אלו ימים מכריעים עבור עתיד בריטניה. חברי פרלמנט מהאופוזיציה יחד עם מורדים מהמפלגה השמרנית השלטת מנסים למנוע מראש הממשלה החדש בוריס ג'ונסון יציאה מהאיחוד האירופי ללא הסכם. הם ראויים לתמיכה, ובמיוחד לתמיכת היהודים, למרות שג'רמי קורבין הבעייתי מעורב בעניין.

נראה שהבריטים עייפים מרוב מריבות בעניין הברקזיט והם מתקשים להתמקד. אני אעזור: אין שום דבר לא דמוקרטי בקיום משאל עם כדי לאשרר את עסקת הברקזיט הקיימת. זה הדבר הדמוקרטי ביותר.

הדבר הלא דמוקרטי יהיה לאפשר לג'ונסון הלא-נבחר למנוע מהעם את ההחלטה ולנטרל את הפרלמנט בדרכים פרוצדוראליות כדי שיוכל לצעוד ללא הפרעה אלי האבדון.

יש אמנם נרטיב סטואי שאומר שמשאל עם שני ישקף סירוב מצד האליטות לקבל את רצון העם. זה לא הגיוני, אבל זה תואם את הפופוליזם הגלובלי של ימינו, וזה מצליח לבלבל את האנשים.

בנסיבות רגילות הלייבור היה מייצג את ההגיון, אבל זה לא קורה. בעוד שרוב תומכי המפלגה הצביעו ב-2016 בעד להישאר באיחוד, חלקם לא עשו זאת, מה שמסבך את התמונה. ומנהיג הלייבור קורבין תומך ביציאה מהאיחוד בעצמו. הוא אינו אוהב את האיחוד האירופי כיוון שכמייצג של השמאל הרדיקלי הוא שונא ממסדים (למעט ממסד החמאס, החיזבאללה והמפלגה הקומוניסטית הקובנית).

אז אתנדב לעשות זאת במקומו.

הרקע הוא שבמשאל העם מ-2016 רוב צר ביקש לעזוב את האיחוד האירופי באופן תיאורטי. המחיר לא היה ידוע והקמפיין בעד עזיבה היה שקרי באופן מדהים גם לפי הסטנדרטים של הדמוקרטיה בעידן הדיגיטלי. זה רלוונטי: אם היה מתברר שכתוצאה מהברקזיט בריטניה תשקע לים או כל הבירה תעלם, היו שוקלים מחדש.

ממשלת תרזה מיי עשתה כמיטב יכולתה לנהל משא ומתן על הסכם הפרדה עם האיחוד, למרות שהיא עצמה התנגדה ליציאה. רבים מהמפלגה שלה לא אהבו את התוצאה, והפרלמנט דחה את ההסכם מספר פעמים עד שהתפטרה מתפקיד ראש הממשלה. כעת יש לבריטניה את ג'ונסון, מנהיג הברקזיט שמגיע לה. הוא יכול לנדנד למנהיגי האיחוד האירופי ככל שירצה אבל את ההסכם הוא לא ישפר: הבעיה שלו היא עם המציאות, ולא עם העסקה.

למה? כי האיחוד האירופי ובריטניה צריכים גבול ממשי לבקרת הגירה, לסחר ולמען הסדר הטוב.

מכיוון שצפון אירלנד היא (כרגע) חלק מבריטניה, פירוש הדבר שהגבול יצטרך לעבור בין אזור זה לרפובליקה של אירלנד החולקת עמה את האי – ונשארת חלק מהאיחוד האירופי. זה מפר בגסות את "הסכם יום השישי הטוב" שאיחד את האי בשנות ה-90 ונחשב להצלחה. כך שקמה התנגדות.

האלטרנטיבה של גבול בין צפון אירלנד לשאר בריטניה, כפי שזמנית מוצע, משגעת לאומנים בריטים החוששים בצדק כי צפון אירלנד בסוף תיעלם להם לגמרי. והרי נגד זה הם נלחמו כל השנים. יש אפשרות שבריטניה תישאר באיחוד המכס לזמן מה אבל ללא שום השפעה על טיבו. יש דיבורים על פתרונות טכנולוגיים בעתיד. העסק לא נראה טוב.

הסירוב לבחור אופציה מסמל את כל הברקזיט. צריך לבחור. יש חסרונות  ויתרונות לכל בחירה.  הטבלה נראת כך:

• אם בריטניה תעזוב את האיחוד האירופי, היא לא תצטרך עוד לקבל על עצמה את הסיכון שהיא תוצף ברומנים, פולנים ואפילו צרפתים. סיכון זה הוא חלק מחבילת האיחוד האירופי והוא מאיים על בריטניה מכיוון שיש בה את האטרקציות של השפה האנגלית והעיר המדהימה לונדון (וולט דיסני לא עמד בפני קסמיה וגם אני לא). הברקזיט יאפשר לבריטניה להישאר בריטית במקצת.
• אם היא תעזוב את האיחוד האירופי, בריטניה לא תצטרך עוד להתכופף בפני גזרות של ביורוקרטים שאינם נבחרי ציבור בבריסל. הריבונות והחופש יחגגו. זה כולל את החופש להיות עניים יותר, אבל יש כבוד בחיים בסיסיים.
• מצד שני בריטניה תאבד את הגישה החופשית לשוק העשיר בעולם. ולמרות זאת יש אפשרות שעדיין תיאלץ לקבל את כללי אירופה, אך מבלי שיהיה לה השפעה במוסדות.
• סביר להניח שהיא תאבד לא רק את צפון אירלנד אלא גם את סקוטלנד, שאנשיה בזים לברקזיט ואינם מעריכים את גחמותיהם של האנגלים. אולי גם וויילס.
• הדור המבוגר של בריטניה (שרובו תמך ביציאה) ידפוק חזק את הצעירים אשר שונאים את ברקזיט אבל היו טיפשים מדי מכדי להצביע בהמוניהם ב-2016.
• אני כרגע בפלמה דה מיורקה ויכול לדווח שהבריטים כאן בכמויות, וללא ויזות כמובן. לרבים יש בתים בספרד. הם יאלצו להיפרד גם מכך.

מה לעשות עם כל זה? הציבור צריך להחליט בעד או נגד ההסכם.

נראה שקורבין מוכן לדחוף לזה בתנאי שהמורדים השמרנים יהפכו אותו לראש ממשלה ויצביעו אי אמון בג'ונסון. מורדים אלה יעדיפו במקום זאת שמרן חלופי. זה סביר ואני  מקווה שהלייבור בסוף יסכימו.

זה ידרוש לחץ נוסף על קורבין. וכאן נכנסים יהודי בריטניה לתמונה (חייתי שנים בבריטניה והייתי כזה, לא רשמית). רובם לא אוהבים את קורבין בגלל התמודדותו המביכה עם הטענות לאנטישמיות בשורות מפלגתו. אך המצב מעניק מנוף גם לקהילה היהודית, שכן קורבין מנסה לתקן את יחסיו עימה.

כדאי שהקהילה היהודית תתמקד בתוצאה נוספת של ברקזיט שטרם מניתי.

האיחוד האירופי יכול להיראות קצת מגוחך אבל הוא גם שימר את השלום באירופה לאחר שתי מלחמות עולם. הוא מייצג סוג של הגינות ורציונליות בעולם. החלשתו תהווה פרס לאוטוקרטים ששונאים אידיאליזם והומניזם, שחושבים שערבות הדדית וחברתית היא קומוניזם, שמכחישים את ההתחממות הגלובלית ורואים בפוליטיקה משחק סכום אפס.

הם מקווים שאירופה תיכשל והם רעים ליהודים. הם מהווים איום גדול בהרבה מחבורה של אידיוטים מהלייבור שמדברים שטויות.

חברים יקרים מהקהילה היהודית: שימו לב לעיקר, אל תפחדו, ותתמכו במשאל עם חוזר, בלי חוכמות.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com