ההייטק הישראלי – הענף החשוב ביותר במשק – היה במצוקה עוד לפני שפרצה המלחמה. בזמן המלחמה מצבו המשיך להתדרדר, בהרבה. המלחמה פגעה בשלושת הנכסים העיקריים של הענף – העובדים, המכירות וההשקעות.

עובדים רבים מתקשים להגיע לעבודה ולתפקד בהייטק, כמו בכל הענפים, בשל מילואים, השגחה על ילדים קטנים, עקירה מהבית, קושי נפשי לתפקד במציאות המזוויעה, אבל, פציעות ומוות.

בחברת התוכנה אלעד מערכות, למשל, כ־100 מכ־1,300 העובדים (כ־7%) התגייסו למילואים. לאחדים מהעובדים יש קרובי משפחה שנחטפו. אוהד כהן, בכיר במערכי הפיתוח וההדרכה בחברה, שהקים את הסניף שלה בשדרות, נרצח בשבת הדמים בביתו שבקיבוץ בארי, יחד עם אמו יונה ובתו התינוקת מילה.

בחברת התוכנה אלעד מערכות, כ־100 מכ־1,300 העובדים התגייסו למילואים. לחלק מהעובדים יש קרובי משפחה שנחטפו. אוהד כהן, בכיר במערכי הפיתוח וההדרכה בחברה, נרצח בשבת הדמים בביתו

לדברי מנכ"ל אלעד, דגן הלוי: "החברה בסיטואציה קשה. כמובן שהקפאנו פעילויות משמחות. פתחנו לעובדים ולמשפחותיהם אפשרויות לקבלת תמיכה נפשית, יזמנו פלטפורמה להתנדבויות – ונקיים בקרוב ערב לזכרו של אוהד ז"ל, היקר והאהוב.

הזמנה לעובדי "אלעד מערכות" לערב לזכרו של עובד החברה אוהד כהן ז"ל, שנרצח בטבח בביתו בקיבוץ בארי

"אבל אלעד היא ספק חיוני של מערכות ליבה לארגונים מרכזיים במשק ובמדינה, כולל משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות ובנקים, ואנחנו מרוכזים בצרכי השעה של לקוחותינו. החברה מאורגנת גם לעבודה מרחוק כשצריך, והרוב המכריע של העובדים מחויבים ומגיעים לעבודה למרות המצב. בגלל המצב".

העובדים אינם, החברה מתקשה לספק מוצרים ללקוח

שיעור היעדרות העובדים בשל מילואים גבוה בהייטק במיוחד. לפי הערכות איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, כ־20% מעובדי הענף נעדרים מעבודתם, כ־15% מהם בשל מילואים, פי שניים יותר מממוצע משרתי המילואים הכללי במשק. זאת, כיוון שמדובר בענף שרוב העובדים בו גברים, רוב העובדות והעובדים בו צעירים, ומשתייכים ברובם לאוכלוסיות עם אחוזי שירות גבוהים.

שיעור היעדרות העובדים בשל מילואים גבוה בהייטק במיוחד. לפי הערכות איגוד ההייטק, כ־15% מעובדי הענף נעדרים מעבודתם בשל מילואים, פי שניים יותר מהממוצע במשק

היקף ההיעדרויות משתנה בין החברות ותת־הענפים השונים. לדברי יניב כהן, שותף בפירמת ראיית החשבון BDO, וראש האשכול בפירמה המטפלת בחברות טכנולוגיות: "בחברות סייבר וטכנולוגיות ביטחוניות, שכוחות הביטחון משתמשים במוצריהן, המצב פחות קשה מהבחינה הזאת. כשעובד בחברה כזאת מגויס, המנהל מרים טלפון, מסביר את חשיבות עבודתו – ומשחררים אותו".

חיילי מילואים מתאמנים לקראת כניסה לרצועה, 20 באוקטובר 2023 (צילום: מיכאל גלעד/פלאש90)

"בחברות שנותנות שירותי תמיכה טכנית יש אחוז נמוך יותר של גברים צעירים מאשר ברוב חברות ההייטק, ולכן פחות משרתי מילואים, אבל יותר עובדות ועובדים שנעדרים מסיבות אחרות. הבעיה הכי קשה, מבחינת מילואים, היא בחברות הטכנולוגיה ה'קלאסיות' כמו פיתוח תוכנה, למשל. ודווקא הן אלה שמוכרות בעיקר לשוק האזרחי בחו"ל".

כתוצאה מהמחסור בעובדים, חברות מתקשות לספק מוצרים ללקוחות בזמן. לדברי כהן: "רוב ההזמנות הגיעו לפני המלחמה, כך שרוב העבודה היא על הזמנות קיימות. לרוב, המוצרים עדיין מגיעים בזמן, בזכות מאמץ עילאי של המנהלים והעובדים, אבל כבר יש חריקות".

"חסרים עובדים. העובדים והמנהלים עושים שמיניות באוויר לעמוד ביעדים. אבל יש עיכובים. והלקוחות לא יכולים לחכות כי גם להם יש את ההתחייבויות שלהם"

לדברי יו"ר איגוד ההייטק ונשיא חברת ההייטק "מר" (Mer), מריאן כהן: "חברות צריכות לעמוד ביעדיהן, העבודה לא נעשית מעצמה, וחסרים עובדים. העובדים והמנהלים כולם נרתמים בצורה לא רגילה, עושים שמיניות באוויר לעמוד ביעדים. אבל יש עיכובים. והלקוחות לא יכולים לחכות כי גם להם יש את ההתחייבויות שלהם. חמישה שבועות זה המון זמן".

יו"ר איגוד ההייטק הישראלי ונשיא חברת "מר" מריאן כהן (צילום: התאחדות התעשיינים)

לפי התרשמותם של כהן ושאר אנשי ההייטק שאיתם שוחחנו, קהילת ההייטק הבינלאומית – בניגוד לאליטות אחרות בעולם – הגיבה לאירועים בתמיכה מוחלטת בישראל. "הלקוחות הגיבו לאסון שלנו באמפתיה עצומה, ובהתחלה נתנו גרייס והשתדלו לא להתלונן", מספר כהן, "אבל עם הזמן, האמפתיה נשחקת והשיקולים העסקיים גוברים.

"הבעיה העיקרית היא לא המוצרים שבפיתוח, הם יימסרו ללקוחות, אלא ההזמנות הבאות. אף אחד לא אוהב לקנות מוצר מחברה שנמצאת באזור מלחמה. כל חברות ההייטק כמעט מייצאות. ככל שהמלחמה תתארך, הביטולים והירידה בהזמנות יגיעו".

ישראל נמצאת בסכסוך לאומי מאז הקמתה, ובכל זאת יש בה המון הייטק.
"נכון. אבל זה בכלל לא דומה לסדרי הגדול של המלחמה הנוכחית".

"הלקוחות הגיבו לאסון שלנו באמפתיה, ובהתחלה השתדלו לא להתלונן. אבל עם הזמן, השיקולים העסקיים גוברים. יש קריאות להעדיף תוצרת ישראלית, ולאו דווקא מצד יהודים, אבל זה לא משפיע על היקף המכירות"

יש חברות שהמכירות שלהן דווקא עולות? חברות סייבר וטכנולוגיות ביטחוניות, כאלה שמוטות לשוק המקומי, וכאלה שלקוחותיהן מזדהים עם ישראל ומזמינים יותר בכוונה?
"יש קריאות להעדיף תוצרת ישראלית, ולאו דווקא מצד לקוחות יהודים, וזה מחמם את הלב, אבל לא משפיע באופן ממשי על היקף המכירות.

"גם בשוק הישראלי יש בעיה במכירות. יש חברות טכנולוגיה ביטחוניות שמוכרות יותר, אבל זה בטל בשישים לעומת אלה שמוכרות פחות. יש הזמנות שמתבטלות, מסיבות שונות, אפילו מלקוחות ביטחוניים ישראלים".

הפגנה בסן פרנסיסקו נגד ענקיות ההייטק והעסקים שלהן עם ממשלת ישראל, 8 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/Eric Risberg)

ההשקעות ירדו – ואז הגיעה המלחמה, והן יורדות עוד יותר

ענף ההייטק מבוסס כולו על השקעות הון. הענף נמצא בגאות חסרת תקדים בתקופת סגרי ומגבלות הקורונה, בזמן שענפים אחרים נמצאו במשבר, עקב המעבר העולמי להתנהלות דיגיטלית – והשקעות ההון גדלו בהתאם.

לפי דוחות של מכונים העוקבים אחרי השקעות בהייטק, כמו "סטארטאפ ניישן פוליסי" (SNPI), השקעות ההון בהייטק הישראלי הגיעו ב־2021 לשיא של כל הזמנים – 27 מיליארד דולר, וזו, לצד הגידול העצום במכירות, הייתה הסיבה לגאות הייחודית במשק הישראלי, שנשען על הייטק יותר מכל משק בעולם.

ב־2022 "אפקט הקורונה" הסתיים וההשקעות ההון ירדו ל־15.5 מיליארד דולר. ועדיין, זו הייתה השנה עם היקף ההשקעות השני בגודלו בתולדות המדינה. ב־2023 ההשקעות בהייטק הישראלי המשיכו לרדת, גם כשהתחילו לעלות שוב במדינות אחרות: ניסיון ההפיכה המשטרית הרתיע משקיעים, שחששו מממשלה כל־יכולה שתניח יד על כספם. 77% מחברות ההייטק דיווחו על קושי בגיוס הון.

אילוסטרציה: משרדי חברת ההייטק הישראלית GNS Gorlicki Network Solutions, 2008 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

השקעות ההייטק צנחו במחצית הראשונה של 2023 ב־68% בהשוואה למחצית הראשונה אשתקד. הירידה המשיכה ברבעון השלישי של השנה, אף כי נבלמה מעט. לפי דוח SNPI שפורסם ב־1 באוקטובר, ההשקעות בהייטק ברבעון השלישי של 2023 הסתכמו בכ־1.7 מיליארד דולר, ירידה של כ־40% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. שישה ימים אחר כך פרצה המלחמה.

הגאות בהשקעות ובמכירות בשנים 2020–2021 הביאה לגאות בגיוס עובדים  – והעלאות חדות בשכרם. התכווצות הענף ב־2022 וב־2023 הביאה לפיטורים בהיקף מצומצם ולהורדת שכר. כעת הפיטורים נעצרו כליל בשל המחסור בעובדים, אך הפגיעה העסקית בענף נמשכת ומתרחבת.

בקרנות ההון־סיכון מדווחים על שתי מגמות סותרות: משקיעים רבים מתאמצים בצל המלחמה להגדיל את ההשקעות בישראל באופן הפגנתי; אבל משקיעים רבים יותר מעכבים את השקעותיהם. השורה התחתונה היא ירידה בהשקעות.

רחוב וול סטריט בניו יורק, המרכז העולמי של השווקים הפיננסיים (צילום: AP Photo/Peter Morgan, File)

לדברי מורן צ'מסי, שותף־מנהל בקרן ההשקעות בהייטק Amplefields Investments: "יש אמפתיה לישראל מצד משקיעים זרים. לא רק יהודים, ולא רק בארה"ב, גם באירופה. הם שולחים מכתבי הזדהות ומדברים אתנו על 'החוויות המעציבות והנוראות' שאנחנו עוברים. זה מרגש. הייתי יזם סטארטאפ בזמן מבצעים בעזה, כמו 'צוק איתן', ואני לא זוכר דבר כזה.

"האמפתיה לא נשארת על הנייר. יש משקיעים שמגדילים ומזרזים את ההשקעות כאן. כמובן, אותן השקעות שממילא מוצדקות בעיניהם מבחינה עסקית. בעיקר 'אנג'לים' (משקיע פרטי אמיד) ו־'Family offices' (קבוצות השקעה). אבל בראיית מאקרו – זה בשוליים, לעומת עיכוב ההשקעות.

"יש משקיעים שמגדילים ומזרזים את ההשקעות כאן. אבל בראיית מאקרו – זה בשוליים, לעומת עיכוב ההשקעות. בינתיים אני לא רואה משקיעים שמפסיקים להשקיע כאן וביטול השקעות, אלא השהייה שלהן"

"השקעות ה'דווקא עכשיו' עוזרות בעיקר לחברות צעירות, שמגייסות סכומים קטנים יחסית, וכל 100 אלף דולר חיוניים לקיומן.

מורן צ'מסי, שותף מנהל בקרן הסקנדרי (קרן השקעות בהייטק) Amplefields Investments (צילום: מירב בן לולו)

"בינתיים אני לא רואה משקיעים שמפסיקים להשקיע כאן וביטול השקעות, אלא השהייה שלהן. הם יושבים על הגדר ורוצים לראות לאן המלחמה הולכת".

מה עושים היזמים להצלת ההשקעות?
"כהכללה, הם מגיבים בצורה בוגרת. הם פרואקטיביים – פונים למשקיעים, מעדכנים אותם ומסבירים להם על ההתרחשויות. לא מתעלמים מהקשיים ומנסים לטאטא אותם מתחת לשטיח. להיפך, הם מדברים בפתיחות, מסבירים מה נפגע ומה לא, ומנסים לשדר אופטימיות ולהדביק בה".

רועי גבע־גלסרג, מייסד ושותף בקרן ההון AnD ventures, עובד בעיקר עם חברות סטארטאפ בתחילת דרכן, וסבור שהירידה בהשקעות דווקא פוגעת בהן יותר מאשר בחברות הוותיקות. לדבריו: "יש עצירת השקעות גם בחברות חדשות וגם בוותיקות. אבל לגבי חברות חדשות, זה קריטי. זה כמו חקלאות, שנפגעת במיוחד אם יש בצורת אחרי הזריעה.

רועי גבע גלסברג, שותף ומייסד בקרן ההון סיכון AnD Ventures (צילום: אייל טואג)

"לפני שבוע אני נכנס לשיחת עבודה עם שני יזמי סטארטאפ מבטיחים, חמודים. אחד מהם על מדים בשטח, והשני בממ"ד. ואנחנו מדברים על מלא משקיעים שהיינו אמורים להיפגש איתם בשבועות האחרונים, וכולם ביטלו".

עמיתים שלך מספרים על משקיעים שהחליטו דווקא להשקיע יותר בישראל.
"הם קיימים. למשל, כל המשקיעים הקבועים, המרכזיים, של הקרן שלנו, הודיעו לנו שהם מגדילים את ההשקעה בכל החברות הישראליות שאנחנו מטפלים בהן. יש גם משקיעים שצמצמו את ההשקעות בארץ השנה, ועכשיו מצהירים שהם מגדילים אותן בחזרה. להצהרות האלה יש השפעה חיובית על השוק כולו, ועל מצב הרוח בתעשייה בארץ".

"אבל במאקרו, הרבה יותר משקיעים מקפיאים השקעות. משהו כמו שליש מההשקעות בחברות חדשות בהשהיה. וזה מצטרף לירידה בהשקעות בשנה וחצי האחרונות, קודם בגלל הצטמצמות הבועה, ואחר כך בגלל הבעיות הפוליטיות".

"לפני שבוע אני נכנס לשיחת עבודה עם שני יזמי סטארטאפ מבטיחים. אחד על מדים בשטח, והשני בממ"ד. ואנחנו מדברים על משקיעים שהיינו אמורים להיפגש איתם בשבועות האחרונים – וכולם ביטלו"

לדברי יניב כהן: "הרבה מהמשקיעים הקבועים בחברות ישראליות, יהודים ואוהבי ישראל, הגדילו השקעות. זה משמח ומחזק, אבל הם לא הרוב. מה שמשמח אותי זה שמשקיעים עוצרים השקעות בישראל – אבל לא נעלמים.

"הם לא אומרים ליזמים הישראלים בסוף השיחה 'Don't call us, we'll call you' אלא להיפך, מעודדים אותם להמשיך להתקשר ולעדכן אותם בהתפתחויות. לא נתקלתי באף משקיע, או משקיע פוטנציאלי, שממש ביטל השקעה. אבל כולם רוצים לדעת לאיזה כיוון המלחמה הולכת וכמה זמן היא תימשך".

כוח צה"ל יורה אש ארטילריה סמוך לגבול עם רצועת עזה, 14 בנובמבר 2023 (צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)

כך שאם המלחמה תתארך, המשקיעים הללו יעזבו?
"חלקם עלולים לעזוב".

לאור מרכזיות ההייטק כמקור לכניסת כסף למשק ולמיסים, אתה חושב שהממשלה צריכה לקחת את זה בחשבון בהחלטות שלה על אורך המלחמה?
"לא. המשק הישראלי חזק מאוד, הוא צבר הרבה שומנים ב־30 שנה האחרונות, שיוכלו להחזיק אותנו גם אם ההייטק ייפגע. זאת מלחמה קיומית, ומה שצריך להיות על המדוכה כרגע הם לא השיקולים הכלכליים, אלא הלאומיים".

"המשק חזק מאוד, הוא צבר הרבה שומנים שיוכלו להחזיק אותנו גם אם ההייטק ייפגע. זאת מלחמה קיומית, ומה שצריך להיות על המדוכה כרגע הם לא השיקולים הכלכליים"

המלחמה יצרה בעיה גם בחברות רב־לאומיות גדולות שמחזיקות בישראל מרכזי פיתוח. החברות עלולות לבטל תוכניות להרחיב את המרכזים בישראל, לצמצם אותם ואף לסגור אם המלחמה תתארך.

לדברי מריאן כהן: "אנחנו בנובמבר. זה הזמן שחברות גדולות מתכננות תקציב לשנה הבאה, והמנהלים והבורד צריכים להחליט איפה להשקיע עשרות ומאות מיליונים. עתיד המרכזים הישראלים בחברות הללו תלוי כיום על עץ גבוה.

משרדי חברת התוכנה אלעד מערכות (צילום: יח"צ)

"מנהלי המשרדים הישראלים נאבקים להחזיק את החברות בארץ, להצדיק את ההשקעה, להבטיח פתרונות לבעיות. הם צריכים להסביר למה אפשר לסמוך על הממשלה שלנו ומערכת המשפט החזקה – וברור שזה מאתגר. והם גם צריכים למשוך זמן ולתת אופק לסיום המלחמה, אבל ברור שהיא עשויה להתארך".

אם התארכות המלחמה מסכנת את ההייטק, אתה חושב שזה שיקול שצריך להילקח בחשבון לטובת קיצור המערכה?
"שאלה קשה וכואבת. ההייטק חיוני למדינה, גם לביטחון, והתארכות המלחמה יוצרת לו בעיה קשה, אי אפשר להכחיש. אבל אני מסתכל קודם כל מה נכון לנו כישראלים ויהודים, ההישרדות הפיזית, הקיומית שלנו. יותר מדי אנשים נטבחו באכזריות. ניאלץ להילחם, ולהתמודד גם עם ההשלכות הכלכליות".

"אנחנו בנובמבר. זה הזמן שחברות גדולות מתכננות תקציב, וצריכות להחליט איפה להשקיע. עתיד המרכזים הישראלים בחברות הללו תלוי כיום על עץ גבוה. מנהלי המשרדים הישראלים נאבקים להשאיר אותן בארץ"