התנועה הציונית היא אחת התנועות הגדולות בהיסטוריה. מרגע הקמתה היא הובילה חזון מלא ושלם על איך תראה מדינת ישראל. היא דיברה על שיבת העם לארצו, ארץ ישראל, אך גם חזתה כיצד תראה החברה הישראל. הרצל וממשיכי דרכו שאפו תמיד לחברה שתישא בשורה חברתית אמתית. כזאת שבה אזרחים נהנים משירותים חברתיים מתקדמים ונגישים – חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה. זאת הסיבה שבמגילת העצמאות, שניסחו חברי מועצת העם, הם דאגו להתוות את הדרך הזו לכתוב כי "מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה ותקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה".

הרצל וממשיכי דרכו שאפו תמיד לחברה שתישא בשורה חברתית אמתית. כזאת שבה אזרחים נהנים משירותים חברתיים מתקדמים ונגישים – חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

במהלך השנים זנחה מדינת ישראל את החזון הזה בצידי הדרך. הסיכוי להגיע לדירה רק הולך ויורד ושוק השכירות נותר נטול כל רסן, יוקר המחייה ממשיך לזנק, ובעוד העולם כולו הולך ומעמיק את ההשקעה הממשלתית – כאן אצלנו מילים כמו גרעון עדיין מפחידות, והממשלות האחרונות המשיכו לתת לשוק להשתולל ולעשות את שלו.

בשנתיים האחרונות המצב הזה רק החמיר, כשמדינת ישראל התנהלה ללא תקציב מדינה ולא הייתה יכולה לקבל החלטות משמעותיות, כשברקע ארבע מערכות בחירות ומגפה עולמית. כזו שיצרה משבר כלכלי עולמי ורק הרחיבה והעמיקה את הפערים החברתיים.

שרי הממשלה וחברי הכנסת חייבים להסתכל לציבור כולו בעיניים ולהישיר מבט אל עומקו של המשבר החברתי והכלכלי במדינה. המשבר החברתי והכלכלי בו אנו מצויים ימשיך ללוות אותנו עוד שנים, ועלינו להיערך לכך בהתאם ולפעול באומץ.

הפתרון על השולחן והוא הגדלה משמעותית של תקציב המדינה. גם בנק ישראל מפציר במדינה ללכת על המתווה הזה, אך הוא דורש אומץ. הוא דורש להבין שהעולם סביבנו משתנה.

בימים אלה ישראל מתחילה לשנות כיוון. כנסת ישראל, באישורה את תקציב המדינה, מביאה לידי ביטוי את אחד מעקרונות הבסיס של הדמוקרטיה: אחריות המדינה על אזרחיה. לא רק בעצם קיומו של התקציב לאחר שנים של חוסר וודאות וקיפאון כלכלי, אלא בהישגים החברתיים-כלכליים הגלומים בו.

בתקציב יש לא מעט הישגים חברתיים: למשל בתקציב הבריאות, בקיצור תורנויות המתמחים, בתקציבי המשרד להגנת הסביבה, במשרד התחבורה, בהגדלת קצבאות הנכים ובתקציבים משמעותיים מאוד לחברה הערבית. אך למרות הישגים מרשימים אלו, עדיין מרחף סימן שאלה גדול מאחורי התקציב – האם זו התחלה מינימלית של תהליך חשוב או תנועה חד פעמית.

לצערנו הגדילה בתקציב המדינה לשנת 2021 היא צנועה וחלקית. רק מעט יותר מ-10 מיליארד, על אף שבנק ישראל המליץ על הגדלת תקציב של בערך פי 4 מזה. אפילו בארה"ב, בירת הקפיטליזם והשוק החופשי, עושים היום פניית פרסה בכל מה שנוגע למדיניות תקציבית. אישור התכנית הכלכלית של הממשל האמריקאי מגדיל את התקציב האמריקאי בלמעלה מ-2.5 טריליון דולר. ביחס דומה בישראל היינו עדים לגדילה של למעלה מ-160 מיליארד ₪.

בימים אלה ישראל מתחילה לשנות כיוון. כנסת ישראל, באישור תקציב המדינה, מבטאת את אחד מעקרונות הבסיס של הדמוקרטיה: אחריות המדינה על אזרחיה. לצערנו הגדילה בתקציב לשנת 2021 צנועה וחלקית

הממשלה הנוכחית הוכיחה אומץ רב רק בעצם הקמתה. היא העבירה לראשונה מזה שנים תקציב מדינה ועכשיו, דווקא אחרי התקציב הזה, יתחיל המבחן הכלכלי האמיתי שלה: האם היא תמשיך בקו הזה ותרחיב אותו או שתפחד. האם תצטרף לשינוי שקורה במדינות רבות בעולם לטובת כלל אזרחי המדינה או שרוחות השינוי יפסחו על ממשלת השינוי.

חגי מיורק הוא ראש המחלקה למעורבות חברתית ותיקון עולם בהסתדרות הציונית העולמית. חבר בתנועת הבוגרים של השומר הצעיר, מחנך ויזם חברתי. לחגי 20 שנות ניסיון בהקמה והובלה של תכניות לצדק חברתי ופרויקטים בקנה מידה לאומי בתחומי החינוך והחברה ובקידום של חיים משותפים וסיוע הומניטרי בארץ ובמזרח התיכון. הוא ממייסדי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר במסגרתה הוקמו מסגרות חינוכיות וחברתיות נרחבות, כגון 15 קיבוצי מחנכים עירוניים ברחבי ישראל, מסלול אקדמי בו הוכשרו מאות סטודנטים יהודים וערבים, בתים לנוער מודר ועסקים חברתיים רווחיים. הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה וחינוך בלתי פורמלי.

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.

*  *  *

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2023, שערך מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם לאחרונה, מראה שרמת האמון של האזרחים ברשות המקומית נמצאת במקום גבוה מאוד מבין מוסדות המדינה, גבוהה משמעותית מהאמון בממשלה, ואף עלתה מאז פרוץ המלחמה.

נתן מיליקובסקי הוא חוקר בתכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה ודוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.

עו"ד עדנה הראל-פישר היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראשת התכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות. צילום: אייל טוויג, TheMarker

החובה המוסרית הנעלה שלנו כחברה היא השבת כל החטופים והחטופות בכל מחיר. מאמר זה מתייחס לקרע הפנימי בתוך העם ונכתב מתוך חרדה עמוקה לעתיד החברה הישראלית לאור הקיטוב השורר בתוך החברה.

* * *

כאזרח חצוי זהותית בין זהות ערבית לא פלסטינית וישראלית לא יהודית, אך גאה באזרחות הישראלית-ערבית שלו. אני חרד ממה שעובר על החברה הישראלית – הן ברחובות, הן ברשתות החברתיות והן במסדרונות הכנסת.

עירן קייס הוא חוקר עצמאי

כמה מעלות טובות לבנימין נתניהו עבורנו:

אילו טיפח את החמאס אך לא מימן את פעילותו – דיינו.
אילו מימן את פעילותו ולא איפשר את התחמשותו – דיינו.
אילו איפשר את התחמשותו ובניית מנהרותיו אך לא התעלם מכוונותיו – דיינו.
אילו התעלם מכוונותיו ולא העלים מעמו את תוכניותיו – דיינו.
אילו רמס ליהודים את ביטחונם אך הותיר בידיהם את משטרם – דיינו.
אילו החריב את משטרם ולא קרע להם את העם – דיינו.
אילו קרע להם את העם אך לא השניא אותם על כל העולם – דיינו.
אילו השניא אותם על העולם ולא הדביר את יחסיהם עם בנות בריתם – דיינו.
אילו בודדם מכל בנות בריתם אך הותיר את ארצות הברית לצידם – דיינו.
אילו רמס את משענתם ולא הפקיר את חטופיהם לגורלם – דיינו.
אילו הפקיר את צפונם ואת דרומם ולא חילל את עברם –  דיינו.
אילו חילל את עברם ולא גזל את עתידם – דיינו.
אילו אפשר לנו לפתח את הפצצה ולא הפך אותה לבלתי נחוצה – דיינו.
אילו פטר אותנו מכל דאגה ולא עשה בעמו וידוא הריגה – דיינו!

ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.