האמירות המכוערות שהטיח לאחרונה שר התקשורת שלמה קרעי בח"כ אלון שוסטר מעל במת הכנסת, שעות ספורות לפני חזרת גופותיהם של אם ושני ילדיה לישראל, חושפת את עומק האטימות והשנאה של חברי הממשלה הזאת לבני הקיבוצים. גם בחורבן ובכאב הגדול ביותר, הם מצפים שפריווילגים כמונו יתנצלו בפניהם:

"אתה קיבוצניק, אוכל אוכל אורגני, מדושן עונג… מתי סבלתם בקיבוצים" (שלמה קרעי לח"כ אלון שוסטר, מעל במת הכנסת, 19/2).

הדס דניאלי ילין היא מנכ"לית התנועה הקיבוצית לשעבר ומשנה למזכ"ל, מנכ"לית שדולת הנשים, ומנהלת בכירה בקיבוצים. התמודדה לאחרונה בבחירות לראשות התנועה הקיבוצית. בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

התחושה הזאת מלווה אותנו מהיום הראשון של המלחמה, והיא רק מתגברת ככל שהיא מתמשכת: אנחנו לא חשובים. אנחנו קיבוצניקים, "שמאלנים", "פריווילגים", אבל יותר מהכל: אנחנו מתויגים כאויבי שלטון בנימין נתניהו.

קיבוצי עוטף עזה ספגו מכה אנושה ב-7 באוקטובר. מאות נרצחו ונחטפו, מעל ל-50 מהם עדיין בשבי חמאס, נמקים לאיטם. כ-60 קיבוצים בצפון ובדרום פונו מבתיהם, חלקם עדיין לא רואים את האופק לחזרה הביתה. שבעה חודשים אחרי והם עדיין מופקרים לגורלם. בכל הזמן הזה ראש הממשלה נמנע כמעט לחלוטין מלבטא את המילה "קיבוץ".

הדס דניאלי ילין היא מנכ"לית התנועה הקיבוצית לשעבר ומשנה למזכ"ל, מנכ"לית שדולת הנשים, ומנהלת בכירה בקיבוצים. התמודדה לאחרונה בבחירות לראשות התנועה הקיבוצית. בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית.

בשנת 2007 פורסם ספר המבוסס על מחקר באוניברסיטה העברית, אשר עסק בשאלה איך ייתכן שאחרי כמעט ארבעים שנות שלטון ישראליות ביהודה, שומרון ועזה – כמעט שאין דיווחים על אונס כנגד פלסטיניות. אחד הפתרונות שהוצגו בעבודה זו הוא שחיילים מתייגים פלסטיניות כמגעילות וכנחותות ולכן הם נמנעים מלאנוס אותן.

חלפו עשרים שנים מאז והתמונה השתנתה. לאחרונה פרסם בניו יורק טיימס העיתונאי המעוטר ניקולס קריסטוף טור דעה תחת הכותרת "The silence that meets the rape of Palestinians".

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

אציג כאן עמדה מעט מורכבת בסוגיית גיוס חרדים וערבים ואשתדל לפשט אותה ככל הניתן. ברמת הרצוי – מוטב שכל אזרחי ישראל יתגייסו לשירות צבאי משמעותי או לשירות אזרחי מקביל וזהה באורכו. ראשית מתבקש דיוק לגבי שתי נקודות שמסבירות את ההיגיון מאחורי הטענה – מדוע הרצוי הוא גיוס של כולם?

1

ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.