בשבוע בריאות הנפש דובר הרבה על מצב הפונים לטיפול נפשי ומצב המרפאות לבריאות הנפש בשירות המדינה ובקופות. ויש על מה לדבר, כי השירותים הקיימים לא מאפשרים נגישות טובה לטיפול נפשי. מה שמוצע בחינם בדרך כלל תלוי ברשימת המתנה עם שיקולי דחיפות שמקבל ההחלטה מתבקש להפעיל. מה שמסובסד בדרך כלל נתפס מהר או לא נוח מבחינת השעות או המרחק. ומה שאינו מסובסד עומד מול דינמיקות של שוק חופשי ונוטה להיות יקר ולא זמין לכל משפחה.

בפוסט הזה בחרתי להתייחס לעניין הטיפול הנפשי עצמו – מה זה בכלל?

בשבוע בריאות הנפש דובר הרבה על מצב הפונים לטיפול ומצב מרפאות בריאות הנפש בשירות המדינה ובקופות. ואכן, השירותים הקיימים לא מאפשרים נגישות טובה לטיפול נפשי. כאן אתייחס לטיפול הנפשי עצמו

ניתן לומר שטיפול נפשי הוא סיוע לאדם שסובל בנפשו, שרגשותיו פגועים והוא כועס, פוחד, או עצוב. זוהי עזרה לאדם שיש דבר מה שמטריד את מנוחתו והוא אינו רגוע לגביו.

על השאלה מהו טיפול נכתבו ספרים ומאמרים רבים, בראש ובראשונה תורת הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד. בעבודתו גילה פרויד דבר קריטי העומד בבסיס הטיפול הנפשי – הלא מודע. פרויד גרס שהסיבה שאנשים לא מודעים לגורמים המביאים למצוקה שלהם היא העובדה שמודעות זו עלולה לגרום להם נזק רגשי וסבל. עוד הוא טען כי הסבל נגרם בשל מפגש בין הדחפים הלא מודעים ובין המוסר שהאדם מפנים במהלך התפתחותו.

אחרי פרויד פותחו גישות רבות, ופרויד כמובן לא המציא את תורת העזרה לאחר במצוקה.

יש מספר עקרונות אתיים שלדעתי הופכים טיפול לטיפול. הראשון שבהם הוא – להעמיד את עצמך לרשות המטופל. בעת טיפול המטפל חייב להקדיש את זמנו, מרצו והקשב שלו – לטובת האחר. זה דבר קשה מאין כמוהו לעיתים. כשמטפל נמצא באמצע יום עבודה, עליו לחזור ולהזכיר לעצמו להניח בצד את דאגותיו, רצונותיו וקשייו האישיים ועליו להיות באמת קשוב למטופל ולמצוקתו.

מתוך עיקרון זה נגזר עיקרון נוסף – עיקרון איסור יחסים כפולים או מקבילים. מטפל לא יכול להיות אדם שיש לו יחסים נוספים עם המטופל. יחסים משפחתיים, שכנות, חברות, מתן שירותים אחרים מלבד טיפול, או קבלת שירותים וטובות הנאה מהמטופל מלבד התשלום הישיר תמורת הטיפול אם יש כזה. וכמובן, מתוך כך, איסור על קשר רומנטי לרבות יחסי מין. זו הצורה הקיצונית ביותר של ניצול המטופל לצרכי המטפל והפרה חמורה של איסור יחסים כפולים.

מטפל לא יכול להיות אדם בעל יחסים נוספים עם המטופל. מתוך כך, חל איסור על קשר רומנטי לרבות יחסי מין. זו הצורה הקיצונית ביותר של ניצול המטופל לצרכי המטפל והפרה חמורה של איסור יחסים כפולים

על בסיס ההבנה הזו, שמטפל עוסק בזמן הטיפול במטופל עצמו ובתוכן שהוא מביא – התפתחו גישות טיפוליות שונות:

• גישות המתייחסות ליחסים שהמטופל רוקם בחייו כולל אלו עם המטפל.
•  גישות המתייחסות לדחפים הלא מודעים ומפרשות אותם עבורו.
• גישות המתייחסות להתנהגות של המטופל או למחשבות מהן הוא סובל, ומציעות כיווני מחשבה אחרים ועוד.

המשותף לכל הגישות הללו הוא שיש להם עמדה אתית ראויה וגוף ידע מקצועי רציני מאחוריהן.

יש היום המון שיטות טיפוליות שחסר בהן אחד משני הגורמים. או שאין גוף ידע מקצועי והידע מבוסס על מחשבותיו של הוגה השיטה, או שהשיטה מאפשרת זליגה בין עמדה טיפולית לעמדה מנצלת.

בדרך כלל הגישות האלו יבטיחו למשתלמים בהן תעודת מקצוע תוך זמן קצר ותמורת תשלום לא מבוטל ביחס לזמן הלימוד והמטלות הדרושות. ובעיקר – תמורת כרטיס כניסה לעולם הטיפול ללא מקצוע טיפולי קודם.

כך בהיעדר גורם אובייקטיבי המפקח על השיטות, יש חשש משמעותי לפגיעה במטופלים. החוק מודע לכך ומגבה את המקצועות הטיפוליים השונים, בדרך כלל בחוקים. ישנם חוק הפסיכולוגים, וחוק העובדים הסוציאליים אשר מסדירים למי מותר לעסוק במקצועות אלו ולהיקרא בעל מקצוע זה.

יש היום המון שיטות טיפוליות שחסר בהן אחד משני הגורמים. או שאין גוף ידע מקצועי והידע מבוסס על מחשבותיו של הוגה השיטה, או שהשיטה מאפשרת זליגה בין עמדה טיפולית לעמדה מנצלת

ישנם מקצועות טיפוליים אשר החוק לא הסדיר את העיסוק בהם. ביניהם טיפול באמנות, פסיכודרמה, דרמה תרפיה, טיפול במוזיקה, טיפול נעזר בבעלי חיים ועוד. מקצועות אלו נשענים על גוף ידע מכובד ואף מלמדים את המקצוע תוך שמירה על עקרונות אתיקה טובים. אולם בשל קשיים להסדיר את העיסוק ומה אסור לעשות בהיעדר רישיון למקצוע הנ"ל, לא חוקקו חוקים למקצועות אלו. דבר זה תקף גם לגבי מקצוע מרכזי בתחום הטיפול הנפשי – מקצוע הפסיכותרפיה.

בכל המקצועות שהוזכרו עד עכשיו יש לימודי ליבה משמעותיים הנוגעים לנפש האדם ולטיפול בה. מתוך רצון לשכלל את יכולות הטיפול נפתחו בתי ספר להתמחות בלימודים אלו במטרה להכשיר את הבוגרים כמומחים בתחום עיסוק הפסיכותרפיה. מומחים אלו הם לרוב בוגרי המקצועות שהוזכרו קודם.

גם פה המחוקק נכשל מלהסדיר את העיסוק בעיקר בשל הקושי להגדיר מהי פסיכותרפיה ומתי מותר לעסוק בה. שומרי הסף כרגע הם האיגודים המקצועיים לפסיכותרפיה. המכניסים את בתי הספר לפסיכותרפיה לרשימת בתי הספר המוכרים על ידם. לאיגודים אלו יש ועדה הבוחנת את תכניות הלימוד בבתי הספר הללו ומחליטה מי מוכר ומי לא. קופות החולים, המקנות למבוטחים שלהן טיפול נפשי בחינם או במסלול מסובסד ללא תור לרוב עוקבות אחר רשימות אלו ומקבלות לשורותיהן מטפלים אשר סיימו בבתי ספר מוכרים. אך עם זאת ישנם חריגים ומנהלי המחוז בקופות נוקטים בשיקול דעת כאשר יש מטפל מומלץ.

למה כל כך הרבה הגבלות ופיקוח, אם בסופו של דבר כל מה שדרוש זה לשמור על עמדה טיפולית ולדעת מה אתה עושה בעבודתך? הדעה הרווחת היא שהידע שומר על העמדה. מטפל שיודע להמשיג את פעולותיו הוא מטפל שממוקם טוב בעמדה המטפלת, כיוון שהוא עסוק בכלים המקצועיים לסייע למטופל.

הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט טען שמטפל צריך קשוב לצרכיו של המטופל כמו שאם טובה דיה קשובה לצרכי הילד. בשביל זה אפילו לא צריך להיות בן אנוש. אימהות בקרב כל היונקים עושות את הפעולה הזו בכל רגע של אימהות. קשובות למצוקות, מרגיעות את הרעב, שומרות מפני סכנות, מחנכות לעצמאות ועוד.

המערכת המוחית האחראית על הרגש הזה נקראה על ידי הנוירופסיכולוג שהזכרתי בבלוג זה בעבר – יאק פאנקספ -מערכת ה-CARE. היא קיימת אצל כל היונקים ואחראית לביצוע בפעולות התואמות לצרכיו של חסר ישע התלוי בחיה; יהא זה גור בוכה, חיה פצועה אחרת ועוד. אותה מערכת פועלת בקרב חיות אחרות בלהקה גם אם אין קשר דם בינם ובין החיה הסובלת.

הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט טען שמטפל צריך קשוב לצרכיו של המטופל כמו שאם טובה דיה קשובה לצרכי הילד. בשביל זה אפילו לא צריך להיות בן אנוש. אימהות בקרב כל היונקים עושות את הפעולה הזו

חשבו על כל סרטון של פיל המסייע לפילון שנפל למים או מקרה דומה של עזרה בקרב בעלי חיים, ותבינו מדוע הסיוע לאחר הוא לא משהו שלומדים, אלא משהו בנפשנו מעצם היותנו חיות. זה אולי לא תנאי מספיק על מנת לטפל כראוי, אבל זה תנאי הכרחי – לדאוג לאחר הזקוק לעזרה.

רפי לוי הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט בקליניקה פרטית ובמערך בריאות הנפש ומרצה במסגרות שונות. בעל רקע והשכלה ביולוגית ורפואית ומתעניין בדמיון בין בני אדם לבעלי חיים, משורשי אבולוציה ועד לקליניקה של היום. מעבר לכך הוא בעל משפחה מקסימה, טבח מוסמך, נגר חובב ופעיל לזכויות עובדים סוציאליים.