JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הסכמי כהן: האיש שלימד את מנהיגי ארה"ב לפתור סכסוכים | זמן ישראל

הסכמי כהן

הֶרְבּ כהן היה ראש כנופיה יהודית בברוקלין שנודע בכישורי המשא והמתן שלו ● הוא ייעץ לנשיאים אמריקאים ולפוליטיקאים בכירים – והפך לגורו בינלאומי להשגת הסכמים ● בנו, ריץ', מתאר בביוגרפיה חדשה שפרסם את האובססיה של אביו לפתרון סכסוכים: "מרגע שהוא נעשה מעורב זה כבר עסק בו, לא בך"

הרב כהן בזמן שהוא עושה את מה שהוא עושה הכי טוב (צילום: באדיבות ריץ' כהן)
באדיבות ריץ' כהן

הֶרְבּ כהן היה ראש כנופיה יהודית בברוקלין שנודע בכישורי המשא והמתן שלו ● הוא ייעץ לנשיאים אמריקאים ולפוליטיקאים בכירים – והפך לגורו בינלאומי להשגת הסכמים ● בנו, ריץ', מתאר בביוגרפיה חדשה שפרסם את האובססיה של אביו לפתרון סכסוכים: "מרגע שהוא נעשה מעורב זה כבר עסק בו, לא בך"

הֶרְבּ כהן רכש את כישורי המשא והמתן האגדיים שלו כראש כנופיה יהודית ברחובות בנסונהרסט שברובע ברוקלין, ניו יורק.

בבגרותו סייע לפתור שביתות גדולות וייעץ לתאגידים ולסוכנויות ממשלתיות. הוא ייעץ לנשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי קרטר במהלך משבר בני הערובה באיראן והשתתף במשא ומתן עם ברית המועצות לצמצום הנשק האסטרטגי, זאת לצד פעילויות מתוקשרות אחרות.

כהן, שהיה ידוע בתור איש שתמיד מחזיק סיפור או אימרה שנונה בשלוף, לימד אנשי עסקים, פוליטיקאים ומנהיגים אחרים לשדר כוח (גם אם לא היה להם), לקרוא את היריבים שלהם – ולהשיג מהם את מה שהם רוצים.

כהן גדל במשפחה של מהגרים יהודים בברוקלין בשנות ה־30 וה־40 של המאה הקודמת. הרפתקאותיו כמנהיג ה"ווריורס" ("לוחמים") – כנופיה יהודית שנראתה לפעמים יותר כמו קבוצה חברתית – הכשירו אותו לחיים שבנה לעצמו מאוחר יותר.

משמאל: ברני (הו הא) הורוביץ, הרבי כהן ולארי קינג (לשעבר זיגר) במועדון שלהם בברוקלין, 1948 (צילום: באדיבות ריץ' כהן)
משמאל: ברני (הו הא) הורוביץ, הרב כהן ולארי קינג (לשעבר זיגר) במועדון שלהם בברוקלין, 1948 (צילום: באדיבות ריץ' כהן)

כהן לימד אנשי עסקים, פוליטיקאים ומנהיגים אחרים לשדר כוח (גם אם לא היה להם), לקרוא את היריבים שלהם – ולהשיג מהם את מה שהם רוצים

התעלולים של כהן וחבריו – אינקי, שֶׁפּוֹ, בוּקו, הו הא, בן הלוחם, איירון לאנג ("ריאת ברזל"), גאטר ראט ("תעלת ביבים") וזיק היווני, שהיה ידוע גם כמאות'פיס ("פומית"; או כפי שנודע ברבים: לארי זיגר, הידוע גם כלארי קינג, כן, לארי קינג הזה) – הם שעזרו לו לפתח כישורי התבוננות ואת היכולת להבין צרכים ונקודות מבט אחרות. הוא תמיד ידע לרקום תוכניות ולהיחלץ מכל מצב באמצעות כשיריו הוורבליים.

הסיפור של הרב כהן בן ה־89 ושל חברי הילדות שלו מבנסונהרסט (ביניהם אגדת הבייסבול סנדי קופקס), ומעלליו בצבא ארצות הברית, הם נקודת הפתיחה של הביוגרפיה "The Adventures of Herbie Cohen: World's Greatest Negotiator" ("הרפתקאותיו של הרבי כהן: הנושא ונותן הטוב בעולם"), שכתב בנו של כהן, מחבר רבי המכר, ריץ' כהן.

"אני חושב שהרבה מזה זה פשוט הטבע שלו", אומר כהן, 53, בנושא הכישרון של אביו בריאיון לזמן ישראל מביתו בקונטיקט. "הוא תמיד היה פיקח לגבי אנשים, קרא אנשים והיה מסוגל לקחת צעד אחורה ולהסתכל על הסיטואציה מלמעלה".

ספרו החדש – סוג של ספר זיכרונות משפחתי ולאו דווקא ביוגרפיה טהורה – מלא באנקדוטות מאלפות, בתכסיסי משא ומתן ובדברי חוכמה של כהן האב ההומוריסט והפטפטן שידע לחתור לניצחונות כפולים – מצב שבו שני צדי המשא ומתן יוצאים בהרגשה שקיבלו עסקה טובה.

ריץ' כהן (צילום: מיכה כהן)
ריץ' כהן (צילום: מיכה כהן)

הרבי כהן כבר חלק את העקרונות האלה ברב המכר שלו מ־1982, "ספר המשא ומתן" (במקור: "You Can Negotiate Anything: How To Get What You Want"). הוא שווק בתחילה כספר עסקי, אבל בסופו של דבר הקוראים ראו בו מדריך לעזרה עצמית.

הרב סיפר לבנו שהוא נגד הסכמי סכום אפס משום שהוא רוצה להיות אדם טוב.  "אני רוצה שהמשא והמתן יהיה אפקטיבי. אם הצד השני יוצא בהרגשה רעה לגבי מה שקרה, ההסכם יקרוס, ובסוף אתה תישאר בלי כלום", הסביר הרב.

העצות של הרב והפתגמים התמציתיים שלו – והאופן שבו בנו הבין ופירש אותם – הם ליבת הספר. "תמיד אהבתי את הפתגמים של אבא שלי. גדלתי עליהם. חשבתי עליהם הרבה כילד. לפעמים הרגשתי שמדובר במסרים קטנים ומקודדים בשבילי, שאני צריך לחשוב עליהם לנצח כדי לנסות ולהבין מה הם אומרים", אומר ריץ' כהן.

אחת העצות הידועות ביותר של הרב הייתה מאלה שהוא עצמו התקשה לקיים – מה שמראה שבמקרים מסוימים הוא לימד את בנו לא באמצעות דוגמה אישית אלא באמצעות דוגמת נגד.

עטיפות ספריו של הרב כהן (צילום: אמזון)
עטיפות ספריו של הרב כהן (צילום: אמזון)

הרבי תמיד ייעץ ללקוחותיו ולסטודנטים שלו לגלות אכפתיות, אבל לא יותר מדי; במילים אחרות – לדעת מתי לעזוב את שולחן המשא ומתן או כל סיטואציה אחרת לצורך העניין. הבעיה היחידה היא שהרבי עצמו התקשה לעשות זאת, בייחוד כשהיה מדובר בחייו הפרטיים ובמשפחתו.

ריץ' כהן, שללא ספק ירש מאביו את הכישרון לספר סיפור מרתק, זוכר כמה מקרים שבהם הרב פשוט לא הצליח לשחרר. פעם אחת הוא סירב להגיע לפשרה בתביעה משפטית ממושכת, אף שכל תומכיו ויועציו הקרובים הפצירו בו לעשות זאת. זה גבה ממנו ומיקיריו מחיר יקר.

"הוא התמכר לריגוש שבמאבק, להרגשה שהוא, האדם הקטן, נלחם במערכת מרושעת. כשנגמרו לו המאבקים למען עצמו, הוא התחיל לחפש מאבקים למען אנשים אחרים"

"החוויה הזאת שינתה את אבא שלי באופן עמוק. הוא התמכר לריגוש שבמאבק, להרגשה שהוא, האדם הקטן, נלחם במערכת מרושעת", כתב ריץ' כהן. "כשנגמרו לו המאבקים למען עצמו, הוא התחיל לחפש מאבקים למען אנשים אחרים.

"הוא הפך ללוחם צדק בפרילנס… מרגע שהרב נכנס לתמונה אי אפשר היה לעצור אותו. האיש פשוט לא הפסיק. היית בא אליו בשביל חיבה ועצה, ובסוף מוצא את עצמך בצוות של קפטן אחאב המטורף".

הרב כהן (משמאל) עם בניו סטיבן (במרכז) וריץ' (מימין) בביתם בגלנקו, אילינוי, 1977 (צילום: באדיבות ריץ' כהן)
הרב כהן (משמאל) עם בניו סטיבן (במרכז) וריץ' (מימין) בביתם בגלנקו, אילינוי, 1977 (צילום: באדיבות ריץ' כהן)

כשכהן הצעיר סיפר לאביו, למשל, על יחס לא טוב מצד פרופסור באוניברסיטת טוליין, הרבי כהן התלונן על כך להנהלה – במשך שנים. "מרגע שהוא נעשה מעורב זה כבר עסק בו, לא בך. מה שקרה בטוליין, הוא המשיך להתעסק בזה הרבה זמן אחרי שסיימתי את הלימודים. זה בכלל לא היה קשור אליי. אני כבר הייתי מחוץ לכל זה. כשגיליתי שזה עדיין נמשך הייתי בהלם", מספר כהן.

כשריץ' סיפר לאביו שהוא רוצה להיות סופר ולא להמשיך ללימודי תואר שני או לבית ספר למשפטים, הרבי בכל זאת הגיש מועמדות בשמו – בלי לספר לו על כך. הרבי רצה שתהיה לבנו רשת ביטחון למקרה שקריירת הכתיבה לא תמריא.

"קיבלתי 25 מכתבי דחייה באותו אביב, ומכתב קבלה אחד. כשהתלוננתי על ההשפלה, הרבי אמר, 'עשיתי לך טובה, ילד. אתה רוצה להיות סופר? ובכן, אחד הדברים הכי קשים שסופר צריך להתמודד איתם הוא דחיות. ללמוד להתעלם ולהמשיך הלאה. הכנתי אותך לעתיד", כתב כהן.

הרב אומנם כבר הוזכר בכמה ספרים של בנו, אבל זו הפעם הראשונה שבה הוא עומד במרכז הסיפור. "אני יודע שאימא שלי, שנפטרה לפני שמונה שנים – אירוע טראומתי גדול עבור כולנו – תמיד רצתה שאכתוב ספר על אבא שלי.

הרבי כהן יוצא לפטרול בבאד קיסינגן, גרמניה, 1953 (צילום: באדיבות ריץ' כהן)
הרב כהן (מימין) יוצא לפטרול בבאד קיסינגן, גרמניה, 1953 (צילום: באדיבות ריץ' כהן)

"מאז שהיא נפטרה, ישב לי בראש שאני צריך לכתוב עליו ספר. העובדה שהוא עדיין חי גרמה לי לחשוב שזה יהיה מהנה בשבילו, ככה אני גם אוכל להתקשר אליו ולבדוק איתו דברים", אומר ריץ' כהן.

בספר, כהן מתייחס לאופן שבו השכונה היהודית המלוכדת שבה גדל אביו בניו יורק אפשרה לו להרגיש בנוח בעורו האתני והדתי יותר מכפי שהוא עצמו חש בקהילה הלא יהודית באילינוי. הסביבה שהרבי גדל בה גם עיצבה את גישתו לחיים ואת יחסו לאנשים אחרים.

"אף פעם לא היה לי את הביטחון שלו לקום ולהתווכח למען משהו כמו שהוא עושה ועשה", אומר כהן. לדבריו, עדיין כואב לו כשאנשים מתארים את אביו כ"סתם בחור יהודי מניו יורק שמלמד אנשים איך להתמקח".

"זה תיאור אנטישמי. הספר שלו הוא ההפך מזה. כשקוראים את הספר מבינים שהוא דיבר על להשיג יתרונות במשא ומתן כך שכל צד יקבל יותר – לא פחות. על איך לוותר לאנשים כדי שבסופו של דבר ההצלחה שלהם תביא להצלחה שלך. על איך להוסיף ולשפר את המצב עבור כולם.

ה"ווריורס" במועדון שלהם, 1948. הרב כהן עומד באמצע, לבוש חולצה שחורה. משמאלו, בחולצה לבנה, לארי קינג מחזיק בקבוק (צילום: באדיבות ריץ' כהן)
ה"ווריורס" במועדון שלהם, 1948. הרב כהן (עומד באמצע). לידו, בחולצה לבנה, לארי קינג מחזיק בקבוק (צילום: באדיבות ריץ' כהן)

"זה חזון אנושי מאוד. כמובן, זה משא ומתן. אבל היה לו כמעט מסר דתי. כל העניין אצלו היה מצב של ניצחון לכול – ווין־ווין. זה היה רעיון חדש ומאוד חיובי"

"זה חזון אנושי מאוד. כמובן, זה משא ומתן. אבל היה לו כמעט מסר דתי. כל העניין אצלו היה מצב של ניצחון לכול – ווין־ווין. זה היה רעיון חדש ומאוד חיובי", אומר ריץ' כהן.

האם הרב כהן חשב שאפשר להשיג ניצחון לכול גם בנושא הסכסוך הישראלי–פלסטיני? על פי בנו, כהן מאמין שכל סכסוך עיקש ניתן לפתרון. "אפשר לפתור כל סכסוך אנושי", אומר ריץ' כהן.

עטיפת הספר "הרפתקאותיו של הרבי כהן: הנושא ונותן הטוב בעולם" (צילום: Farrar, Straus and Giroux)
עטיפת הספר "הרפתקאותיו של הרב כהן: הנושא ונותן הטוב בעולם" (צילום: Farrar, Straus and Giroux)

אף על פי כן, הרבי עצמו לא מתאים למשימה הזאת. "הוא דיבר על הסכסוך כל הזמן. הוא אף פעם לא היה מעורב [בשום משא ומתן]. הוא נפגש עם גורמים רשמיים ופוליטיקאים ישראלים שונים במהלך ביקורים רבים בישראל.

"אני לא בטוח שהוא יהיה הנושא ונותן הטוב ביותר לפתרון הסכסוך. אחד הכללים העיקריים שלו הוא אף פעם לא לשאת ולתת למען עצמך כי אתה צריך ריחוק. צריך להיות אכפת לך, אבל לא יותר מדי. כשמדובר בישראל, הייתי אומר, אם לשפוט לפי הפילוסופיה שלו עצמו, הוא עשוי להיות יותר מדי מעורב רגשית", אומר ריץ' כהן.

בנו של הרב כהן למד מאביו אינספור שיעורים על משא ומתן, אבל השיעור החשוב ביותר שלמד ממנו הוא איך להיות הורה טוב. "הילדים שלך לומדים מכל מה שאתה עושה – את הדברים שאתה רוצה שהם ילמדו ואת הדברים שאתה לא רוצה שהם ילמדו. הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות הוא לשמש דוגמה כמי שמחבק את החיים", אומר ריץ' כהן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,234 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 15 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

טראמפ הודיע שמספיק מבחינתו שאיראן תשעה את תוכנית הגרעין שלה למשך עשרים שנה

נשיא ארצות הברית הוסיף שאלה חייבות להיות "באמת" עשרים שנה ● שר החוץ של איראן: לטהרן "אין אמון" בארצות הברית; מסרים סותרים גרמו לנו לפקפק בכוונות האמיתיות של וושינגטון לגבי המשא ומתן ● חייל חטיבת גולני נגב דגן נהרג מפגיעת פצצת מרגמה בדרום לבנון; בן 20 בנופלו ● דיווח: גורם בכיר באיחוד האמירויות אמר שארצו הופתעה לרעה מחשיפת ביקור נתניהו במדינה

לכל העדכונים עוד 24 עדכונים

״בלי פוליטיקה״ - על השקט המדומה והאג'נדה המסתתרת מאחוריו

"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".

פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 643 מילים

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
אמיר בן-דוד

מחשבות מגרמניה - איך תיראה דה-רדיקליזציה של החינוך בישראל?

בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.

הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.

עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 779 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

למקרה שפיספסת

ברית אזורית חדשה או הימור מסוכן? מאחורי הקלעים של “הברית המשושה”

יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.

סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.

רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 739 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.