מותחני ריגול מצטיירים תמיד כסבירים יותר כשקוראים אותם על רקע המציאות. אך המתיחות בין רוסיה וארצות־הברית לא שיפרה את הספר של בראד תור על הסוכן הקשוח סקוט הארוות כי אין בו שום תחכום, ותחכום הוא כל העניין בעולם החשאי כמו גם בספרי המתח.

המתיחות הנוכחית בין ארצות־הברית לרוסיה היא סביב ריכוז כוחות צבא רוסיה סמוך לגבול המזרחי של אוקראינה, היכן שמתרחשת לחימה בין בדלנים רוסים לבין הצבא האוקראיני. המודיעין הצבאי האוקראיני אף האשים את רוסיה בכך שהיא מלבה פרובוקציות חדשות בכדי שתהיה לה עילה לשלוח כוחות צבא לאזור.

בעקבות ריכוז הכוחות שוחח הנשיא האמריקאי, ג'וזף ביידן, עם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, והביע תמיכה אמריקאית באוקראינה למול התוקפנות המתמשכת של רוסיה בדונבאס ובחצי האי קרים. גם יו"ר המטות המשולבים, הגנרל מארק מילי, ניהל שיחה בנושא, הפעם עם מקבילו, הרמטכ"ל הרוסי ולרי גרסימוב, במהלכה הביע דאגה מריכוז הכוחות.

הגיבור של אמריקה השמרנית

המתיחות שימשה רקע מעניין לקריאת הספר "תגובה נגדית" (דני ספרים, 2020) מאת בראד תור, אנליסט לשעבר במשרד להגנת המולדת, שתיאר עימות חשאי בין האמריקנים לרוסים. הספר, ה־18 בסדרה שכתב תור אודות סוכן ה־CIA הקשוח סקוט הארוות, נפתח כאשר מטוס תובלה ובו צוות מיחידת עלית של הביון הרוסי התרסק במחוז מורמנסק.

המתיחות שימשה רקע מעניין לקריאת הספר "תגובה נגדית" (דני ספרים, 2020) מאת בראד תור, אנליסט לשעבר במשרד להגנת המולדת, שתיאר עימות חשאי בין האמריקנים לרוסים

במטוס היה גם הארוות, שנחטף כנקמה על פועלו רב־השנים כנגד הרוסים. הצוות פשט על בית בניו־המפשייר, רצח את אהובתו ואת חבריו הטובים ביותר של הארוות וחטף אותו. לאחר ששרד את ההתרסקות, הוא נדרש לשרוד בטונדרה הקפואה במטרה לחצות בבטחה את הגבול פינלנד, וכמובן לנקום באלו שרצחו את היקרים לו מכל.

הארוות, יוצא הקומנדו הימי של הצי האמריקני, "היה לוחם ביחידת אריות הים הרבה שנים" (עמוד 43). תחילה שירת "בצוות שתיים, המומחים ללוחמת חורף, וסיים בצוות שש. הוא לכד את תשומת ליבה של הסוכנות וביצע כמה עבודות עבורה" (עמוד 43).

מדובר בגיבור מהסוג שאמריקה הישנה, השמרנית והרפובליקנית אוהבת לאהוב: אירי במוצאו, גבוה, חסון וכחול עיניים, שבא להציל אותה מכוחות הרשע (כמעט תמיד מדובר באותם רשעים) ויהיו אלה הסינים, האסלאם הקיצוני, הצפון־קוריאנים, וכמובן הרוסים.

במקביל לבריחתו לעבר פינלנד נחת בשטח ההתרסקות צוות שכירי חרב רוסי שמטרתו לצוד אותו. בדומה לסרט "הנמלט", מפקדו, גרסה רוסית של טומי לי ג'ונס מן הסרט, הורה לאנשיו "לערוך חיפוש מדוקדק אחר הרופא הנמלט בכל תחנת דלק, בית מגורים, מחסן, חווה, לול תרנגולות, בית שימוש ומלונה ברדיוס החיפוש שנקבע" (עמוד 95).

הרוסים לא משחקים לפי הכללים

רוסיה תוארה בספר כפי שהיא נתפסת בדעת הקהל האמריקנית. הרוסים "יזמו מהפכות, פלשו לשטחי אומות ריבוניות אחרות וסיפחו את שטחיהן, הפרו הסכמים בינלאומיים, רצחו עיתונאים ומתנגדי משטר, והתאמצו להשפיע מבחוץ על בחירות דמוקרטיות ותהליכים דמוקרטיים אחרים של מדינות אחרות" (עמוד 50).

האסטרטגיה הרוסית, הכוללת מהלכים לא צפויים, חלקם צבאיים וחלקם במרחבים כמו המרחב הקיברנטי (התערבות בבחירות בארצות הברית מישהו?), הביאה למיצוי את יתרונותיה היחסיים של רוסיה ושמרה את נאט"ו על קצות האצבעות כשהיא עסוקה בלנחש מה תעשה. בדיוק איפה שפוטין רוצה אותם. סביר שכך הוא המצב גם במתיחות הנוכחית.

האסטרטגיה הרוסית ומהלכיה הלא צפויים, חלקם צבאיים וחלקם במרחבים כמו המרחב הקיברנטי (התערבות בבחירות בארה"ב מישהו?), הביאה למיצוי את יתרונותיה היחסיים של רוסיה ושמרה את נאט"ו על קצות האצבעות

ספרות ריגול שכזו, שהיא כמו אקטואלית, נוטה לתאר את האירועים כמתרחשים מתחת לפני השטח, בעומק הים והרחק מעין הציבור, ב"חתימה נמוכה". המטרה היא לטעת בלב הקוראים את התחושה כי ייתכן שכל שתואר בספר התרחש או יכול היה להתרחש במציאות.

כך למשל, מפקד המצוד אחר הארוות, קולונל קאזימיר טֶפְלוב, המכונה "ואגנר", קצין לשעבר בכוחות המיוחדים של רוסיה.

"טפלוב היה מעריץ נלהב של הרייך השלישי, ולפי השמועה הרווחת הוא בחר בעצמו את הכינוי המבצעי שלו, כהוקרה לאחד המלחינים האהובים ביותר על היטלר. קבוצת שכירי החרב הפרטית שטפלוב הקים נשאה אף היא שם זה" (עמוד 87).

קבוצת ואגנר קיימת במציאות. זוהי מיליציה פרטית בבעלות המיליארדר יבגני פריגוזין, שמקורב לנשיא פוטין. בקבוצה משרתים בעיקר יוצאי יחידות מובחרות של צבא רוסיה, ובראשה עומד הגנרל דימיטרי אוטקין, שעשה את עיקר שירותו ביחידות הכוחות המיוחדים, "ספצנאז", של מינהל המודיעין הראשי של הצבא הרוסי (GRU). ממש כפי שציין תור, אוטקין, שהעריץ את הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה, זכה בעקבות זאת לכינוי "ואגנר", ובהמשך זה הפך להיות כינויה של המיליציה כולה.

לכאורה, מדובר בחברה פרטית אולם בפועל מדובר בזרוע נוספת של המודיעין הרוסי, שמאפשרת לו לפעול ולשמר במקביל יכולת הכחשה.

"הם היו 'האנשים הקטנים והירוקים' של הקרמלין. המוני חיילי עילית לשעבר, אשר קיבלו שכר גבוה מאוד ונשלחו אל מחוץ למדינה, למקומות כמו סוריה, אוקראינה וחצי האי קרים, כדי לבצע את העבודה המלוכלכת של מוסקבה, בלי להותיר עקבות" (עמוד 87).

ב־2018 הדפו 40 אנשי כוחות מיוחדים אמריקניים כוח משולב של מיליציות סוריות, איראניות וכן "כוח ואגנר", שניסה להשתלט על שדה הנפט קונקו שבשליטת האוטונומיה הכורדית. לאחר ארבע שעות, שבמהלכן ניהלו לוחמי כוח דלתא גם קרבות מטווחים קרובים, נסוג הכוח הסורי־איראני־רוסי לאחר שספג בין 200 ל־300 נפגעים.

כמעט מלחמה, מתחת לפני השטח

כדי לחזק את תחושת הריאליות, ספרים אלה נשענים על מפרט טכני, ביוגרפיות של דמויות, טכניקות קרביות ומיומנויות מקצועיות אמיתיות. אחד הספרים הבולטים בז'אנר הוא "המרדף אחר אוקטובר האדום" מאת טום קלנסי (הוצאת ספרית מעריב, 1987), בו טען ג'ק ראיין, בעברו "סג"מ בחיל־הנחתים" (עמוד 109) העובד כאנליסט ב־CIA, "שאוקטובר האדום מנסה לערוק לארצות הברית" (עמוד 95).

קבוצת ואגנר קיימת במציאות. זו מיליציה פרטית בבעלות המיליארדר יבגני פריגוזין, שמקורב לפוטין. לחיזוק תחושת הריאליות, ספרים אלה נשענים על מפרט טכני, ביוגרפיות של דמויות, טכניקות קרביות ומיומנויות מקצועיות אמיתיות

ראיין נדרש להוכיח את נכונות התיאוריה שלו, ובשיאו של הספר התרחש קרב תת־ימי בין צוללות וקרב יריות בלתי נשכח בצוללת בין סוכן GRU לראיין. הסוכן "היה בפנייה כאשר פלט ראיין שישה כדורים. ראיין לא שמע את עצמו צועק. שני כדורים פגעו" (עמוד 302), והסוכן נהרג.

ראיין לא היה גיבור כל־יכול אלא אנליסט שנדרש לשכלו החריף, למיומנויות שלמד בשעתו בנחתים, ולא פעם גם למזל, כדי להשלים את המשימה בהצלחה ולמנוע ממלחמת העולם השלישית מלפרוץ.

השיטה הזו קיימת גם בסדרות טלוויזיה. לפני שנכנס לפוליטיקה יצר יאיר לפיד את הסדרה "חדר־מלחמה" שהציגה גוף בדיוני הדומה למטה לביטחון לאומי, שבראשו עמד רענן אורן (שגילם ליאור אשכנזי), אל"מ במילואים יוצא הצנחנים.

במרכז הפרק השישי של הסדרה התקבל מידע שסגנו של נסראללה עתיד להיפגש בשעות הקרובות עם נציגי ממשל סוריים בבסיס צבאי בקרבת קוניטרה, ועלתה הדילמה האם לתקוף מן האוויר את הבסיס, ולהוכיח כי חזבאללה בקשר הדוק עם סוריה (היום זה כבר ברור לגמרי). כאשר התברר שבפגישה משתתף סגן הרמטכ"ל הסורי הפכה הדילמה למורכבת בהרבה.

באחד הרגעים המותחים בפרק עמד מפקד היחידה, רענן אורן, עם אוזנייה, כשבצד השני של הקו קצין בכיר בצה"ל ("גבי, רגע" פנה אליו אורן, ויצר את הרושם שמדובר בגבי אשכנזי, סגן הרמטכ"ל דאז, והגביר את אמינות הסצנה), והתלבט אם לאשר את התקיפה.

לבסוף הזהיר חילבי (שגילם ששון גבאי המצוין), קצין מודיעין בכיר, שאמנם רוב הסיכויים שהמהלך יצליח והסורים יימנעו מתגובה, אבל "האחוז האחרון זה מלחמה". אורן קיבל את עצתו והמליץ לראש הממשלה להימנע מתקיפה. גם כאן, כאמור, תואר אירוע ב"חתימה נמוכה".

אין לדעת כמה "כמעטים" כאלה מתרחשים במערכת הביטחון בשנה נתונה. אחד הבולטים שבהם הוא המבצע שבו תקף והשמיד צה"ל, בפיקוד הרמטכ"ל גבי אשכנזי, את הכור הגרעיני הסורי ב־2007, מבלי שהפעולה תגרום לסורים לפתוח במלחמה.

אין לדעת כמה "כמעטים" כאלה מתרחשים במערכת הביטחון בשנה. אחד הבולטים הוא המבצע בו תקף והשמיד צה"ל, בפיקוד הרמטכ"ל גבי אשכנזי, את הכור הגרעיני הסורי ב־2007, מבלי שהפעולה תגרום לסורים לפתוח במלחמה

ספר אקשן חסר תחכום

תור יודע לספר סיפור, אך הבעיה העיקרית בספרו היא שהוא נעדר כל תחכום. כל הפרטים על אמצעי הלחימה וכל האזכורים לאירועים שהיו באמת לא יעזרו אם בסופו של דבר הספר בעיקר הסתכם בגיבור־על חסר חולשות שמכה באויביו.

האקשן, ואת זה הבינו כל גדולי הז'אנר ובהם קלנסי, הוא נחמד וכיפי לקריאה אבל רק אם מתחתיו ישנו רובד נוסף, איזו סדרת מהלכים מורכבת שמניע הגיבור, שמשמעותה נפרשת במלואה לעיני הקוראים רק בסוף הספר, או איזו תפנית חכמה של ממש. אחרת, כבר עדיף לצפות בזה על המסך.

בשעתו כתב לפיד גם כמה ספרי מתח כמו "החידה השישית" (הוצאת קשת, 2001) שגיבורם היה ג'וש שירמן, שלאחר "השיחרור מגולני" (עמוד 8) הפך לבלש משטרה ובהמשך לבלש פרטי קשוח. שמענו עליך, אמרה לשירמן אישה בספר, "אתה לא דובי, אתה רוטוויילר. אתה שם את השיניים שלך במטרה שלך ואתה לא תעזוב עד שלא תקבל תשובות" (עמוד 172). קשה לכתוב ספרי בלש ברחובות תל־אביב (לפיד הצליח, אבל בקושי) והוא היה די ראשוני בז'אנר הבלש, אבל עם השנים ניסו גם אחרים ליצור בלש פרטי "כחול לבן".

אחד מאלה שהצליחו הוא סופר שכותב בשם העט א. סלע. בספרו השני "ילד הקיץ" (ספרי ניב, 2020) נקלע הבלש הפרטי ברהמס (ברי) לוין, יוצא אחת "היחידות המובחרות בצה"ל" (עמוד 52) ובהמשך איש מבצעים בשב"כ, לפרשת ריגול שמעורבים בה טייס קרב בחיל האוויר, משרד עורכי דין ידוע לשמצה ואנדריאה, אשתו לשעבר של חברו הטוב הזקוקה נואשות לעזרתו.

סלע הצליח לטוות עלילת ריגול חכמה ומורכבת בלי לוותר על האקשן. לא בכדי, סיפר לוין בספר, התעקש מפקדו בשב"כ ללמד אותו לירות בשני אקדחים בו־זמנית. מתישהו, נהג לומר, "ימצאו אותך מת. כשזה יקרה, רצוי שזה יהיה עם כלי בכל יד" (עמוד 117). לפעמים לא חייבים מתח תוצרת חוץ ואפשר להסתפק גם במותחן ישראלי. הרי אצלנו המציאות תמיד מתוחה.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,421 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 19 בינואר 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

היועמ״ש דורש הבהרות ממפכ״ל המשטרה לגבי השימוש בפגסוס

המפכ״ל: המשטרה לא מפעילה יכולות טכנולוגיות מול אזרחים ומפגינים תמימים ● בר-לב: לא היה שימוש בתוכנה נגד מפגינים והמשטרה גם לא ביקשה אישור לכך ● ארדואן: הרצוג אולי יבקר בטורקיה בקרוב ● ליברמן: אין הגיון בתו בירוק - אפעל לבטלו ● ג'ידא רינאוי זועבי לא מבטיחה שתצביע בעד חוק הגיוס כשיובא מחדש למליאה ● ארה״ב הזהירה מנסיעה לישראל עקב רמות התחלואה

עוד 44 עדכונים

יש לקויות במערכת המשפט - אך הן אינן קשורות למשפט נתניהו

הנקודה הכואבת היא שאכן יש לקויות עצומות במערכת המשפט.

בגדה, למשל, יש 2 מערכות חוק שונות בהתאם למוצא אתני שונה. מערכת החוק שחלה על הפלסטינים היא מערכת חוק של משטר צבאי. משטר זה פוגע עמוקות בזכויות אדם מעצם טבעו. תלונת פלסטיני נגד מתנחלים ישראלים או נגד חיילי הצבא לא תניב כמעט דבר. תלונה נגדית, לעומת זאת, תניב כתב אישום וענישה מחמירה במקרים רבים. תנאי החקירה בשב"כ טומנים בחובם לא פעם שיטות פסולות, כלומר עינויים. עדיין. למרות פסק הדין שאוסר לענות. קשה לדעת מהו מספר הודאות השווא שחולצו מפי נחקרים פלסטינים חפים.

הנקודה הכואבת היא שאכן יש לקויות עצומות במערכת המשפט. בגדה, למשל, יש 2 מערכות חוק שונות בהתאם למוצא אתני שונה. על הפלסטינים חלה מערכת חוק של משטר צבאי

בתחום מדינת ישראל הריבונית (האמנם ניתן עדיין להפריד את ישראל מהגדה?) ניתן לראות הטיות שונות שמשפיעות על הענישה. נאשמים ערבים עדיין נענשים בחומרה רבה יותר לא פעם מנאשמים יהודים. מרבית הנאשמים מגיעים כמובן משכבות מוחלשות יותר. עונשי מאסר אינם אפקטיביים פעמים רבות וישנה עבריינות חוזרת (רצידיביזם) בהיקף רב.

במשטרת ישראל יש חלקים רקובים. לא כולם. באמת שלא. אבל תרבות כזב, תיאום עדויות, אלימות כלפי אזרחים, מעצרי שווא, תנאי מעצר בלתי אנושיים (באחריות שב"ס אך המשטרה אינה פועלת נגד תנאים אלו, מפני שלא אחת רואים החוקרים בעצם קיומו של מעצר משום אמצעי לשבירת רוחו של הנחקר ולא רק אמצעי למניעת מסוכנות או למניעת שיבוש הליכי החקירה).

בפרקליטות יש לעתים חוסר נכונות לקבל ביקורת. העומס הן במשטרה והן בפרקליטות מוליד המתנות מקוממות של חשודים לאורך חודשים ואף יותר עד להכרעה בעניינם. עד להחלטה אם להגיש כתב אישום אם לאו. ובינתיים החיים נעצרים. המתח עצום. החרדה מכרסמת. וגם המתלוננות והמתלוננים ממתינים הרבה יותר מדי זמן. גם הם עוברים עינוי דין.

גם בבית המשפט זה איטי מאין כמוהו. מאחר שההליכים איטיים מאד, ישנו לחץ על נאשמים לא פעם להסכים להסדר טיעון חרף חפותם. הם פשוט רוצים לגמור עם זה. וזהו כמובן ביטוי עמוק של חוסר צדק.

המשטרה נהגה לאורך השנים באלימות יתרה וביצעה מעצרי שווא רבים יותר במוקדים מוחלשים: שכונות של אזרחים ערבים, שכונות של מזרחים ובמיוחד של יוצאי אתיופיה.

המשטרה נהגה לאורך השנים באלימות יתרה וביצעה מעצרי שווא רבים יותר במוקדים מוחלשים: שכונות של אזרחים ערבים, שכונות של מזרחים ובמיוחד של יוצאי אתיופיה

למה זה כואב? ראשית, מפני שאנשים סובלים על לא עוול בכפם או שהם סובלים באופן לא מידתי.

שנית, מפני שכל ההיבטים הללו – למעט תנאי המעצר האיומים שתיארו ניר חפץ ואיריס אלוביץ' (וזה חמור, פסול, מקומם וראוי לבדיקה מעמיקה) – פשוט אינם רלוונטיים למשפט נתניהו. דווקא שם הדברים פשוטים לאין ערוך מכפי שמנסה להציגם השקרן הכרוני: יש ראיות להפרת אמונים במובנה החמור ביותר (ולמעשה: מדובר ביחסי שוחד) בפרשת 1000. כך גם לגבי פרשת 4000. לכל הפחות ראיות להפרת אמונים במובנה החמור ביותר. וייתכן מאד שהראיות הללו מניחות תשתית חזקה להרשעה בעבירת השוחד. גם פרשת 2000 מושתתת על ראיות בעלות עוצמה. השיחות בין נתניהו למוזס מוקלטות. לכל הפחות מדובר בהפרת אמונים.

והנה, נתניהו הצליח לשכנע מיליוני ישראלים שתפרו לו תיק וביצעו הפיכה משפטית. במקום להתמקד בביקורת המוצדקת והחיונית כל כך על מערכת המשפט ולשנות דברים רבים מהיסוד, מסית נתניהו נגד פרקליטים בכירים שאובטחו בגללו, בודה עלילת שווא נגד המשטרה והפרקליטות, מהלך אימים על יועץ משפטי לממשלה שנבחר לתפקידו דווקא משום שעבד צמוד לנתניהו לפני כן, מרסק את אמון הציבור בתשתית היחידה שמאפשרת קיום מדינה: המוסדות הדמוקרטיים, מרסק את מונח האמת, מתקרבן תוך מפגן ברוטלי של איומים, השלטת כאוס, הלהטת יצרים, כזבים והסתה משתלחת וכמובן: מרסק את החברה וממקד את תשומת הלב בכזבים איומים שנגזרים מנרקיסיזם פתולוגי במקום שתשומת הלב תתמקד בבנייה מחודשת של היבטים לקויים רבים באמת במערכות החוק והמשפט.

טענת תפירת התיקים וההפיכה המשפטית כה מופרכת, כה מסוכנת, כה הרסנית וכה רחוקה מהמציאות – עד שאין מנוס מההבנה שנתניהו מסוכן מאד למדינת ישראל.

טענת תפירת התיקים וההפיכה המשפטית כה מופרכת, כה מסוכנת, כה הרסנית וכה רחוקה מהמציאות – עד שאין מנוס מההבנה שנתניהו מסוכן מאד למדינת ישראל

הלוואי שלא ייחתם הסדר טיעון. הלוואי שהמשפט יימשך עד תום. הלוואי שהאמת תתברר. והלוואי שנדע לבקר ולתקן את מכלול הלקויות תוך הבנה שהנאשם עומד לדין בשל מעשיו ולא מפני שהוא מייצג את ישראל השנייה. בטח לא כשלא ניתן לקנות דירה בישראל. ובטח לא כשפעל למען בלימת רפורמת טלפונייה למען אלוביץ' ובכך מנע ירידת מחירים שהייתה מקלה על האזרחים.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 670 מילים ו-1 תגובות

סוגרים את הים (בחורף)

מייד כשהחל פרק הגשם האחרון - כמו בכל אירועי הגשם בחורף הנוכחי - הכריז משרד הבריאות על חופי הים כמזוהמים ומסוכנים ● בתהליך שקט שעבר מתחת לרדאר הציבורי, הפך הים הישראלי בחורף למוקד של זיהום ומחלות, והרשויות מזהירות: שומר נפשו ירחק

עוד 974 מילים

מדינה שלמה דנה במשך שבוע בשאלה האם נתניהו יחתום על הסדר טיעון עם או בלי קלון - מבלי שיש לאיש מושג מה המילה הזו בכלל אומרת, מי מוסמך לקבוע את זה ובאילו נסיבות ● מי הכניס את המונח לספר החוקים ומי יצק בו תוכן? ● ולמה זו בכלל לא שאלה משפטית? ● אמיר בן-דוד הלך לברר אצל המומחים על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על קלון

עוד 2,852 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

לאן נעלם המטבע שהבטיח לשנות העולם?

בדיוק לפני שנתיים היה אמור לצאת לעולם מטבע דיגיטלי חדש שישנה את כל יחסי הכוחות בעולם המוניטרי ● המיזם, בהובלת פייסבוק, איים כל כך על ההגמוניה רבת השנים של הבנקים והממשלות על מערכות הכסף - עד שקרס בסוף אל תוך עצמו ● לפחות בינתיים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,087 מילים ו-1 תגובות

המיתוס של מוחמד דף

מאז מבצע "שומר החומות" גברה הפופולריות של מוחמד דף, רמטכ"ל הזרוע הצבאית של חמאס שהפך לאייקון "הישועה וההצלה" של הפלסטינים. האהדה הגדולה ברחוב הפלסטיני למוחמד דף מסמלת את התחזקות תנועת חמאס ברחוב הפלסטיני על חשבונה של הרש"פ שנחשבת למשתפת פעולה עם ישראל.

מוחמד דף, רמטכ"ל הזרוע הצבאית של חמאס והמבוקש מספר אחת על ידי ישראל, הפך בחודשים האחרונים לאייקון "המושיע" הלאומי הפלסטיני.

מאז חודש מאי שעבר, לאחר שמוחמד דף נחלץ לעזרתם של תושבי שכונת שיח' ג'ראח במזרח ירושלים, הציב לישראל אולטימטום ושיגר מטח רקטות גדול לעבר ירושלים, התחזק המיתוס שלו בחברה הפלסטינית והוא הפך ל"גיבור לאומי", גם בזכות העובדה שישראל מנסה כבר שנים ארוכות לחסל אותו ללא הצלחה.

מאז מאי שעבר, לאחר שמוחמד דף נחלץ לעזרת תושבי שיח' ג'ראח, הציב לישראל אולטימטום ושיגר מטח רקטות גדול לעבר ירושלים, ולנוכח כל הנסיונות לחסלו, התחזק המיתוס שלו כגיבור לאומי בחברה הפלסטינית

לפני כמה ימים פנתה אמו של האסיר הביטחוני נאצר אבו חמיד שחלה בסרטן בבקשה למוחמד דף שיסייע בהפעלת לחץ על ישראל לשחרר את בנה מהכלא הישראלי.

נאצר אבו חמיד, פעיל בכיר של תנועת פת"ח בגדה, עצור בכלא הישראלי מאז שנת 2002. הוא שפוט לעונש של שבעה מאסרי עולם פלוס 50 שנים על ביצוע פיגועים נגד ישראל ורצח חשודים בשיתוף פעולה.

מצבו הרפואי מתדרדר והוא מאושפז בבית החולים "ברזילי" באשקלון, תחת שמירה ישראלית. גם הרש"פ פנתה לישראל בבקשה לשחררו ולהעבירו לטיפול בבית חולים פלסטיני.

המבוקש מוחמד דף עדיין לא הגיב על פנייתה של אמו של נאצר אבו חמיד. גורמים ברצועה אומרים כי הוא עדיין שוקל כיצד להגיב לבקשתה, אבל הפנייה שלה אליו מעידה יותר מכל כיצד הוא הפך סמל לתקווה של פלסטינים נואשים כי הוא יחלץ אותם ממצוקתם, שנגרמת על ידי ישראל. זאת באמצעות הזרוע הצבאית של תנועת חמאס, שהוא האחראי עליה ובין מייסדיה.

המבוקש מוחמד דף עדיין לא הגיב על פניית אמו של נאצר אבו חמיד. גורמים ברצועה אומרים כי הוא עדיין שוקל כיצד להגיב. אבל פנייתה אליו מעידה יותר מכל כיצד הפך סמל לתקוות פלסטינים נואשים

השם "מוחמד דף" הפך לשם  שאומץ על ידי האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל וגם על ידי כל מי שנאבק נגד המדיניות הישראלית במזרח ירושלים ובשטחי הגדה והרצועה.

מפגינים פלסטינים במקומות רבים בשטחים קוראים קריאות "אנחנו אנשיו של מוחמד דף" במהלך הפגנות נגד ישראל, ולאחרונה השתמשו בשמו במאבק לשחרורו מן הכלא של האסיר המנהלי הישאם אבו הוואש ששבת רעב יותר מארבעה חודשים.

בהפגנות בהר הבית, בשער שכם ובשכונת שיח' ג'ראח בירושלים משתמשים בהפגנות באופן קבוע בשמו של מוחמד דף מאז חודש מאי שעבר ועד היום. המונים קראו בשמו בהלוויות של בכירי חמאס השיח' עומר אלברגותי וואצפי קבהא וגם בחתונות.

בסוף שנה שעברה קרא האסיר הביטחוני המשוחרר רפיק מחרג'ה לבנו שנולד בשם "מוחמד דף" כאות כבוד וההערכה למנהיג הצבאי שהפך לאייקון "הישועה וההצלה" של הפלסטינים בשטחים.

השם "מוחמד דף" הפך לשם  שאומץ על ידי האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל וגם על ידי כל מי שנאבק נגד המדיניות הישראלית במזרח ירושלים ובשטחי הגדה והרצועה

ההתנהלות המסתורית של מוחמד דף, שאיננו מופיע באמצעי התקשורת שנים רבות, מעצימה את המסתורין סביבו. ממקום מחבואו ברצועת עזה הוא מפעיל את כל פעילות הטרור של חמאס.

ככל הידוע הוא איבד את אשתו ובנו במהלך מבצע "צוק איתן", לאחר שחיל האוויר הישראלי ניסה לחסלו בעת שהסתתר עם משפחתו בדירה בבניין בשכונת שיח' רדואן בעזה. על פי דיווחי צה"ל גם במהלך מבצע "שומר החומות" נעשה ניסיון לחסל אותו ואת מנהיג חמאס ברצועה יחיא סינוואר, אך הניסיון נכשל.

למרות שהאסיר נאצר אבו חמיד משתייך לתנועת פת"ח וכך גם שלושת אחיו שאף הם אסורים בכלא הישראלי – אמם, שמתגוררת במחנה הפליטים אלאמערי סמוך לרמאללה, רואה בזרוע הצבאית של חמאס את הכתובת שיכולה להביא לשחרורם, לכן היא גם ביקשה ממנה לזרז את המגעים לעסקת חילופי שבויים עם ישראל.

גם פדווא ברגותי, רעייתו של בכיר פת"ח מרוואן ברגותי, המרצה עונש של 5 מאסרי עולם על רצח ישראלים, פנתה למנהיג חמאס אסמעיל הניה וחילצה ממנו הבטחה כי שמו של בעלה ייכלל ברשימת הדרישות של חמאס בעסקת חילופי השבויים הבאה עם ישראל.

הפניה של פלסטינים ממזרח ירושלים ומשטחי הגדה לזרוע הצבאית של חמאס ולמפקדה מוחמד דף, מעידה על ההתחזקות הגדולה של מעמדה של תנועת חמאס ברחוב הפלסטיני ועל הייאוש מהרש"פ והתיאום הביטחוני שלה עם ישראל.

רבים ברחוב הפלסטיני סומכים על תנועת חמאס ולא על הרש"פ בכל הקשור לשחרור האסירים הביטחוניים וההגנה על המקומות הקדושים לאסלאם, כמו מסגד אלאקצא בירושלים ו"אלחרם אלאברהימי" (מערת המכפלה) בחברון.

פניית פלסטינים ממזרח ירושלים והגדה לזרוע הצבאית של חמאס ולמפקדה מוחמד דף, מעידה על ההתחזקות הגדולה במעמד חמאס ברחוב הפלסטיני ועל הייאוש מהרש"פ ותיאומה הביטחוני עם ישראל

הזרוע הצבאית של חמאס בהנהגתו של מוחמד דף  הצליחה, באמצעות כוחה הצבאי והרקטות ששיגרה לעבר ישראל בארבעה סבבי לחימה בשנים האחרונות, לרכוש אמינות וכבוד ברחוב הפלסטיני. שם מעריצים הפניית כוח נגד ישראל ובזים להתנהגות המושחתת של הרש"פ שנתפסת כמשתפת פעולה עם ישראל וכקבלן הביצוע של השב"כ הישראלי בגדה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 748 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הנחיית פרקליט המדינה קובעת כי לא בכל מקרה ראוי ללכת על הסדר, והצדקה לחתימה על הסדר טיעון קמה רק כאשר "הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הציבור" ● במקרה של נתניהו, טובת הציבור היא לאפשר חשיפה פומבית, בהליך הוכחות בבית משפט, של הראיות שעמדו נגדו ● וטובת הציבור היא להימנע ממסר לנבחרי ציבור עתידיים, שמי שיאיים על המערכת יזכה להקלות ● פרשנות

עוד 1,062 מילים ו-1 תגובות

מורה נבוכים לחוקת הליכוד

עדיין לא ברור אם נתניהו יחתום בכלל על הסדר טיעון שיחייב אותו, בין השאר, לפרוש מהחיים הפוליטיים - אבל בליכוד כבר בוחנים את האפשרויות העומדות בפני בכירי המפלגה בהחלפתו של היו"ר הוותיק וניצול המצב לחזור לשלטון ● הליכוד, המפלגה הוותיקה ביותר ואחת הבודדות שמקיימת פריימריז, מתנהלת על פי חוקת המפלגה ● ובמקום שבו יש חוקה - יש גם פרשנויות סותרות לכל צד

עוד 1,163 מילים

יותר ישראלים רוצים להשתייך לקהילה דתית עם שוויון מגדרי ומבלי לחשוש מאיום על עולם הערכים שלהם, אך מעט מדי בתי כנסת מאפשרים את זה ● הומו מוצהר ושתי נשים שהוסמכו לרבנות בבית מדרש קונסרבטיבי מספרים לזמן ישראל על הקהילות שהקימו בהתאם לחזון האישי שלהם ● הרב אבי נוביס דויטש: "הם סטארטאפיסטים של קהילות שלא למטרות רווח"

עוד 3,099 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו הסכים להסדר טיעון עם קלון

ח"כית ממרצ התנגדה – חוק הגיוס נפל בקריאה ראשונה; בנט גנץ ולפיד: הצעת חוק הגיוס תעלה מחדש בשבועות הקרובים ● המחקר על החיסון הרביעי: לא מספיק להגן מהדבקה באומיקרון ● רה"מ החליט: הבידוד יקוצר לחמישה ימים כפוף לבדיקות אנטיגן; כל אזרח שיהיה מעוניין בכך יקבל ערכות בדיקה בחינם ● לפיד: "הממשלה תחזיק מעמד גם אם נתניהו יחתום על הסדר"

עוד 68 עדכונים

בחוץ הם קוראים לו לסרב לעסקה. בפנים, הם מתכננים לרשת אותו

עדיין לא ברור שנתניהו יחתום על הסדר טיעון, אבל בליכוד כבר החל המאבק המר על הירושה ● ובינתיים, כולם תוהים מה נתניהו עצמו יעשה אם אכן יחתום על עסקה ויפרוש לפחות זמנית מהחיים הפוליטיים ● "נתניהו יצא למסעות שלו וימלא את הקופה המשפחתית מחדש", אומר מקורב למשפחה ● "הוא לא יתעסק בשטויות של הפריימריז והמחליף שלו", מעריך אחד מבכירי הליכוד ● פרשנות

עוד 645 מילים ו-1 תגובות

נחוץ בדחיפות חוזה חברתי חדש

ביסוד המשבר הנוכחי תהליך איטי ושיטתי של פרימת האמון בין האזרחים והמדינה, שהגיע לשיאו עם החלטת הממשלת לזנוח את חובתה הציבורית לנהל את המגפה ● רק החלטה אמיצה על ביסוסו של חוזה חדש בין אזרחי המדינה לבין הממשל יאפשר התמודדות יעילה יותר עם המגפה ויניח את הקרקע לעצירת המערבולת המהותית שאליה נשאבת המדינה ● דעה

עוד 1,257 מילים

שייח' ג'ראח, גרסת הנגב

הפלסטינים מנצלים את המהומות בנגב כדי לתקוע טריז בין ההנהגה הישראלית לערביי ישראל ● הרשות הפלסטינית משתמשת בהם כדי להחליש את ישראל, ואילו חמאס דוחף אותם להתקוממות ומרחיב את המאבק הפלסטיני לציר שייח' ג'ראח-עזה-הנגב ● פרשנות

עוד 755 מילים ו-1 תגובות

"לא רוצה לחיות במדינה שאין בה דרך לעקוב אחר מחבלים ופושעים"

פרופ' יצחק בן ישראל, מי שהוביל את הקמת מטה הסייבר הלאומי, אומר ש־NSO לא אחראית על השימוש הפסול שנעשה בתוכנת הריגול שלה, ושתחום הסייבר ההתקפי הכרחי בכל מדינה דמוקרטית: "כשמחבל דוקר מישהו לא מאשימים את יצרן הסכינים" ● גורו הסייבר חושב גם שהדבר הבא הוא תחום ה-AI, ושעל ישראל להוביל גם שם

עוד 1,061 מילים ו-1 תגובות

הורוביץ פועל לקצר את משך הבידוד משבעה ימים לחמישה

מקורבים למנדלבליט: הסיכוי לחתימה על הסדר טיעון עם נתניהו בזמן שנותר לכהונת היועץ - קלוש ● אהרן ברק: מרגע שהוגש נגדו כתב האישום הפך נתניהו למנתץ של המערכת ● סקרים: 46%-52% מהציבור מתנגדים להסדר הטיעון המתגבש, 26%-31% תומכים בו ● למעלה משני מיליון שקלים גויסו למימון הגנתו המשפטית של נתניהו ● בג"ץ דחה את העתירה נגד הסדר הטיעון עם דרעי

עוד 51 עדכונים

עסקה שיש עמה קלון

לראש התביעה הכללית אסור לעשות שימוש בכוחו כדי להשפיע על המגרש הפוליטי ● בעצם העובדה שמנדלבליט שם בראש מעייניו את סוגיית הרחקתו של נתניהו מהזירה הציבורית, הוא הופך במו-ידיו את התביעה לזרוע רדיפה פוליטית נגד נתניהו ● ואילו נשיא העליון בדימוס אהרן ברק הפר את הכללים הלא-כתובים כשפנה ליועמ"ש בעניין תיק נתניהו ● פרשנות

עוד 929 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה