כתב הגנה לדואר האלקטרוני (שהפך למשוקץ במשרד המודרני)

dan perry

יש מעט שיטות להתקדם בארגונים גדולים. שיטה יעילה, למשל, היא לאמץ בהתלהבות עיוורת שינויים וחידושים. אולם במקום הראשון צועדת כבר שנים הביקורת הבלתי-פוסקת על תקשורת בין-אישית לקויה.

כך מגיחים מדי פעם מנהלים זוטרים ממשרדיהם, ידיהם על המותניים ומבט זועף על פניהם, ודורשים במפגיע: "אפשר פשוט לדבר זה עם זה, אנשים? לדבר כמו בני-אדם?". אין דבר המשמח אותם יותר מהרווח הפוליטי הפנים-ארגוני שאפשר לגרוף בהתעקשות על דיבורים בין בני-אדם.

לקוראים ברי מזל שעובדים מהבית, עובדים מחוץ למשרד, או כלל לא צריכים לעבוד – אני מצטער לומר שזה הופך למגיפה אצל מירב השאפתנים. הרי יש כאן גאונות מניפולטיבית: אי אפשר לשלול את הנחת היסוד (אנחנו לא מדברים זה עם זה) וגם לא את הבקשה (הבה נדבר יותר) – מבלי להראות אשם בחטא החטאים: מיושנות.

הגרסא הנפוצה ביותר היא להתלונן על אינבוקס מפוצץ. היתרונות אדירים. זה אומר למאזין שאתה חשוב; רבים מבקשים את עצתך באמצעות המיילים הרבים האלה. זהו מצדיק כישלון; פשוט לא היה זמן. זה משדר יכולת לחשב סדרי עדיפויות

 

זה אירוני, אם כך, שהאופנה הרווחת, הצעקה האחרונה ממש, היא הבעת הסתייגות מאחד מאמצעי התקשורת היעילים מכולם: אימייל. מנהלים בכירים אוהבים לשמוע את זה. הדבר נתפש כחלק מהשעטה הבלתי מתפשרת והבלתי מוגבלת כמעט אלי שינוי, כל שינוי.

אין ספק: החברה המודרנית השתנתה ללא היכר בשל השינויים טכנולוגיים של העשורים האחרונים. סוכני נסיעות, יצרני מכונות כתיבה, פקידי בנקים ומוציאים לאור של כתבי עת פורנוגרפיים – כולם חשו את הכאב.  יש תחושה שההתנגדות חסרת כל תוחלת.

כיוון שהמיילים חדרו לכל מקום וכל זמן, ביקורת עליהם מעבירה מסר למנהלים הבכירים: אני בעד שינויים.

הגרסא הנפוצה ביותר היא להתלונן על אינבוקס מפוצץ. היתרונות אדירים. זה אומר למאזין שאתה חשוב; רבים מבקשים את עצתך באמצעות המיילים הרבים האלה. זהו מצדיק כישלון; פשוט לא היה זמן. זה משדר יכולת לחשב סדרי עדיפויות.

דרוש אומץ כדי לא להעמיד פנים שאוהבים את הכלים, למרות שהם מהווים סתם דבר נוסף שצריך לבדוק כל הזמן ולזכור עוד סיסמה. זאת דרך קלה לשתף ולערוך קבצים, אך גם GOOGLE DOCS כבר עושה את זה גם (גוגל לא יכול להיות שינוי אופנתי)

 

הגרסא השנייה היא הערצת חלופות לדוא"ל. המדיה החברתית הייתה בעבר חלק מהעניין הזה, אך מניותיה ירדו בגלל הנזק החברתי הבלתי הפיך שגרמה. זה הזמן של כלי שיתוף פעולה בצוות, כמו Slack.

דרוש אומץ כדי לא להעמיד פנים שאוהבים את הכלים, למרות שהם מהווים סתם דבר נוסף שצריך לבדוק כל הזמן ומחייבים לזכור עוד סיסמה. זאת דרך קלה לשתף ולערוך קבצים, אך גם GOOGLE DOCS כבר עושה את זה גם (גוגל לא יכול להיות כיום שינוי אופנתי).

הגרסא השלישית שבה משדרים הסתייגות מדוא"ל היא ההתנגדות ל-CC ("אכתב אותך") או גרוע מכך, BCC (שמוסתר משאר המכותבים וכך משדר חוסר יושרה). בעיניי שיטה זו היא תוקפנית במיוחד כי היא מתייחסת לשיקול דעתו של השולח.

אחרי הכל, צריך תמיד לכתב את מי שצריך (או רוצה) לדעת; אבל אסור לכתב את מי שיתעצבן או איננו חיוני. הביקורת רומזת שכותב המייל פישל בעניין שהוא אולי פעולת האיזון המרכזית של החיים המקצועיים המודרניים. בעיני, מעשה שלא יעשה.

צריך תמיד לכתב את מי שצריך (או רוצה) לדעת; אבל אסור לכתב את מי שיתעצבן או איננו חיוני. הביקורת רומזת, שכותב המייל פישל בעניין, שהוא אולי מעשה האיזון המרכזי של החיים המקצועיים המודרניים

הרביעי, ואולי המצער ביותר, הוא הביקורת על אורך המייל. ההנהלה תמיד תתמוך, כי זה נשמע כמו חיסכון, בין אם בזמן או אלקטרונים. זה משדר שהמתלונן מתמקד במהות, סוגד ליעילות, מעריך את זמנם של עמיתיו (ומנהליו).

חשוב לומר: דוא"ל – כמו רומנים, שירים, סרטים ובדיחות בארוחת הערב – יכול להיות ארוך מדי. חייבים להיות עירניים לקהל. אך שטחיות יכולה גם לגרום לחוסר בהירות ובלבול. בדרך כלל יש יותר מאפשרות אחת לבחירה; לעתים קרובות יש להתייחס לנקודת מבט מנוגדת; רקע מסוים עשוי להיות חיוני. בעולם העסקים המודרני, לפעמים כל זה לא משנה.

יתכן שאתה מנסה להציל את מטה החברה מאסטרואיד, שמתקרב ויהפכה לאיי חורבות, אבל אם המייל יעלה על 150 מילים, הבחור שאומר שהוא "לא יכול היה לצלוח את כל המלל הזה" יגרוף את ההנהונים החשובים מכל.

שטחיות היא הלוא המגפה של תקופתנו. האם חייבים לאמץ אותה ללא סייג? שמחתי כאשר לפני כשנתיים טוויטר הלכה נגד המגמה, שהיא עצמה מסמלת, בכך שהכפילה את מספר התווים המקסימלי ל -280.

המשתמשים עצמם די מתעלמים מזה לטובת ציוצים קצרים אף מעבר לנדרש. נראה שהשטחיות אולי כאן כדי להישאר, אם כי רק עד שנפוצץ סופית את כדור הארץ.

הגרסא החמישית והפופולארית מכולן לשנאת דוא"ל היא להתעקש על תקשורת מילולית בכל עת שניתן להעלות על הדעת. מי שמעדיף את הטקטיקה הזו לא יחמיץ שום הזדמנות לצעוד במשרד הפתוח ולשאול באופן רטורי: "האם באמת שלחת לי דוא"ל במקום פשוט לבוא, ואתה יודע, לדבר?". זה מתכתב עם הציטוט הראשון, וחולק את היתרון המניפולטיבי: למעטים יהיה שאר הרוח הדרוש כדי לענות בפשטות: "כן."

מעבר לשיחה המוכרת בין שני אנשים, האלטרנטיבות לתקשורת דיגיטלית יכולות להיות ישיבות ושיחות ועידה (או השדרוג הפולשני, ועידת וידאו, שהחריבה כל יכולת לנמנם או לגזום ציפורניים).

אם תשאלו אותי, לאימייל יש יתרונות מרכזיים: עושים פחות הצגות ודרמה, ויש רישום לדברים, סוג של פרוטוקול. תקשורת מילולית לא משאירה עקבות והיא נשענת יותר מדי על הזיכרון; פגישות מגבירות את ההשפעה של ההיררכיה, וכך סובלות מפוליטיקה ורוויזיה ממארת.

אני כן ממליץ לקצר כשאפשר. יש להגיד את מה שצריך, להיות מנומס ולהשאיר את הפואטיקה לשיר השירים. לעולם אין לשלוח דוא"ל בזעם או ברוממות רוח, או כל טקסט שאי אפשר לסבול שיהפוך בטעות לפומבי

אני כן ממליץ לקצר כשאפשר. יש להגיד את מה שצריך, להיות מנומסים ולהשאיר את הפואטיקה לשיר השירים. לעולם אין לשלוח דוא"ל בזעם או ברוממות רוח, ויש לגנוז כל טקסט שאי-אפשר לסבול שיהפוך בטעות לפומבי. אבל אם כל זה טופל, אז יש לתקוף בחזרה את מי שתקף אותך על השימוש במייל.

כל הקמפיין הזה מעט מוזר: מיילים הם בין ההמצאות החדשות המעטות (שאינן בתחום הרפואי) שבוודאות שיפרו את העולם (לצד ה-GPS, מעבדי תמלילים ואולי טלפונים ניידים לא-חכמים). אני מרגיש עליהם בעלות מסוימת, כי הייתי שם בהתחלה.

אני זוכר מתי המיילים היו בעצמם השינוי. זה היה בתחילת שנות השמונים. הייתי אז סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת פנסילבניה. מול מעבדת המחשבים שומרו שרידי ENIAC, המחשב האלקטרוני הראשון. ועל שולחני היה מסך מרצד שיכול היה לשלוח שורות תווים למחשבים אחרים בחדר, או אף ברחבי המדינה.

המחשבים היו מחוברים על ידי רשתות מוקדמות כמו "Bitnet", מבשרי ההוריקן שעוד יגיע. בהתחלה שיתפנו תוכנות מחשב, אבל עד מהרה היו אלה מילים רגילות ברצף מוכר – תקשורת. אפשר היה לתקן ולשנות הכל ב"עורך" פרימיטיבי (המיועד לכתיבת תוכנות מחשב בשפות" פסקל" או "פורטרן" אבל יודע גם להזיז תווים במכתב) – ורק אז לשלוח. תוך שניות זה הגיע ליעד.

אני זוכר תובנה שהלמה בי כברק: זה יהרוג את המכתבים בדואר. זה יתפשט — זה חייב להתפשט. פשוט אין סיכוי שאנשים ימשיכו לשרבט לנצח מילים על הנייר, ימחקו טעויות במחק, יקפלו ניירות וישחילו למעטפות, יקנו וידביקו בולים ויחכו ימים רבים שהדבר הזה יינשא בתיקים גדולים על-ידי עובדי מדינה במשאיות ומטוסים ורכבות החוצים מדבריות ושדות כותנה ורכסי הרים שכוחי אל.

הבנתי שסוג של רומנטיקה תלך לאיבוד. כתב היד, על כל קסמיו וחוסר קסמיו, יהפוך לנחלת העבר. אבל היעילות, כך הרגשתי, גוברת במקרה זה. מיילים, הבנתי, ישתלטו על העולם, הרבה מעבר לפקולטה למדעי המחשב. פשוט לא ידעתי איך יקראו לזה

הבנתי שסוג של רומנטיקה תלך לאיבוד. כתב היד, על כל קסמיו וחוסר קסמיו, יהפוך לנחלת העבר. אבל היעילות, כך הרגשתי, גוברת במקרה זה. מיילים, הבנתי, ישתלטו על העולם, הרבה מעבר לפקולטה למדעי המחשב. פשוט לא ידעתי איך יקראו לזה.

חוויתי את הטעם המשכר של אימוץ שינוי גדול. ואז, לפני כל ההרס והחורבן, זה הרגיש מודרני, נכון, נקי וטוב.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,167 מילים
כל הזמן // יום שישי, 1 בדצמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־56 ללחימה ● 139 חטופים עדיין בעזה

הרשויות בארץ הודיעו היום שחמישה מבין החטופים והנעדרים אינם בין החיים

החמישה הם אליהו (צ'רצ'יל) מרגלית (75), גיא אילוז (26), רונן אנגל (54), מיה גורן (56) ואריה (זלמן) זלמנוביץ' (86) ● צה"ל ושב"כ חילצו מרצועת עזה את גופתו של אופיר צרפתי (27), ממשתתפי מסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים ● בלינקן: הלחימה התחדשה כי חמאס הפר את התחייבויותיו ● גלנט: "ארגון חמאס מבין רק כוח; אנחנו נמשיך ונכה אותו עד שנשיג את מטרות המלחמה"

עוד 69 עדכונים

כבר לא האיש הנחמד

מא הברקזיט ב-2016, כדורגלן העבר ושדרן הטלוויזיה האהוב גארי ליניקר הקצין ונדד ממרכז המפה לשמאל ● תהליך דומה קרה לו ביחסיו עם ישראל ● למרות שהפך את עמוד הטוויטר שלו לפמפלט פוליטי, לינקר סכר פיו לנוכח טבח חמאס בשבעה באוקטובר ● וכשכבר נדרש לנושא, זה היה כדי להגן על הפגנה בעד חמאס ● שאול אדר מנסה להבין על מה אנחנו מתעצבנים כשאנחנו מתעצבנים על ליניקר

עוד 1,465 מילים
אמיר בן-דוד

"קיבוצניק נשאר קיבוצניק" – על יוצאי קיבוצים מאז השבת השחורה

"מה רבים שאינם כבר בינינו" כתב חיים גורי בשירו "הרעות", שהיה לסמלה האלמותי של מלחמת העצמאות. האמירה הזאת מתחברת כנראה לתחושותיהם של ניצולים מקיבוצי העוטף שהתרסקו.

עשרות אנשים שהיו חלק מנוף חייהם היומיומי נעלמו לפתע ביום אחד שחור. מי שחי אי פעם בקיבוץ והשתייך לקהילה קיבוצית אולי מתקשה במיוחד לדמיין מצב שכזה. יוצאי קיבוץ כמונו גם מתקשים כנראה לתפוס איך אפשר לקום מהאפר ולהתחיל כמעט הכול מהתחלה.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מסתובב בינינו אחד אבישי בן חיים ואחד שלמה מעוז ועוד אחד אמסלם דוד ... אני שואל עצמי לנוכח הגדולה ואצילות הנפש של הקיבוצניקים האומץ והגבורה שלהם איך צמחו בתוכנו עשבים שוטים כמה אלה שהזכר... המשך קריאה

מסתובב בינינו אחד אבישי בן חיים ואחד שלמה מעוז ועוד אחד אמסלם דוד … אני שואל עצמי לנוכח הגדולה ואצילות הנפש של הקיבוצניקים האומץ והגבורה שלהם איך צמחו בתוכנו עשבים שוטים כמה אלה שהזכרתי עכשיו את שמותיהם

עוד 1,126 מילים ו-1 תגובות

מלחמת סוכות – עוד כתבות

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הִיבְּרִיס 198

האומה ששוב ושוב, שנה אחרי שנה, עשור אחרי עשור, בחרה במנהיג מ"ליגה אחרת" שהבטיח לה שרק ממנו האויבים פוחדים, כי רק הוא "מר ביטחון" ש"חזק מול החמאס", התעוררה בשבעה באוקטובר וגילתה שעל היבריס משלמים בדם האזרחים התמימים ביותר

עוד 1,429 מילים ו-1 תגובות

משפט נתניהו מתחדש בתנאים בלתי אפשריים

לפני מספר חודשים ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להאיץ את ההליכים בתיקי האלפים, אך בינתיים קרה ההיפך ● אחרי הקיץ והחגים הגיעה המלחמה, ומשפטו של נתניהו נעצר למעשה למשך חודשים רבים ● חידוש המשפט בשבוע הבא יהווה אתגר נוסף עבור השופטים - שעד כה לא עשו דבר כדי להאיץ את ההליכים, וניכר כי אינם ששים להגיע לכדי הכרעה ● פרשנות

עוד 707 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

חדשות עדכניות מפולין - אנטישמיות מבית

בתחילת השבוע הציג ראש ממשלת פולין מתאוש מורבייצקי את ממשלתו החדשה, לאחר שקיבל את המנדט להרכיבה, למרות שברור כי מדובר בהליך שעתיד לקרוס מייד.

בניגוד להליך "עלה בידי" המקובל בישראל, בפולין הנשיא מעניק את הזכות להרכבת הממשלה למי שהוא חפץ ביקרו. רק לאחר הרכבת הממשלה שלו – היא עתידה לשרוד או ליפול בהצבעה הראשונה בפרלמנט הפולני, ובמקרה של אי-אמון תעבור זכות הרכבת בממשלה החדשה למפלגה השניה בגודלה.

מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 953 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

חברי כנסת בליכוד מחפשים את הדרך אל בן גביר

אחרי תקופה של שפל בעקבות התנהלות כושלת והישגים נמוכים, בן גביר מצליח בהבל פיו לתפוס פופולריות בימין, ויש כבר פוליטיקאים שאפילו מחפשים את דרכם אליו ● מה שקורה בליכוד מעניין במיוחד: חברי כנסת מהשורה האחורית, בעיקר מהעשירייה השלישית והרביעית, מיישרים קו עם עוצמה יהודית ● פרשנות

עוד 1,049 מילים
עקורים

"אני לא מצליח לראות כרגע עתיד. הכול חסום. קשה לי לראות את פני הילדים התמימים ולחשוב איזה עתיד אנחנו משאירים להם"

גידו כהן

קיבוץ עין השלושה. סטודנט. פונה לאילת

עוד 1,676 מילים

רכבת קלה, התחלה קשה

כמאה ימים אחרי ההשקה החגיגית של פרויקט התחבורה שחיכינו לו עשורים, כל מה שקרה עם הרכבת הקלה בגוש דן לא היה צפוי ● מצד אחד היא יעילה ומציעה חוויית נסיעה נעימה ● מנגד, מספר הנוסעים עומד על רבע מהתחזיות ● איש לא יודע לומר אם כשהמלחמה תסתיים, והמילואימניקים ישובו מהחזית והסטודנטים ללמוד, הקרונות יתמלאו

עוד 1,019 מילים

המפעל של משפחת לולו שמריז בקיבוץ סעד נפרץ ב־7 באוקטובר, נבזז והוצת ● שלושה עובדים נחטפו, בהם גם בנו של אבי לולו שמריז, בעלי החברה ● לולו שמריז ביקש מחברת הביטוח להכיר באובדן כושר העבודה של השלושה, אך להפתעתו גילה שרשות שוק ההון לא מתירה לה לעשות זאת: "הזכאות תיבחן כשהחטופים יחזרו"

עוד 1,344 מילים
היום ה־55 ללחימה ● 139 חטופים עדיין בעזה

ששת הישראלים שוחררו משבי חמאס שבו לישראל

בלינקן: תומכים בישראל, חמאס לא יכול להמשיך לשלוט בעזה ● גלנט: עלינו להיות מוכנים למעבר מהיר ללחימה מלאה ● מייה שם ועמית סוסנה הגיעו לישראל ופגשו את בני משפחתן ● משפחתו של אביב אצילי מנחל עוז עודכנה שנרצח ב-7.10 ● דודם של יגיל ואור יעקב סיפר שסומנו בשבי באמצעות כוויה מאגזוז אופנוע ושסוממו ● שלושה נרצחו בפיגוע בירושלים; מת מפצעיו האזרח שהרג את המחבלים - ונורה בשוגג

עוד 91 עדכונים

איראן מעורבת בכל החזיתות - עזה, הגדה המערבית, לבנון, תימן וסוריה - ובכך מצליחה להסיט את המיקוד הבינלאומי מתוכנית הגרעין שלה ● לפי דוח עדכני של סבא"א, איראן מחזיקה כיום ב-128.3 ק"ג ברמה הגבוהה ביותר של ההעשרה ל-60% וקרובה לייצור כמות היכולה להספיק ל-3.5 פצצות גרעין ● גורם ישראלי בכיר: "הסוגיה האיראנית נמצאת כיום במקום הגרוע אי פעם" ● פרשנות

עוד 806 מילים ו-1 תגובות

עיר מקלט

הצורך להתכונן לאפשרות של מתקפת טילים מלבנון הוליד מבצעי ניקוי מקלטים ואיתור מקומות מחסה נוספים בחיפה, מה שהוביל לשותפויות ערביות–יהודיות לא צפויות בעיר השלישית בגודלה בארץ ● "אנחנו צריכים לעבור מדו־קיום לשותפות. פעילות המקלטים מחזקת את השותפות הזאת"

עוד 1,110 מילים

עתיד הסכסוך הישראלי–פלסטיני מוטל על כתפיו של ביידן

אחרי שקשר את וושינגטון למלחמה בעזה, נשיא ארצות הברית חולק עכשיו את האחריות לגורל הסכסוך הקשה והמדמם ● עתה רק נותר לראות אם ההבטחה שנתן לישראל, לפיה לא תהיה חזרה לסטטוס קוו של 6 באוקטובר, הייתה רק משפט שנזרק לאוויר, נקודה רטורית גרידא, או מחויבות רצינית ונחושה

עוד 2,000 מילים

בחסות המלחמה, רוטמן פועל להגבלת המחאות נגד השלטון

יו"ר ועדת החוקה לא למד דבר מקידום ההפיכה המשטרית וחוזר לשחוק את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה ● לשיטתו של רוטמן, השלטון צריך לקבוע את גבולות המחאה נגד השלטון וההפגנה לפני שבועיים בת"א של חד"ש, הפגנה שבג"ץ התיר, "נכפתה" ע"י הפרקליטות ● רוטמן, למעשה, מנצל את ערפל המלחמה על מנת לחורר עוד יותר את העיקרון הדמוקרטי היסודי בדבר חופש ההפגנה ● פרשנות

עוד 686 מילים ו-2 תגובות

תוכנית ההישרדות של בנימין נתניהו

אין בעולם המערבי ראש מדינה שהיה נשאר לשבת על כסאו אחרי אסון לאומי בסדר גודל של שבעה באוקטובר שקרה גם ואולי בעיקר באשמתו ● אבל נתניהו לא מוותר ולא מתפטר. להיפך ● תכנית ההישרדות שלו הולכת על ארבע דרכים שיובילו אותו, לשיטתו, בבוא היום לניצחון: האשמת הצבא, הפחדת הבוחרים, חיזוק הקואליציה סביבו - וקרדיט על ההישגים ● פרשנות

עוד 1,447 מילים ו-4 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה