ויכוח מתמשך סביב מתווה החזרה ללימודים ב־1 בספטמבר בקרב תושבי מועצה אזורית אשכול, שעדיין מלקקים את פצעי שבעה באוקטובר, מאיים להתפוצץ במלוא העוצמה סביב מתחם בית ספר אחד, כשבעה קילומטרים מהגבול.

מיליונים הושקעו בשיפוצו, אבל חילוקי הדעות העמוקים סביב הצורך בו מעידים עד כמה קטן האמון וכמה גדולים הספקות של הציבור ביכולתה של ההנהגה המקומית והלאומית להחזיר בהדרגה את החיים בחבל הארץ שנפגע הכי קשה לשגרה.

המאבק על בתי הספר ומיקומם מהווה מרכיב מרכזי בתוכנית החזרה לחיים במועצה שספגה הכי הרבה אבדות ב־7 באוקטובר: 214 תושבים נהרגו, 128 נחטפו ולא פחות מ־30 ילדים נותרו יתומים משני הורים.

"מתחם הבשור" ליד הישוב צוחר היה אמור להיות המענה (הדחוק) של ראש המועצה גדי ירקוני לדרישה של תושבים רבים באשכול לחזור ללמוד רחוק יותר מהגבול, בעורף המועצה, כדי להקטין את הסיכון העתידי לתלמידים במקרה של חידוש המתקפות מהרצועה.

המתחם המרוחק כשבעה קילומטרים מהרצועה, מזרחית לכביש הדמים 232, לא נמצא באמת בעורף ולא באמת מגן טוב יותר במקרה של התקפה. למרות זאת, בחלקו של השטח חזרו באופן זמני תלמידי התיכון וחטיבת הביניים ללמוד במתחם במרץ האחרון, על רקע מחאות קולניות של הנהגות ההורים.

כפי שנחשף בזמן ישראל, המתחם לא היה מוכן מבחינת תשתיות המיגון הנדרשות, אך במועצה נתלו במשרד החינוך ובמשרד החינוך נתלו בפיקוד העורף. יום אחרי תחילת הלימודים כבר נפלו טילים מהרצועה בסביבתו, ומערכת ההתרעה כשלה. מעניין מה היו אומרים אם חלילה מישהו היה נפגע בבית הספר.

ראש המועצה שהאיץ בחברי המועצה לאשר את התוכנית כבר בנובמבר, מתוך הבטחה להשמיש את המבנים ללימודים בתוך "חודש וחצי, חודשיים", הכריע כי לעת עתה המתחם ישמש רק כ"עתודה"

בינתיים מתקדמת עבודת השיפוץ על החלק השני של המתחם, שהיה אמור לשמש כחטיבת ביניים ותיכון קבועים. בין 37 מיליון שקלים ל־60 מיליון (תלוי את מי שואלים) היקצה משרד החינוך לטובת שיקום בתי הספר בתחילת הדרך, ומתוכם הושקעו מיליונים במתחם החדש – כמה בדיוק נתון גם כן בוויכוח נוקב. עד כה לא סיפקה המועצה האזורית נתונים לחברי המליאה, ונתונים שניתנו בתגובה לשאלה שלנו שנויים במחלוקת (עוד על כך בהמשך).

בשורה התחתונה, במתחם הזה לא ייכנסו ללמוד ב־1 בספטמבר. ראש המועצה שהאיץ בחברי המועצה לאשר את התוכנית כבר בנובמבר, מתוך הבטחה להשמיש את המבנים ללימודים בתוך "חודש וחצי, חודשיים", הכריע כי לעת עתה המתחם ישמש רק כ"עתודה", למקרה שבית הספר התיכון הישן "נופי הבשור" הנמצא ליד הישוב מגן, כ־4.5 קילומטרים מהגבול, יותקף או יעמוד תחת סיכון ביטחוני.

ראש מועצה אזורית אשכול גדי ירקוני, 2019 (צילום: Flash90)

דוחקים אותנו בכוח להישבר

מבולבלים? גם התושבים וההנהגה הפוליטית.

איש לא יודע להסביר כמו שצריך מה הכוונה ב"עתודה", למה כסף הצבוע למען הקמת בתי ספר מושקע במבנים שלעת עתה לא ישמשו לבתי ספר? מה התוכניות האמיתיות לגבי מתחם הבשור? ומהם הנתונים האמיתיים שהביאו להחלטה – שרבים רואים בה אומללה – לחזור ללמוד בתיכון נופי הבשור מערבית ל־232, מהלך שלדעת חלק מהנהגות ההורים ישאיר משפחות מחוץ לעוטף ויעכב או ימנע את חזרתן.

עוד בנובמבר תושבים ביקשו מראש המועצה ירקוני להקים בית ספר עורפי בצאלים והציגו סקרים המעידים כי קיים רוב בקרב תושבי אשכול התומך בלמידה עורפית. אך לטענת התושבים ירקוני שלל את האפשרות ללא דיון.

"הרבה חברים נרשמו לקריית החינוך שתקום מחדש בנופי הבשור מחוסר ברירה", אומרת שלומית פלוטקין בן־זקן, חברת מליאה משדה ניצן. "אבל אנחנו יודעים שמספיק שבחמישה בספטמבר יהיה אירוע קטן וזה יפרק מחדש הורים וילדים. אנחנו עם ילדים ברמת חוסן לא מלאה, שמחזירים אותם למקום שמצב ביטחוני יכול לשבור אותם.

"אני רואה אנשים מפורקים. גם צוותי ההוראה שלנו מפורקים. כ־20 מורות לא חוזרות ללמד בקרית החינוך. איך מורה שעברה טראומה יכולה לטפל ב־30 ילדים?"

"הנוער שלנו מפורק. יש אלכוהול, סמים, נשירה. אם אני רוצה טיפול רווחה אני צריכה להמתין חודשיים. אני רואה אנשים מפורקים. גם צוותי ההוראה שלנו מפורקים. כ־20 מורות לא חוזרות ללמד בקרית החינוך. איך מורה שעברה טראומה יכולה לטפל ב־30 ילדים?

"פנינו לגופים המוכנים להקים בית ספר עורפי כדי שנצליח לשקם את הקהילה ולהתמודד מחדש עד שהמצב הביטחוני יהיה בהיר יותר. אבל יש הרגשה שהמועצה אומרת 'אנחנו נעשה את זה לבד', ומתעקשת להחזיר אותנו אל קו האש.

אוטובוס תלמידים מגיע למתחם "יובלי הבשור" המחודש שבצוחר, מרץ 2024 (צילום: יוטיוב, מגמת תקשורת נופי הבשור, צילום מסך)

"אנחנו, הציבור שנשאר בחיים, מרגישים שקרה לנו נס. איך אנחנו יכולים להפקיר שוב את הילדים שלנו לגורל? אנחנו הורים פעילים וזה מחזיק אותנו מלהישבר, אבל בכוח דוחקים אותנו להישבר".

בשבוע האחרון הכעס בקבוצות הווטסאפ ובקרב חברי המליאה על המתווה הסופי המסתמן, לפיו תלמידי חטיבת הביניים והתיכון ישובו ללמוד בתוככי העוטף, במתחם בית הספר הקודם ליד היישוב מגן, מבעבע.

"אנחנו שוב במאבק ברצון להישרדות אחרונה פה בתוכנו. על ילדינו! הקהילה מתפרקת לנו לרסיסים. החינוך זה גורם מחבר ומגשר בין אנשים. עכשיו אנחנו בפירוק פנימי אמיתי!"

"חייבת רגע לשתף מדם ליבי את התחושות הקשות והמאכזבות, תחושות שעולות מהשטח, מההורים", כותבת גלית חביביאן, פעילה בהנהגות ההורים. "מהרגע שיצאה ההודעה על החטיבה והתיכון ההורים התפרקו לרסיסים! סופית! אנחנו תשעה חודשים במאבק מתמשך שלא עוצר לרגע! על השכול שחווינו, על החיים שלנו, על ילדינו, על הפרנסה שלנו, בהישרדות על המשפחה שלנו.

"רובנו חצינו לשניים את המשפחות שלנו. והינה אנחנו שוב במאבק ברצון להישרדות אחרונה פה בתוכנו. על ילדינו! הקהילה מתפרקת לנו לרסיסים. החינוך זה גורם מחבר ומגשר בין אנשים. עכשיו אנחנו בפירוק פנימי אמיתי!"

מיגוניות סמוך לבית ספר "יובלי הבשור" המחודש בצוחר, מרץ 2024 (צילום: יוטיוב, מגמת תקשורת נופי הבשור, צילום מסך)

חביביאן טוענת שההחלטה להחזיר את התלמידים ללימודים בלב העוטף תשבור סופית את המאמצים להחזרת הקהילות לחיים מלאים בעוטף. חלק יחזרו בלית ברירה, השאר ישלחו את הילדים ללמוד רחוק יותר.

"לאן ולמה אנחנו צריכים להסכים לשלוח את הילדים שלנו החוצה? למה שיעלו לכביש 50 דקות לכיון בכל יום? הם ילדים! אנחנו ההורים! מה עוד צריך לעשות כדי שמי שחושש או מפחד יהיה לו מענה ראוי כאן באשכול? אז רגע לפני שנפרדים ומפרקים לנו את הקהילה, תחשבו שוב בבקשה. אם לא עלינו, על ילדינו".

"זחלנו 7 חודשים עם הבטחות שווא ועכשיו מתברר שהם מתכוונים להשמיש את מתחם הבשור כנכס נדל"ני לעתיד. כסף שהיה צבוע למען החינוך עכשיו הוסב לצרכים אחרים"

במליאת אשכול נלחמים לקבל מידע מסודר על התוכניות כבר מאז נובמבר האחרון. בפועל טוענים חברי מליאה עימם שוחחנו, הם חווים הסתרה מתמשכת. "אף אחד לא מצליח להבין את ההתנהלות", אומרת נעמי סלע, נציגת הישוב צוחר במליאה.

"בתחילת המלחמה משרד החינוך החליט שהוא מקצה כסף לבנייה עורפית. ראש המועצה החליט על דעת עצמו להשקיע אותו במתחם הבשור שהוא 'כאילו עורפי' אבל לא באמת, כי הוא ממש בלב המועצה. זחלנו שבעה חודשים עם הבטחות שווא ועכשיו מתברר שהם מתכוונים להשמיש את מתחם הבשור כנכס נדל"ני לעתיד. כסף שהיה צבוע למען החינוך עכשיו הוסב לצרכים אחרים. זאת שערורייה ומחדל".

ראש מועצה אזורית אשכול גדי ירקוני בוועדת הכספים, 23 באוקטובר 2023 (צילום: Oren Ben Hakoon/Flash90)

במועצה אזורית אשכול מאשרים בתגובה כי במתחם הבשור לא יחזרו ללמוד בספטמבר הקרוב וכי המבנים המשופצים ישמשו "עתודה". בפועל נודע לנו כי נעשות התרמות להמשך השיפוץ במטרה להפוך את המבנה למרכז קהילתי עתידי. מטרה ראויה כשלעצמה, רק שהיא לא עומדת בקנה אחד עם המקורות התקציביים, שכאמור הוקצו במיוחד על ידי משרד החינוך למטרת השיבה ללימודים.

המטרה הזו גם לא עומדות בקנה אחד עם ההצהרות המפורשות של המועצה בתחילת הדרך. בישיבות המליאה בנובמבר ודצמבר השקיעו ראש המועצה גדי ירקוני ומנכ"ל המועצה ניר ים מאמצים ניכרים לשכנע את חברי המועצה שעכשיו זה הזמן להשקיע בשיפוץ המתחם בצוחר כדי להשמיש אותו בתוך חודשים ספורים, במקום אופציות אחרות שייקחו "שמונה חודשים ויותר".

עתה מודים גם במועצה כי התנאים השתנו. בית הספר בצוחר עדיין לא מוכן, הכסף ממשרד החינוך נגמר, ושר החינוך יואב קיש מיישר קו עם ראש המועצה – חזרה ללימודים בקרבת הגדר

ירקוני אף גער בחברי המליאה שעיכבו בימים ספורים מכרז שיצא לשיפוץ בית הספר, בעיקר בטענה כי אינם מקבלים עדכון מסודר. הוא התפאר בכספים שגייס ממשרד החינוך. "ב־45 מיליון שקל שיפצו לנו מקום שיכול להיות גן עדן אחרי זה, ואתם באים, חברי המליאה שאמורים לפתח את המועצה, אומרים לי – 'לא גדי, תעצור. חבל על הכסף של המדינה'".

וכדי שלא יהיו ספקות, ירקוני הבהיר שבניגוד לבתי ספר עורפיים "ברמת נגב או בטיזי" שייקחו "תשעה חודשים", בית הספר בצוחר יהיה מוכן הרבה יותר מהר. "אתם לא מבינים למה זה משגע אותי? (המדינה) נותנים לי מתנה…"

שר החינוך יואב קיש בכנס "מקור ראשון" בשדרות, 19 במרץ 2024 (צילום: לירון מולדובן/פלאש90)

עתה מודים גם במועצה כי התנאים השתנו. בית הספר בצוחר עדיין לא מוכן, הכסף ממשרד החינוך נגמר, ושר החינוך יואב קיש מיישר קו עם ראש המועצה – חזרה ללימודים בקרבת הגדר, עם עתודת עורף שבעצם תעמוד ריקה לעת עתה.

"מבחינת ראש המועצה הילדים יכולים ללמוד בתיכון הקודם, ארבעה קילומטרים מהגבול בקרית החינוך ולא מפריע להם החשש של בני ה־12 והוריהם", אומרת סלע. "המצב קטסטרופה, הורים מקבלים איומים לגבי עתידם בשנה הבאה ויש לנו עזיבה של הרבה מורים – וזה נוסף על צוות חינוכי שחלקו נרצח ועזב את האזור קודם לכן. חלק עם פגיעות נפשיות ועם מורכבויות אחרות.

"המצב קטסטרופה, הורים מקבלים איומים לגבי עתידם בשנה הבאה ויש לנו עזיבה של הרבה מורים – וזה נוסף על צוות חינוכי שחלקו נרצח ועזב את האזור קודם לכן"

"רצינו לבנות מרכז מסודר בעורף העוטף אבל מהתחלה הייתה התנגדות נחרצת של ראש המועצה שהתעקש. ועכשיו הגענו לסיפה של שנת הלימודים עם חוסר ודאות. העיקר 'אפשר לחזור לשגרה'".

מיעוט קולני או רוב של הורים?

כרגיל, ויכוח סוער מתנהל גם סביב הנתונים. זאת כנראה מכיוון שמעולם לא נעשה סקר צרכים מסודר והנתונים עליהם מתבססים כל הגורמים – ממשרד החינוך, דרך תקומה ועד המועצה האזורית – אינם מדויקים או מעודכנים.

הרס בקיבוץ בארי בעקבות מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר, 20 בדצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זאת טענה שהצפנו כבר בעבר, אבל עד היום – תשעה חודשים אחרי האסון – לא התבצע מחקר יסודי שיברר עד הסוף כמה ילדים נשארו באזור, כמה עזבו וכמה חזרו. התוצאה היא שכל צד מושך לכיוון שלו עם נתונים עצמאיים.

כך, למשל, בחודש מרץ פרסמנו סקר שחושף כי שני שלישים מתושבי עוטף עזה "אינם חשים בטוחים לחזור ולהתגורר בשטחי העוטף".

ממצאי הסקר תאמו שורה של פרסומים בזמן ישראל אשר המחישו כי רוב תושבי העוטף היו מעוניינים לחזור לבתיהם, אך רובם חשים כי על אף תוכניות מנהלת תקומה ומאמצי המועצות האזוריות, התנאים לכך טרם בשלו ואין ערובה ביטחונית הולמת כדי שהם או ילדיהם לא יחושו שוב כ"ברווזים במטווח".

בהנהגת ההורים מאשימים את המועצה ואת שר החינוך קיש בהתעלמות מצרכי ההורים שאינם מוכנים לחזור עדיין ללמוד מערבית לציר 232. "יש הורים רבים שלא חושבים שבטוח לשלוח את הילדים ונותרו ללא מענה"

עכשיו המועצה טוענת באוזנינו ש־"75% מהתלמידים באשכול כבר נרשמו" לקריית החינוך נופי הבשור שליד מגן, וכי נתונים אלה מצביעים על כך כי הנהגת ההורים מייצגת "מיעוט קולני" בלבד.

אלא שגם הנתון הזה לא כולל את אלה שאינם נמצאים בתחומי המועצה, אלה שפונו זמנית (או קבוע) ליישובים עורפיים, ואת אותן המשפחות שעדיין מפוצלות (כלומר הורה אחד חזר או חזרה לעבוד בעוטף בעוד ההורה השני נותר עם הילדים בעורף).

מתברר גם שנתון זה לא כולל גם את העולים לכיתה ז', השכבה הצעירה והרגישה מכולם בתיכון. במועצה מודים כי לא בדקו את הנתונים הללו, אבל הנהגות ההורים דווקא כן בדקו, ומציגים ממצאים מדאיגים.

"תמונת מצב עגומה בשכבה של העולים לכיתה ז'", כותבת חביביאן. "רק 17 תלמידים מתוך 209 רשמו שהולכים לנופי הבשור (קריית החינוך הקודמת בתוך העוטף). כ־30 ילדים הצליחו להירשם לאשל הנשיא (בית הספר תיכון מערבית לבאר שבע, א"ה).

מסיכום הפגישה של ההנהגה עם שר החינוך קיש ניכר כי הכספים שנועדו לשיקום מתחם הבשור כדי לייצר מענה עורפי, נשאבו להקמת "עתודה" במקום ליצור פתרון עכשווי

"השאר (עוד כ־30) כמו ברווזים מתדפקים על דלתות שנסגרו עבורם במועצות שכנות כי חלף הזמן או אין מקום, על אף שהוצג להם שאשל הנשיא פתוח עבורם. יש עוד מי שבתקווה גדולה מחכה שיפתח פתרון עורפי. היתר לא חוזרים כלל לאשכול".

בהנהגת ההורים מאשימים את המועצה ואת שר החינוך קיש בהתעלמות מצרכי ההורים שאינם מוכנים לחזור עדיין ללמוד מערבית לציר 232. "כולנו קהילה אחת ויש הורים רבים שלא חושבים שבטוח לשלוח את הילדים ונותרו ללא מענה", כתבה בהודעתה לתושבים הנהגת ההורים השבוע.

ההרס שהותיר חמאס בקיבוץ כיסופים, 1 בנובמבר 2023 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

מסיכום הפגישה של ההנהגה עם שר החינוך קיש ניכר כי הכספים שנועדו לשיקום מתחם הבשור כדי לייצר מענה עורפי, נשאבו להקמת "עתודה" במקום ליצור פתרון עכשווי, וכי מבחינת משרד החינוך אין כספים נוספים.

"לצערנו בפגישה השר קיש ציין שאינו מאמין שבלוחות הזמנים הקצרים ניתן יהיה להקים מענה עורפי והדגיש שהעביר כספים רבים למועצה לשיפוץ במתחם 'הבשור' לצורך התיכון (חשוב לעדכן שהשיפוץ עדיין מתקדם אף שאין כוונה להכניס לשם את התיכון).

חלק מחברי המליאה מאשימים את ראש המועצה שלהם בסוג של תחמנות, בכך שניצל כספים "צבועים" שהעביר משרד החינוך למטרות הקמת מרכז חינוך, לצורכי ביסוס נכסים עתידיים בשטחי המועצה

"השר ציין שהמענה לילדים אלה יינתן על ידי למידה בזום או למידה במועצות שכנות. אנחנו לא מקבלים את הפתרון הזה. ראינו שהתאפשר כבר בנייה מהירה כשרוצים ואנחנו מאמינים שחשוב לתת לילדים את המענה בתוך אשכול ולא לשלוח אותם למועצות אחרות".

חלק מחברי המליאה מאשימים את ראש המועצה שלהם בסוג של תחמנות, בכך שניצל כספים "צבועים" שהעביר משרד החינוך למטרות הקמת מרכז חינוך, לצורכי ביסוס נכסים עתידיים בשטחי המועצה, שלא נותנים פתרון לצרכי החינוך המיידיים.

בית בקיבוץ כיסופים שנהרס כליל במתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"משרד החינוך מחליט שהוא מקצה כסף לבניית בית ספר עורפי וראש המועצה מחליט על דעת עצמו להשקיע אותו במתחם הבשור בצוחר, כאילו עורפי, אבל לא באמת כי זה ממש לב המועצה – ואז הוא גם מציג את זה כנכס נדל"ני לעתיד", אומרת פלוטקין בן־זקן.

"בפגישה עם שר החינוך הייתי מאוד מופתעת מהתשובות שלו. הוא מקבל את החלטות ראש המועצה כמוחלטות ואומר 'אני עוד מול הרשות'. אבל איפה האחריות של המדינה?"

עד כה לא נמסרו הסכומים שהושקעו בפרויקט למליאה, אך בתשובה לשאילתת זמן ישראל הדגישה דוברת המועצה האזורית כי הכוונה להשתמש בבית הספר כ"עתודה" הוצגה למליאה כבר באפריל האחרון

"אנחנו אומרים לראש המועצה, 'אתה משתמש בילדים שלנו כדי לייצר הון עתידי למועצה, כדי לייצר נכס'", אומרת סלע. "לי יש שני ילדים בתיכון שבעוד חודש וחצי אני לא יודעת איפה הם לומדים. יש לי ילד שסיים ז' ובשנה הבאה יהיה בח', ולא רק שיש להם פער לימודי אדיר, אין לי מושג לאן הם הולכים עוד חודש.

"במשרד החינוך אומרים 'העברנו את הכסף לבית ספר עורפי. זה שעכשיו יש חוסר הסכמות במועצה – אנחנו לא נכנסים לכם לוויכוח".

עד כה לא נמסרו הסכומים שהושקעו בפרויקט למליאה, אך בתשובה לשאילתת זמן ישראל הדגישה דוברת המועצה האזורית כי הכוונה להשתמש בבית הספר כ"עתודה" חינוכית למקרה שלא ניתן יהיה להמשיך ללמוד בקרית החינוך מסיבות ביטחוניות הוצגה למליאה כבר באפריל האחרון.

מועצה אזורית אשכול (צילום: עמוד הפייסבוק של מועצה אזורית אשכול, צילום מסך)

לדבריה, בבית הספר העתידי הושקעו 14 מיליון שקלים, ובבית הספר הקיים (שישמש כיסודי) הושקע שאר הכסף, כ־23 מיליון שקלים. "לגבי מתחם התיכון, השיפוץ שלו אמור להסתיים בקרוב. עלות השיפוץ היא 14 מיליון שקלים (מתוך 37 שתקצבו את כל הפרויקט בבשור). המתחם מיועד לשמש כעתודה למצב שמערכת הביטחון לא תאפשר לימודים בקרית החינוך", נאמר בהודעת הדוברת.

גורמים במליאת המועצה טוענים כי הנתונים האלה אינם סבירים בעליל, שכן השיפוץ בבית הספר הקיים היה מינימלי לטענתם. כך או כך, דרישה להצגה מסודרת של הנתונים במליאה עדיין לא נענתה, אף שחלפו חודשים רבים מאז תחילת העבודות.

"היסודי שופץ והחל מפברואר שימש כבית ספר עורפי לילדי התיכון. בשנה הבאה ימשיך וישמש כבית ספר יסודי נוסף במיקום עורפי"

מהמועצה אזורית אשכול נמסר בתגובה: "מתחם הבשור כולל שני מתחמים של בתי ספר ישנים – יסודי ותיכון. בעקבות המלחמה הקצה משרד החינוך סכום של 37 מיליון שקלים לשיפוץ המתחם למסגרת לימודים עורפית. היסודי שופץ והחל מפברואר שימש כבית ספר עורפי לילדי התיכון. בשנה הבאה ימשיך וישמש כבית ספר יסודי נוסף במיקום עורפי".