JavaScript is required for our website accessibility to work properly. איתי לנדסברג נבו: השקרים הצה"ליים בקבע | זמן ישראל

השקרים הצה"ליים בקבע

בני גנץ (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
AP Photo/Ariel Schalit
בני גנץ

תוספת הרמטכ"ל המדוברת בימים אלה, וגורמת למשבר קואליציוני ולמלחמת חורמה של שר הביטחון למען אנשי הקבע, הזכירה לי שקר צה"לי אחר. פרשת הביטוח של אנשי המילואים, מאבק שבעוונותי השתתפתי בו עם חבריי לפורום המג"דים, מח"טים, טייסים במילואים ופורום חפ"שים.

תוספת הרמטכ"ל המדוברת בימים אלה, וגורמת למשבר קואליציוני ולמלחמת חורמה של שר הביטחון למען אנשי הקבע, הזכירה לי שקר צה"לי אחר. פרשת הביטוח של אנשי המילואים

תוספת הרמטכ"ל נקבעה כידוע בשנות ה-60 ונועדה לתת תוספת "במקרים מיוחדים מבחינה כלכלית". אבל כמו בפרשת הפטור מגיוס לארבע מאות אברכים, שהפך לפטור לכולם, באו אנשי הקבע והפכו את התוספת המיוחדת לתוספת לכולם. תוספת לא חוקית שנמשכה שנים, עד שמבקר המדינה נכנס לבדיקה והצביע על המשאבה הלא חוקית של כספי ציבור למען כל אנשי הקבע בראשות הרמטכ"ל. הרמטכ"לים.

נחזור רגע למאבק הביטוח. הימים היו ימי אסון המסוקים 1997, כאשר פורום המילואים שנאבק עד אז נגד אפליית אנשי מילואים במוסדות לימוד ומקומות עבודה, נחשף לעוול שהתרחש באסון המסוקים.

אלמנות טייסי המילואים, שנפגעו יחד עם טייסים בקבע, כך התברר, מקבלות פיצוי נמוך בהרבה מאלמנות אנשי הקבע. זאת למרות שבמשך שנים נאמר לטייסים במילואים לשלם ביטוח, צ'ק אישי, והובטח להם שהם מבוטחים כמו אנשי הקבע.

אלא שהאמת הייתה מרה. הביטוח לאנשי המילואים היה מוחרג משירות צבאי, והצבא, צבא הקבע, סיפר סיפורים לאנשי המילואים. למעשה במשך 20 שנה טייסי המילואים לא היו מבוטחים כמו טייסים בקבע, למרות שהסתכנו יחד באותו קוקפיט, ואותה מלחמת לבנון.

התברר שאלמנות טייסי המילואים, שנפגעו באסון המסוקים עם טייסי הקבע, מקבלות פיצוי נמוך בהרבה מאלמנות אנשי הקבע. למרות שטייסי מילואים שילמו והובטח להם ביטוח  כמו לאנשי הקבע

המשבר גרם לכינוס בטייסות חיל האוויר ולשביתה מיידית של עשרות טייסי מילואים. ביום שישי של פרוץ המשבר נקראנו בדחיפות ללשכת מנכ"ל משרד הביטחון ושם התפרץ מפקד חיל האוויר עצמו בפלצות:

"השתגעתם, הסורים רואים שחיל האוויר לא טס".

כלומר אנחנו מסכנים את ביטחון המדינה. זו המדינה שביטחונם של טייסי המילואים מול משפחותיהם לא כל כך עניין אותה עד לאותו רגע.

החשיפה של היעדר ביטוח לטייסים הובילה לידיעה המרה שכל חיילי המילואים בצבא הירוק, חי"ר שריון והנדסה, בשר התותחים של מלחמות ישראל, אינם מבוטחים למקרה של מוות תוך כדי ועקב השירות ואילו הביטוחים הפרטיים האזרחיים שלהם, מחריגים שירות מסוכן בצבא.

זה היה המצב עם השקר הצה"לי ההוא. אנשי קבע שנפצעו או נהרגו בשירותם, היו מבוטחים ומשפחתם המשיכה לקבל את השכר הקובע, ואלה ביניהם שנפצעו קיבלו תפקיד אחר המתאים למצבם.

איש מילואים, שהיה למשל אינסטלטור, ונפצע בידו מפיצוץ חזיז אשר גרם לו לנכות – הנכות מנעה ממנו להמשיך להחזיק מפתח שוודי וחייבה אותו למעשה להחליף מקצוע. הוא לא היה מבוטח.

חשיפת היעדר הביטוח לטייסים הובילה לידיעה המרה שכל חיילי המילואים בצבא הירוק, חי"ר שריון והנדסה, בשר התותחים המלחמתי, אינם מבוטחים למקרה מוות

המשבר הוביל בסופו של יום להבנת המערכת שיש לחוקק חוק המשווה את מצבם הביטוחי של אנשי המילואים לזה של אנשי הקבע.

בשנת 2002 פרץ מבצע חומת מגן וגופות חיילי המילואים מהקרב בג'נין שכבו מול עיניהם של חברי הכנסת. רק אז, לאחר ארבע שנות מאבק, נפל האסימון גם במערכת הביטחון והחוק עבר.

עוד קודם, במהלך המבצע, כאשר עשרות אנשי מילואים פוטרו בשל שירות מילואים ארוך וחברי הפורום ביקשו להפעיל חוק אחר בספר החוקים המאפשר למדינה לפצות את מי שגויס בצו 8 ונפגע כלכלית, הם נתקלו באטימותה של מערכת הביטחון.

מערכת הביטחון כתבה לבג"ץ (!) כי חיילי המילואים שירתו "קרוב לבית" ולכן היו יכולים לצאת לענייניהם כשנזקקו לכך, ובכך דחתה מערכת הביטחון את הבקשה. כלומר מי שנלחם ברמאללה שירת "קרוב לבית", וכמובן היה יכול לצאת מהנגמ"ש מתי שרצה לסדר את ענייניו.

ככה מתנהלים שקרים ביטחוניים. שקרים צה"ליים. על השקרים הללו בונה כעת בני גנץ (שבתקופת תרמית הביטוח שירת בצבא בתפקידים בכירים לפני שהפך לרמטכ"ל) את מאבקו למען הפנסיות. פנסיות, שכזכור היו אמורות להינתן רק במקרים מיוחדים, אך הצבא, צבא הקבע, החיל אותה על כלל אנשי הקבע.

בשנת 2002 פרץ מבצע חומת מגן וגופות חיילי המילואים מהקרב בג'נין שכבו מול עיני החכ"ים. רק אז, לאחר 4 שנות מאבק, נפל האסימון גם במערכת הביטחון והחוק עבר

ומי ישלם כעת את התוספות? ברור. אזרחי המדינה המשלמים מיסים ומשרתים במילואים.

כתבה על משבר הפנסיות, צילום מסך מכאן 11
כתבה על משבר הפנסיות, צילום מסך מכאן 11

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 625 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 1 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.