בלשכת ראש הממשלה לא רואים שם שום סיכוי להגיע להסכמים במפגשי ההידברות שנערכים בימים אלה בחסות נשיא המדינה. את עיקר האשמה מייחסים שם לגדעון סער, איש המחנה הממלכתי, שלא מוכן לשום פשרה.
מבחינתם של האנשים סביב בנימין נתניהו, אין הבדל בין סער ובין יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ומובילי המחאה האזרחית. סער, שר המשפטים לשעבר, ישיב שהוא מבקש להגיע להסכמים סבירים, שלא יפגעו באיזון הדמוקרטי במדינה, אבל בסביבה של נתניהו מסתכלים קדימה והתסריט לא מבשר טובות לאף אחד.
הפגישות בחסות הנשיא יצחק הרצוג אמנם נמשכות, אבל להערכת כל הצדדים, הן לא יעלו דבר במהלך השבועיים הקרובים. שני הנושאים שעליהם ניתן לכאורה להגיע להסכמה – עילת הסבירות ומינוי היועצים המשפטיים לממשלה – ייתקלו בהתנגדות, גם בגלל הלחצים שמופעלים מבחוץ על אנשי האופוזיציה להפסיק את השיחות.
"אנחנו לא קיבלנו 64 מנדטים כדי לעבוד אצל השמאל. יש גבול", אומר גורם מקורב לנתניהו.
אם אין הסכמות בשום נושא, אומר המקורב, התוכנית היא להשתלט על הוועדה למינוי שופטים, כדי שתבחר בסוף התהליך את השופט יוסף אלרון לנשיא בית המשפט העליון. "אם אלרון ימונה, נגמר הסיפור של האקטיביזם השיפוטי של אהרון ברק. זו כבר היסטוריה חדשה", אומר המקורב.
התוכנית היא להשתלט על הוועדה למינוי שופטים, כדי שתבחר בסוף התהליך את השופט יוסף אלרון לנשיא בית המשפט העליון. "אם אלרון ימונה, נגמר הסיפור של האקטיביזם השיפוטי של אהרון ברק"
ב-15 ביוני יבחרו חברי הכנסת את נציגיהם בוועדה למינוי שופטים. אם לא יהיו שום הסכמות עם האופוזיציה, מאיימים בסביבת נתניהו לחרוג מהנוהל הקיים מאז 1953 ולמנות לוועדה שני נציגי קואליציה (במקום נציג אחד לאופוזיציה, כפי שנהוג). ארבעה מתוך תשעה חברי הוועדה (שר המשפטים, שר נוסף ושני חברי כנסת) יהיו נציגי הקואליציה.
לכולם ברור כי במקרה כזה השיחות בבית הנשיא יתפוצצו. יאיר לפיד הודיע כבר שיורה לנציגים שלו לעזוב את המפגשים אם לא יהיה שינו מהותי לטובת האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים.
הנציג הנוסף לפי התוכנית הזו יתווסף לקואליציה ב-20 ביוני, אחרי הבחירות במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין. בסביבת נתניהו בטוחים כי לפחות אחד משני הנציגים שייבחרו שם לוועדה למינוי שופטים יתמוך ברפורמה.
במצב כזה יהיה לקואליציה רוב רגיל – כל מה שדרוש לה כדי לבחור בשופט אלרון לנשיא בית המשפט העליון. בחירת נשיא בית המשפט העליון היא הדבר החשוב ביותר לשר המשפטים יריב לוין וכל מי שתמך ברפורמה שלו. במידה רבה, הדבר חשוב גם לנתניהו, שעדיין חרד לגורלו המשפטי.
ועם כל זאת, לתוכנית הזו כפי שהיא מוצגת יש כמה מכשלות.
ראשית, אלרון סירב בעבר להציג את מועמדותו שלו לבחירה כנשיא בית המשפט העליון ולהפר את נוהל הסניוריטי שנהוג בבית משפט העליון מזה הקמתו. לא ברור כלל אם שינה את דעתו.
אלרון סירב בעבר להציג את מועמדותו שלו לבחירה כנשיא בית המשפט העליון ולהפר את נוהל הסניוריטי שנהוג בבית משפט העליון מזה הקמתו. לא ברור כלל אם שינה את דעתו
שנית, נתניהו רוצה לפי כל ההערכות דווקא למסמס את הרפורמה המשפטית והוא לא מעוניין לשים שוב את ידו באש ולחדש את הכאוס שהיה כאן לפני שהשהה את החקיקה והחלה ההידברות.
גם לנתניהו ברור כי שינוי הרכב הוועדה לטובת הקואליציה עלול לעורר את המחאה לגבהים שעדיין לא נראו ולהחריף את היחסים עם הבית הלבן, במקום ההיפך.
על הטיעון הזה אומר מקורב לנתניהו כי "אנחנו לא נרתעים. נשבור את הראש. אנחנו לא נפעיל מייד את הוועדה. נעשה הכול בשיקול דעת. עדיין צריך יהיה רוב מיוחד של שבעה חברים כדי לבחור שופטים מלבד נשיא העליון".
"אנחנו לא נרתעים. נשבור את הראש. אנחנו לא נפעיל מייד את הוועדה. נעשה הכול בשיקול דעת. עדיין צריך יהיה רוב מיוחד של שבעה חברים כדי לבחור שופטים מלבד נשיא העליון"
הדברים נאמרים על ידי מקורבים לנתניהו – אבל צריך לקחת בחשבון שמדובר אולי באיום על אנשי האופוזיציה להסכים לפשרה בשיחות בבית הנשיא לפני שיהיה מאוחר מדי. ספין נוסף בימים של לפני הכרעות לאומיות חדשות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו