חשוב לא להתבלבל: האלימות העצומה בגדה טמונה בעצם קיומו של משטר צבאי נוקשה וקבוע לאורך 55 שנים, שמגן על משטר משפטי נורא של 2 מערכות חוק שונות בהתאם למוצא אתני שונה. אלימות הזוועות של אנשי המיליציות רעולי הפנים היא זוועה מפלצתית חוזרת ונשנית כי מאפשרים אותה.

חשוב לא להתבלבל: האלימות העצומה בגדה טמונה בעצם קיומו של משטר צבאי נוקשה וקבוע לאורך 55 שנים, שמגן על משטר משפטי נורא של 2 מערכות חוק שונות בהתאם למוצא אתני שונה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הרוב המכריע של המתנחלים רחוקים שנות אור מאלימות הזוועות של אנשי המיליציות. אך מדינת ישראל מקיימת מתוך בחירה ובצורה קבועה הן את קיומו של המשטר המשפטי המפלה, הן את הדיקטטורה הצבאית האיומה, הן נישול נבזי של רבים מנתיני הדיקטטורה הזו והן את מפעל ההתנחלויות שמשמעותו הנצחת משטר משפטי מפלה: חוק אחד למתנחלים וחוק אחר לפלסטינים.

להזדעזע ממיליציה פשיסטית ואלימה זה חשוב ובסיסי. לפעול מול מיליציה זו, לעצור את אנשיה, לשפוט אותם ולשלוח אותם לכלא – זה חשוב ובסיסי עוד יותר (עתידות: זה לא יקרה). לזכור שהרוב המכריע של המתנחלים אינם כאלה – זה המובן מאליו. ולהבין שהפשע הגדול, הרשמי, הממוסד והקבוע הוא עצם קיומו של המשטר הצבאי המפלה – זה אמור היה להיות המובן מאליו.

אירוע קשה בבורין, לפחות שני פעילים פצועים במיתקפה של נוער גבעות על פעילים ששתלו עצי זית. https://t.co/fmrWSf8Ju9 pic.twitter.com/gNi996sCFR

— Matan Golan (@MatanGolanPhoto) January 21, 2022

אבל זה אינו המובן מאליו. מרבית הישראלים תומכים במשטר זה. לא מעטים מהם, כפי שעולה מהתגובות לכתבות על זוועת תקיפת אנשי רבנים לזכויות אדם, תומכים בפה מלא גם במעשי הזוועות.

להזדעזע ממיליציה פשיסטית ואלימה זה חשוב ובסיסי. לפעול מול מיליציה זו, לעצור את אנשיה, לשפוט אותם ולשלוח אותם לכלא – זה חשוב ובסיסי עוד יותר (עתידות: זה לא יקרה)

ישעיהו ליבוביץ' שב ודיבר בפשטות על הדברים מאז 1967 ועד יום מותו ב-1994. כולל קביעתו שמדינת ישראל תהפוך למדינת ש"ב (פגסוס בשירות המשטרה כלפי אזרחים? חמור מאין כמוהו אך מדובר בקטנה לעומת משטר הפגסוס בגדה ובהשוואה למכירת מערכות נשק וטכנולוגיה לדיקטטורות איומות).

כלומר: 27 שנים הוא שב וניסה להסביר לנו. ואז נפטר. ומאז? חלפו 28 שנים נוספות בלעדיו. 55 שנות שליטה צבאית אכזרית בגדה.

ראש הממשלה הקודם דרש מהפלסטינים הכרה במדינה יהודית. אהה. מעניין שלא דרש זאת מאיחוד האמירויות ובחריין. כפי שאיש לא דרש זאת מירדן ומצרים. זו סתם הייתה עילה נוספת למניעת התקדמות במשא ומתן. הוא גם התגאה בכך.

אפשר להעלות תמיד דרישות בלתי אפשריות. אפשר להאשים תמיד את הצד השני – ואכן, חלקים מהנהגת הצד השני ידעו גם הם לברוח מנטילת אחריות לאורך שנים רבות. אבל בסופו של דבר צריך לבחור. בחירה מדינית, אנושית ומוסרית.

רה"מ הקודם דרש מהפלסטינים הכרה במדינה יהודית. אהה. מעניין שלא דרש זאת מאיחוד האמירויות ובחריין. כפי שאיש לא דרש זאת מירדן ומצרים. זו סתם הייתה עילה נוספת למניעת התקדמות במו"מ

תמיד ישנה אפשרות בחירה מדינית, אנושית ומוסרית. בחירתם של ראש הממשלה הקודם וגם של ראש הממשלה הנוכחי היא בחירתם של מרבית אזרחי מדינת ישראל. 70 מנדטים לפחות תומכים בהמשכו של משטר העליונות היהודית הרשמית בגדה. זוועת מיליציות רעולי הפנים היא אחת התוצאות של הבחירה הזו.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.

הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.