חשוב לא להתבלבל: האלימות העצומה בגדה טמונה בעצם קיומו של משטר צבאי נוקשה וקבוע לאורך 55 שנים, שמגן על משטר משפטי נורא של 2 מערכות חוק שונות בהתאם למוצא אתני שונה. אלימות הזוועות של אנשי המיליציות רעולי הפנים היא זוועה מפלצתית חוזרת ונשנית כי מאפשרים אותה.

חשוב לא להתבלבל: האלימות העצומה בגדה טמונה בעצם קיומו של משטר צבאי נוקשה וקבוע לאורך 55 שנים, שמגן על משטר משפטי נורא של 2 מערכות חוק שונות בהתאם למוצא אתני שונה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הרוב המכריע של המתנחלים רחוקים שנות אור מאלימות הזוועות של אנשי המיליציות. אך מדינת ישראל מקיימת מתוך בחירה ובצורה קבועה הן את קיומו של המשטר המשפטי המפלה, הן את הדיקטטורה הצבאית האיומה, הן נישול נבזי של רבים מנתיני הדיקטטורה הזו והן את מפעל ההתנחלויות שמשמעותו הנצחת משטר משפטי מפלה: חוק אחד למתנחלים וחוק אחר לפלסטינים.

להזדעזע ממיליציה פשיסטית ואלימה זה חשוב ובסיסי. לפעול מול מיליציה זו, לעצור את אנשיה, לשפוט אותם ולשלוח אותם לכלא – זה חשוב ובסיסי עוד יותר (עתידות: זה לא יקרה). לזכור שהרוב המכריע של המתנחלים אינם כאלה – זה המובן מאליו. ולהבין שהפשע הגדול, הרשמי, הממוסד והקבוע הוא עצם קיומו של המשטר הצבאי המפלה – זה אמור היה להיות המובן מאליו.

אירוע קשה בבורין, לפחות שני פעילים פצועים במיתקפה של נוער גבעות על פעילים ששתלו עצי זית. https://t.co/fmrWSf8Ju9 pic.twitter.com/gNi996sCFR

— Matan Golan (@MatanGolanPhoto) January 21, 2022

אבל זה אינו המובן מאליו. מרבית הישראלים תומכים במשטר זה. לא מעטים מהם, כפי שעולה מהתגובות לכתבות על זוועת תקיפת אנשי רבנים לזכויות אדם, תומכים בפה מלא גם במעשי הזוועות.

להזדעזע ממיליציה פשיסטית ואלימה זה חשוב ובסיסי. לפעול מול מיליציה זו, לעצור את אנשיה, לשפוט אותם ולשלוח אותם לכלא – זה חשוב ובסיסי עוד יותר (עתידות: זה לא יקרה)

ישעיהו ליבוביץ' שב ודיבר בפשטות על הדברים מאז 1967 ועד יום מותו ב-1994. כולל קביעתו שמדינת ישראל תהפוך למדינת ש"ב (פגסוס בשירות המשטרה כלפי אזרחים? חמור מאין כמוהו אך מדובר בקטנה לעומת משטר הפגסוס בגדה ובהשוואה למכירת מערכות נשק וטכנולוגיה לדיקטטורות איומות).

כלומר: 27 שנים הוא שב וניסה להסביר לנו. ואז נפטר. ומאז? חלפו 28 שנים נוספות בלעדיו. 55 שנות שליטה צבאית אכזרית בגדה.

ראש הממשלה הקודם דרש מהפלסטינים הכרה במדינה יהודית. אהה. מעניין שלא דרש זאת מאיחוד האמירויות ובחריין. כפי שאיש לא דרש זאת מירדן ומצרים. זו סתם הייתה עילה נוספת למניעת התקדמות במשא ומתן. הוא גם התגאה בכך.

אפשר להעלות תמיד דרישות בלתי אפשריות. אפשר להאשים תמיד את הצד השני – ואכן, חלקים מהנהגת הצד השני ידעו גם הם לברוח מנטילת אחריות לאורך שנים רבות. אבל בסופו של דבר צריך לבחור. בחירה מדינית, אנושית ומוסרית.

רה"מ הקודם דרש מהפלסטינים הכרה במדינה יהודית. אהה. מעניין שלא דרש זאת מאיחוד האמירויות ובחריין. כפי שאיש לא דרש זאת מירדן ומצרים. זו סתם הייתה עילה נוספת למניעת התקדמות במו"מ

תמיד ישנה אפשרות בחירה מדינית, אנושית ומוסרית. בחירתם של ראש הממשלה הקודם וגם של ראש הממשלה הנוכחי היא בחירתם של מרבית אזרחי מדינת ישראל. 70 מנדטים לפחות תומכים בהמשכו של משטר העליונות היהודית הרשמית בגדה. זוועת מיליציות רעולי הפנים היא אחת התוצאות של הבחירה הזו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

השינוי שחל בנסיבות ובסיכויים למימוש עסקת חטופים נעוץ בכך, שכעת מי שנושא ונותן מטעם חמאס הוא "בעל הבית" האמיתי, יחיא סנוואר, המסתתר במנהרות, ולא עוד ההנהגה המדושנת בקטאר, שביקשה לדחוק את סנוואר ממרכז הבימה תוך השתלטות על המשא ומתן.

תכני המשא ומתן היו חשובים, אבל חשוב גם לדעת מי ירוויח ממנו. בסבב השיחות הראשון, שאכן הביא לעסקת שחרור חטופים, ההנהגה בקטאר הובילה, וקטאר אכן זכתה בקרדיט, אבל מאז השתנו הדברים. סנוואר הבין, ממקום מחבואו, כי ככל שהשיחות יתקדמו חייו יתקצרו. הרי ישראל חזרה והדגישה כי בכל מקרה חיסולו של סנוואר הוא מטרת מלחמה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

הופעתה של התנועה הציונית ביטאה שינוי היסטורי בדימוי העצמי של העם היהודי; מאומה שהרחיקה עצמה מכל גילוי של אלימות לאומה שלוחמת על חירותה, ומתאפיינת בנחישות ובנכונות להקרבה.

בראשית דרכה הצטיירה התנועה הציונית בעיני עצמה כתנועת שלום, ולכן צמצמה את השימוש בכוח הצבאי להגנה בלבד ולהבטחת היישוב. בהמשך דאגו מנהיגי מפא"י להציג את ישראל כאומה שוחרת שלום אשר הלחימה כפויה עליה, וכל מערכה צבאית הוצגה ככזו שתכליתה הבטחת הקיום הלאומי ותו לא. הביטוי "אין ברירה" היה שגור בפיהם של מנהיגי ישראל הראשונים וביטא את ההכרח שאין מנוס ממנו.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.