השבוע הוזמנתי להשתתף בכנס של המכון הירושלמי לאסטרטגיה ובטחון בנושא "שימוש בצה"ל במאבקים פוליטיים". מארגניו רצו להדגיש את חומרת המחאה באירוע הנוכחי, ולצייר אותה כשונה מכל מה שידענו עד היום. אני מסכים לחלוטין שלמחאה הנוכחית יש מאפיינים ייחודיים שלא היו עד היום, אבל אלה לא נובעים מהשימוש בצה"ל במאבקים פוליטיים, אלא בכך שמדובר במחאה אזרחית שנוגעת לצבא. אבל לפני שאסביר זאת, כדאי לפתוח במעט רקע תיאורטי.

בכל פעם שאנחנו מנסים לעשות השוואות לעבר צריך לזכור שאנחנו לוקים בהטיית הזמינות ולכן לא יכולים לבנות על הזיכרון שלנו ביחס לעבר. הטיית הזמינות דווחה לראשונה ע"י עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, והיא אומרת שדברים שאנחנו מצליחים לשלוף מהזיכרון נתפסים בעינינו כבעלי שכיחות רבה יותר.

עמר דנק הוא סא"ל במיל', נווט בחיל האוויר, שירת בחטיבה האסטרטגית באג"ת. מהנדס מערכות מידע, תואר שני ביחסים בינ"ל בניהול מו"מ וקבלת החלטות ומרתוניסט. הבלוג של עמר, "שאלה אסטרטגית" עוסק בניתוח גיאו אסטרטגי, בטחון לאומי, קבלת החלטות ודמוקרטיה.

פיצוץ עז הרעיד את ביתנו כולו והעיר אותנו בבהלה קצת לפני השעה 3 לפנות בוקר. לאחר שחיינו בישראל בתקופת המלחמה עם חמאס, ובהמשך גם במלחמה עם איראן, היינו אמורים להיות רגילים לזה. אבל הרעש הפעם היה חזק יותר והרגיש קרוב מאי פעם. האם טיל פגע בקרבת מקום? האם רסיסים נופלים סביבנו? למרות עוצמת הקול, לא נשמעו אזעקות באזור שלנו. מבולבלים, חזרנו לישון בחרדה.

למחרת בבוקר גילינו שתימן ירתה שוב טיל לעברנו, כפי שהיא ממשיכה לעשות. הרעש ששמענו היה יירוט שחצה את מחסום הקול בדרכו אל המטרה. כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ההפרעות האלה באמצע הלילה עדיין מרגישות כמו ניצחונות קטנים. ואם ראיתם את ההרס שטיל בליסטי יכול לגרום לו, תבינו למה. טיל בודד יכול להפוך גוש בניינים שלם לעיי חורבות.

חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.

לא מדובר עוד רק בצדק חברתי או בזכויות מיעוטים – שילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה הוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה. מדינה שבה יסודות הדמוקרטיה נמצאים במבחן, מדינה המתמודדת עם אתגרים כלכליים, חברתיים ופוליטיים מורכבים – לא יכולה להרשות לעצמה להותיר מחוץ למעגל הכלכלי חמישית מהאוכלוסייה.

בתהליכים שעוברת המדינה, האוכלוסייה הערבית די שקופה ונדחקת אל השוליים. לזה יש ביטוי כלכלי משמעותי – אובדן של מיליארדי שקלים לכלכלה של המדינה.

חוסאם אבו בכר הוא מנכ"ל ארגון אלפנאר לפיתוח כלכלי חברתי וקידום תעסוקה, פעיל ויזם חברתי. מילא תפקידים בכירים במגזר הציבורי, במערכת החינוך ובחברה האזרחית. עמית בארגון צעד - תקשורת בונה אמון.