לפני מספר חודשים יצא צעיר קזחי להפגין בכיכר הבירה הקזחית. הוא נשא עמו שלט ריק ועמד בכיכר. לא חלפו דקות ארוכות והוא נעצר בחשד לפגיעה בדמוקרטיה של קזחסטן.
זה נשמע סיפור מוזר, שמתאים אולי למדינות חשוכות, אבל אירוע דומה התרחש רק לפני כשנתיים בפתח תקווה.
מפגין בשם אורן סימון עמד בשקט בכיכר גורן בפתח תקווה כאשר הוא נושא שלט ועל פסוק מספר ישעיהו "איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים" – ונעצר.
סימון שוחרר אחרי לילה במעצר, אבל הדמוקרטיה הישראלית לא למדה דבר ממעצרו ההזוי של אורן סימון.
כדי להבין איפה אנחנו נמצאים היום, אני אחזור אחורה בזמן ואתאר איך בכלל התחילה המחאה בפתח תקווה נגד היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט.
העיתונאי רביב דרוקר פרסם בנובמבר 2016 את התחקיר אודות הפרשה המכונה "פרשת הצוללות". מהמהומה שפרצה בעקבות התחקיר היה ברור כי יופעלו על היועץ המשפטי לממשלה לחצים כבדים על מנת שלא לחקור את הפרשה.
באותה תקופה התקיימו מידי פעם הפגנות מול ביתו של היועמ"ש, הפגנות שאורגנו על ידי קבוצת המחאה של רפי רותם, חושף השחיתויות ברשות המיסים. מספר פעילים שהיו קשורים למאבק הגז החליטו לקיים הפגנת תמיכה מול ביתו של מנדלבליט, על מנת לתת לו תמיכה ציבורית במאבקו בשחיתות.
ככה התחילה "המחאה" נגד מנדלבליט. בשבועות שחלפו מאז ההפגנה הראשונה, החלו להצטרף פעילים נוספים, אחד מהם מני נפתלי, אחד העובדים הראשונים מהמעגל הקרוב למשפחת נתניהו, שהעז לצאת ולספר מה מתרחש מאחורי הוילון השחור, המסתיר את מעונו הרשמי של ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, אלדד יניב ואחרים.
נפתלי הגיע למחות על העובדה שאקדחו, וכך פרנסתו כמאבטח – נשללו ממנו. הצטרפותו של מני נפתלי למחאה כמו גם העובדה שסמוך להצטרפותו הוא נעצר מעצר מתועד מיותר ואלים שכתוצאה ממנו ידו נשברה, תדלקה את רבים להצטרף למחאת פתח תקווה.
לאורך השנים מאז שהחלה המחאה בפתח תקווה, נעשו אין ספור ניסיונות לדכא ולשבור אותה. זה התחיל במעצר האלים של מני וכן מעצר של פעילות ופעילים שהובלו באוטובוסים לתחנת משטרת פתח תקווה לחקירה.
המעצרים הגיעו לאבסורד כאשר ביום שישי אחד נערכה משמרת מחאה של ארבע פעילים (גילוי נאות-אני אחד מהם) ליד ביתו של מנדלבליט. על אף שהיינו רק מספר דקות במקום, שרנו שירי שבת בליווי קלרינט ועזבנו. שניים מבין ארבעת המוחים נעצרו בביתם בשישי בלילה על ידי שוטרים שנשלחו מפתח תקווה לבני ברק ותל אביב. העילה? הפרת הסדר הציבורי.
פעמים רבות אנחנו שומעים בתקשורת על ההפגנות מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט. אין שקר גדול מזה. לאחר מספר שבועות של מחאה, עברו המפגינים מקרבת ביתו של היועמ"ש לכיכר גורן בפתח תקווה – אתר שנמצא מאות מטרים מביתו, ללא קו ראייה או שמיעה של היועמ"ש. המיקום הזה נקבע על ידי משטרת פתח תקווה, והמפגינים, כאזרחים שומרי חוק פעלו על פי הנחיית המשטרה.
משטרת ישראל היא זו שקבעה כי על המפגינים לקיים את המחאה בכיכר גורן, ולמרות זאת ניסתה, בצעד חסר תקדים, לאסור הפגנות נגד היועמ"ש בכל רחבי פתח תקוה.
בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה על התנהלותה של משטרת ישראל בעניין ההפגנות בפתח תקווה וקבע בין היתר: "אמנם אין מדובר בהפרת צו שיפוטי וממילא גם לא ב"בזיון בית משפט", אך אנו רואים קושי בדרך בה נקטה המשטרה, אשר לאחר שהציגה לבית המשפט מתווה מסוים, אשר אושר על ידינו, היא שינתה מטעמה בסמוך לאחר מכן והציבה דרישות חדשות ומחמירות יותר, ללא שחל כל שינוי נסיבות בנוגע למשמרת המחאה של העותר.
"… נוכח אי ההבנה שעלתה מעמדת המשיבים באשר לפסק דיננו אנו מוצאים מקום להדגיש ולהבהיר כי פסק דיננו עסק בפעולות מחאה … מול ביתו של איש ציבור. … ככל שמדובר בפעילות מחאה שאינה ליד המעון, גם אם בסמיכות מסוימת אליו, חלים העקרונות הרגילים של איזון בין השיקולים הנוגדים, בין הזכות לחופש ביטוי ולפעילות מחאה לבין השיקולים הנוגדים של שמירת הסדר הציבורי, פגיעה ברווחת חייהם ובפרטיותם של תושבי האזור וכיו"ב".
לאחרונה החלו פעילי מחאה להפגין נגד היועמ"ש בימי שישי אחה"צ בציר שמוביל מביתו של היועמ"ש לבית הכנסת בו הוא נוהג להתפלל. המפגינים עומדים בשקט, לא מתעמתים עם היועמ"ש ואפילו לא קוראים נגדו קריאות. הם עומדים ב"טווח המותר" כלומר בתחום שבו בג"צ על פי המלצת המשטרה אישר קיום מחאות. אך למרות זאת סובלים המפגינים מנחת ידה של המשטרה.
משטרת פתח תקווה, בעצה אחת עם היועמ"ש, שמו להם כמטרה לדכא את המחאה נגדו, על ידי פתיחת תיקים פליליים למוחים. כך קורה, שכאשר עומדים המוחים מרחק רב מביתו של היועמ"ש, בשקט מוחלט, הוא חולף על פניהם וממלמל לשוטרים שמקיפים אותו – "אני מוטרד" – ומיד מעוכבים המפגינים ונלקחים לחקירה ובהמשך לדיון הארכת מעצר.
כך היה גם היום שישי 12 יולי 2019. חמישה המפגינים עמדו, מנדלבליט פסע בצד השני של המדרכה ואז עשה מעשה, שלמגינת ליבו צולם, הוא חצה את הכביש (שלא במעבר החציה כמצופה מאיש בתפקידו ומעמדו) ניגש בחיוך מאוזן אל אוזן אל המפגינים והם נעצרו בחשד של פגיעה בפרטיות ובילוש לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות.
כלומר, האיש הבכיר ביותר במערכת המשפט בישראל, האיש שאמור להוות שומר הסף של הציבור בתוך הרשות המבצעת, משתמש בסעיף חוק שבוודאי לא חוקק על מנת לדכא הפגנות או חופש ביטוי, על מנת לדכא את המחאה נגדו.
כבוד השופט עודד מורנו מבית משפט השלום בפתח תקווה, שבאופן קבוע דן בתיקים הנוגעים למחאת פתח תקווה, ישב בדין גם ביום ראשון 13 יולי 2019, כאשר חמשת המוחים הובאו בפניו.
הספיקו לו תמונות היועמ"ש המחייך ואוסף התשובות המבולבלות של נציג המשטרה גרגורי פוקס על מנת לשלוח את המוחים לדרכם תוך קביעה כי לא פגעו בפרטיותו של היועץ המשפטי לממשלה.
אז בקזחסטאן עוצרים מפגין אחד שמעז, בפתח תקווה עוצרים חמישה שהעזו והמאבק על החופש להפגין כנראה רק ילך ויתעצם בשנים הקרובות.
עו"ד גונן בן יצחק, בן 48 נשוי + 4. ממייסדי ארגון העובדים "תנופה לעובד". בעבר איש שב"כ ומפעילו של "הנסיך הירוק", והיום פעיל חברתי וחבר עמותת "חוזה חדש" נגד השחיתות השלטונית, ועמותת "ישראל יקרה לנו" הנלחמת ביוקר המחייה בישראל
עו"ד גונן בן יצחק, בן 48 נשוי + 4. ממייסדי ארגון העובדים "תנופה לעובד". בעבר איש שב"כ ומפעילו של "הנסיך הירוק", והיום פעיל חברתי וחבר עמותת "חוזה חדש" נגד השחיתות השלטונית, ועמותת "ישראל יקרה לנו" הנלחמת ביוקר המחייה בישראל
עד רגע זה, ככל הידוע, שום שר בממשלה לא התקשר לעמית סוסנה וביקש סליחה, הודה לה על עמידתה בזוועות השבי והביע את הוקרת ממשלת ישראל לאזרחית שהמחדל נחרט בגופה. בוודאי לא ראש הממשלה בנימין נתניהו.
צריך להדגיש. ישראל למודת מלחמות ושבי של לוחמים, אבל מעט מאוד נשים נפלו בשבי במהלך מלחמות ישראל. האירוע הידוע מתש"ח הוא נפילת גוש עציון. כ-160 איש נטבחו בידי הלגיון הערבי, ועשרות אזרחים ובהם נשים רבות נפלו בשבי הלגיון. עשרות נשים חששו מאונס כאשר ההמון ניסה לחטוף אותן מידי הלגיון, אך לפי עדויות הלגיון קיבל הוראה מהמלך הירדני לנהוג לפי אמנת ז'נבה ולא לגעת בנשים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
בזמן שמספר האזרחים הישראלים החיים שנחטפו על ידי חמאס לעזה הולך ופוחת, נחטפה גם מדינת ישראל על ידי ממשלת יהודה. זה לא רק העימות הבלתי נתפס עם האמריקאים של ראש הממשלה שמקריב את הנכס המדיני החשוב ביותר שלנו כדי להחזיק בשלטונו, או המסמוס המכוון של עסקאות החטופים, זו גם הנכונות למלא כל גחמה של שותפיו הקיצוניים ולהחדיר את המשיחיות באופן עמוק אל תוך משרדי הממשלה.
* * *
ביולי האחרון הוצגו לראשונה באתר הארכאולוגי תל שילה שבגדה המערבית, הפרות האדומות שהוטסו לארץ מטקסס. תחקיר של "עיר עמים" דגל אדום חשף אז את מעורבות רשויות המדינה בהבאתן של הפרות האדומות לארץ.
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".
זה לא פשוט להיות מיעוט. במיוחד מיעוט לאומי במדינה שנמצאת במלחמה עם העם שלך. למשל מי שנקראים "אזרחי ישראל הערבים". מצד אחד יש שאלה של זהות. האם הם "יותר ישראלים" או "יותר ערבים"? והאם השיוך הכללי ל"ערבים" הוא נכון בכלל, או שהם בעצם פלסטינים? מצד שני יש את שאלת הנאמנות. כשזה מגיע לכדי התנגשות, וזה מגיע, הם יותר נאמנים למדינה שהם חיים בה או לעם שהם שייכים אליו? אלה שאלות ששואלים עליהם, וגם שהם שואלים בעצמם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה מקיים סקר שנתי שנקרא "מדד הדמוקרטיה הישראלית", שמסתכל בין היתר גם על סוגיות טעונות כמו אלה. הסקר הזה מתבצע בחודש יוני בכל שנה. אחת השאלות הבסיסיות ביותר היא השאלה "באיזו מידה אתה מרגיש את עצמך חלק ממדינת ישראל ובעיותיה?". השאלה נשאלת את כל משתתפי בסקר, יהודים וערבים, אבל ניתוח התשובות כולל גם פילוח לפי מגזר.
דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם