הסוגיה מורכבת, קשה לחרוץ דעה פסקנית: האם ראוי לשלם כל מחיר עבור מימוש המטרה הקדושה של החזרת החטופים? ומה הקווים האדומים שעל נציגי ישראל להציב במשא ומתן הנפתל על עסקה להחזרתם?
אינני מהכול יודעים, לפחות בעיני עצמם. אין לי ידע מספיק, אסטרטגי ופוליטי, שנדרש כדי לגבש עמדה ברורה. אבל תופעה אחת הנלווית למחלוקת הסוערת סביב החזרת החטופים מקוממת אותי במיוחד. מדובר במתקפה על הדבקים העיקשים במאבק להחזרת החטופים.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
"כולם יודעים שהטובים הפסידו
כולם יודעים שהמשחק מכור
העני נשאר עני והעשיר מתעשר
ככה זה, כולם יודעים". (לאונרד כהן)הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
במשך שנים הכוחות המצרים בסיני העלימו עין מהברחות נשק לחמאס בעזה. הסכם השלום עם מצרים מגביל את הפעילות של ישראל נגד הפעולות או חוסר הפעולות של קהיר, אבל בזמן האחרון יש רבים שמצביעים על הצורך לפקוח עין על ההתפתחויות בתחום כוחה הצבאי של מצרים.
בימים אלה מצרים החלה לקבל מצרפת את ראשוני מטוסי הקרב מדגם ראפאל. היא גם משקיעה סכומי עתק בתוכנית להשבחת צי הטנקים האמריקאים מדגם אברמס שמפעיל צבאה.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
לאחר 15 חודשים של סכסוך אכזרי, נראה שהושג הסכם לסיום המלחמה בין ישראל וחמאס תמורת שחרור החטופים. אבל גם אם הכל – כלומר, השלב הראשון – נחתם וננעל, נותרו שאלות קשות, וייתכנו השלכות פוליטיות דרמטיות ביותר. ייתכן שאנו חוזים ברגע מפנה בתולדות ישראל.
להלן הסוגיות שתקבענה לאן פנינו, וגם לאן פניו של בנימין נתניהו – אם לשבט ואם לחסד (או שמא קללה) של המשך שלטונו האינסופי.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"אין לנו יכולת לדעת, ובטח שלא לשנות",
אמרו רק כבשים ורק ברגים קטנים
ורק שטיחוני סף זה לזו.
כי מה צריך כדי שדמוקרטיה של כל אזרחיה תשגשג?
שתהיה קדושת חיים
ולא קידוש אבנים וחול.
שתהיה ערבות הדדית
ולא הפקרה.
שיהיה שיח אמת
ולא מכונת פילוג ושקר.
שיהיה טוהר מידות
ולא שחיתות
ורמיסת אנשי המקצוע הישרים.
שיהיה ניהול איכותי שיביא תוצאות
ולא התדרדרות בכל התחומים.
שתהיה השכלה מדעית וחינוך איכותי
ולא הדתה ובורות.
שיהיה מאמץ להסדרה
ולא פשיזם של מלחמה מדממת נצחית
ושליטה במיליוני בני אנוש בכוח.
שיהיה שיוויון זכויות וחובות
ולא השתמטות ודיכוי
והעברות למקורבים.
שתהיה השקעה בעתיד האזרחים
ולא גזל ועושק יוקר מחיה.
שתהיה הנהגת מופת למען כל העם
ולא רק שרים מיותרים בנופש
והטרלות טרלול וסגידה לעגל כככ.
ששומרי סף ובכירי מוסדות
וראשי אופוזיציה וראשי משק ומחאה
יתאחדו למען דמוקרטיה.
שתהיה תקווה.
הרי בלי כל הנ"ל,
מדינה תחווה קריסות.
מי ישנה? איך? מתי? לפני ש?
ומה חובת כל אזרחית, שיודעת שהכתובת על קיר הממ"ד ועתיד ילדינו תלוי בדבר?
קונספציה, ממש עכשיו.