גם זה הפך לשגרה. בשבת האחרונה הייתה עוד קטטה בין מתנגדי לתומכי משטר אריתריאים בדרום תל אביב, סמוך לתחנה המרכזית. שמונה נפצעו קשה ומותם של שניים נקבע במקום. שוטר שהגיע לזירה ביצע ירי באוויר, חמישה חשודים נעצרו כשברשותם כלי תקיפה – ושלושה עדיין במעצר.
מאז המהומות של ספטמבר אשתקד בתל אביב ובנתניה היו כמה וכמה מקרים כאלה שהסתיימו במוות, בחלקם הוגשו כתבי אישום. ההסלמה כבר לא מתוחמת לאירועי פסטיבל עצמאות אריתריאה, שהשגרירות ממילא יודעת כי לא תקבל אישור לקיים. הקהילה בארץ מונה כ־20 אלף בני אדם, נוסף על כ־8,000 קטינים שרובם נולדו בארץ.
כולם חסרי מעמד אבל מוגנים מפני הרחקה. תומכי המשטר, שהם מיעוט קטן יחסית, התרכזו בחודשים האחרונים בתוך שכונת התקווה והמתנגדים עברו לנווה שאנן או למקומות אחרים בארץ.
תומכי המשטר התרכזו בשכונת התקווה והמתנגדים בנווה שאנן ובמקומות אחרים בארץ. דרך ההגנה בת"א נחשבת לקו גבול בין שני המחנות
דרך ההגנה בדרום תל אביב נחשבת למעין קו הגבול בין שני המחנות אבל הם מתחככים זה בזה כדבר שבשגרה ומהר מאוד עוברים לפסים אלימים. התומכים מהווים מעין שלוחה של המשטר ובמשטרה מעריכים שייתכן שהם מקבלים סיוע כלכלי שפוטר אותם מהצורך לעבוד.
כצפוי, האלימות הרצחנית העלתה על פני השטח את הקולות הקוראים לגרש את האריתריאים (שמוגדרים כ"מסתננים" שהגיעו לישראל ממצרים).
עוד יותר צפוי שבראש המחנה הזה ניצב איתמר בן גביר, שהזדרז להוציא הודעה בעניין במוצאי שבת, לפיה בשיחה שקיים במהלך השבת עם ניצב אבשלום פלד, (ממלא מקום המפכ"ל דאז), וכן עם מפקד מחוז תל אביב פרץ עמר, סוכם שהמשרד לביטחון לאומי והמשטרה ידרשו ממשרד הפנים, היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטות לגרש את האריתריאים, בהמשך לבקשה שהוגשה לפני שנה. עוד צוין כי בן גביר יעלה את הדרישה בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו.
מפקד המחוז דורש "רגל מסיימת"
במשטרה יודעים היטב שהדרישה לגרש את הקהילה הזו היא מחוץ למנדט שלהם ואפשר היה לחשוב שצירופם להודעה של השר, שכביכול נמסרה בשמם, היא זילות נוספת במעמדם של השוטרים.
עם זאת, מפקד מחוז תל אביב ניצב עמר אכן הצהיר בגלוי שהמשטרה רוצה גירוש, לפחות לחלק מהאריתריאים, כפי שאפשר להיווכח בדברים שנשא בשבת בצוהריים מתחת לגשר בדרך ההגנה פינת לבנדה. עמר ציין כי עברה כשנה מאז המהומות בספטמבר – והביע חוסר יכולת של המשטרה להתמודד עם התופעה.
מפקד מחוז ת"א: "דרושה רגל מסיימת כדי שנוכל לגרש את הפורעים ומי שעובר עבירות חמורות, ולקחת את הקבוצה שפורעת חוק ולהביא אותם למדינות שמהן הגיעו לכאן"
עמר דורש "רגל מסיימת" של משרדי הפנים, המשפטים והייעוץ המשפטי לממשלה כדי ש"נוכל לגרש את הפורעים" וכן את "מי שעובר עבירות חמורות […] כדי שנוכל לקחת את הקבוצה הלא לגאלית שפורעת חוק ולהביא אותה לשערי המדינות שמהן הגיעו לכאן.
"אני מבקש שכל אחד בחלקים המשפטיים הרלוונטיים שלו יעשה שינוי כדי שסוף־סוף סיפור האריתריאים בדרום תל אביב, נווה שאנן ושפירא ייגמר".
בתשובה לשאלה מי הם בדיוק המגורשים הפוטנציאליים, במחוז תל אביב ענו ש"מפקד המחוז התכוון לכל אלה שעוסקים בפלילים, ממש לא לכולם. זו בעיה לאומית שצריכה לקבל פתרון. אנחנו בעד למצוא פתרון לבעיית הנתינים הזרים המעורבים בפלילים".
אילה חסון מחפשת את בג"ץ
לקריאה לגירוש הצטרפה אילה חסון בתוכנית הערב שלה בכאן 11. לאחר ריאיון מטריד עם שתי תושבות צעירות מדרום תל אביב שהותקפו על ידי נערים ממוצא אריתריאי, שהיו חמושים בשוקרים חשמליים, סכינים וגז פלפל, חסון נתנה רשות דיבור לפאנליסטים, שהיו תמימי דעים בסוגיה.
ניצב בדימוס אקסול ציין שהגירוש "כל פעם טורפד מחדש". חסון העירה "חבל" ושאלה: "מי השופטים? (שבלמו את הגירוש), אפילו שוודיה מתחילה (לגרש). יש פה מספיק צרות"
עו"ד יונתן יעקובוביץ', מ"המרכז למדיניות הגירה", ציין ש"ילדי המסתננים" אלימים יותר מהוריהם. תחילה הוא אמר שצריך לגרש את תומכי המשטר, ולאחר מכן הוסיף שיש הסתננות גוברת מירדן והוסיף שצריך "להוציא אותם, לא להתמודד איתם".
חסון הרגישה שחסר היבט חשוב בדיון, שאלה "איפה בג"ץ בסיפור הזה?" והציעה שרון חולדאי "ירד מהמגדל שלו" בבניין העירייה באבן גבירול.
ניצב בדימוס אהרן אקסול אמר שבהיותו מפקד מחוז תל אביב הגירוש "כל פעם טורפד מחדש". המנחה העירה "חבל" ולבסוף סיכמה: "מי השופטים? (שבלמו את הגירוש), אפילו שוודיה מתחילה (לגרש). יש פה מספיק צרות, לא צריך להיכנס למלחמה של האריתריאים".
דעה שונה נשמעה בשבת אחר הצוהריים בתוכנית של ליאת רגב בכאן רשת ב, מפי פרופסור גליה צבר וח"כ יואב סגלוביץ, שאמרו שאפשר לגרש את תומכי המשטר. אלא שגם בשביל זה צריך קודם כל לבדוק את בקשות המקלט שלהם, דבר שהמדינה לא עושה מזה שנים ובכך משאירה אותם תלויים באוויר, לא פה ולא שם.
ארבל פנה בתחילת יולי בבקשה לפגוש את ממ"ז תל אביב ולקבל ממנו חומרי חקירה הנוגעים למתפרעים כדי לבחון את בקשות המקלט שלהם. זו הצעה פשוטה ומעשית מצדו
ארבל ביקש עדויות על המתפרעים
מי שיכול סוף־סוף לעשות את הדבר הזה הוא שר הפנים המוערך יחסית משה ארבל. גורם במשרדו השיב שהשר ביקש פגישה עם מפקד מחוז תל אביב לפני למעלה מחודש כדי לקבל סקירה ותמונת מצב עדכנית בנושא תומכי המשטר האריתריאים והמאבקים הפנימיים בדרום תל אביב. אולם, עד כה, "השר איתמר בן גביר לא אישר את הפגישה הזו".
בדיקה העלתה שארבל אכן פנה בתחילת יולי בבקשה לפגוש את מפקד מחוז תל אביב וצוותו ולקבל מהם חומרי חקירה הנוגעים למתפרעים, כדי לבחון רק את בקשות המקלט שלהם. זו אכן הצעה פשוטה ומעשית מצדו של שר הפנים, שבלשכתו מתעקשים בתוקף שלא נענו.
מלשכת השר בן גביר נמסר בתגובה: "השר ארבל משקר כהרגלו ומכניס אג'נדת שמאל שמתנגדת לגירוש מסתננים. השר בן גביר אישר למפקד מחוז תל אביב להיפגש עם השר ארבל ושרים נוספים על גירוש המסתננים. השר ארבל לא עושה מאומה בנושא וגורר רגליים".
בעשור האחרון המדינה אכן ניסתה לייאש את מבקשי המקלט ולגרום להם לעזוב למדינות שלישיות כמו רואנדה ואוגנדה, שם הם היו נחשפים לסכנת גירוש נוספת לארצות מוצאם. אחרי מאבקים ציבוריים ועתירות לבג"ץ המהלך הזה נבלם וכיום המדינה מסתפקת בלהשאיר את מבקשי המקלט חסרי מעמד, לא פה ולא שם.
"אם הייתה מערכת מקלט מתפקדת ובקשות המקלט היו נבדקות, אפשר היה להבחין בין מי שאין הצדקה להשאירו ובין מי – רוב האריתריאים – שיש לתת לו מעמד"
"מערכת המקלט לא מתפקדת"
אפילו במשטרה אומרים שהם לא יכולים לזהות את מבקשי המקלט לפי תעודה אחידה שכן הם מחזיקים בניירות מגופים שונים, שכל אחד מהם מנפיק מספר זהות אחר. במקרה הטוב הם עוזבים לקנדה עם אשרה ובמקרים הפחות טובים מתייאשים ומסכנים את חייהם בניסיון להגר באופן לא חוקי לאירופה, במה שמוגדר על ידי רשות האוכלוסין כ"עזיבה מרצון".
"צריך לחזור לעובדות: בישראל חיים כמה אלפי אזרחי אריתריאה תחת הגנה קבוצתית מפני הרחקה. ממשלות ישראל לדורותיהן הכירו בכך שאין אפשרות לגרש אותם לאריתריאה, שהיא אחת המדינות הדיקטטוריות והדכאניות ביותר בעולם", מציינת אורלי לוינזון סלע, מנהלת המחלקה הציבורית בארגון "א.ס.ף" המסייע לאוכלוסייה זו.
היא קוראת לבדוק סוף־סוף את בקשות המקלט גם כדי להבין למי נשקפת סכנה בארץ המוצא ולמי לא – ולטענתה אפשר לעשות את זה: "אם יגורשו הם צפויים לסכנה של כליאה ללא משפט, היעלמות ומוות. בכל מדינה מערבית הם היו מוכרים כבר מזמן כפליטים (שיעורי ההכרה וההגנה על אריתריאים במדינות מערביות עומד על 80%–90%).
"הם חיים כאן כחוק קרוב ל־20 שנה אך בלי סיכוי למעמד וללא זכויות כי מערכת המקלט של ישראל לא מתפקדת ואלפי בקשות לא נבדקות או נדחות ללא היסוס. אם הבקשות היו נבדקות בהוגנות לפי קריטריונים בינלאומיים ובזמן סביר, אפשר היה להבחין בין מי שאין הצדקה להשאירו בישראל ובין מי – רוב האריתריאים – שיש להכיר בבקשות המקלט שלהם ולתת להם מעמד".
"המשטרה מכסה על מחדליה"
מעבר לכך, היא קוראת למשטרה לפעול בנחישות יתרה כלפי הגורמים האלימים בקהילה: "הפליטים האריתריאים הם שומרי חוק שחיים כבר שנים במציאות בלתי נסבלת של מניעת הכרה וזכויות, ונמצאים בשנה האחרונה תחת פחד, איומים ותקיפות, מצד גורמים בקהילה – שהם המיעוט.
"על המשטרה מוטל לחקור ולהעמיד לדין פלילי את החשודים בביצוע האלימות, כפי שהייתה נוהגת אם היה מדובר ביהודים. היא לא עושה את זה. היא לא שומרת על הביטחון האישי של האריתריאים. מבחינתה ומבחינת העומד בראשה מדובר ב'קטטות פנימיות' – וכדי לכסות על מחדליה היא זועקת 'גירוש'".
"לפי הדין הבינלאומי, אין חובה על מבקש מקלט להגיש בקשה במדינה הראשונה שאליה הגיע – והמדינה שבה מוגשת הבקשה לא פטורה מבחינת הבקשה לפי אמנת הפליטים"
יש הטוענים שהם הגיעו ממצרים ולכן אינם פליטים.
"העובדה שהפליטים האריתריאים הגיעו לישראל (כבר לפני יותר מעשור) ממצרים לא אומרת שישראל פטורה מלהכיר בהם כפליטים. מצרים מחזירה פליטים לארצות המוצא ולכן וודאי שהטענה לא נכונה. לפי הדין הבינלאומי, אין חובה על מבקש מקלט להגיש בקשה במדינה הראשונה שאליה הגיע – והמדינה שבה מוגשת בקשת המקלט לא פטורה מבחינת הבקשה לפי אמנת הפליטים.
"יש הסכמים ספציפיים בין מדינות מסוימות שמסדירים מי מהן תבדוק את בקשת המקלט, אך הסכמים אלה לא אומרים כי מבקש המקלט אינו זכאי להיות מוכר כפליט אם מתקיימת לגביו עילת פליטות לפי אמנת הפליטים, וזאת משום שלא הגיש את בקשת המקלט שלו במדינה הראשונה שאליה ברח".
"לתת מעמד לילדים"
גם חלק מבני הנוער מטרידים את התושבים.
"רוב ילדי הפליטים ובני הנוער נולדו בישראל ולא מכירים ארץ אחרת. הם גדלו בעוני קשה, הדרה, גזענות ורבים מהם בהפרדה מילדי ישראלים. ככל שהם מנסים להשתלב המדינה אומרת להם לא לגיוס לצה"ל, לא לשירות לאומי אזרחי, לא להוצאת רישיון נהיגה, לא להוצאת כרטיס אשראי, לא ללימוד מקצוע שדורש הכרה מהמדינה (סיעוד, הוראה, חשמלאות, הנדסה ומה לא)".
"בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום – הם גדלים בסביבה קשה ואלימה. המדינה יכולה וצריכה לעשות יותר. בראש ובראשונה לתת מעמד לילדים, אשרת תושב, שתיתן להם עתיד והזדמנות לממש את הפוטנציאל שלהם.
"המדינה אומרת לילדי הפליטים לא לגיוס לצה"ל, לא לשירות לאומי אזרחי, לא להוצאת רישיון נהיגה, לא להוצאת כרטיס אשראי, לא ללימוד מקצוע שדורש הכרה מהמדינה"
"נוסף על כך יש את המצוקה הקשה שאנחנו רואות על משרד הרווחה ועיריית תל אביב לתת משאבים נוספים לשיקום ילדים ונוער הנמצאים כרגע במצבי סיכון קשים. העירייה כבר עושה רבות בנושא, אך נוכח ההזנחה הממסדית רבת השנים, לא די במשאבים שהוקצו עד כה".
עיריית תל אביב: פועלים לצמצום שוטטות נוער
באופן טבעי לקהילה שבה ההורים עובדים שעות ארוכות והילדים והנוער נמצאים במסגרת פורמלית לכל היותר עד שעות הצהריים, גם הם עלולים להידרדר לשוטטות, אלימתו ופשיעה ובעיריית תל אביב ציינו כמה מסגרות שאמורות לבלום את התופעות האלה.
מרכז מסיל"ה מקיים הדרכות הורים לקהילה הזרה וכולל עובדת סוציאלית ומגשרת ארתריאית שנמצאות בקשר עם גורמי האכיפה ומגיעות פעמיים בשבוע לגינות בדרום העיר בשעות הערב כדי לאתר ילדים בסיכון. הם עובדים בשיתוף עם מדריכי שטח עירוניים שמסיירים בלילה ויוצרים קשר עם בני הנוער.
כמו כן, העירייה מפעילה בשעות אחר הצהריים חוגים והדרכות במרכז נוער שכונתי לילדים ונוער חסרי מעמד, (מנ"ש). בשכונת התקווה ושפירא פועלים שני שבטים של הצופים המונים 150 ו-270 חניכים מהקהילה הזרה בהתאמה.
בחודשי הקיץ מתקיים פרויקט "שיחה לילית" בשעות הלילה המאוחרות ובו לוקחים חלק צוותים חינוכיים שמטרתם לתת מענה להתנהגות בסיכון ושוטטות והם מסתובבים בגינות ומרכזים מסחריים בהם נמצאים בני נוער.
מהעירייה נמסרה התגובה הבאה: "עיריית תל אביב-יפו מספקת מענים פרטניים לילדים בסיכון המעורבים בפעולות מסכנות, אך מדובר בתופעה רחבה המחייבת מענה מדיני שיבטיח אופק ועתיד חיובי לילדים האלו, שנולדו בישראל וגדלים ללא מעמד וללא זכויות. איתור ילדים בסיכון או שמהווים סכנה לעצמם או לסביבתם הוא בראש סדר העדיפויות של כלל הגורמים בעירייה.
"במקרה של ילדים חסרי מעמד ומבקשי מקלט, מסיל"ה, כגורם הטיפולי הרלוונטי בעירייה, עוסקת במניעה ובטיפול בהם ונמצאת בקשר רציף ומתמשך עם כל מסגרות החינוך וגורמי האכיפה במטרה לזהות ולאתר ילדים אלו בטרם ידרדרו לפשיעה ולעבריינות על מנת למנוע מצבי סיכון שלהם ושל סביבתם.
"ילדים ובני נוער המאותרים, מטופלים במגוון רחב של כלים ובהתאם לתוכנית הטיפולית הנכונה והמתאימה. יש לציין כי ילדים מתחת לגיל השיפוט המעורבים במעשים פליליים, נמצאים תחת האחריות של שירות מבחן."
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו