התנועה הציונית היא אחת התנועות הגדולות בהיסטוריה. מרגע הקמתה היא הובילה חזון מלא ושלם על איך תראה מדינת ישראל. היא דיברה על שיבת העם לארצו, ארץ ישראל, אך גם חזתה כיצד תראה החברה הישראל. הרצל וממשיכי דרכו שאפו תמיד לחברה שתישא בשורה חברתית אמתית. כזאת שבה אזרחים נהנים משירותים חברתיים מתקדמים ונגישים – חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה. זאת הסיבה שבמגילת העצמאות, שניסחו חברי מועצת העם, הם דאגו להתוות את הדרך הזו לכתוב כי "מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה ותקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה".

הרצל וממשיכי דרכו שאפו תמיד לחברה שתישא בשורה חברתית אמתית. כזאת שבה אזרחים נהנים משירותים חברתיים מתקדמים ונגישים – חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

במהלך השנים זנחה מדינת ישראל את החזון הזה בצידי הדרך. הסיכוי להגיע לדירה רק הולך ויורד ושוק השכירות נותר נטול כל רסן, יוקר המחייה ממשיך לזנק, ובעוד העולם כולו הולך ומעמיק את ההשקעה הממשלתית – כאן אצלנו מילים כמו גרעון עדיין מפחידות, והממשלות האחרונות המשיכו לתת לשוק להשתולל ולעשות את שלו.

בשנתיים האחרונות המצב הזה רק החמיר, כשמדינת ישראל התנהלה ללא תקציב מדינה ולא הייתה יכולה לקבל החלטות משמעותיות, כשברקע ארבע מערכות בחירות ומגפה עולמית. כזו שיצרה משבר כלכלי עולמי ורק הרחיבה והעמיקה את הפערים החברתיים.

שרי הממשלה וחברי הכנסת חייבים להסתכל לציבור כולו בעיניים ולהישיר מבט אל עומקו של המשבר החברתי והכלכלי במדינה. המשבר החברתי והכלכלי בו אנו מצויים ימשיך ללוות אותנו עוד שנים, ועלינו להיערך לכך בהתאם ולפעול באומץ.

הפתרון על השולחן והוא הגדלה משמעותית של תקציב המדינה. גם בנק ישראל מפציר במדינה ללכת על המתווה הזה, אך הוא דורש אומץ. הוא דורש להבין שהעולם סביבנו משתנה.

בימים אלה ישראל מתחילה לשנות כיוון. כנסת ישראל, באישורה את תקציב המדינה, מביאה לידי ביטוי את אחד מעקרונות הבסיס של הדמוקרטיה: אחריות המדינה על אזרחיה. לא רק בעצם קיומו של התקציב לאחר שנים של חוסר וודאות וקיפאון כלכלי, אלא בהישגים החברתיים-כלכליים הגלומים בו.

בתקציב יש לא מעט הישגים חברתיים: למשל בתקציב הבריאות, בקיצור תורנויות המתמחים, בתקציבי המשרד להגנת הסביבה, במשרד התחבורה, בהגדלת קצבאות הנכים ובתקציבים משמעותיים מאוד לחברה הערבית. אך למרות הישגים מרשימים אלו, עדיין מרחף סימן שאלה גדול מאחורי התקציב – האם זו התחלה מינימלית של תהליך חשוב או תנועה חד פעמית.

לצערנו הגדילה בתקציב המדינה לשנת 2021 היא צנועה וחלקית. רק מעט יותר מ-10 מיליארד, על אף שבנק ישראל המליץ על הגדלת תקציב של בערך פי 4 מזה. אפילו בארה"ב, בירת הקפיטליזם והשוק החופשי, עושים היום פניית פרסה בכל מה שנוגע למדיניות תקציבית. אישור התכנית הכלכלית של הממשל האמריקאי מגדיל את התקציב האמריקאי בלמעלה מ-2.5 טריליון דולר. ביחס דומה בישראל היינו עדים לגדילה של למעלה מ-160 מיליארד ₪.

בימים אלה ישראל מתחילה לשנות כיוון. כנסת ישראל, באישור תקציב המדינה, מבטאת את אחד מעקרונות הבסיס של הדמוקרטיה: אחריות המדינה על אזרחיה. לצערנו הגדילה בתקציב לשנת 2021 צנועה וחלקית

הממשלה הנוכחית הוכיחה אומץ רב רק בעצם הקמתה. היא העבירה לראשונה מזה שנים תקציב מדינה ועכשיו, דווקא אחרי התקציב הזה, יתחיל המבחן הכלכלי האמיתי שלה: האם היא תמשיך בקו הזה ותרחיב אותו או שתפחד. האם תצטרף לשינוי שקורה במדינות רבות בעולם לטובת כלל אזרחי המדינה או שרוחות השינוי יפסחו על ממשלת השינוי.

חגי מיורק הוא ראש המחלקה למעורבות חברתית ותיקון עולם בהסתדרות הציונית העולמית. חבר בתנועת הבוגרים של השומר הצעיר, מחנך ויזם חברתי. לחגי 20 שנות ניסיון בהקמה והובלה של תכניות לצדק חברתי ופרויקטים בקנה מידה לאומי בתחומי החינוך והחברה ובקידום של חיים משותפים וסיוע הומניטרי בארץ ובמזרח התיכון. הוא ממייסדי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר במסגרתה הוקמו מסגרות חינוכיות וחברתיות נרחבות, כגון 15 קיבוצי מחנכים עירוניים ברחבי ישראל, מסלול אקדמי בו הוכשרו מאות סטודנטים יהודים וערבים, בתים לנוער מודר ועסקים חברתיים רווחיים. הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה וחינוך בלתי פורמלי.