• שארלי לווי בבריסל, בלגיה (צילום: באדיבות לווי)
    באדיבות לווי
  • קנאברד עשוי מ-15% קנאביס (צילום: באדיבות שארלי לווי)
    באדיבות שארלי לווי

אופה בירוק היהודי שמאחורי לחם הקנאביס הראשון באירופה

שארלי לווי, שיתחיל לשווק בקרוב לחם קנאביס ייחודי ברחבי אירופה, מבטיח שהצרכנים שלו לא יתמסטלו ● אבל הרשויות כבר פשטו על המאפייה שלו בגלל הריח ● "בסוף הצלחתי לשכנע אותם שהכל חוקי"

מוצרי מזון מלאים בקנאביס מציצים מכל מדף בחנויות בהולנד, המדינה שבה החומר חוקי בפועל כבר שנים ארוכות. משלגונים וסוכריות על מקל, ועד שוקולד המכיל קנאביס, הכול זמין וקל להשגה באמסטרדם.

אבל אל תצפו למצוא שם איזו פרוסה נחמדה כדי להכין כריך לארוחת צהריים. לשם כך תצטרכו לקפוץ לבלגיה השכנה, שם אופה יהודי ותיק עומד להשיק את קו הייצור המסחרי הראשון באירופה של לחם קנאביס.

לחם הקנאביס, המכונה קַנַאבּרֶד, יימכר בשלב הראשון בסופרמרקטים של רשת קרפור בבריסל ובשתי ערים בלגיות נוספות לקראת סוף נובמבר, כך דיווח האתר Vice Belgium. מי שלא יכול להמתין עד אז יוכל למצוא את הלחם העגול, שעליו מוטבע עלה קנאביס גדול, ברשת מאפיות לווי (Lowy) בבריסל.

שארלי לווי, הבעלים של הרשת והיזם שעומד מאחורי לחם הקנאביס, אמר כי למרות שכ-15% מן הבצק בקנאברד עשוי מזרעי קנאביס, אכילת הלחם אינה גורמת לתופעות המוכרות משימוש במריחואנה.

הלחם אינו מערפל את החושים, אך טעמו וריחו הם כשל קנאביס. אולי זה מה שהוביל את פקחי הסוכנות הפדרלית הבלגית לבטיחות המזון לפשוט בשנה שעברה על המאפייה של לווי ולהשמיד את כל מלאי הקנאברד

רמת ה-THC, החומר הפסיכואקטיבי שבקנאביס, בלחם היא נמוכה ולכן גם מותר למכור אותו בלי הגבלות בבלגיה, שם חוקי המריחואנה מחמירים יותר.

לווי מתפאר בכך שהקנאברד שלו כולל לא רק קנאביס אלא גם מינרלים רבים, ויטמין E, אומגה 3 ו-6, סיבים תזונתיים, קרוטן ומגנזיום.

"הלחם מיועד בראש ובראשונה לבני אדם שפשוט אוהבים לחם, לחם מסוגים שונים", אמר לווי. "אבל נכון שמוצרי קנאביס מאוד באופנה עכשיו".

מאפיות בוטיק בהולנד ומחוצה לה הציעו בעבר לחם קנאביס באופן מזדמן, אבל לווי הוא הראשון המייצר אותו בייצור המוני.

קנאברד עשוי מ-15% קנאביס (צילום: באדיבות שארלי לווי)
קנאברד עשוי מ-15% קנאביס (צילום: באדיבות שארלי לווי)

הלחם אמנם אינו מערפל את החושים, אך טעמו וריחו הם כשל קנאביס. אולי זה מה שהוביל את פקחי הסוכנות הפדרלית הבלגית לבטיחות המזון לפשוט בשנה שעברה על המאפייה של לווי ולהשמיד את כל מלאי הקנאברד.

אנשי הסוכנות טענו אז שאין למאפיה אישורים המוכיחים שהלחם לא ממסטל. מאז, הוא הצליח לשכנע את השלטונות שהכול חוקי.

אוהב להתנסות עם לחמים

לווי אוהב להתנסות עם לחמים ובעבר הכניס למאפיות שלו גם לחם עם בירה ולחם סגול המכיל אורז בר. סיפורו המשפחתי דומה לזה של יהודים רבים באירופה, אשר שרדו את השואה והחלו חיים חדשים אחרי המלחמה.

אביו המנוח, אוטו, נמלט לבלגיה ממולדתו אוסטריה כשזו סופחה על-ידי גרמניה הנאצית ב-1938. אחרי שהנאצים פלשו לבלגיה ב-1940, ירד אוטו למחתרת. שם, בתקופה הקשה ביותר בחייו, פגש את אשתו, האניה, יהודייה שנמלטה מפולין. הם נישאו ב-1942, פתחו מאפייה והולידו שלושה ילדים. שארלי הוא הצעיר מביניהם.

קופי שופ באמסטרדם השכנה. לחם אין להם (צילום: AP Photo/Peter Dejong, File)
קופי שופ באמסטרדם השכנה. לחם אין להם (צילום: AP Photo/Peter Dejong, File)

כאשר נפטר אוטו ב-1980, נטל שארלי, שלמד באותה עת מדעי המדינה, את המאפייה לידיו. הוא הפך את העסק המשפחתי שייסד אביו ב-1947 לרשת שכוללת כיום חמש מאפיות ברחבי בריסל.

כשאוטו פתח את המאפייה, ססמתה הייתה: "לחם, זה הכל". היום, היא כבר מציעה הרבה יותר.

עוד 421 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 12 בדצמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ תקף את נתניהו: "הושטתי יד לפיוס אך ניסית להכיש, התרגלת לשקר ולשטות"

● בליכוד הגיבו: נתניהו הסכים לקבל כל ויתור ● סקר חדשות 12: 35 מנדטים לכחול לבן, 32 לליכוד ● מרכז הליכוד אישר פריימריז לראשות ב-26 בדצמבר● נתניהו יתמקד במעוזי הליכוד בהם לא יצאו להצביע ● חיים כץ נמנע מלהבטיח כי יתמוך בנתניהו ● ריבלין: "אסור שנאבד את האמון בשיטה הדמוקרטית" ● 'זהות' לא תרוץ בבחירות הקרובות ● גנץ על חנינה: "כשיהיה הדבר רלוונטי נשקול"

עוד 48 עדכונים

אגדת "שני הצדדים אשמים"

אני אשים את זה על השולחן אבל לא שמעתם את זה ממני: נתניהו אשם בזה שישראל הולכת שוב לבחירות.

אומר זאת שוב, יונית: נתניהו אשם בזה שישראל הולכת שוב לבחירות.

ולמה זה קרה?

כי בכחול-לבן קיימו את הבטחתם לבוחר והיו עקביים בהחלטתם. הם לא ילכו לממשלת אחדות בראשות נתניהו החשוד בפלילים. נכון מוזר?

אומר זאת שוב, יונית: נתניהו אשם בזה שישראל הולכת שוב לבחירות.
בכחול-לבן קיימו את הבטחתם לבוחר והיו עקביים בהחלטתם. הם לא ילכו לממשלת אחדות בראשות נתניהו החשוד בפלילים. נכון מוזר?

אבל אליה וקוץ בה: מי מקיים הבטחת בחירות? מה הלאה? ראש ממשלה נקי כפיים? לאן נגיע? לראש ממשלה שלא מחזיק בחמישה תיקים וכשהוא דורש שיזמנו אליו את שר הבריאות אומרים לו שהוא שר הבריאות? ראש ממשלה בלי מטוס פרטי? בלי מתנות מחברים שנאנסו להעניק רכבת אווירית של סיגרים, שמפניות ותכשיטים, כולל צמיד וטבעת כי זה סט, וסט לא שוברים?

ראיתם את הסרטון בו נתניהו דורס גולשת סקי וממשיך הלאה כאילו הוא מתחייב לרוטציה עם גנץ? טוב, החלפתי בין הקורבנות אבל איך דומה?

שלוש מערכות בחירות תוך שנה והעיתונות העלובה שלנו עוד מתעקשת על השאלה האומללה: מי אשם, או הקביעה המתחסדת המטילה את אשמת ההליכה לבחירות נוספות על 'שני הצדדים' כאילו מדובר בקטטת בית ספר.
והכותרת הראשית בידיעות נוני מוזס תיק אלפיים: "בושה", והכותרת ב'ישראל ביביתון היום': "הקרקס".

איזה עיתונות לוחמת! היינו כחולמים.

שלוש מערכות בחירות תוך שנה והעיתונות העלובה שלנו עוד מתעקשת על השאלה האומללה: "מי אשם", או על הקביעה המתחסדת שהמטילה את האשמה על "שני הצדדים" כאילו מדובר בקטטת בית ספר

מהסקרים עולה כי רוב מכריע בציבור, 41%, סבור שנתניהו הוא הסיבה ללופ הבחירות, ומיעוטו, רק כ-5% תולה את האשם בגנץ. אבל התקשורת, מבצר מאוזן ועיקש שהיא, נאלמת לנוכח הבריון של הכיתה וגוזרת גזירה שווה בין נוכל ששלושה כתבי אישום תלויים מעל ראשו ובין הבחור החדש בבלוק, שעדיין לא דבק בו רבב מלבד הרפש שהטילו בו כאילו הטריד מינית ילדה (גנץ תבע את 'ישראל היום' וניצח, לא שהעיתונות עסקה בניצחון הקטן הזה כמו שעסקה בהרחבה בפייק ניוז אודותיו.)

בזה אחר זה עולים ח"כים של כחול-לבן לראיונות באולפני החדשות ונורים כמו ברווזים במטווח כשהם נאלצים להשיב לשאלה המטומטמת על סירובם למתווה הנשיא, שמאז מתה עליו אשתו מתה בו גם היושרה.

מהסקרים עולה כי רוב מכריע בציבור, 41%, סבור שנתניהו הוא הסיבה ללופ הבחירות, ורק כ-5% תולה את האשם בגנץ. אבל התקשורת, מבצר מאוזן ועיקש, נאלמת לנוכח הבריון של הכיתה וגוזרת ביניהם גזירה שווה

ומולם חברי ליכוד שמדקלמים באין עוצר את אותו דף מסרים של הבוס אליו מתייחסים המראיינים בנימוס שאינו במקומו, במקום לומר שוב ושוב את המשפט האפשר היחיד: לנתניהו שלושה כתבי אישום.

זה אולי חוקי להעמיד עצמו שוב לבחירה, החוק הרי לא צפה רעה חולה כזו של ראש ממשלה נאשם בפלילים שמגייס את המערכת שהוא עומד בראשה כדי להשתלח בה עצמה, ובעוצמה מטורפת חסרת בלמים. ובכן, חוקי אבל מסריח, כל כך מסריח.

ובכן, לא מבחינת העיתונות שנאלצת לרצות את בעליה המקושרים כך או אחרת לעומד בראש הפירמידה המיטיבה שיש בכוחו גם להעניש. הוא כבר ניסה לסגור ערוץ (ערוץ 1) ואף יעמוד לדין על אי אלו נוכלויות העוסקות בשיעבוד תקשורת כזו ('ידיעות') או אחרת ('וואלה') למטרותיו.

בזה אחר זה עולים ח"כים של כחול-לבן לראיונות באולפני החדשות ונורים כמו ברווזים במטווח כשהם נאלצים להשיב לשאלה המטומטמת על סירובם למתווה הנשיא, שמאז מתה עליו אשתו מתה בו גם היושרה

נותרנו עם תקשורת חנפנית או מתגוננת ברובה. זו אינה עיתונות אלא עיתוזנות. מספיק להקשיב לפאנלים זהירים מדי ולצפות בקידום האגרסיבי לסדרת הכתבות של עמית סגל על 'ימי נתניהו' כאילו העיתונאי אינו מייצג את תפיסותיו נאמנה גם מכיסא הפרשן הפוליטי, שההבעות המתחלפות על פניו כשמצלמת ערוץ 12 מתמקדת בו הן הברומטר המדויק ביותר למצבו הפוליטי של נתניהו. מה שאיילה חסון עוד משתדלת לרסן, הרי היא ותיקה ממנו.

אתה קורא את רוח הימים האלה על פני עיתונאים לא מעטים. גם מי שמנסים לשמור על מראית עין של יושרה עיתונאית משתדלים להיות ענייניים בבואם לחשוף את הנוכל רב הכוח במערומיו, שמא ייחשדו בהטייה פוליטית בתוך תקשורת שכולה הטייה פוליטית אחת גדולה ומאושרת.

עד שהשליט רב העוצמה יתחלף, שאז יותר הרסן עד שיצבור כוח להשחית כמו ביבי.

בינתיים אנחנו בכף הקלע, נודדים מבחירות לבחירות על פי גחמת לבו של נתניהו שמאז 2015 כשיצא לבחירות בגלל 'ישראל היום', ומאז עוד שלוש מערכות בחירות, שלושתן באותה שנה ולא הבנתם, רבותי ביציע העיתונות הקורס שמטרתו היחידה בטרללת הבחירות שהוא כופה עלינו היא להישאר על הכיסא ולחמוק ממשפט, ואתם, שפני השמירה של הדמוקרטיה יודעים אבל זורמים.

האיש שצעק מעל כל במה 'לא היה כלום' פוחד מהאמת: היה גם היה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 698 מילים

"קשה לראות את מה שקורה במדינה ולשתוק"

לדברי מנכ"ל תנובה לשעבר, האיומים של יאיר נתניהו בחרם צרכנים על אסם בעקבות ההתבטאויות של יו״ר אסם אינם רציניים ● "אני יכול להבין את דן פרופר, אני מזדהה איתו"

יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה ופס ייצור של שערוריות רשת, הכריז השבוע חרם צרכנים על חברת המזון אסם. הסיבה: יו"ר חברת אסם, דן פרופר, כינה את ראש הממשלה נתניהו "גוליבר" ואת תומכיו "הגמדים". זאת, בשבוע שבו בכירים נוספים במשק החלו להניע קמפיין ביקורתי נגד המשך כהונתו של נתניהו.

הקריאה של יאיר נתניהו לחרם על אסם עוררה הדים ואהדה במעגלי התמיכה הקרובים של בנימין נתניהו, אבל (לפי בדיקת דה-מרקר) הציבור הרחב הגיב באדישות והמשיך לקנות בהמוניו את הבמבה והפסטה של החברה.

אין זו הפעם הראשונה שבה חברת מזון מובילה בישראל ניצבת בפני איום בחרם צרכנים בעקבות התבטאות פוליטית של אחד מראשיה.

דן פרופר (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
דן פרופר (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

ההתכתשות בין פרופר לאוהדי נתניהו נשמעה מוכרת מאוד למנכ"ל המיתולוגי של ענקית מזון אחרת – תנובה. רייכמן, חבר קיבוץ גליל-ים, שניהל את תנובה מ-1998 עד 2010 וכיום הוא פנסיונר, סיבך אותה בחרם צרכנים משלו ב-2004.

בראיון אצל כותב שורות אלה באתר ynet אמר רייכמן "ההתנתקות מסרטן הכיבוש טובה לכלכלה". בעקבות זאת, הכריזה מועצת יש"ע חרם על תנובה, ומוצריה כמעט נעלמו מהמדפים בהתנחלויות האידאולוגיות.

תנובה הצהירה אז שדבריו אינם מייצגים אותה כחברה – אבל רייכמן המשיך לעמוד מאחורי דבריו. התעשיינים איימו להפסיק לספק מזון בהתנחלויות, ולבסוף התקיימה "סולחה", שבה רייכמן הצהיר כי דבריו כוונו עניינית נגד מפעל ההתנחלויות ולא נגד המתנחלים עצמם, שאותם כינה "מלח הארץ", והבטיח לא להתבטא יותר בנושאים פוליטיים (אבל לא חזר בו מהתבטאותו), והחרם הוסר.

יאיר נתניהו (צילום: פלאש 90)
יאיר נתניהו (צילום: פלאש 90)

"כן, זה הזכיר לי נשכחות, מה שקורה עכשיו לדן (פרופר)", אמר רייכמן השבוע לזמן ישראל, "אני יכול להבין את דן, אני מזדהה איתו. אבל אני מניח שלא יקרה עם החרם הזה שום דבר. ימשיכו לקנות כרגיל".

לדברי רייכמן: "קשה מאוד לראות את מה שקורה היום במדינת ישראל ולשתוק. תעשיין הוא גם אזרח וזה לא קל לשתוק".

עוד 268 מילים

"קונים כאן אקדח במחיר של פלאפל"

הסיוט של שפרעם עאדל חטיב בן ה-17 היה פעיל בפרויקט "עיר ללא אלימות", שחלם להוציא רישיון ולמצוא אהבה ● בשבוע שעבר נמצאה גופתו בשטח פתוח בעיר שלו, שפרעם, ומאז המקום כמרקחה ● עומר שרביט יצא בעקבות סיפור חייו הקצרים של עאדל, והרצח שפתח את כל הפצעים בעיר הוותיקה: מהטבח שביצע שם חייל יהודי, דרך הקיצוצים בחינוך וברווחה, ועד התחושה הכללית שמדינה שלמה רואה את הקשיים במגזר הערבי - אבל מעדיפה להסיט את מבטה

עוד 2,270 מילים

בתוך עשור זינק היקף הרכישות ברשת מ-1.5 מיליארד ל-22 מיליארד ש״ח ● את ההשלכות של המעבר לקניות באינטרנט ספגו ענפי הקמעונאות המסורתית ● בזו אחר זו קרסו רשתות אופנה ובערי המרכז נסגרות מדי חודש בין 50 ל-100 חנויות ● אבל כשבחוץ פקקי תנועה וללא תחבורה ציבורית, לצרכנים הרבה יותר נוח לפתוח אפליקציה ולהזמין שליחות עד הבית ● סוגרים עשור: כתבה שלישית

עוד 1,504 מילים

יש יהודים בארה"ב שאינם אוהדים מספיק את ישראל

השבוע התקיימה ועידת ארגון IAC ("המועצה הישראלית-אמריקאית") בארצות הברית. אם התוודענו לוועידה הזאת, סביר שזה קרה בגלל להקת שלווה ודונלד טראמפ, שהתקשורת הרבתה לספר על המפגש ביניהם במסגרת הוועידה. מה סביר פחות שהתוודענו אליו?

למשל, שאיילה חסון ועמית סגל לוקחים בה חלק כדוברים. כמוהם בועז ביסמוט, יאיר שרקי ואורלי ברוך (ערוץ 7). איתם, כחומרי הלבנה ומכשירי סימטריה, רזי ברקאי, עומרי אסנהיים והילה קורח. כל אלה, במסגרת פאנל שכותרתו "Meet the Press" ("פגוש את העיתונות"). כשם שההטעיה-בפרסום מתחילה כבר בשם תוכנית הטלוויזיה הישראלית "פגוש את העיתונות", ככה גם כאן.

איילה חסון ועמית סגל לוקחים בוועידה חלק כדוברים. כמוהם בועז ביסמוט, יאיר שרקי ואורלי ברוך (ערוץ 7). איתם, כחומרי הלבנה ומכשירי סימטריה, רזי ברקאי, עומרי אסנהיים והילה קורח

מי הוא הארגון שב"מקור ראשון" כתבו שהמטרה המוצהרת לשמה הוקם היא "סיוע בבניית קהילה ישראלית־אמריקנית, וחיזוק הזהות הישראלית והיהודית של הדור הבא", העומד מאחורי הוועידה והפאנל במסגרתה?

"המועצה הישראלית-אמריקאית" הוקם במהלך מלחמת לבנון השנייה. "הצורך" מאחורי היוזמה התעורר כדי לאחד ולרכז בין הקהילות היהודיות בישראל וארצות-הברית. באותם ימים הוא נקרא עדיין ארגון "מנהיגות ישראלית" וההתנהלות שלו היתה מקומית יותר (בארצות-הברית). מועצת הארגון הוקמה כמה חודשים מאוחר יותר, בשנת 2007. כעבור חמש שנים, שונה שמו ל"המועצה הישראלית-אמריקאית". איתו גם השתנה אופי הפעילות.

מטרתו הרשמית של הארגון היא בניית קהילה ישראלית-אמריקאית מאוחדת ואקטיבית, שמתמקדת בעיקרה בחיזוק זהות ישראלית ויהודית אצל הדור הצעיר, חיזוק הקהילה היהודית בארצות-הברית ותמיכה במדינת ישראל.

אחד מהתורמים לארגון הוא – איך לא – שלדון אדלסון. חודשים אחדים לאחר הקמת הארגון ובשנה בה נוסדה המועצה שלו, הקים אדלסון את "ישראל היום". המהלכים להקמת התעמולתון נרקמו, מן הסתם, לפני שנת 2007.

אחד מהתורמים לארגון הוא – איך לא – שלדון אדלסון. חודשים אחדים לאחר הקמת הארגון ובשנה בה נוסדה המועצה שלו, הקים אדלסון את "ישראל היום". המהלכים להקמת התעמולתון נרקמו, מן הסתם, לפני שנת 2007

מי שעמד מאחורי היוזמה הוא קונסול ישראל באותה תקופה בלוס-אנג'לס, אהוד דנוך. האמת? מופרע. דנוך פנה למספר אנשי עסקים ופילנתרופים וגייס אותם לטובת רעיון הקמת "מועדון" אשר יחבר בין הישראלים-אמריקאים המתגוררים באזור ויתמוך בקהילה המקומית. הרקע ליוזמה, לאחר ש"אובחן הצורך לגוף מאחד ומרכז לקהילה הישראלית בארצות-הברית".

מי אבחן? הקונסול. ממתי קונסול של מדינה אמור להתערב בעניינים פנימיים של מדינה זרה? מה הקשר בין יהודים אזרחי ארצות-הברית לאזרחי ישראל? מי קבע שאכן קיים בכלל צורך? על בסיס אותו היגיון שאובחן "צורך" לייסד "עיתון" כמו "ישראל היום".

בניגוד לתפיסה הימנית הרווחת, ישראל ויהדות העולם, בכלל זה ארצות-הברית, הם מושגים נפרדים, שלא פחות משהם נפגשים – לא אחת הם מתנגשים כדי חתירה.

מי אבחן? הקונסול. ממתי קונסול מדינה אמור להתערב בעניינים פנימיים של מדינה זרה? מה הקשר בין יהודים אזרחי ארה"ב לאזרחי ישראל? מי קבע שקיים צורך? על בסיס אותו היגיון שאובחן "צורך" לייסד "עיתון" כמו "ישראל היום"

האירוע הגדול הראשון של "המועצה הישראלית-אמריקאית" נערך בשנת 2008 לחיזוק תושבי שדרות. איך נראה מצבה של שדרות מאז – כולנו יודעים. חיזוק קיבוצי ומושבי הסביבה לא הוזכר, משום מה.

כמה שנים מאוחר יותר, כאמור, שינה הארגון את שמו ואיתו את הזיקה שלו: ב"ג'ואיש ג'ורנל" דיווחו שהשינוי שיקף את העובדה שמהגרים מישראל הם חלק בלתי נפרד מהאומה האמריקאית ומהמועצה היהודית-אמריקאית, ולכן גם קיימת חשיבות בבניית תשתית קהילתית עם מבט אסטרטגי לעתיד.

מה זה אומר, בעצם? אם יהודים בארצות-הברית הם חלק בלתי-נפרד מהאומה האמריקאית, מדוע קיימת חשיבות בבניית תשתית קהילתית עבורם? ובכלל, מי אמור להחליט מהי האסטרטגיה הנכונה לישראל? כדי לנסות להשיב על השאלות האלה, צריך לרגע לחזור לרקע שמאחורי הקמת הארגון; לאותם דאגה לזהות הישראלית-יהודית של הדור השני והשלישי של ישראלים שהיגרו לארצות-הברית, חיזוק מדינת ישראל וחיבור משמעותי לקהילה היהודית-אמריקאית.

מה זה אומר, בעצם? אם יהודים בארצות-הברית הם חלק בלתי-נפרד מהאומה האמריקאית, מדוע קיימת חשיבות בבניית תשתית קהילתית עבורם? ובכלל, מי אמור להחליט מהי האסטרטגיה הנכונה לישראל?

ברור שאם אדלסון, שכזכור לא מוטרד אם ישראל תהיה דמוקרטית, תורם לארגון, הרי שהחזון של "קהילה ישראלית-אמריקאית" אמור להטריד כל מי שמעוניין בישראל דמוקרטית, סולידרית וחילונית. למעשה, החזון של הארגון עומד בסתירה לא מבוטלת לחזון הקמת המדינה.

יתרה מזאת, אדלסון הפך לתורם משמעותי לארגון רק לאחר שינוי שמו ויעדיו; למעשה, בני-הזוג מרים ושלדון אדלסון, התחייבו לתמוך בו היה ויהיה ארגון ארצי המאחד תחתיו את כל הארגונים היהודים-אמריקאיים אחרים הפועלים בארצות-הברית.

מנכ"ל "המועצה הישראלית-אמריקאית" בשנים 2015-2011 היה שגיא בלשה. תפקידו הבא של בלשה היה מנכ"ל חברת "קלע שלמה", שעליה הורחב כאן בשבוע שעבר. "קלע שלמה" נוסדה בשנת 2016 בידי יוסי קופרווסר, ראש-חטיבת המחקר באמ"ן בעברו ומי שבשנים 2016-2011 שימש כמנכ"ל המשרד הממשלתי לנושאים אסטרטגיים והסברה.

אם אדלסון, שלא מוטרד אם ישראל לא תהיה דמוקרטית, תורם לארגון, הרי שחזון ה"קהילה ישראלית-אמריקאית" אמור להטריד כל מי שמעוניין בישראל דמוקרטית

"קלע שלמה" מוגדרת כ"חברה פרטית לתועלת הציבור". בהתאם להחלטת הממשלה, התקשר בשנת 2018 המשרד לנושאים אסטרטגיים בחוזה עם חברת "קלע שלמה" לטובת "מיזם ללא כוונת רווח…על-מנת שזו תפעל למען המאבק בדה-לגיטימציה". ההסכם עם "קלע שלמה" קובע גם, כי היא ש"תהיה אחראית להעמיד את המימון לכך מגופים חוץ-ממשלתיים". הסכום הכולל שהקצתה המדינה להתקשרות זאת עומד על עד 128 מיליוני שקלים בשלוש שנים.

ככה מתקצבת המדינה פעילות בהיקף של למעלה מ-40 מיליוני שקלים בשנה עבור משרד ממשלתי שתפקידו לגייס מימון זר לפעילות שהיא עצמה מבקשת ליזום.

במילים אחרות, מי שהיה מנכ"ל משרד ממשלתי מקים, מייד לאחר שסיים את תפקידו, חברה שמתקשרת בחוזה עם אותו משרד ממשלתי לצורך מתן שירותים שאותו משרד ממשלתי אמור לספק. התוצאה בפועל היא שהחברה, לכאורה, מייתרת את המשרד הממשלתי. ציונות בהפרטה.

מי שהיה מנכ"ל משרד ממשלתי מקים, מיד לאחר שסיים את תפקידו, חברה שמתקשרת בחוזה עם אותו משרד ממשלתי לצורך מתן שירותים, שאותו משרד ממשלתי אמור לספק.  ציונות בהפרטה

דוח הכספים של "קלע שלמה" לשנת 2017 גילה כי מאחורי התקציב שלה עומדות תרומות משני ארגונים בלבד. האחד, "הקרן המרכזית לישראל", תרם בשנת 2016 מיליון-ורבע שקלים לארגון "אם תרצו". השני, one Israeli fund, תרם אף הוא ל"אם תרצו" (כ-23 אלף שקל בשנת 2015). הנה, לאט-לאט, המושגים "אובחן הצורך" "תועלת הציבור" מתחילים ללבוש צורה וזהות.

המשרד לנושאים אסטרטגיים, אגב, הוקם באותה שנה בה נוסד "המועצה הישראלית-אמריקאית". מקרי זה לא נראה; זה אותו אקלים ואותם אנשים בעלי אותה תפיסת עולם שאחראים לצמיחת הפטריות האלה. לראייה, בשנת 2016 הרחיבה פתאום "המועצה הישראלית-אמריקאית" את תחומי פעילותה, כשהקימה שדולה פוליטית.

המשרד לנושאים אסטרטגיים, אגב, הוקם באותה שנה בה נוסד "המועצה הישראלית-אמריקאית". מקרי זה לא נראה; זה אותו אקלים ואותם אנשים בעלי אותה תפיסת עולם שאחראים לצמיחת הפטריות האלה

לפני שנים אחדות, מצא סקר מקיף שנערך בארצות-הברית, כי 77 אחוזים מהאמריקאים סבורים שהדתות המונותיאיסטיות מאבדות את ההשפעה שלהן בארצות-הברית. המגמה המבורכת הזאת, מקבילה לנעשה בישראל, היא תמונת המראה למלחמת הקיום שמנהלות היהדות והנצרות בשתי המדינות. זהו גם הרקע לאקלים המתואר, המשקף אובדן אחיזה שמראשיתה היתה תלושה ומומצאת.

תפקידה של השדולה הפוליטית היה ועודנו הגברת הייצוג וההשפעה הפוליטיים בארצות-הברית, וזאת בנפרד מפעילות הארגון בקהילה היהודית – ייעודו המקורי של הארגון.

מטרת הקמת השדולה להוביל חקיקה לבלימת השפעת תנועת החרם (BDS) בארצות-הברית, מאבק במי שנתפסות על-ידה כתנועות החרם, מאבק באנטישמיות, תמיכה בחקיקה שמקדמת אינטרסים משותפים לארצות-הברית וישראל, קידום הקשרים ושיתופי-הפעולה בין המדינות בתחום המסחר והמחקר וקידום לימוד עברית בבתי-ספר ציבוריים בארצות-הברית.

מטרות השדולה מזכירות מאד את ייעודו של המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, בראשות השר גלעד ארדן. אתר משרד ראש-הממשלה מציין שבאוקטובר 2015 "החליט הקבינט המדיני-ביטחוני להטיל על המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה את האחריות העליונה לפעול כנגד מסע הדה-לגיטימציה למדינת ישראל וכנגד תנועת החרמות, ה- BDS… מערכה זו כוללת מהלכים ופעולות כנגד ישראל בהיבטי כלכלה, אקדמיה, תרבות, ובהיבט התודעתי באשר למיצובה הלגיטימי של ישראל כבית לאומי לעם היהודי".

"המשרד", מספר אתר משרד ראש-הממשלה, "פועל כגורם הממשלתי המוביל לכלל המשרדים והגופים הממשלתיים הרלוונטיים ועומד בקשר עם ארגונים הנאבקים למען ישראל במערכה זו. במסגרת זו הוקם במשרד כוח משימה לאומי הנקרא המערכה כנגד הדה-לגיטימציה (להלן: 'המערכה')".

אותו בלשה שהיה מנכ"ל "המועצה הישראלית-אמריקאית" עד 2015, מונה אחר-כך לתפקיד מנכ"ל עמותת "עוגן", תפקיד בו הוא משמש עד היום. "עוגן" הוא ארגון חברתי-כלכלי, עמותה שעיסוקה המקורי במתן הלוואות לציבור בדגש על "שכבות מוחלשות" ומי שמועמדת להיות הבנק החברתי הראשון בישראל (בנק ללא כוונות רווח). את עיקר התרומות שלה, מגייסת "עוגן" מתורמים יהודים בארצות-הברית.

עד היום, נתנה "עוגן" הלוואות בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל לכ-68 אלף לווים בישראל, רובם אזרחים, ששכרם החודשי עומד על 15,000-3,000 שקל, ולעסקים קטנים. כיום נמצא הארגון בהליכים מתקדמים לקבלת הרישיון שבעתיד יאפשר להם גם הרחבת הפעילות לפיקדונות בכלל, כשגם פעילות עו"ש במסגרת ארסנל הפעילויות של הארגון, נבחנת. ב"עוגן" העריכו בתחילת השנה, כי בשנת 2020 צפוי להינתן הרישיון.

עקרון הפעילות בגיוס תרומות למימון ההלוואות של "עוגן", דומה מאד לזה של "המועצה הישראלית-אמריקאית". ל"עוגן" יש כאלפיים תורמים, כמחציתם מארצות-הברית, מתוכם 450 שתרמו בין 10,000 דולר ל-20 מיליון דולר. כל אלה הפכו את "עוגן" לקרן ההלוואות "היהודית" הגדולה בעולם.

עקרון גיוס התרומות למימון ההלוואות ב"עוגן" דומה לזה של "המועצה הישראלית-אמריקאית". ל"עוגן" יש כ-2000 תורמים, מתוכם 450 תרמו בין 10,000 דולר ל-20 מיליון דולר, והפכו את "עוגן" לקרן ההלוואות "היהודית" הגדולה בעולם

"לפני כשנה שאלנו את עצמנו שאלה פילוסופית – מה טוב יותר למדינת ישראל? נכון שמאתיים מיליון שקל לעמותה זה המון כסף, אבל כדי לענות על הצורך לאשראי חברתי זה טיפה בים. שאלנו את עצמנו האם נכון יותר להישאר עמותה שנותנת הלוואות ללא ריבית ולגדול לאט-לאט או שנכון יותר להפסיק להיות תלוי אך ורק בתרומות, ולגדול להיקפים של מיליארדים שיאפשרו מתן הלוואות בהיקפים גדולים בהרבה, אבל עם ריבית קטנה. מה נדרש יותר בחברה הישראלית? יותר אשראי? או יותר הלוואות ללא ריבית. היה קונצנזוס בדירקטוריון שלנו שנגישות לאשראי יותר חשובה מריבית, כל עוד היא לא ריבית נשכנית", סיפר בלשה לאחרונה בראיונות לתקשורת הישראלית.

אם באמת טובת מדינת ישראל בכלל והשכבות המוחלשות בפרט מול עיניהם של בלשה והתורמים ל"עוגן", אז מתן הלוואות הוא בפירוש לא הדרך. שינוי המדיניות הכלכלית-חברתית, עדכון סדר העדיפויות בחלוקת תקציבים וצמצום פערים כלכליים ופערי הכנסה הם הדרך. מתן הלוואות מהסוג הזה הוא לא יותר מהבטחת השארת הלווים – ודאי רובם – באותו המצב.

אם באמת טובת המדינה והשכבות המוחלשות בפרט מול עיני "עוגן", אז מתן הלוואות הוא בפירוש לא הדרך. שינוי המדיניות הכלכלית-חברתית, סדר העדיפויות בתיקצוב וצמצום פערים הם הדרך

ככה אפשר להבין טוב יותר את המושג "ללא כוונות רווח" שמאחורי "עוגן": הרווח לא יגיע באופן ישיר ממתן ההלוואות, אלא משימור המבנה הכלכלי והעצמתו. אנחנו נעשה מיליארדים, אבל מכמה מיליונים שנתרום לכם – לא נחתוך קופון.

ובהקשר ישראלי, האלימות הבנקאית התגברה משמעותית, הבנקים מכבידים ידם יותר ויותר על האזרחים הקטנים בריביות מטורפות ובסירוב למתן הלוואות הודות למדיניות הממשלתית – הנה לכם, במקום הלוואה בשוק האפור, פנו אלינו.

אי-אפשר לחשוד בכוונות הכנות של רבים מהתורמים, כמו גם המעורבים מאחורי היוזמה הזאת וכמוה "המועצה הישראלית-אמריקאית". השאלה היא ההתערבות הבוטה של גורמים זרים במדיניות הישראלית. לא מדובר בהתערבות בעלת השפעה זניחה; מאחורי הקלעים ומתחת לפני השטח מדובר בהשפעה מכרעת על עתידה ואופייה של המדינה, שכבר מזמן מבצבצת מעל לפני השטח. יהודית יותר, דמוקרטית פחות. הזרועות נשלחות לפוליטיקה, לפרופיל האוכלוסייה, לדיפלומטיה ולכלכלה.

מדובר בהתערבות בוטה של גורמים זרים במדיניות הישראלית, שמשפיעה השפעה מכרעת על עתידה ואופיה של המדינה. יהודית יותר, דמוקרטית פחות

"המועצה הישראלית-אמריקאית" ו"עוגן" מצטרפות לשורה של פעילויות אחרות, אחת הבולטות שבהן היא פרויקט "תגלית", שאדלסון הוא אחד מתומכיו. אדם מילשטיין, ישראלי לשעבר ואמריקאי בהווה, איש עסקים ומיליונר כבד, הוא יושב-ראש הוועד המנהל של "המועצה הישראלית-אמריקאית". הוא גם חבר דירקטוריון ב"תגלית", איפא"ק, STAND WITH US  ועוד כמה ארגונים שמיוחסת להם בתודעה הציבורית נטייה פרו-ישראלית.

בשנת 2000 הקימו מילשטיין ואשתו, גילה, קרן משפחתית לתרומות. כשנכנסים לאתר הקרן, תוקפת אותך תמונה של הר-הבית ומייד לאחריה היא מתחלפת בתמונת דגל ישראלי מתנופף בנקודת תצפית במדבר. "המטרה שלנו היא לצקת גאווה ואומץ בקרב יהודים…", מספר אתר הקרן, "אנו מאמינים בחיזוק ישראל, ביתם של יהודי העולם. המטרה שלנו לחנך סטודנטים ומנהיגים צעירים אודות האתגרים הניצבים בפני העולם המערבי, ישראל והיהודים כיום". כולנו, כל העולם כולו, הרי, באותה סירה.

כפעילות ראשונה הזוכה לתמיכת קרן מילשטיין מצוינת "מאבק באנטישמיות ופעילות אנטי-ישראלית באוניברסיטאות". גם "לגיטימציה לישראל ותמיכה בה" היא מפעולות הקרן. זה לא רק נשמע דומה מאד למשרד לנושאים אסטרטגיים או ל"מועצה הישראלית-אמריקאית"; זה עוד מאותו דבר. על הדרך, אנטישמיות ו"אנטי-ישראליות" הן כבר היינו הך. את הלגיטימציה לקיומה מהעולם, אגב, קיבלה ישראל מזמן, לפני 71 שנים, והיא איננה ניתנת לערעור גם אם ישנם קולות בודדים וסהרוריים הסבורים אחרת.

זה לא רק נשמע דומה מאד למשרד לנושאים אסטרטגיים או ל"מועצה הישראלית-אמריקאית"; זה עוד מאותו דבר. על הדרך, אנטישמיות ו"אנטי-ישראליות" הן היינו הך

כך למשל, תומכת הקרן בארגון "הברית הישראלית", שפועל, על-פי אתר קרן מילשטיין, לקדם בארצות-הברית ובשלושים מוסדות-פרלמנט ברחבי העולם את רעיון "זכותה של ישראל להתקיים בשלווה כדמוקרטיה יהודית" (כך במקור); לארגון היהודי-אמריקאי EMET הפועל מוושינגטון "למען קידום האמת המזרח-התיכון". אתר הקרן מספר, כי "EMET קנה לעצמו שם של (מי ש)'מגיע אל אנשי קונגרס' בגבעת הקפיטול הידועים בהבנתם את חשיבות הזיקה והברית האמריקאית-ישראלית החזקה נגד האיסלאם הרדיקלי והטרור". קרן מילשטיין תומכת גם בתנועת "סטודנטים למען ישראל". לצד אלה, תומכת הקרן גם במרכז פרס לשלום, המכון למחקרי ביטחון-לאומי ועוד.

"הקהילה הישראלית בארצות־הברית – נכס שטרם נוצל", נכתב במאמר מאת אבנר גולוב בפברואר 2017 מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי, ש"המועצה הישראלית-האמריקאית" היא כאמור אחד המממנים שלו. המאמר מפרט שורת המלצות כיצד לנצל את הנכס. שנה מאוחר יותר, באפריל 2018, פרסם גולוב מאמר אחר מטעם המרכז למחקרי ביטחון לאומי שכותרתו: "הקהילה הישראלית בארצות-הברית – נכס לדיפלומטיה הציבורית של ישראל".

"השחיקה בתמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקאי הליברלי ומיצובה של ישראל בלב המחלוקת הפוליטית בין הרפובליקנים לדמוקרטים עלולים לסכן את המשך קיומם של היחסים המיוחדים בין ישראל לארצות־הברית בטווח הבינוני והארוך", הסביר גולוב במאמר ופירט למעשה את מדיניות הבת-יענה המשקפת את כל הארגונים והגופים המתוארים כאן. זו היא גם המחשה נפלאה כיצד כל הגופים האלה מזינים את עצמם בכסף ובתודעה, מתוך יומרה לעצב מדיניות ומציאות.

"השחיקה בתמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקאי הליברלי ומיצוב ישראל בלב המחלוקת הפוליטית בין הרפובליקנים לדמוקרטים, עלולים לסכן את המשך היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב בטווח הבינוני והארוך"

הארגונים האלה, בפועל, מטפחים את פסיכוזת הרדיפה היהודית בכלל והישראלית בפרט, ואולי חשוב מכך, ממרקים את המצפון ומעניקים פוליסת ביטוח ליהודים-אמריקאיים עשירים, ביניהם ישראלים לשעבר. כשאתה מולטי-מיליונר, מושך בחוטים, שלא חי כאן בקביעות או בכלל – זה הרי באמת לא משנה אם ישראל תהיה דמוקרטית יותר או פחות. ברור גם למה עבורך נכון לראות באנטישמיות ו"אנטי-ישראל" אותו הדבר.

אבל כל אלה לא אמורים לעניין אותך, אם אתה אזרח ישראלי, או את מדינת ישראל. כל המתואר כאן, לצד פעילויות רבות אחרות, מעקרים מתוכן את משמעות המדינה העצמאית מישראל. הן משמרות אותה כמדינת שנור, שרואה באזרחיה נתינים וחומרי גלם להגשמת רעיון זר והבטחת המשך המלכוד. על הדרך, גם ממחישה שלא תמיד אמירות על כסף יהודי שמנהל את העולם הן אנטישמיות. לפעמים, האנטישמיות הכי גדולה מופנית דווקא כלפי יהודים חילוניים, אוניברסאליים בתפיסת עולמם; כלומר, אלה שמאחורי רעיון הקמת המדינה, שבלעדיהם לא היתה מדינה לשנורר עבורה.

הארגונים האלה, בפועל, מטפחים את פסיכוזת הרדיפה היהודית בכלל והישראלית בפרט, ואולי חשוב מכך, ממרקים את המצפון ומעניקים פוליסת ביטוח ליהודים-אמריקאיים עשירים, ביניהם ישראלים לשעבר.

הישראלים באוברדראפט קבוע? משקי-הבית בסכנה של אי-יכולת להחזיר הלוואות ומשכנתאות? המורה הכי טובה שלהם היא המדינה.

חמור מכל אלה, הוא המושג "ישראל כבית ליהודי-העולם"; מושג אמורפי שמעולם לא התקיים עליו דיון אמיתי בחברה הישראלית, ושכרגע מסתכם בחוק השבות ובמפעל ההגירה היזומה לישראל, המוכר בשם "העלייה", הנכפה על אזרחי המדינה.

אלה מדגישים בעיקר את האלמנט הכמותי, אבל לא נותנים במכוון דגש לאלמנט הערכי: איזו מדינה אנחנו רוצים, איזה משטר וצביון אנו מבקשים שיהיה לה?

המושג "ישראל כבית ליהודי-העולם"; מושג אמורפי שמעולם לא התקיים עליו דיון אמיתי בחברה הישראלית, ושכרגע מסתכם בחוק השבות ובמפעל ההגירה היזומה לישראל, "העלייה", שנכפה על אזרחי המדינה

יהדות ארצות-הברית היא גורם מימון מרכזי בהבאת יהדות אתיופיה וברית-המועצות לישראל, שבלעדיה לא היתה מתאפשרים גלי הגירה אלה. גם כאן לדיפלומטיה הבינלאומית היה תפקיד חשוב: הסכמת ממשלת שמיר לקחת חלק בוועידת מדריד הותנתה בהגבלת הגירת יהודים מברית-המועצות לישראל (תנאי שהתקבל). את הבאת יהודי אתיופיה צריך לראות גם בהקשר הכולל של החלטת האו"ם משנת 1975 שהכירה בציונות כ"צורה של גזענות", החלטה שבוטלה בדצמבר 1991, החודש בו כונסה ועידת מדריד. אזרח אמריקאי מחליט איפה יחיה אזרח סובייטי-לשעבר או אתיופי; רק את האזרח הישראלי לא שואלים.

כל הסיפור הזה מסתכם בפרט קטן, כמעט טריוויאלי במופרעות שבו מרוב שהתעוורנו. אחד המשתתפים בוועידת IAC השבוע, היה יצחק הרצוג, יושב-ראש הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית תפקדה למעשה כמעיין ממשלה-מייצגת של התנועה הציונית עד הקמת המדינה. המדינה קמה, מה עוד עושה כאן הסוכנות היהודית?

"יש יהודים בארצות-הברית שאינם אוהדים מספיק את ישראל", אמר טראמפ בנאומו בפני ועידת IAC לפני כמה ימים.

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט מחבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 2,524 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

שלב ההכרעה של נתניהו עשוי להגיע הרבה לפני הבחירות במרץ

בשבועיים הקרובים, נתניהו צריך לצלוח שני מאבקים גורליים שעלולים להשפיע על עתידו אף יותר מהבחירות לכנסת ● בעוד שבועיים יתמודד על ראשות הליכוד ואף שהוא צפוי לנצח - תבוסה פושרת תפגע קשות במעמדו ● ובשבוע הבא יאלץ היועץ המשפטי לממשלה להשיב לבג״ץ מהי עמדתו באשר לכשירותו של נאשם בפלילים להקים ממשלה - תפוח אדמה לוהט שכולם מפחדים להתמודד איתו ● פרשנות

עוד 1,088 מילים

ברוב המדינות לא עובדים בבחירות, איפה שכן - מצביעים פחות

בעקבות הקריאות לביטול יום השבתון בבחירות, בדקנו מה נהוג במדינות אחרות בעולם ● ברוב המדינות מצביעים ביום המנוחה הרשמי, מה שלא אפשרי בישראל מסיבות דתיות ● בארה"ב אין שבתון בבחירות, ושיעורי ההצבעה שם נמוכים מאוד - במיוחד בקרב עניים שחייבים לעבוד

עוד 1,096 מילים

"העולים הקשישים יאיימו על שלום הילדים בשכונה"

מעקב זמן ישראל העולים הקשישים, שמתגוררים במלון דיפלומט בירושלים, הופתעו לשמוע בתקשורת כי שגרירות ארה"ב לא תועתק לשם ● אף אחד לא יצר איתם קשר, אבל כעת הם חולמים שיתאפשר להם להישאר במקום ● ניסיונות להקים בית עבורם בשכונת פסגת זאב נתקלו בהתנגדות של התושבים שם, שלא מוכנים לקבל את הקשישים כשכנים שלהם ● קסניה סבטלובה ממשיכה ללוות את העולים מבריה"מ שהמדינה לא סופרת

סוף לעמימות? בשנים האחרונות נרמז לא פעם כי מלון "דיפלומט" הממוקם בשכונת תלפיות בירושלים, ומשמש כבר שנים רבות כהוסטל לעולים קשישים ממדינות ברית המועצות לשעבר, יהפוך לחלק ממתחם שגרירות ארה"ב בעיר.

הבניין נרכש על ידי ממשלת ארה"ב בשנת 2014, ועל פי ההסכם שנחתם עם בעלי המלון, הוא אמור להיות מפונה בעוד כחצי שני, עד יוני 2020. כיום מתגוררים שם כ-350 עולים קשישים, שעבור רבים מהם זהו הבית היחיד שהם מכירים.

אולם השבוע דווח בחדשות 12 כי משכן הקבע של שגרירות ארצות הברית בעיר יוקם ככל הנראה באזור אחר – בסמוך לטיילת ארמון הנציב.

לקשישים לא נאמרה על כך מילה. "כששמענו על כך שהשגרירות תוקם במקום אחר, ולא במקום המלון כפי שחשבנו, הופתענו מאוד", אומרת לזמן ישראל מאיה דובובה (88), דיירת במלון ומנהלת ארגון ותיקי מלחמת העולם השנייה.

"חשבנו שמנסים לפנות אותנו מהמלון, כדי לפנות את השטח לטובת השגרירות. השאלה היא אם עכשיו נוכל להישאר בבית שלנו, ולשמור על הקהילה שנוצרה כאן? הלוואי. חבל שאף אחד לא מדבר אתנו ולא מעדכן אותנו במה שמתרחש".

בארבע השנים האחרונות הגיעה מאיה לכמה מהדיונים שהתקיימו בוועדת הקליטה של הכנסת על מלון "דיפלומט", וזאת למרות גילה המתקדם. אבל בכל פעם היא חזרה מהדיונים בוועדה בידיים ריקות.

מלון דיפלומט בירושלים, ארכיון, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
מלון דיפלומט בירושלים, ארכיון, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

שרת הקליטה, סופה לנדוור, ומנכ"ל משרד הקליטה, אלכס קושניר (כיום ח"כ בישראל ביתנו), הבטיחו כי העניין יבוא על פתרונו, אך לא פירטו מהו הפתרון.

בחודש ספטמבר דווח על כך שכ-100 מדיירי דיפלומט קיבלו הצעה לעבור למלון "חן" הנמצא בשכונת בית וגן בירושלים.

כ-50 דיירים נענו להצעה ועברו למלון "חן", אחרים טענו כי מדובר בהרעת תנאים, ודחו את הרעיון על הסף. מאז, איש לא בא במגע עם הדיירים.

"שמענו שזה מה שהם מתכוונים לבנות כאן. יכול להיות שהבנייה לא תצא לפועל מיד, ושייתנו לנו עוד כמה חודשים להישאר כאן בדיפלומט. אבל בסופו של דבר יפנו את כולנו"

ואולם מפרסום שהופיע ב-12 בנובמבר ב-mynet גילו הדיירים כי רשות מקרקעי ישראל החליטה להקים עבורם מבנה חדש, בצמוד לגדר ההפרדה עם מחנה הפליטים שועפט, אך תושבי פסגת זאב הסמוכה נאבקים בכך.

תושבי פסגת זאב טענו כי העברת מאות בני אדם לשכונה תכביד על התחבורה הציבורית באזור, והביעו חשש כי הדיירים הקשישים "יאיימו על הילדים הקטנים בשכונה". עם זאת, התושבים לא פירטו באיזה אופן עלולים ניצולי שואה וכן ותיקי מלחמת העולם השנייה, מבוגרים ועצמאיים, עלולים לאיים על ילדי השכונה.

מלון דיפלומט בירושלים, ארכיון, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
מלון דיפלומט בירושלים, ארכיון, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

מיכאל פרידמן, תושב דיפלומט, אמר לזמן ישראל כי יש כוונה להקים בית מגורים או מלון עבור אנשי השגרירות. "שמענו שזה מה שהם מתכוונים לבנות כאן.

"יכול להיות שהבנייה לא תצא לפועל מיד, ושייתנו לנו עוד כמה חודשים להישאר כאן בדיפלומט. אבל בסופו של דבר יפנו את כולנו. הלוואי שמישהו היה מעדכן אותנו במה שמתרחש. זה בהחלט היה מוריד את מפלס החרדה".

תגובת עיריית ירושלים טרם התקבלה.

עוד 416 מילים

האשמות מאחורי הקלעים של הטורניר היוקרתי בירושלים

מארגני טורניר השח היוקרתי שנפתח היום בירושלים מאשימים את ישראל בכך שהיא מסרבת להפוך את האירוע למסורת ● בממשלה אומרים בתגובה: "לא יכולים לתקצב תחרויות עתידיות - בגלל ממשלת המעבר" ● אבל ברקע עומדים גם איומים בחרם על המשתתפים, ביקורת על המלון המארח ויחסים עכורים עם ערב הסעודית

ישראל מארחת – לראשונה אי פעם – טורניר עילית של ענף השחמט. הטורניר מהווה חלק מסבב אליפות העולם, וכולל 16 משחקני השחמט הטובים בעולם.

אחד המתמודדים בטורניר הוא בוריס גלפנד הישראלי, שחקן ותיק ברמה עולמית, שכמעט הוכתר ב-2012 לאלוף עולם. 

הגראנד פרי של ירושלים ייפתח היום (רביעי) במלון נוטרדאם סנטר ירושלים,  המשקיף על העיר העתיקה, ויימשך עד ה-23 בדצמבר. אבל על החגיגה הספורטיבית מעיבה מתיחות מסוימת בין מארגני הטורניר לבין ממשלת ישראל.

בוריס גלפנד (צילום: AP/Misha Japaridze)
בוריס גלפנד (צילום: AP/Misha Japaridze)

1. הכסף שלא הגיע

הסיבה העיקרית למתיחות היא כלכלית, וזאת על רקע ניסיונם הכושל של המארגנים להפוך את האירוע בארץ למסורת – מסורת שעולה הרבה כסף.

חברת World Chess מלונדון, השותפה המסחרית של פדרציית השחמט העולמית (פיד"ה), מתחה השבוע ביקורת על סירובה של ממשלת ישראל להציע מימון שיסייע בהבאת האירוע הבינלאומי לישראל מדי שנתיים.

"קיווינו שאם תהיה תמיכה מהממשלה או מהעירייה, נקיים את הגראנד פרי בישראל לטווח הרחוק", אמר לזמן ישראל מנכ"ל World Chess, איליה מרנזון. "עם זאת, למרבה הצער לא התקבלה אף תמיכה כזו עד כה. זה מאוד מפתיע".

מרנזון אמר לנו עוד כי התקיימו מגעים ממושכים בין איגוד השחמט הישראלי לבין המשרד הממשלתי לענייני ירושלים ומורשת, שבראשו עומד השר זאב אלקין (ליכוד). ואולם בסיכומו של דבר המשרד נתן תשובה שלילית בסוגיית המימון.

ממשרד ירושלים ומורשת נמסר בתגובה כי הבקשה למימון נידונה ונדחתה, משום שישראל נשלטת כעת על ידי ממשלת מעבר, על רקע המשבר הפוליטי חסר התקדים.

"גורמי המקצוע התכנסו כדי לקדם את הבקשה, אך מכיוון שמדובר בתקופה שבה מכהנת ממשלת מעבר, כלומר, רגישה מבחינה משפטית ותקציבית, הוחלט שלא להמשיך", הסביר לנו דובר המשרד.

2. האיומים בחרם

מתיחות נוספת מאחורי הקלעים נובעת מעצם ההחלטה – הלא טריוויאלית בימים אלה – לקיים אירוע ספורטיבי עולמי בישראל, ועוד בירושלים.

בפדרציית השחמט העולמית אמרו לנו כי למרות שהמארגנים קיבלו כמה "אימיילים טעונים פוליטית", מצד אנשים התומכים בחרם על ישראל, "השחקנים, הפרשנים, הפוסקים ומנהלי פיד"ה מצפים לערוך אירוע מרהיב בירושלים".

3. המיקום השנוי במחלוקת

במקביל, כמה גורמים בישראל הביעו התנגדות למיקום הטורניר בנוטרדאם סנטר, וזאת משום שמדובר במלון נוצרי הנמצא בבעלות הוותיקן ומנוהל על ידי ארגון מקסיקני, שעל פי הדיווחים מתנגד להצגת דגל ישראל בשטח המלון.

אבל בפדרציית השחמט העולמית, בניהולו של הישראלי אמיל סוטובסקי, מדגישים כי דגל ישראל יוצג במהלך הטורניר, שייערך באודיטוריום הסמוך למלון.

המלון שבו ייערך טורניר השח בירושלים (צילום: Shmuel Bar-Am)
המלון שבו ייערך טורניר השח בירושלים (צילום: Shmuel Bar-Am)

"המארגנים בחרו את המיקום בנוטרדאם סנטר משום שהוא מצויד היטב לאירוע שחמט, ונמצא במיקום מרכזי", נמסר מהפדרציה. "על פי התקנות של פיד"ה, הוא יכלול את דגל פיד"ה ואת הדגל של המדינה המארחת, ישראל".

ממשרד ירושלים נמסר כי גורמים רשמיים במשרד הביעו ספקות בנוגע לעריכת הטורניר בנוטרדאם סנטר, אך מאחר שהמשרד לא מממן בסיכומו של דבר את האירוע, אין לו כל השפעה על המיקום הנבחר.

4. העבר הטעון

עם זאת, למיקום הטורניר ייתכנו משמעותיות פוליטיות נוספות.

ב-2017 נאסרה השתתפותם של שבעה שחקנים ישראלים באליפויות World Rapid ו-Blitz Chess בערב הסעודית, לאחר שהממלכה הערבית מנעה מהם את הוויזות הדרושות לטובת השתתפות בטורניר.

כתוצאה מכך העבירה פיד"ה את הטורניר של 2018 מערב הסעודית לרוסיה, ובכמה מהדיווחים שהופיעו בארץ על הטורניר הנוכחי, הוערך כי הוא הועתק לישראל כמעין פיצוי על מה שהתרחש באירוע בערב הסעודית.

מרנזון אמר לנו השבוע בתגובה: "זה פשוט לא נכון".

עוד 473 מילים

מאז הורשע רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה לפני עשר שנים, הפכה הפרשה לתיק הפלילי המדובר ביותר בתולדות המדינה ● מאות אלפי אזרחים טרחו וקראו את חומרי החקירה, ניתחו ראיות פורנזיות, וחשפו ראיות משלהם ● אך מה שהחל כהתגייסות למען זיכוי זדורוב, הפך לסמל מובהק של חוסר אמון ברשויות המשפט ולמחאה נגד הממסד ● סוגרים עשור: כתבה שנייה בסדרה

עוד 1,217 מילים ו-2 תגובות

סופית: הבחירות לכנסת ה-23 יתקיימו ב-2 במרץ 2020

הישג למשותפת: חוק קמיניץ יוקפא במסגרת ההסתייגויות לחוק הקדמת הבחירות ● גדעון סער: מחר ח"כים נוספים יודיעו על תמיכה בי ● גנץ: "ההקשר של השימוש בחסינות יצא מכל פרופורציה" ● הפריימריז לראשות הליכוד ייערכו ב-26 בדצמבר ● ח"כ פורר: לבטל את השבתון בבחירות למי שלא מצביע ● ליברמן תקף בחריפות את נתניהו: "אולי אתה הסוכן של ג'יימס פאקר?" ● ח"כ זוהר על ליברמן: "נמאס לי להשקיע זמן באיש הזה"

עוד 60 עדכונים

פעם נוספת אל הפרצה

הוא פיזר את הכנסת ב-30 במאי כי היו לו רק 60 מנדטים, וזה לא מספיק לחסינות ● הוא ניסה להשיג 61 מנדטים לגוש הימין בבחירות ב-17 בספטמבר, אבל גם אז הוא נכשל ● עכשיו נתניהו ינסה בפעם השלישית, ב-2 במרץ 2020 ● בדרך הוא ינהל קרב חסר עכבות נגד גדעון סער, הסוקרים, וכל מי שיעמוד בדרכו ליעד הנכסף: החסינות שתמנע מבית המשפט המחוזי בירושלים לפתוח במשפט נגדו על שוחד, מרמה והפרת אמונים ● פרשנות

עוד 557 מילים

״לא ידענו על האפשרות לסמן מוצרי מזון בירוק״

רפורמה שאושרה ב-2017 הגדירה את הקריטריונים לסימון מזון שערכיו חורגים מאלה שהגדיר משרד הבריאות, במדבקות האדומות ● במקביל, היצרנים יוכלו לסמן במדבקה ירוקה מוצרי מזון מומלצים לצריכה - אבל עתה מתברר שאיש לא אמר להם זאת ● מנכ״ל תנובה: ״אף אחד לא סיפר לנו על כך, וגילינו זאת רק אחרי שכבר נערכנו עם האריזות החדשות ועם המדבקות האדומות״ ● משרד הבריאות: ההגדרות הועברו להתאחדות התעשיינים

עוד 491 מילים

כ"ץ מציג כך לא הקמתי אי מלאכותי מול חופי עזה

השבוע פורסם כי במערכת הביטחון שוקלים להקים אי מלאכותי מול חופי עזה, ובכך לסייע לכלכלה ולתחבורה הפלסטינית, והכל בהשראת חזונו של שר החוץ ישראל כ"ץ ● נשמע מוכר? לא במקרה ● אמיר בן-דוד צלל לארכיונים, וגילה כי כ"ץ "מקדם" את הפרויקט כבר קרוב לעשור ● אבל הקידום הזה מתבטא בהמון כותרות וכתבות בישראל ובעולם, ובאפס תוצאות ● פייק ניוז לחופי עזה

עוד 690 מילים

בכל יממה שחולפת משחרר טראמפ בממוצע כ-13 הצהרות מפוקפקות ● המספר הזה מהדהד את עומק תרומתו לאגביות שבה נתפס השקר בעולם החדש, ולשעבוד של הצרכן לעולמות פנטסטיים שבהם מככבים מין, אלימות ומשחקי-שליטה מגדריים ● סוגרים עשור: כתבה ראשונה בסדרה

עוד 1,606 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה