זמן קצר אחרי זוועות ליל הבדולח, שינתה הממשלה הבריטית את עמדתה והסכימה לקלוט אלפי ילדים שנמלטו מהשלטון הנאצי ● ההתגייסות האזרחית הייתה מרשימה, אך לא תועדה מעולם ● כעת החל ההיסטוריון מייק לוי לאסוף עדויות - חלקן חושפות תופעות של ניצול ילדים, אבל רובן מתארות קשר עמוק שנרקם בין המשפחות לילדים המאומצים ● "זאת הייתה עבורנו זכות אדירה"
יש להטיל ספק ביעילותה של ועדת חקירה ממלכתית כוללת לחקר האירועים שקרו החל מה-7 באוקטובר. הוועדה לבחינת כישלון ה-7 באוקטובר צריכה לבחון היקפים עצומים של חומרים ולגבות עדויות, והדבר עשוי לקחת שנים.
היקף האירוע גדול, וועדה אחת לא תוכל להתמודד עם האתגר ויהיה צורך לפצל את האחריות. זה הופך לפרוצדורה משפטית ארוכה ומתישה. ולכן, ראוי בשלב ראשון למקד את המאמצים בחקירת האירועים שהובילו למלחמה עד מועד פריצתה. אין ספק כי הניהול המופקר של המערכה הוא נושא לבדיקה בפני עצמו.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
התקופה הנוכחית מתאפיינת בלחצים כבדים על בתי הספר הממלכתיים, בעיקר בשלושה תחומים: החינוך הממלכתי זוכה לתקציבים נמוכים יחסית לתקציבים הניתנים לבתי הספר הדתיים למיניהם, חל בו איסור על חשיבה עצמאית בנושאים מרכזיים של המציאות הישראלית ועל הזמנת מרצים בנושאים אלו לבתי הספר, ועולה בו הדרישה לאפשר פעילות דתית פומבית לתלמידים. אני מבקש להתמקד בתחום האחרון מבין השלושה בבתי הספר היהודיים.
העשורים האחרונים יצרו בלבול ואי-בהירות לגבי אופיים של בתי הספר הממלכתיים העל-יסודיים. לא ברור מהי זיקתם של משפחות התלמידים בהם למסורת היהודית ולדת היהודית, או מאידך לחילוניות. 25 שנותיה של המאה ה-21 בבתי הספר הללו החריפו את הבעיות הללו.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
רק להזכיר – לא יהיו יותר בחירות בישראל. בינואר 2023 בפתיחת המהפכה המשטרית פנה ארגון המחבלים של הדיקטטור הצורר ולימים רוצח החטופים ביבים שקרניהו בפנייה רשמית לועדת הבחירות המרכזית לכנסת וביקש שהועדה תקבע כי המועד החוקי של הבחירות הבאות הוא אוקטובר 2027, ולא אוקטובר 2026. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט עליון, להזכירכם זרק אותם מכל המדרגות. אבל כפי שלמדנו בשנתיים ויותר האחרונות שום דבר לא יעצור את קואליצית ארגוני המחבלים המרכיבה את ממשלת השואה הזדון וההפקרה. ביוני 2026 תתכנס הכנסת ותאשר ברוב של 68 ח"כים את הצעת החוק לדחיית הבחירות לכנסת, ניחשתם נכון, לאוקטובר 2027. והופ, הבחירות יידחו בשנה, וביוני 2027 יחוקק חוק נוסף שעל פיו הבחירות יתקיימו באוקטובר 2030 וכך הלאה וכך הלאה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם