לפני מספר חודשים יצא צעיר קזחי להפגין בכיכר הבירה הקזחית. הוא נשא עמו שלט ריק ועמד בכיכר. לא חלפו דקות ארוכות והוא נעצר בחשד לפגיעה בדמוקרטיה של קזחסטן.

זה נשמע סיפור מוזר, שמתאים אולי למדינות חשוכות, אבל אירוע דומה התרחש רק לפני כשנתיים בפתח תקווה.

מפגין בשם אורן סימון עמד בשקט בכיכר גורן בפתח תקווה כאשר הוא נושא שלט ועל פסוק מספר ישעיהו "איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים" – ונעצר. 

סימון שוחרר אחרי לילה במעצר, אבל הדמוקרטיה הישראלית לא למדה דבר ממעצרו ההזוי של אורן סימון.

כדי להבין איפה אנחנו נמצאים היום, אני אחזור אחורה בזמן ואתאר איך בכלל התחילה המחאה בפתח תקווה נגד היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט.

העיתונאי רביב דרוקר פרסם בנובמבר 2016 את התחקיר אודות הפרשה המכונה "פרשת הצוללות". מהמהומה שפרצה בעקבות התחקיר היה ברור כי יופעלו על היועץ המשפטי לממשלה לחצים כבדים על מנת שלא לחקור את הפרשה.

באותה תקופה התקיימו מידי פעם הפגנות מול ביתו של היועמ"ש, הפגנות שאורגנו על ידי קבוצת המחאה של רפי רותם, חושף השחיתויות ברשות המיסים. מספר פעילים שהיו קשורים למאבק הגז החליטו לקיים הפגנת תמיכה מול ביתו של מנדלבליט, על מנת לתת לו תמיכה ציבורית במאבקו בשחיתות.

ככה התחילה "המחאה" נגד מנדלבליט. בשבועות שחלפו מאז ההפגנה הראשונה, החלו להצטרף פעילים נוספים, אחד מהם מני נפתלי, אחד העובדים הראשונים מהמעגל הקרוב למשפחת נתניהו, שהעז לצאת ולספר מה מתרחש מאחורי הוילון השחור, המסתיר את מעונו הרשמי של ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, אלדד יניב ואחרים.

נפתלי הגיע למחות על העובדה שאקדחו, וכך פרנסתו כמאבטח – נשללו ממנו. הצטרפותו של מני נפתלי למחאה כמו גם העובדה שסמוך להצטרפותו הוא נעצר מעצר מתועד מיותר ואלים שכתוצאה ממנו ידו נשברה, תדלקה את רבים להצטרף למחאת פתח תקווה.

לאורך השנים מאז שהחלה המחאה בפתח תקווה, נעשו אין ספור ניסיונות לדכא ולשבור אותה. זה התחיל במעצר האלים של מני וכן מעצר של פעילות ופעילים שהובלו באוטובוסים לתחנת משטרת פתח תקווה לחקירה.

המעצרים הגיעו לאבסורד כאשר ביום שישי אחד נערכה משמרת מחאה של ארבע פעילים (גילוי נאות-אני אחד מהם) ליד ביתו של מנדלבליט. על אף שהיינו רק מספר דקות במקום, שרנו שירי שבת בליווי קלרינט ועזבנו. שניים מבין ארבעת המוחים נעצרו בביתם בשישי בלילה על ידי שוטרים שנשלחו מפתח תקווה לבני ברק ותל אביב. העילה? הפרת הסדר הציבורי.

פעמים רבות אנחנו שומעים בתקשורת על ההפגנות מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט. אין שקר גדול מזה. לאחר מספר שבועות של מחאה, עברו המפגינים מקרבת ביתו של היועמ"ש לכיכר גורן בפתח תקווה – אתר שנמצא מאות מטרים מביתו, ללא קו ראייה או שמיעה של היועמ"ש. המיקום הזה נקבע על ידי משטרת פתח תקווה, והמפגינים, כאזרחים שומרי חוק פעלו על פי הנחיית המשטרה.

משטרת ישראל היא זו שקבעה כי על המפגינים לקיים את המחאה בכיכר גורן, ולמרות זאת ניסתה, בצעד חסר תקדים, לאסור הפגנות נגד היועמ"ש בכל רחבי פתח תקוה.

בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה על התנהלותה של משטרת ישראל בעניין ההפגנות בפתח תקווה וקבע בין היתר: "אמנם אין מדובר בהפרת צו שיפוטי וממילא גם לא ב"בזיון בית משפט", אך אנו רואים קושי בדרך בה נקטה המשטרה, אשר לאחר שהציגה לבית המשפט מתווה מסוים, אשר אושר על ידינו, היא שינתה מטעמה בסמוך לאחר מכן והציבה דרישות חדשות ומחמירות יותר, ללא שחל כל שינוי נסיבות בנוגע למשמרת המחאה של העותר.

"… נוכח אי ההבנה שעלתה מעמדת המשיבים באשר לפסק דיננו אנו מוצאים מקום להדגיש ולהבהיר כי פסק דיננו עסק בפעולות מחאה … מול ביתו של איש ציבור. … ככל שמדובר בפעילות מחאה שאינה ליד המעון, גם אם בסמיכות מסוימת אליו, חלים העקרונות הרגילים של איזון בין השיקולים הנוגדים, בין הזכות לחופש ביטוי ולפעילות מחאה לבין השיקולים הנוגדים של שמירת הסדר הציבורי, פגיעה ברווחת חייהם ובפרטיותם של תושבי האזור וכיו"ב".

לאחרונה החלו פעילי מחאה להפגין נגד היועמ"ש בימי שישי אחה"צ בציר שמוביל מביתו של היועמ"ש לבית הכנסת בו הוא נוהג להתפלל. המפגינים עומדים בשקט, לא מתעמתים עם היועמ"ש ואפילו לא קוראים נגדו קריאות. הם עומדים ב"טווח המותר" כלומר בתחום שבו בג"צ על פי המלצת המשטרה אישר קיום מחאות. אך למרות זאת סובלים המפגינים מנחת ידה של המשטרה.

משטרת פתח תקווה, בעצה אחת עם היועמ"ש, שמו להם כמטרה לדכא את המחאה נגדו, על ידי פתיחת תיקים פליליים למוחים. כך קורה, שכאשר עומדים המוחים מרחק רב מביתו של היועמ"ש, בשקט מוחלט, הוא חולף על פניהם וממלמל לשוטרים שמקיפים אותו – "אני מוטרד" – ומיד מעוכבים המפגינים ונלקחים לחקירה ובהמשך לדיון הארכת מעצר.

כך היה גם היום שישי 12 יולי 2019. חמישה המפגינים עמדו, מנדלבליט פסע בצד השני של המדרכה ואז עשה מעשה, שלמגינת ליבו צולם, הוא חצה את הכביש (שלא במעבר החציה כמצופה מאיש בתפקידו ומעמדו) ניגש בחיוך מאוזן אל אוזן אל המפגינים והם נעצרו בחשד של פגיעה בפרטיות ובילוש לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות.

כלומר, האיש הבכיר ביותר במערכת המשפט בישראל, האיש שאמור להוות שומר הסף של הציבור בתוך הרשות המבצעת, משתמש בסעיף חוק שבוודאי לא חוקק על מנת לדכא הפגנות או חופש ביטוי, על מנת לדכא את המחאה נגדו.

כבוד השופט עודד מורנו מבית משפט השלום בפתח תקווה, שבאופן קבוע דן בתיקים הנוגעים למחאת פתח תקווה, ישב בדין גם ביום ראשון 13 יולי 2019, כאשר חמשת המוחים הובאו בפניו.

הספיקו לו תמונות היועמ"ש המחייך ואוסף התשובות המבולבלות של נציג המשטרה גרגורי פוקס על מנת לשלוח את המוחים לדרכם תוך קביעה כי לא פגעו בפרטיותו של היועץ המשפטי לממשלה.

אז בקזחסטאן עוצרים מפגין אחד שמעז, בפתח תקווה עוצרים חמישה שהעזו והמאבק על החופש להפגין כנראה רק ילך ויתעצם בשנים הקרובות.

עו"ד גונן בן יצחק, בן 48 נשוי + 4. ממייסדי ארגון העובדים "תנופה לעובד". בעבר איש שב"כ ומפעילו של "הנסיך הירוק", והיום פעיל חברתי וחבר עמותת "חוזה חדש" נגד השחיתות השלטונית, ועמותת "ישראל יקרה לנו" הנלחמת ביוקר המחייה בישראל

עו"ד גונן בן יצחק, בן 48 נשוי + 4. ממייסדי ארגון העובדים "תנופה לעובד". בעבר איש שב"כ ומפעילו של "הנסיך הירוק", והיום פעיל חברתי וחבר עמותת "חוזה חדש" נגד השחיתות השלטונית, ועמותת "ישראל יקרה לנו" הנלחמת ביוקר המחייה בישראל

אין שום בעיית איזון בערוצים 11, 12 ו-13. (יש כמובן בעיית איזון חריפה בשידורי ערוץ 14, על כך מיד בהמשך).

מה שקורה בתכנים המשודרים בערוצי השידור בישראל – היחס והטיפול התקשורתי במסרים ובמעשים של הקואליציה הימנית וממשלת ישראל, אינו קשור ל"בעיית איזון". יש מספיק עיתונאים עם השקפה ימנית בתאגיד ובערוצים האחרים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

אנחנו חייבים לדבר על משבר האקלים. לא למרות המלחמה, אלא בגללה. נכון, לדבר על משבר האקלים בשנת 2024 מרגיש מנותק, אולי אפילו פריווילגי. אנשים איבדו בשנה האיומה הזו את חייהם, את בני משפחתם, את ביתם ואת פרנסתם.

אבל אם לא נדבר על משבר האקלים עכשיו, נגלה שבחסותו עוד יותר מאיתנו יימצאו בסיכון לאבד את החיים, את בני משפחותינו, את בריאותנו, את ביתנו ואת פרנסתנו. וחמור לא פחות, נגלה שמשבר האקלים הפך לתירוץ עבור ממשלה משיחית להמשיך במה שהיא מעוללת לנו.

איתמר אבנרי חבר מועצת העיר תל אביב-יפו, פעיל אקלים וצדק חברתי וחבר הנהגת תנועת "עומדים ביחד"

בימים האחרונים הרשת גועשת סביב דירוג הדמוקרטיה של מכון V-Dem (זנים של דמוקרטיה), שפרסם ב"גרף השבוע" שלו את ירידת הדירוג של ישראל:

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem ל-2024, שמציג ירידה של ישראל בדירוג הדמוקרטיה

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem הפך כנראה למדד הנפוץ ביותר לאיכות הדמוקרטיה (או היעדרה של הדמוקרטיה, כמו במקרה של אוטוקרטיה). יש לו כמה חוזקות על פני מדדים אחרים, וכמו לכל מדד, חולשות.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.