משטרת ישראל נמצאת בבעיה קשה. במשטרה חסרים כ־2,000 שוטרים, זאת אחרי שכ־1,000 מהם התפטרו ופרשו ב־2022 וכ־800 נוספים עד כה השנה.
מתנדבים, שוטרים וקצינים בדימוס מדווחים על התדרדרות בתפקוד המשטרה כיום, שלא היה מזהיר גם קודם. זאת, לדבריהם, בגלל עומס המשימות, שהחמיר בשל המצב הביטחוני והיחסים הרעועים בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ובין צמרת המשטרה, שפוגעים במשמעת שעליה מבוססת כל עבודת המשטרה.
רוב הדיווחים על ההתדרדרות נוגעים לטיפול במלחמות בין ארגוני הפשיעה, שמסתיימות לעתים ברצח, וכן לפשיעה הקלה – סכסוכי שכנים, פריצות, קטטות וגביית דמי חסות.
הדיווחים תואמים את הזינוק המצמרר במספר מעשי הרצח. מתחילת 2023 נרצחו בישראל בנסיבות הקשורות לפשיעה 104 אזרחים ותושבים ערבים – זינוק של יותר מפי שניים ביחס למספר מקרי הרצח בתקופה המקבילה אשתקד, שגם הוא היה גבוה להחריד.
מספר היהודים שנרצחו על רקע פלילי זינק השנה גם הוא ב־61% והגיע ל־29. ייתכן שגם הזינוק במספר ובהיקף הפיגועים הלאומניים קשור, בין השאר, לתפקודה הבעייתי של המשטרה. אולם, קשה יותר לדעת האם, ועד כמה, ההתדרדרות הכללית במצב המשטרה פוגעת בטיפול שלה באלימות היום־יומית, שממנה סובלים נשים וילדים.
לירון (שם בדוי) היא עובדת סוציאלית שעובדת בלשכת רווחה באזור השפלה בטיפול באלימות בין־זוגית. "בחצי השנה האחרונה יש שינוי לרעה ביחס של המשטרה לתלונות ולמי שמתלוננות על אלימות מצד בני זוגן", היא מספרת.
"קורה לי יותר ויותר שאני מדברת עם שוטרים בתחנה ושומעת את המשפט: 'טוב, היא בטח סתם רוצה להתנקם בו כי הם בתהליכי גירושים'. ולפי שיחות עם קולגות, גם הן שומעות יותר ויותר את השיח המקומם הזה.
"בחצי השנה האחרונה יש שינוי לרעה ביחס של המשטרה למתלוננות על אלימות מצד בני זוגן. קורה יותר ויותר שאני מדברת עם שוטרים ושומעת את המשפט: 'היא בטח רוצה להתנקם בו כי הם בתהליכי גירושים'"
"יש נוהל שנקרא 'נוהל נשים מאוימות'. אני ניגשת לתחנת משטרה ואני מספרת שיש אישה שהבן זוג שלה מאיים עליה, והיא מפחדת להגיש תלונה, כי הוא ייעצר ואחרי כמה ימים ישתחרר ומייד ילך לנקום בה. בנוהל הזה, אחרי שהאישה מתלוננת, המשטרה מבצעת מעקב, ופעם בכמה ימים בודקת מה קורה איתה.
"בחודשים האחרונים אני כמעט לא מצליחה להכניס נשים לנוהל הזה. אומרים לי, 'שתגיש תלונה רגילה, ואם היא לא רוצה להגיש, לא נטפל'. אני לא יודעת אם זה [בגלל] המחסור בכוח האדם במשטרה, הבלגן הפנימי אצלם או 'רוח המפקד'; או גם וגם וגם. אני יודעת שמטפלים פחות ופחות טוב, ומעלים יותר ויותר את השאלות הפוגעניות, 'מה האינטרס שלה' והאם היא רוצה לנקום".
זאת לא שאלה שהם צריכים לשאול, כשוטרים שחוקרים את המקרה?
"הם צריכים לשאול אותה, בהחלט, כשהם חוקרים את התלונה, לא בשלב שהם צריכים להגן על חיי אישה הנמצאת בסכנה. בשלב הזה, מה אכפת לי מה המניע שלה? אם הוא יכה אותה מכות רצח או ירצח אותה זה ישנה מה היה המניע?
"כדי שאפשר יהיה בכלל לחקור – צריך להגן עליה, בכל מקרה. וגם, בוא, בדרך כלל אלה לא שאלות הנשאלות כדי להבין, ממקום של היגיון, אלא מתוך זלזול והכחשה, וניסיון להיפטר ממנה".
"בחודשים האחרונים אני כמעט לא מצליחה להכניס נשים ל'נוהל מאוימות'. אומרים לי, 'שתגיש תלונה רגילה, ואם היא לא רוצה להגיש, לא נטפל'"
את חושדת שאמירות כאלה נעשות נפוצות בגלל הירידה הכללית במוטיבציה של השוטרים, או גם בהשפעת המדיניות בצמרת?
"בוודאי שיש כאן השפעה של השר. כולם ראו איך הוא התנהל בפרשת האיזוק האלקטרוני – וזה מחלחל למטה".
את בטוחה שהשינוי התרחש בתקופת הכהונה של בן גביר, מסוף דצמבר?
"בטוחה לחלוטין. אני מדברת על החצי שנה האחרונה, בדיוק".
שוטרים וקציני משטרה בדימוס, ופעילות בארגוני הנשים, נשמעים פחות נחרצים לגבי הקשר שבין הנזק הכללי שבן גביר גורם למשטרה לבעיות בטיפול המשטרתי באלימות במשפחה ובתקיפות מיניות. עם זאת, הם חוששים שפגיעה כזאת תגיע בהמשך, ומתריעים על פגיעה קשה שכבר מתרחשת כתוצאה מהמחסור הגובר בשוטרים.
אחת הסיבות שקשה לדעת על שינויים לטובה, או לרעה, בטיפול המשטרתי באלימות כלפי נשים וילדים, היא הקושי לדעת את היקפה של האלימות עצמה. ללשכות הרווחה ולמרכזים לטיפול באלימות במשפחה של משרד הרווחה מגיעים מדי שנה יותר מ־20 אלף נשים וילדים. כשני שליש מהם הן נשים שהותקפו בידי בני זוגן, וכשליש – ילדים שהותקפו בידי הוריהם ומבוגרים אחרים במשפחה.
מנתוני מרכז המידע של הכנסת והמשטרה עולה כי מדי שנה מוגשות למשטרה יותר מ־20 אלף תלונות על אלימות בין בני זוג, כשליש מהן של נשים שהותקפו בידי בני זוגן, כ־10% מהן של גברים שהותקפו בידי בנות זוגן, והשאר על אלימות הדדית.
במשטרה לא השיבו עד כה לשאלות זמן ישראל: כמה חקירות נפתחו ב־2022 וב־2023 בגין אלימות בתוך המשפחה ותקיפות מיניות – וכמה מהן הושלמו.
אנשי מקצוע מעריכים שהמספר האמיתי של התקיפות גבוה בהרבה. המחקר האחרון בנושא נעשה ב־2001 וממנו נגזרו ההערכות של הארגונים לזכויות נשים, לפיהן בישראל יש כ־200 אלף נשים מוכות וכחצי מיליון ילדים מוכים, שרובן ורובם לא התלוננו.
רק מעט מאוד מהאלימות היום־יומית והנוראית הזאת מסתיים ברצח. למעשה, רוב גדול של מעשי הרצח – כ־90% בחברה הערבית בישראל, כשני שליש בחברה היהודית – הם חיסולי חשבונות שבהם נרצחים גברים.
אנשי מקצוע מעריכים שהמספר האמיתי של התקיפות גבוה בהרבה. המחקר האחרון בנושא נעשה ב־2001 וממנו נגזרו ההערכות האחרונות, לפיהן בישראל יש כ־200 אלף נשים מוכות וכחצי מיליון ילדים מוכים
לפי נתוני שדולת הנשים, ב־2023 נרצחו עד כה בישראל 10 נשים באירועים שבהם הנאשם או החשוד העיקרי הוא קרוב משפחה (נוסף על שבע נשים שנרצחו בידי זרים). ב־2023 נרצחו תשע נשים בידי קרובי משפחה.
רצח ילדים נדיר עוד יותר. מתחילת השנה נרצחו שלושה ילדים בישראל בידי הוריהם, ואילו שני ילדים נרצחו בידי הוריהם אשתקד. לפי נתוני המועצה לזכויות הילד, בשנים 2012–2021 נרצחו 37 ילדים בידי הורים וקרובי משפחה.
הנתונים הללו, נוראיים ככל שיהיו, הם כמעט חסרי משמעות סטטיסטית – ואינם מצביעים על שינוי כלשהו בטיפול המשטרה בסיוט היום־יומי של רבבות נשים וילדים מוכים.
זה המצב גם ביחס לתקיפות מיניות. ממחקרים של ארגון הבריאות העולמי עולה כי שליש מהנשים בעולם עוברות במהלך חייהן תקיפה מינית, וכחמישית מהן עוברות אונס. לפי מחקרים והערכות של המשרד לביטחון פנים ושל מוקדי החירום לנפגעי תקיפה מינית, היקף התקיפות בישראל דומה לממוצע העולמי.
לפי ההערכות הללו, מדי שנה עוברות כ־100 אלף נשים בישראל תקיפה מינית. רק אלפים בודדים מהן מתלוננות במשטרה, רק כ־15 אלף בשנה פונות למרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. מספר התלונות אינו מלמד כמעט כלום על שינוי במצב בשטח בשטח ובטיפול המשטרתי בנושא.
לדברי נעמי שניידרמן, מנכ"לית עמותת "אישה לאישה" המפעילה מקלט ודירות מעבר לנשים נפגעות אלימות וילדיהן: "אזלת היד של המשטרה בטיפול באלימות במשפחה היא לא חדשה.
לפי ההערכות, מדי שנה עוברות כ־100 אלף נשים בישראל תקיפה מינית. רק אלפים מהן מתלוננות במשטרה; רק כ־15 אלף פונות למרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית
"יציאה מתא משפחתי או ממערכת יחסים אלימה והרסנית היא מהלך אמיץ הדורש תמיכה וגיבוי של הסביבה והרשויות, כולל המשטרה. הגיבוי הזה לא תמיד קיים במשטרה. אין ספק שיש בעיה באכיפת צווי הגנה והרחקה ובכלל בהגנה על נשים וילדים נפגעות ונפגעי אלימות.
"כל זה קיים כבר שנים – ואין לי אינדיקציות מהשטח על שינוי, לטובה או לרעה, בהתנהלות המשטרה בחצי השנה האחרונה. עם זאת, האווירה שמגיעה מהצמרת לא תורמת. אין ספק שההתנהלות סביב חוק האיזוק האלקטרוני היא אצבע בעין של הקרבנות והנשים והילדים בסיכון, שעשויה לחלחל לשטח".
הפעילות המובילות בארגוני הנשים נזהרות בדבריהן הפומביים על השר בן גביר כדי לא להסלים את היחסים עמו, ולא ליצור עימותים פנימיים בין הפעילות, המגיעות מכל הקשת הפוליטית. שלא לייחוס, חלקן נשמעות נחרצות יותר.
"בן גביר מתייחס לארגוני הנשים בתור 'שמאלניות', בתור אויב", אומרת בכירה באחד מארגוני זכויות הנשים, "היחס שלו אלינו לא מקצועי – ועוין. בשנים האחרונות היה לנו שיח פורה עם שרים לביטחון פנים, שנשא פירות בעבודה בשטח. כרגע כל השיח הוא מול הדרג המקצועי, אין בכלל שיח מול השר. לכן גם אם כרגע לא מרגישים את הנזק, המצב ילך ויתדרדר ככל שהכהונה שלו תתארך".
"בן גביר מתייחס לארגוני הנשים בתור אויב. בשנים האחרונות היה לנו שיח פורה עם שרים לביטחון פנים, שנשא פירות בשטח. כרגע אין בכלל שיח מול השר. לכן גם אם כרגע לא מרגישים בנזק, המצב ילך ויתדרדר"
לדברי שרית מזרחי, מתנדבת בפורום מיכל סלה: "אין לנו מידע ספציפי על התדרדרות בטיפול בנשים ובילדים קורבנות אלימות במשפחה בחצי השנה האחרונה. עם זאת, אנחנו נתקלות בשנים האחרונות בקושי בגלל המחסור בכוח האדם במשטרה, והוא הולך וגובר כל הזמן ברמה שלא תמיד יש בפני מי להגיש תלונה, שלא לדבר על הזמן שאורך לפתוח בחקירה".
גם אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, מציינת: "החוסרים ההולכים וגדלים בכוח האדם במשטרה משפיעים באופן קשה על הטיפול בנפגעות תקיפה מינית. הם גורמים להיעדר הכשרות ייעודיות לחוקרים, זמני טיפול ארוכים, חוסר במתורגמנים כדי לקחת תלונות מנפגעות שחלקן לא דוברות עברית רהוטה.
"למשטרה יש בעיות מבניות, ותיקות, בטיפול בעבירות מין. השוטרים לא יודעים איך להתייחס לנשים ולגברים הללו, שכולם, בהגדרה, עברו טראומות. יש נטייה לחקור אותן בשפה בוטה, בגסות ובקשיחות ולהתייחס אליהן בחוסר הבנה.
"בשנים האחרונות נעשה תהליך מאוד משמעותי בטיפול בנפגעות, בהתאם להמלצות של דוח ברלינר. בשנים 2021–2022 נעשתה הרבה עבודה אסטרטגית על הנושא – הכשרות לשוטרים, מפגשים בין שוטרים לנפגעות של טראומות תקיפה מינית, נשות מקצוע ופעילות בארגוני הנשים. התחושה הייתה שיש קשב ורצון ללמוד ולשפר דברים. כרגע הכול תקוע.
"החוסרים ההולכים וגדלים בכוח האדם במשטרה משפיעים על הטיפול בנפגעות. הם גורמים להיעדר הכשרות ייעודיות לחוקרים, זמני טיפול ארוכים, חוסר במתורגמנים"
"ב־2017, ועדת השרים למאבק באלימות החליטה להקים 28 תחנות ייעודיות לטיפול באלימות במשפחה. זה נקרא 'מחלק משפחה', עם חוקרים שמומחים בעבירות אלימות במשפחה ושוטרים שהם גם עובדים סוציאליים. עד 2022 קמו 21 מחלקי משפחה. בשנה האחרונה, מאז שהתחילה מערכת הבחירות, לא קמו בכלל.
"נעשים דברים שלא נעשו כבר הרבה שנים. יש מידע על כך שתיקים ישנים של נפגעות תקיפה מינית נגרסים. אני לא יודעת כמה זה קשור לבעיות כוח האדם וכמה לפוליטיקה, אבל המצב לא טוב".
בכירים לשעבר במשטרה מציגים תמונה דומה. לדברי עו"ד מאיר־דב ברקוביץ' (ברקו), ניצב־משנה בדימוס, לשעבר ראש מחלקת נוער ומשפחה במטה הארצי של המשטרה ואחר כך המשנה ליועץ המשפטי של המשטרה: "אני לא חושב שאפשר להצביע בבירור על שינויים בהתנהלות המשטרה בתחום האלימות במשפחה והאלימות המינית רק כתוצאה מחילופי השרים, בטווחי זמן כה קצרים.
"זה נושא מורכב שהמשטרה השקיעה ומשקיעה בו רבות בעשור האחרון, ושינויים כאלה, אם יהיו, יורגשו רק בטווח הארוך. ברור שכשהמשטרה מוחלשת באופן כללי, כפי שקורה בשנים האחרונות, גם התחום הזה עלול להיפגע. אבל הייתי רוצה לקוות שהוא יהיה תמיד במקום הגבוה הראוי לו בסדר העדיפויות, תהיה האג'נדה הפוליטית אשר תהיה. כרגע זה עדיין טעון הוכחה".
"המשטרה השקיעה ומשקיעה רבות בתחום האלימות במשפחה והאלימות המינית, ושינויים בו, אם יהיו, יורגשו רק בטווח הארוך. אבל ברור שכשהמשטרה מוחלשת באופן כללי, גם התחום הזה עלול להיפגע"
שוטרים אומרים שאם השר מסוכסך עם הקצונה הבכירה כל המשטרה מתפקדת פחות טוב. זה לא משפיע גם על הטיפול באלימות במשפחה ובאלימות המינית?
"ההשפעה פחות מיידית וישירה. יכול להיות שבתחומים כמו עבירות רכוש, הונאה, סחיטת דמי חסות, חולשת המשטרה תתבטא בהתרחבות של הפשיעה, בשל תחושת כללית של 'אין דין ואין דיין' וסיכויים נמוכים של העבריין להיתפס.
"לעומת זאת, לאלימות במשפחה ולפגיעות מיניות יש רקע ומניעים שונים, שלדעתי פחות מושפעים מכך באופן ישיר. אבל התחומים הללו דורשים השקעה ושיתופי פעולה עם הקהילה, עם גופים נוספים – בעיקר משרד הרווחה – ועם ארגונים העוסקים בנושא. ובהחלט ניתן לקבוע, שאם כתוצאה מהחולשה הכללית, ההשקעה הזו תקטן, הטיפול בתופעות הללו ייפגע משמעותית".
למשטרה יש כרגע גם בעיה רצינית של כוח אדם, בגלל עזיבת שוטרים. הטיפול באלימות נגד נשים וילדים נפגע מזה?
"מזה כן. המחסור בכוח אדם הוא קריטי. אומנם השוטרים שעוסקים באלימות במשפחה הם כוח אדם מקצועי – שמחויב מאוד לתחום שהוא מופקד עליו, ובתחנות מייחסים חשיבות רבה לתחום זה – אבל כשכוח האדם הכולל קטן מאוד ביחס למשימות ולגודל האוכלוסייה, גם בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, הפגיעה היא רוחבית בכל תחומי החקירות, כולל בתחומים אלה.
"הצורך בתגבור שוטרים לטובת הביטחון השוטף, אירועי הפרות סדר, הפגנות, כמעט תמיד גובר על החקירה הנקודתית שעל שולחנו של השוטר ושואב את הכוחות שלו.
"המחסור בכוח אדם הוא קריטי. הצורך בתגבור שוטרים לטובת הביטחון השוטף כמעט תמיד גובר על החקירה שעל שולחנו של השוטר ושואב את הכוחות שלו"
"העומס הזה גובה מהשוטרים בתחנות גם מחירים אישיים גבוהים. הם מוקפצים למשימות שונות ונדרשים לעבוד לילות, חגים וסופי שבוע ולהפסיד, לפעמים אף ברגע האחרון, אירוע משפחתי, יציאה זוגית, יום הולדת בגן או אסיפת הורים.
"נדמה לי שזה הדבר העיקרי שבגללו אנשים ונשים, במיוחד בדור הזה שעלתה בו המודעות לפנאי ולמשפחה, לא מעוניינים להתגייס למשטרה ואף מעדיפים להתפטר ממנה. לזה מצטרפים שכר נמוך ביחס לתובענות התפקיד ודימוי ציבורי ירוד".
אתה חושב שתוספות השכר והתקנים שהובטחו יכולים לשפר את המצב?
"קודם כל, בוא נחכה ונראה שהכסף אכן מגיע. הניסיון מלמד שהבטחות תקציב לא תמיד מתממשות וגם כשתקציב מגיע לידי מימוש, הוא לא פעם מקוצץ או מוטה, בחלקו לפחות, לצרכים אחרים מאלה שלהם יועד.
"אבל גם בהנחה שהתקציב ימומש, נדמה לי שעיקרו מיועד להקמת המשמר הלאומי ולא לתחומי האלימות במשפחה, הפגיעות המיניות והטיפול בילדים בסיכון ובנוער עובר חוק, שמשוועים לתוספת של כוח אדם איכותי. ולגבי אי ההתגייסות למשטרה והעזיבה – אני מסופק מאוד אם תוספת שכר לבדה תהווה מענה לכך, אף שגם היא חשובה כמובן.
"גם בהנחה שהתקציב ימומש, נדמה לי שעיקרו מיועד למשמר הלאומי ולא לתחומי האלימות במשפחה והפגיעות המיניות, שמשוועים לכוח אדם איכותי. לגבי העזיבה: אני מסופק אם תוספת שכר לבדה תהווה מענה"
"חייבים לטפל ברווחת השוטר, בזמן למשפחה ולפנאי שהוא ראוי להם, בדימוי הציבורי וביוקרת המקצוע שלו. זה דורש השקעה רבה – ובעיקר תוספת מאוד משמעותית של תקנים, שתאפשר חלוקה סבירה יותר של המשימות והתמקצעות.
"מעבר לכך, הטיפול באלימות במשפחה מצריך כוח אדם לא רק במשטרה. יש גורמים שונים שצריכים לעבוד יחד ובתיאום כדי להתמודד עם התופעה. הוספת שוטרים לבדה תהיה הרבה פחות אפקטיבית, אם לא יוסיפו בהתאמה, אנשי חינוך וטיפול, עובדים סוציאליים, תובעים ופרקליטים, שופטים, מסגרות טיפול ושיקום".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו