יש פתגם עתיק בלדינו שאומר "גם עשה צרכים במכנסיים וגם משוויץ". נזכרתי בו אחרי הלילה הארוך של הבליץ המטורף על ישראל. לילה שהגיע אחרי ערב, בו נראה כי ראש הממשלה שלנו איבד את עשתונותיו ונמצא בתום שעות של חיפושים, אחרי שדובר צה"ל כבר נפל מהרגליים – בטח בבונקר אטומי של חבר מיליארדר, למי אין חבר כזה. שם כנראה קיווה להסתתר עד יעבור כטב"ם. הוא עשה זאת בעוד בני גנץ ויואב גלנט מחזיקים לו את המדינה עם נשיא ארה"ב שהיה בצד השני של הקו. ברלה ברלה צא החוצה, יש לך טלפון מאבא ג'ו ביידן ותגיד לו יפה תודה אחרי שתמצא את הבקע שלך.
אה, ותודה גם לטייסים שהשמצת.

*  *  *

המדינה ננטשה אתמול בערב ע"י בנימין נתניהו. המוצא הישר ביידן תפס אותה באוויר והחזיר אותה לעשתונותיה אחרי ששלח מבוגר אחראי שיחליף לבנימין נתניהו, ברח לו, מסכן.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

בשנות השבעים הייתי הכי קרוב מאי-פעם בימי חיי להיות בעלים, או לפחות היורש, של נכסים ומזומן בשווי מוערך של 60 מיליון מארק גרמני – באותם ימים עדיין לא הומצא היורו, והמארק המערב-גרמני היה מטבע רציני וחזק ובשימוש בינלאומי, כמעט כמו הדולר.

הייתי באותם ימים בחור צעיר ורווק, שלמד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב והתפרנס מעבודתו כמרכז שבט צופים. בעבודתי זאת, שאותה אהבתי מאוד, נהגתי להוציא את החניכים מהשבט לטיולים רבים בסופי שבוע.

מבצע "כנפי דרור" יצא לדרך מרגשת. חטופות ראשונות חזרו הביתה. ועדיין לא ברור האם הפסקת האש הזמנית תוליך להפסקת המלחמה. האם בנימין נתניהו יוסיף להיאחז בנוסחה המטורללת של "מלחמה עד לניצחון המוחלט".

וגם אני חוששת מהשלכות צפויות של מלחמה שאין רואים את סופה, "מלחמה שאף פעם לא די לה", כמאמר יהודה עמיחי. נזקיה כבר ניכרים. התמשכות המלחמה כבר פוגעת בלכידות החברתית, בכלכלה, במשמעת של החיילים המותשים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

ייתכן שביום א', ה-19 בינואר 2025, הסתיימה המלחמה בעזה, אם כי אנחנו עדיין לא יודעים זאת בוודאות. מלחמות בדרך כלל מסתיימות ב"הפוגות" וב"הסכמי הפסקות אש".

כחוקר שלום, אני יכול להרשות לעצמי לדמיין מתווה אפשרי לסיום המלחמה, הממלא את ה"חורים" של נספח א' (הסכם להפסקת האש) אשר נחתם בדוחה ב-17 בינואר 2025. נספח המבוסס בחלקו הגדול על התכנית הישראלית של מאי 27, 2024, נאום הנשיא ג'ו ביידן של ה-31 במאי 2024, והחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2735 מיוני 10, 2024.

פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").