אלפי ילדים בעשרות גנים בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים חשופים לגנרטורי דיזל מסרטנים וכבר סובלים מההשלכות, בהן אסתמה בקרב רבים מהילדים.

בימים הקרובים עמותת "אדם טבע ודין" צפויה להגיש עתירה לבג"ץ בנושא בניסיון לאלץ את המדינה להחליף את הגנרטורים. בינתיים גורמים ועמותות פרטיות מנסות לפתור את הבעיה ולספק סביבה נקייה ובריאה יותר לילדים באזורים הללו.

הדיזל, דלק מאובנים, לא רק מזהם את האוויר – הוא גורם לסרטן בבני אדם, על פי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן. אף על פי כן, הגנרטורים האלה נפוצים בבתי ספר הנמצאים במקומות שאין בהם חיבור לרשת החשמל הארצית ובבניינים ללא היתרי תכנון.

כך למשל, בגן ילדים שמשרת 140 ילדים במתחם כפרי ליד בסיס חיל האוויר נבטים בדרום הארץ, ריח הדיזל מורגש היטב באוויר, בעוד הילדים משחקים בחצר שמאחוריה צריף פח המכיל גנרטור דיזל רועש. גננת שביקשה להישאר בעילום שם סיפרה שבילתה חלק מהשבת הקודמת אפופה בעשן כאשר ניסתה לתקן את הגנרטור התקול. היא הוסיפה כי שבעה מ-35 הילדים שבכיתת הגן שלה סובלים מאסתמה.

אוהל בדואי מיניאטורי למשחק ילדים בסמוך לצריף פח (הנגיש דרך שער פתוח) שמכיל גנרטור דיזל, במתחם גן הילדים בכפר אל-ערערה בנגב, 18 בפברואר 2024 (צילום: סו סורקיס)

מתחם הגן באל-ערערה אינו מופיע בשום מפה. זהו אחד מ-46 מוסדות חינוך לפחות, בעיקר גני ילדים ובתי ספר יסודיים, שבהם כ-4,600 ילדים, המקבלים חשמל מגנרטורים כאלה, אומר גיל יסעור, מנכ"ל שותף של עמותת שמסונא, קואליציה של פעילי סביבה יהודים ובדואים שמנסים להחליף את הגנרטורים בחלופות אנרגיה ירוקה.

בעיות אסתמה כל השנה

במרפאה ליד גן הילדים באל-ערערה, ד"ר מוחמד אבו שולדום מסביר שהכפר לא מחובר לרשת החשמל מפני שאינו מוכר על ידי המדינה.

החורף, לדבריו, היה "קטסטרופה", מפני שהילדים שחיים בבתים ללא בידוד מספק – חלקם בצריפי פח – הצטננו. אבל אסתמה היא בעיה בכל ימות השנה, בעקבות שאיפת עשן משריפת עצים, אבק מדרכים בלתי סלולות ואדי דיזל מהגנרטורים במהלך יום הלימודים.

"אין להם חימום אז הם מצטננים. באופן כללי, להרבה מהם יש אסתמה גם ככה. ילד שקיבל טיפול לאסתמה בבית מגיע לגן ומקבל עוד התקף בגלל הדיזל. כמעט כל יום אני צריך להפנות ילדים לבית החולים סורוקה"

ד"ר מוחמד אבו שולדום מצטלם ליד בלון חמצן במרפאתו בכפר הבדואי הלא מוכר ערערה, 18 בפברואר 2024 (צילום: סו סורקיס)

בני העדה הבדואית, שמבחינה היסטורית ניהלו חיים חצי נוודיים והתגוררו באוהלים, תמיד סבלו מאסתמה, הוא מודה, אבל גנרטורי הדיזל החמירו את המצב, בייחוד בילדים. "כמעט כל יום אני צריך להפנות ילדים לבית החולים סורוקה, בעיקר בחורף", הוא אומר.

"אתמול, יום שבת, באתי לעבודה. קיבלתי 38 ילדים. אין להם חימום אז הם מצטננים. באופן כללי, להרבה מהם יש אסתמה גם ככה. ילד שקיבל טיפול לאסתמה בבית מגיע לגן ומקבל עוד התקף בגלל הדיזל".

"התרענו על סכנות הגנרטורים במשך שנים"

מדיניות הממשלה היא ליישב את הבדואים בערים ייעודיות או ביישובים מוכרים. הערים נבנו עם תשתיות כמו חשמל, מים, טיהור שפכים ואיסוף אשפה.

השירותים הללו קיימים רק בחלק מהכפרים המוכרים. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 71% מכ-300 אלף בני העדה הבדואית – שרובם חיים בדרום – התגוררו ביישובים מתוכננים או מוכרים בשנה שעברה.

בכפרים בלתי מוכרים נמנעים מהתושבים שירותים כמו חשמל, מים, טיהור שפכים ואיסוף אשפה. רוב התושבים משתמשים בפאנלים סולאריים ובורות לאיסוף שפכים

כפרים בלתי מוכרים נבנו ללא היתר או לפני חוק התכנון והבנייה מ-1965 (או, כמו במקרה של אל-ערערה, היו קיימים על פי עדויות עוד לפני קום המדינה).

באותם מקומות, תושבים הטוענים לזכויות על הקרקע ומסרבים לעזוב נחשבים למי שחיים על אדמות מדינה באופן בלתי חוקי ונמנעים מהם שירותים כאלה, למעט מים זמינים לכמה שעות ביום. רוב התושבים משתמשים בפאנלים סולאריים שאינם מחוברים לרשת לצורך תאורה. הם חופרים בורות לאיסוף שפכים.

העיר הבדואית חורה שהוקמה על ידי המדינה בנגב, 27 באוגוסט 2015 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

היות שכל ילד זכאי לחינוך על פי חוק, משרד החינוך מכיר בבתי הספר, משלם את שכרם של המורים ופעמים רבות מממן את המבנים עצמם. הוא גם מעביר כסף למועצות המקומיות כדי שיוכלו לשכור ולהפעיל את הגנרטורים.

עם זאת, דוברת המשרד אמרה כי המשרד אינו יודע כמה גנרטורי דיזל נמצאים בשימוש, מפני שאספקת החשמל ברמה המקומית היא בתחום אחריותה של המועצה המקומית.

משרד החינוך מכיר בבתי הספר ומעביר כסף למועצות המקומיות כדי שיוכלו לשכור ולהפעיל את הגנרטורים, אך אינו יודע כמה גנרטורי דיזל נמצאים בשימוש

מנכ"לית המועצה האזורית אל קסום חופית קלימובסקי דוחה את הטענה כי היא מחזיקה באחריות הזו ומאשימה את משרד החינוך ב"צמצום אחריותו" לבתי הספר בכפרים הבדואיים הבלתי מוכרים.

בתי הספר האלה, אומרת קלימובסקי, הם מחוץ לתחום השיפוט של המועצה, והמועצה סיפקה את השירותים לבתי הספר רק מפני שהמשרד אילץ אותה לעשות זאת "בצורה בריונית", ללא כל הסכם חתום.

המשרד נאלץ לחבר לרשת כמה מבתי הספר הבלתי מוכרים בעקבות פסיקת בג"ץ, אומרת קלימובסקי, ומוסיפה כי המועצה התריעה בפני המשרד על סכנות הגנרטורים במשך שנים. עם זאת, הקמת פאנלים סולאריים מצריכה היתר בנייה ותקנות לחיבורם לרשת. המועצה לא הצליחה להפעיל לחץ לקבלתם ללא גיבוי פעיל מצד משרד החינוך, טוענת קלימובסקי.

גן המשחקים במתחם גן הילדים באל-ערערה בנגב, 18 בפברואר 2024 (צילום: סו סורקיס)

דרך חדשה וירוקה יותר

בינתיים, שמסונא, עמותה יהודית–ערבית, מנסה להקים כמה מיזמי פיילוט שידגימו כיצד ניתן לספק סביבה נקייה ובריאה יותר לילדים באזורים הללו. חברי העמותה מקווים כי העתירה המתוכננת לבג"ץ תיתן אור ירוק להרחבת מיזמים כאלה בעזרת מימון ציבורי ופרטי.

את היוזמה דחף סעיד אלחרומי המנוח, חבר כנסת בדואי שמת בפתאומיות מהתקף לב ב-2021, בגיל 49. כחבר מפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס, אלחרומי נכנס לקואליציה הקודמת בראשותו של נפתלי בנט ומונה לראש ועדת הפנים והגנת הסביבה.

סעיד אלחרומי המנוח, חבר כנסת בדואי שמת בפתאומיות מהתקף לב ב-2021, דחף את היוזמה בתקופת ממשלת בנט: "הייתי מורה. תבטיח לי שתיפטר מגנרטורי הדיזל שמרעילים את הילדים"

יוסי אברמוביץ, יזם סולארי שהקים את השדה הסולארי הראשון של ישראל בקיבוץ קטורה שבדרום, מנסה להכניס פאנלים סולאריים למגזר הבדואי כבר 15 שנה. הוא מספר כי הוא היה האדם הראשון שהוזמן ללשכתו של אלחרומי לאחר שהושבע לכנסת.

"הוא נתן לי חיבוק גדול ואמר, 'תוציא מהמגירה את כל התוכניות שיש לנו בשביל הבדואים. אנחנו הולכים לבנות 5,000 מגה-ואט של אנרגיה סולארית בנגב, לספק 10 אלף משרות ולהביא חמישה מיליון דולר בהשקעות פרטיות'", מספר אברמוביץ. "בסוף הפגישה הוא אחז בזרועי ואמר, 'אתה יודע שהייתי מורה. תבטיח לי שתיפטר מגנרטורי הדיזל שמרעילים את הילדים'", אומר אברמוביץ.

חבר הכנסת סעיד אלחרומי לוחץ את ידו של היזם הסולארי יוסי אברמוביץ, 26 ביולי 2021 (צילום: מיכה פרייס)

"כעבור חודש הוא מת", ממשיך אברמוביץ. "באוהל האבלים ישב ראש רע"ם מנסור עבאס ואמר לי, 'נתת הבטחה, שבשביל הבדואים זה כמו חוזה מחייב, והאדם היחיד שהיה יכול לשחרר אותך ממנו כבר לא כאן'".

כיבוד ההבטחה הזאת הוביל להקמתה של עמותת שמסונא, שאברמוביץ עומד בראשה לצד הפעיל הבדואי ראא'ד אבו אל-קיעאן. העמותה מנוהלת במשותף על ידי גבר יהודי, גיל יסעור, ואישה בדואית, אמאל אבו אל-קום.

ההבטחה לאלחרומי הובילה להקמת עמותת שמסונא היהודית–ערבית, שמקדמת מיזמי פיילוט כדי להדגים כיצד ניתן לספק סביבה נקייה ובריאה יותר לילדים באזורים הללו

אחת היוזמות הרבות ששמסונא מעורבת בהן היא תיקון החלטת ממשלה לפיתוח בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, שהועברה על ידי ממשלת בנט במרץ 2022, כך שתכלול סעיף המחייב את משרד האנרגיה לבחון את פטירתם של מוסדות חינוך ומבני ציבור אחרים מהיתרי בנייה עבור מתקנים שאינם מחוברים לרשת, כמו פאנלים סולאריים.

במתחם גן הילדים באל-ערערה, שמסונא פועלת בשיתוף עם נדבנים להתקנת פאנלים סולאריים שאינם מחוברים לרשת החשמל ("אוף גריד") ומערכת אגירת אנרגיה לאספקת חשמל בימים ללא שמש. הדבר יאפשר לארבע כיתות הגן להפעיל תאורה ומיזוג אוויר או חימום ממקור נקי.

הגנרטור במתחם גן הילדים בכפר אל-ערערה, 18 בפברואר 2024 (צילום: סו סורקיס)

מרכז טכנולוגיית אקלים מנותקת רשת

בכפר הבלתי מוכר אל-פורעה, הסמוך לכביש באר שבע–ערד – שלטענת תושביו גם הוא קיים עוד מלפני קום המדינה – לבית הספר, שמשרת 3,000 ילדים מגיל הגן ועד כיתה ו', יש גישה – גם אם בלתי מספקת – לרשת החשמל, הודות להיתר בנייה שניתן ב-1974 לבניין הראשון שהוקם שם.

שם, פריד מחאמיד ממכון הערבה ללימודי הסביבה מפקח על הקמתו של מרכז טכנולוגיית אקלים מנותקת רשת. המרכז יופעל על ידי מוסא ג'בועה, מורה לכימיה ורכז פדגוגי בבית הספר התיכון של המתחם.

במקום כבר קיימת יחידה לטיהור שפכים המופעלת באמצעות אנרגיה סולארית שפותחה במכון הערבה, כתחליף לבור ספיגה שעד תחילת הפרויקט זיהם את מי התהום ועלה על גדותיו באופן קבוע

במקום כבר קיימת יחידה לטיהור שפכים המופעלת באמצעות אנרגיה סולארית שפותחה במכון הערבה, כתחליף לבור ספיגה שעד תחילת הפרויקט זיהם את מי התהום ועלה על גדותיו באופן קבוע, דבר שהיווה סכנה בריאותית חמורה לציבור. עם הפעלתה, השפכים הממוחזרים ישמשו להשקיית צמחים ויבולים.

האתר גם כולל לוחות סולאריים שמספקים חשמל לארבע הכיתות הקרובות ביותר (מתוך 30 במתחם בסך הכול), מערכת אגירת אנרגיה, פאנלים סולאריים אגרו-וולטאיים (המותקנים מעל גידולים כדי לשפר את תנאי צמיחתם תוך כדי ייצור חשמל) ומכונת מי שתייה מיוחדת. תהיה שם גם יחידה של החברה הישראלית "הומביוגז", שהופכת פסולת אורגנית לדלק בישול ונוזל דישון.

חממה ופאנלים סולאריים שהותקנו בבית הספר אל-פורעה בנגב, 18 בפברואר 2024 (צילום: סו סורקס)

המרכז השאפתני ישמש למחקר של תלמידים ויהווה מודל למוסדות אחרים המעוניינים בהתקנת טכנולוגיה נקייה מנותקת רשת. "אנחנו לא מחוברים לרשת, אבל אנחנו מחוברים לפתרונות", אומר מחאמיד ממכון הערבה.