1

כמובן ששירותו הצבאי של ליברמן אינו מעלה ואינו מוריד דבר: בין אם שירת כאפסנאי ובין אם כגנרל, מדובר בגזען שמסית נגד ערבים באופן מסוכן, במתלהם חלול שמבטיח הבטחות שווא (הנייה ימות תוך 48 שעות. כמו שנתניהו ימוטט את שלטון החמאס כפי הבטחתו בקול בס ובמבט מצועף בשנת 2009), במנהיג מפלגה שעטופה בפרשות שחיתות, בלאומן מהז'אנר הכי ירוד, שלצערנו מתפשט בחלקים מהעולם הדמוקרטי – וגם בשר חוץ ושר ביטחון משולל כל הישגים.

2

אבל אני רוצה בכל זאת לכתוב 2 משפטים על שירותו הצבאי של האיש שבתו התעשרה בצורה כה מרשימה בגיל 21. אני רוצה לכתוב על זה בהקשר למסע הבחירות הנוכחי שלו (ובלי קשר לעונג שטמון ברצונו לחסל את הקריירה הפוליטית של החשוד מבלפור).

3

הקמפיין הנוכחי של איווט אינו טומן בחובו ביקורת לגיטימית על היחס המעוות בין דת ומדינה, או על ההיבטים המופקרים בהתנהלותן של ש"ס ויהדות התורה, בגיבויו של הנרקיסיסט מבלפור. הקמפיין של ליברמן מתמקד בהסתה נגד הציבור החרדי.

4

ובמסגרת הסתה זו, עולה ומבצבצת מדי פעם איזו תחושת נחיתות עצובה מצדו של האפסנאי כלפי מי ששירתו בסיירת או בשייטת. תחושת נחיתות שאין לה מקום, אבל היא פשוט שם.

5

כך למשל העלה ליברמן סרטון לא מצחיק לכבוד פורים שבו הוא חובש שטריימל ועטוי בפיאות מסתלסלות תוך שהוא מצהיר בדרמטיות מצחקקת: ליצמן לסיירת מטכ"ל. גפני לשייטת 13.

6

וכעת מתמקד קמפיין הבחירות שלו בטקסט הבא שמוגש בדרמטיות על רקע תמונות של חרדים גנריים:

"אנחנו לא דורשים מכם שתתגייסו לסיירת מטכ"ל. אנחנו דורשים מכם שתתגייסו". וכן: "אנחנו לא דורשים מכם לעבוד שעות נוספות. אנחנו דורשים מכם שתעבדו" (אגב, החרדי שמופיע בתמונה שמעליה טקסט הדרישה לעבוד, הוא הרב אלישע לוי שלחם במלחמת ששת הימים ועבד בהוראה כל חייו. נדמה לי שתמונתו אכן הוסרה מהקמפיין בעקבות פוסט שהעלתה נכדתו).

"אנחנו לא דורשים מכם שתתגייסו לסיירת מטכ"ל. אנחנו דורשים מכם שתתגייסו", דורש הקמפיין של ליברמן מהחרדים, וגם: "אנחנו לא דורשים מכם לעבוד שעות נוספות. אנחנו דורשים מכם שתעבדו". אגב, החרדי שהופיע בתמונה, שכנראה הוסרה מאז, ומעליה טקסט הדרישה לעבוד – הוא הרב אלישע לוי שלחם במלחמת ששת הימים ועבד בהוראה כל חייו

7

אז מלבד הניחוח האנטישמי הדוחה (להבדיל מהתמקדות עניינית בסוגיות טעונות פתרון – הן בקרב הציבור החרדי, והן במסגרת היחסים בין הציבור החרדי לציבור החילוני), כדאי לשים לב כיצד שב האפסנאי מנוקדים ומזכיר הן את הסיירת המהוללת עליה פיקד אהוד ברק (ואשר בה שירת בנימין נתניהו כקצין מצטיין) והן את הקומנדו הימי (עליו פיקדו עמי איילון ויואב גלנט. גלנט הוא כמובן ההוכחה שלא צריך להיות גאון גדול כדי לפקד על יחידת העלית הימית).

8

הגיע הזמן לומר לו:

זה בסדר, אביגדור. אין רע בשירות כמש"ק תחזוקה. אין רע בשירות כפקיד. אין רע בשירות כמש"ק שק"ם. כנגד משמעת. כעובד רס"ר. אין רע באי שירות צבאי בכלל לטעמי. וכמובן שאנושי ולגיטימי לקנא קצת לפעמים במי ששירת ביחידת קומנדו (אף שזה מיותר לחלוטין). אבל זה מתחיל להיות רע כשרגשי הנחיתות שלך משתלבים בצרכים הפוליטיים ומובילים לקמפיין הסתה נחות.

9

המפלגות החרדיות אכן ראויות לביקורת עזה. בעיקר כי הן שותפות במחיצת נתניהו, ליברמן ואיחוד מפלגות האפרטהייד מימין – לריסוקה של הדמוקרטיה הישראלית. סוגיית היחס לנשים, ללהט"ב, ולנושאים קיומיים נוספים במסגרת הציבור החרדי, ראויה אף היא לליבון יסודי (הסוגיות הללו טעונות ליבון גם בקרב ציבורים נוספים). נושא ההפרדה המגדרית והדרת הנשים בציבור החרדי ראוי למאבק רציני. וכמובן שנעים לראות את ליברמן גורם לנתניהו להזיע.

10

10. אבל הסתה בניחוח אנטישמי, איך נאמר זאת, היא דבר דוחה ומסוכן. לא צריך לשרת בסיירת כדי להבין זאת.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

שורדי השואה ניצבים כיום בפני אתגר כפול: ההתמודדות עם אתגרי הזקנה לצד ההשלכות המאוחרות של הטראומה מעברם הרחוק. במרחב הזמן בו אנו מצויים, בין חג החירות ליום העצמאות, נדרשת העמקה במושג "חירות" כערך בסיסי בחייו של אדם, ובאנלוגיה בין עצמאותו של אדם ושל עם. זאת על מנת לסייע להם, וגם לנו, לקדם הסתגלות לאתגרים העומדים בפנינו סביב המלחמה הנמשכת, והתקווה ליציאתם המהירה לחירות של החטופים בעזה.

במסגרת עבודתי בעמותת "עמך", הגעתי לאחרונה לביתה של המטופלת י', שורדת שואה בת 98. איחלתי לה חג חירות שמח ומבשר טובות. "במה אשמח?" היא שאלה.

ד"ר דורון שגיא משמש כמנהל המקצועי של המערך הגרונטולוגי בעמותת "עמך-בנפשנו", חבר הסגל האקדמי באוניברסיטת בן גוריון ובמרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג, וחבר הוועד המנהל של "האגודה הישראלית לגרונטולוגיה".

בשנות התשעים המוקדמות ראיתי את הסרט "לקום אתמול בבוקר" בכיכובו של ביל מארי בתפקיד שדר הטלוויזיה פיל קונורס, שנשלח לקריין ב"יום המרמיטה" בעיירה קטנה שכוחת-אל, מלווה במפיקה אנדי מקדואל היפה. פיל העיתונאי נקלע ללולאת-זמן, כשהוא מוצא עצמו מתעורר כל בוקר מחדש לאותו יום – "יום המרמיטה", ומתחיל כל בוקר את אותו יום מחדש.

פיל העיתונאי הוא האדם היחיד המודע לכך שהיום חוזר על עצמו, בעוד כל השאר אינם מודעים לכך שהיום בו הם נמצאים כבר היה והתרחש – אתמול, שלשום, ואין-ספור פעמים נוספות לפניהם.