התחושה הזאת מלווה אותנו מהיום הראשון של המלחמה, והיא רק מתגברת ככל שהיא מתמשכת: אנחנו לא חשובים. אנחנו קיבוצניקים, "שמאלנים", "פריווילגים", אבל יותר מהכל: אנחנו מתויגים כאויבי שלטון בנימין נתניהו.
קיבוצי עוטף עזה ספגו מכה אנושה ב-7 באוקטובר. מאות נרצחו ונחטפו, מעל ל-50 מהם עדיין בשבי חמאס, נמקים לאיטם. כ-60 קיבוצים בצפון ובדרום פונו מבתיהם, חלקם עדיין לא רואים את האופק לחזרה הביתה. שבעה חודשים אחרי והם עדיין מופקרים לגורלם. בכל הזמן הזה ראש הממשלה נמנע כמעט לחלוטין מלבטא את המילה "קיבוץ".
הדס דניאלי ילין היא מנכ"לית התנועה הקיבוצית לשעבר ומשנה למזכ"ל, מנכ"לית שדולת הנשים, ומנהלת בכירה בקיבוצים. התמודדה לאחרונה בבחירות לראשות התנועה הקיבוצית. בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית.
הכותרות הראשיות עכשיו
ככל שההיתכנות לעסקה עולה, עולים קולות הימין והימין הקיצוני והמופרע וטוענים נגד "המחיר" שישולם לחמאס תמורת השבת החטופים. בואו רגע נדון בשאלת המחיר. ובשאלה החשובה יותר: מי צריך לשלם את המחיר על מחדל 7 באוקטובר? על קונספציית "חמאס הוא נכס"?
הרי לא שמעתם את בצלאל סמוטריץ' חוזר בו, או מבקש סליחה על אמירותיו ש"חמאס הוא נכס". לא שמעתם את בנימין נתניהו חוזר בו ומתנצל על מדיניותו ואמירותיו מ-2018, לפיהן הכסף הקטארי לחמאס הוא החלטה מנהיגותית נכונה.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
סמולנים, בוגדים, חמוצים, אנרכיסטים: לאורך השנים התרגל הציבור הליברלי בישראל להתעלם מהטבעת תוויות שליליות ומהטלת-דופי שיטתית ומסלימה נגדו. הציבור הזה התרגל לסגת לבועת חייו הפרטיים, תוך שימוש במנגנוני-הגנה נפשיים של פיצול, הכחשה והדחקה, במקביל ובדומה להשלמה עם שגרת הטפטופים בעוטף.
ככל שהמרחב הציבורי הלך והתכער, הלך ונעכר, הלך ונהיה מסואב, מושחת, פנאטי ודהוי, פָּנִינוּ להתרווח בקפסולת חיי היום-יום שאליה הוסללנו כביכול מתוך בחירה, ובתוכה חשנו חופשיים ומשפיעים, רגילים ונורמליים, עוצמים-עין ברפלקסיביות להידלדלותה לכדי מרחב שולי ומצומק, מרוּקן וחלול.
יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
את טועה, יעלה. עברנו כבר את נקודת האל-חזור. אולי במקום שאת עובדת, במקום שאת מתגוררת, עדיין לא רואים את זה אבל אין תקווה. בשלב זה איש איש לנפשו.
ואני הייתי מייעץ לשקמה: יש לך עתיד טוב, הרבה יותר טוב, עם כשרונותייך אלה, בכל מקום אחר. אל תעלי את עצמך קורבן על מזבח הציונות הישנה, כי מה שחלמו אבותינו הנהדרים שהקימו את המדינה הזו הפך לחלום דהוי. קומי ועשי לביתך ילדייך ומשפחתך. תודה באמת מקרב לב על כל מה שניסית לעשות.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
בציבור הישראלי יש הסכמה רחבה על הצורך בהחזרת החטופים: החיים לשיקום ולחיים בינינו, והמתים לקבורה ולהתרת ספק בקרב בני המשפחה (בנאומים ובתקשורת אומרים: "שלא יהיו לנו עוד רון ארדים").
החזרת חלק מהחטופים כנראה תסוכם בימים אלה ממש. כולם רוצים בהחזרת החטופים. האמנם?
יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מכול המסקנות מתפרש שבמקביל לבניית החמאס הביבזם קושש לעצמו קואליציית כתות על מנת שתמליך אותו .הביבזם פתח את הגבול לחמאס וגם צעק לו בקול גדול תפדלו קואליציה זו אינה מיצגת את מדינת ישראל שלי בשום צורה ושום ערך קיים.
גם אני נטיתי לחשוב שמדובר בהפקרה של שמאלנים. אבל אז דו"ח מסקנות ועד אסון מירון בא והלך, והבנתי שאף אחד לא מזיז לנתניהו, וכולם קורבנות של האינטרס העליון של המדינה – שלטון נתניהו.
בהתקרב יום הזכרון ובעומדנו מול קברי חללי צה"ל הטריים תדע כל אם עיבריה שהפקידה את בניה בידיו האמונות של מנהיגנו העליון, ואשר ידע לבזבז את חייהם כאשר ייטב בעיניו למען המטרה המקודשת של המשך שלטונו.
כמה נכון עצוב וכואב. כשבימים קשים אלה, כשחיילים בסדיר ובמילואים נהרגים במלחמה, בנו של הדיקטטור , הרחק מהסכנה, במיאמי, מבלה עם כלבו הקטן על הברכיים, בבית קפה באבטחת אנשי שב"כ . והכל על חשבוננו. המשפחה שמשתינה מהמקפצה…לתשומת ליבו של שלמה כהן …
וזו בדיוק הסיבה שבגינה ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו חייב לסיים את חייו השטניים בצינוק של בית הכלא שמפעיל בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. ושקרניהו הולך ומתקרב לשם, והנחמה שלי שגם הוא יודע זאת היטב היטב.