"יום העצירה" שהוכרז אתמול (ראשון) במחאה על ההחלטה לכבוש את עזה ובדרישה לעסקה לשחרור החטופים נועד במקור להיות יום שביתה כללית במשק. במסיבת עיתונאים שערכו בשבוע שעבר משפחות חטופים ומשפחות שכולות, הן קראו לראשי המשק, לוועדי העובדים ולציבור "להשבית את המשק ביום ראשון הבא". מאוחר יותר הוחלפה הקריאה ב"לעצור את המדינה".
אבל המשק לא הושבת ולא נעצר. מי שהסתובב אתמול ברוב מתחמי הקניות והבילויים, בלי להתעדכן בחדשות, לא היה יכול לנחש שמדובר ביום שביתה או "עצירה". קניון עזריאלי, דיזנגוף סנטר, הרחובות דיזנגוף, אלנבי וקינג ג'ורג' בתל אביב, רחוב ביאליק ברמת גן ו"המשולש" בירושלים היו מלאים בקונים ובליינים, צפופים ורועשים כמו בכל יום. כמעט כל החנויות והמסעדות היו פתוחות ומלאות.
גם במתחמי "ביג" וב"קניון הזהב" בראשון לציון – שראשיהם הביעו תמיכה בשביתה והצהירו כי העובדים יוכלו להשתתף בה – המו קונים והעסקים התנהלו כרגיל. רק הדגלים והשלטים הצהובים ברחבת הכניסה ל"ביג" הזכירו את החטופים המוחזקים בעזה.
מי שהסתובב אתמול ברוב מתחמי הקניות והבילויים, בלי להתעדכן בחדשות, לא היה יכול לנחש שמדובר ביום שביתה או "עצירה"
המתחמים היחידים שבהם הורגשה השביתה באופן מובהק היו בלב תל אביב – בשרונה וברחובות מרמורק, הארבעה וחלק משינקין. שם נרשמה תנועה דלילה, ורוב המסעדות והחנויות שאינן "חיוניות" – מחנויות בגדים ועד מספרות – היו סגורות, עם שלטי "כאן שביתה" וסרטים צהובים בחלונות הראווה.
באזורי התעשייה כמעט שלא הורגשה שביתה. יוצאי הדופן היו הקיבוצים, שהושבתו כליל, לצד מתחמי ההייטק והפיננסים, שהתרוקנו בחלקם, בעיקר חללי העבודה שבהם פועלות חברות הזנק, משרדי עורכי דין, נותני שירותים ויוצרים. "החלל היה היום כמעט נטוש, ברוב המשרדים לא היו עובדים", מספרת אורלי, עובדת בחלל העבודה "Be All" במגדל השחר בגבעתיים.
ההצלחה הדלה של עצירת המשק התבטאה גם במספרים. לפי נתוני חברת שב"א, המנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, אתמול נרשמה ירידה של 5.5% בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי לעומת יום ראשון בשבוע שעבר.
ב־10 באוגוסט, בין השעות 8:00 ל־17:00, הסתכמו רכישות הציבור בכרטיסי אשראי בכ־1.48 מיליארד שקל; אתמול, באותן שעות, עמד הסכום על כ־1.38 מיליארד שקל. מרשת "ביג" נמסר כי הפדיון בסניפיה במרכז הארץ ירד בכ־25%; בסניפיה בפריפריה לא נרשמה ירידת פדיון.
כ־18 אלף עצמאים ועסקים קטנים ובינוניים הודיעו על כוונתם לשבות. בישראל פועלים כ־625 אלף עסקים ועצמאים, כך שהשובתים היו רק כ־2.9% מכלל העסקים
כ־18 אלף עצמאים ועסקים קטנים ובינוניים הודיעו ל"מועצת אוקטובר", ארגון הגג שארגן את "יום העצירה", על כוונתם לשבות אתמול. בישראל פועלים כ־625 אלף עסקים ועצמאים, כך שהשובתים היו רק כ־2.9% מכלל העסקים. רובם המכריע של השובתים היו עצמאים ועסקים זעירים – בדומה למבנה כלל המשק.
הטייקונים והוועדים עם השאלטר נשארו בחוץ
פורטל "ריסטארט ישראל" של האקטיביסטית אסתי סגל פרסם שלשום רשימה ארוכה של חברות וארגונים שהודיעו כי יצטרפו לשביתה אתמול. ברשימה הופיעו כ־50 חברות הייטק, רובן קטנות, כ־100 מסעדות וקומץ של חברות גדולות.
נוסף על אלה, הופיעו ברשימה שפורסמה ב"ריסטארט" גם ארגוני עובדים וחברות גדולות, שהודיעו כי יעודדו את עובדיהם שלא להגיע לעבודה ויבטיחו שיוכלו להיעדר מבלי להפסיד שכר או ימי חופשה. לפי סקרים, כ־70% מאזרחי ישראל תומכים בעסקה לשחרור החטופים; לכאורה, אילו ארגוני העובדים והמעסיקים הגדולים היו מאפשרים להם לשבות, ניתן היה לעצור את המשק.
אלא שארגוני העובדים שהצהירו כי יאפשרו לחבריהם לשבות הם גופים ללא "שאלטרים" חזקים המסוגלים לשתק את המדינה. ביניהם: ההסתדרות הרפואית (הר"י) ואיגוד הרופאים המתמחים "מרשם"; איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים המאוגד בהסתדרות; התאחדות התעשיינים; "כוח לעובדים"; ארגון העיתונאים; ולשכת עורכי הדין.
לכאורה, אילו ארגוני העובדים והמעסיקים הגדולים היו מאפשרים לעובדיהם לשבות, ניתן היה לעצור את המשק. אלא שארגוני העובדים שהצהירו כי יאפשרו לחבריהם לשבות הם גופים ללא "שאלטרים" חזקים
לשביתת העובדים הסוציאליים ולשביתות של יום אחד בחברות תעשייה, הייטק, פיננסים ומשרדי עורכי דין יש השפעה מוגבלת. זאת ועוד, לשכת עורכי הדין איננה ארגון עובדים ולכן אינה יכולה לאפשר לעורכי הדין לשבות, אלא רק לעודד משרדים החברים בה לעשות כן; עיתונאים כמעט שאינם יכולים לשבות בפועל; ו"כוח לעובדים" מייצג מספר מצומצם יחסית של עובדים.
לעומת זאת, לשביתות רופאים יש פוטנציאל השפעה רב, אולם כדי לשבות באופן אפקטיבי מבלי לסכן את חיי החולים ובריאותם הבסיסית, עליהם לעבור לעבודה ב"מתכונת שבת". מהלך כזה דורש תיאום מורכב, שאינו אפשרי במסגרת שביתה שבה כל רופא מחליט על דעת עצמו.
הגופים בעלי ה"שאלטר" החזק הם ההסתדרות, המייצגת את עובדי המדינה, הרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות והמונופולים – בהם נתב"ג, הנמלים, בתי הזיקוק והתחבורה הציבורית – וכן "פורום 200 ראשי המשק", הכולל את בעלי ומנהלי החברות הגדולות ביותר, ובהן הבנקים, חברות הביטוח ורשתות השיווק. אילו ההסתדרות או "פורום 200" היו מצטרפים לשביתה, או אפילו אחד מהם, המדינה הייתה נעצרת באמת.
ולא מדובר בתרחיש תיאורטי: בספטמבר אשתקד, במהלך המלחמה הנוכחית, פתחה ההסתדרות בשביתה כללית ליום אחד במחאה על הפקרת החטופים. אותה שביתה הייתה נרחבת בהרבה מזו של אתמול, וכללה את סגירת הבנקים, שיבושים בפעילות נתב"ג ובתחבורה הציבורית, ואף סגירה של חלק מבתי הספר.
יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד הביע אתמול הזדהות עם "יום העצירה", הגיע לכיכר החטופים ותקף את הממשלה, אך טען כי ידיו כבולות בשל התקדים שנקבע בספטמבר
אבל בית הדין לעבודה עצר את השביתה לאחר חצי יום וקבע כי היא אינה חוקית, מאחר שמדובר בשביתה פוליטית בנושא שאינו קשור לזכויות עובדים. החוק מתיר לארגוני עובדים לשבות רק בענייני זכויות עובדים.
יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד הביע אתמול הזדהות עם "יום העצירה", הגיע לכיכר החטופים ותקף את הממשלה, אך טען כי ידיו כבולות בשל התקדים שנקבע בספטמבר. עם זאת, ההסתדרות יכלה להצהיר כי העובדים המאוגדים בה רשאים לשבות בלי לאבד שכר, ולשפות אותם מקרן השביתה – גם בלי להכריז על שביתה רשמית. היא לא עשתה זאת, למרות הצהרותיו המעורפלות של בר־דוד בנושא.
ועדי העובדים הגדולים כבר פתחו בעבר בשביתות פרועות על נושאים החשובים להם, גם כשבית הדין אסר עליהם לשבות. אולם הם לא עושים זאת למען החטופים, וגם בשביתה בספטמבר השתתפו בפועל רק באופן חלקי. סוגיית החטופים היא אכן סוגיה פוליטית טעונה, והשביתה בספטמבר עוררה ויכוחים פנימיים חריפים בתוך הוועדים ואף ביקורת נוקבת מצד חלק מהם.
המגבלות החוקיות והפוליטיות שכובלות את ההסתדרות אינן חלות על פורום ראשי המשק. הפורום יכול היה להצטרף לשביתה, להשבית את החברות הגדולות במדינה או לעודד את עובדיהן לשבות. שביתה כזו הייתה משתקת את המשק ומקשה על הממשלה להתמודד איתה. חברי הפורום מרבים למתוח ביקורת חריפה על הממשלה ואף איימו מספר פעמים בשביתה כללית – אך בלי לבצע.
פורום ראשי המשק יכול היה להצטרף לשביתה, להשבית את החברות הגדולות במדינה או לעודד את עובדיהן לשבות. שביתה כזו הייתה משתקת את המשק
אתמול שבתו כמה חברות גדולות – אך לא בהיקף שיכול היה לשתק את המשק או להתקרב לכך. בין השובתים היו מטה תנובה (רק המטה. שאר פעילות החברה, כעסק חיוני, נמשכה כרגיל); בתי הקולנוע "לב"; קרנות ההשקעות "פיטנגו", "נוקד קפיטל" ו"ג'נריישן"; ובית ההשקעות IBI (שפעל במתכונת חירום). גם המועצות האזוריות אשכול, שער הנגב ותמר, לצד מספר קיבוצים נוספים במועצות אחרות, הצטרפו לשביתה.
לצד זאת, כמה חברות גדולות ובינוניות הביעו תמיכה בשביתה והבטיחו שלא לנכות שכר מעובדיהן: ייבואנית הרכב "כלמוביל"; חברת "צ'אלנג' איירליינס"; חברת הביטוח "הראל"; קבוצות הנדל"ן והאחזקות "לוינשטיין", "הכשרת היישוב" ו"רוגוזין"; חברת הספנות "צים"; רשת מלונות "פתאל"; מפעל "נילית"; ומשרדי עורכי הדין מיתר, נשיץ ברנדס אמיר, שיבולת, פישר, נבות תל צור, תומר בן חמו ופירון.
עוד הבטיחו לא לנכות שכר: בתי ההשקעות וחברות שוק ההון "אלטשולר שחם", "לידר", "ג'נריישן קפיטל", "פימי" ו"מיטב"; חברות ההייטק הגדולות "מיקרוסופט", "ויקס", "פייבר", "האניבוק", "מינט מדיה", "פיירבלוקס", "BigID", "פאפאיה גלובל", "רמפי", "נטורל אינטליג'נס", "הייבוב", "סייארה" ו"פלייטיקה"; קרנות ההון סיכון "קומרה קפיטל", "פיטנגו", "דיסרפטיב" ו־"NFX"; וכן מתחמי הקניות "ביג" ו"קניון הזהב". גם עיריית הוד השרון הבטיחה לעובדיה אפשרות דומה.
מובילי המחאה לא הצטרפו לחרם הקניות – והוא לא הצליח
ולמרות הכול, מאות אלפי עובדים קיבלו אור ירוק לשבות מבלי להסתכן בפיטורים, בהתנכלויות או בהפסד שכר ויום חופש. הם לא יכלו לשתק את המשק בפועל, אך להיעדרות המונית שלהם מהעבודה היה יכול להיות אפקט סמלי. אלא ש"מועצת אוקטובר" ויתרה על האפקט הזה מראש: היא לא ידעה כמה עובדים שבתו, לא ניסתה לנהל את השביתה, לא עקבה אחר המתרחש בשטח ולא סייעה לעובדים לשבות.
"מועצת אוקטובר" לא ידעה כמה עובדים שבתו, לא ניסתה לנהל את השביתה, לא עקבה אחר המתרחש בשטח ולא סייעה לעובדים לשבות. "אין לנו יכולת ארגונית להרים אירוע כזה", מסביר גורם מוביל במחאה
לארגוני עובדים יש "חדר מצב" – מעין חמ"ל שבמסגרתו מתנהלות השביתות. בחדר המצב מבררים מי אכן מתכוון לשבות, עונים לשאלות עובדים, אוספים תלונות על התנכלויות לעובדים ששבתו, ומטפלים גם בתלונות של לקוחות שנפגעו. חדר המצב הוא זה שהופך שביתה לאפקטיבית – אך המועצה לא הקימה חדר כזה.
"אנחנו לא ארגון עובדים, ואין לנו יכולת ארגונית להרים אירוע כזה", מסביר גורם מוביל במחאה. כתוצאה מכך, איש אינו יודע כמה מהעובדים הסוציאליים, הרופאים ועובדי התעשייה שקיבלו היתר לשבות אכן מימשו אותו, וכמה ביקשו לשבות אך נתקלו באיומים ובהתנכלויות. למועצה גם לא היה שיח עם המעסיקים או עם הלקוחות.
מי שעקב אחר המתרחש בשטח והפעיל לחץ – נגד השביתה – היו משרדי הממשלה. עובדים במשרדים שונים דיווחו כי המנהלים "אוספים שמות" של שובתים. "המנהל שלח לנו מייל שבו כתב: 'אנחנו מעבירים את רשימת השובתים'", מספר עובד באחד המשרדים. "הוא לא אמר לאן 'מעבירים' אותה, וזה הפך את זה לעוד יותר מאיים. אז אף אחד לא שבת".
איסוף שמות השובתים הוא מהלך חוקי, שכן החוק קובע כי המדינה מנכה משכרם של עובדים ששבתו את ימי השביתה – גם בשביתות שהוכרזו כחוק על ידי ארגוני עובדים. חוזר שהוציא החשב הכללי במשרד האוצר בשנת 2019 מחייב את המשרדים לעדכן את האוצר על עובדים ששבתו, לצורך ניכוי שכרם.
איסוף שמות השובתים הוא מהלך חוקי, שכן החוק קובע כי המדינה מנכה משכרם של עובדים ששבתו את ימי השביתה. "לא אכפת לי שינכו שכר. אכפת לי מה עוד עושים עם הרשימה הזאת"
הבעיה היא שאיסוף השמות מרתיע עובדים, במיוחד במציאות הפוליטית הנוכחית, ובשל העובדה שחלק מהמנהלים מנסחים את ההודעות בשפה מאיימת. לדברי אותו עובד: "לא אכפת לי שינכו שכר. אכפת לי מה עוד עושים עם הרשימה הזאת, ואני לא סומך עליהם שזה מושלך אחר כך לפח".
בימים האחרונים, כשנעשה ברור כי שביתת עובדים אפקטיבית קשה להפקה, החלה להתפשט ברשתות החברתיות יוזמה חלופית – חרם צרכני כולל, שבו המשתתפים במחאה לא ירכשו דבר. "ביום ראשון לא מפעילים כרטיס אשראי", נכתב בקבוצות הווטסאפ ובעמודי האינסטגרם שבהם מופצים מסרי המחאה.
"אם אתן חייבות לעבוד – תעבדו. אבל אל תקנו דבר, גם לא בקבוק מים", נכתב בקבוצה אחת. "ביום ראשון המשפחה שלי לא קונה כלום", צוטט משפיען רשת בקבוצה אחרת. "זה יום מחאה, לא יום לשופינג ולבילויים", נכתב בקבוצה נוספת. ובקבוצה רביעית עקצו: "ביום א' אנחנו כמו נתניהו – לא פותחים את הארנק".
אבל "מועצת אוקטובר" לא הצטרפה לקריאות לחרם צרכני, והחרם לא הוגדר יעד "רשמי" של המחאה. גורם מוביל במחאה אמר שלשום: "אנחנו מקווים שתהיה שביתת צרכנים מחר (אתמול, ת"ג), אבל הנהגת המחאה לא מצטרפת אליה בפומבי, כי זה סיכון. מחר בצוהריים יתפרסמו נתוני השימוש בכרטיסי האשראי, ויתברר שאנשים ינצלו את השביתה כדי לצאת לבלות, והצריכה דווקא תעלה".
גורם מוביל במחאה אמר שלשום: "אנחנו מקווים שתהיה שביתת צרכנים, אבל הנהגת המחאה לא מצטרפת אליה בפומבי, זה סיכון"
ייתכן שהחשש של מובילי המחאה הפך לנבואה שהגשימה את עצמה: בסופו של דבר, נתוני הצריכה אתמול היו נמוכים במעט מהרגיל; לחרם הצרכני הייתה השפעה, גם אם מוגבלת. לא מן הנמנע כי אילו הנהגת המחאה הייתה קוראת בתקשורת הרשמית להצטרף אליו, הייתה לו השפעה גדולה בהרבה.
"יום עצירה, לא שביתה; הייתה הצלחה גדולה"
מ"מועצת אוקטובר" נמסר בתגובה: "זה היה יום עצירה, לא שביתת עובדים ולא שביתה צרכנית. ואכן, מדינת ישראל עצרה מ־07:00 בבוקר, עם אלפי עסקים סגורים, בוקר סוער בכבישים, וכ־400 מוקדי מחאות והפגנות לאורך כל היום, בכל רחבי הארץ, בהשתתפות מאות אלפי אנשים, ועצרת ענק בערב.
"כולם הביעו את מחאתם ודרישתם להצלת החטופים והחיילים, כל אחד בדרכו, ואנו מודים לכולם ומחבקים את כולם. זאת הייתה הצלחה גדולה, יום של סולידריות מדהימה שעוד יהיה לו המשך".














































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנויום העצירה הדהים את טראמפ. לא ציפינו שגרעון של 10% יעצור את הפסיכופת. טראמפ כן יכול לעצור אותו
מחקרים היסטוריים שכבר עלו בשלל הזדמנויות בתקשורת מראים שהפגנות של 3% מהאוכלוסיה באותו מקום באותו זמן יפילו דיקטטורות תוך זמן קצר. דמוקרטיות אפילו יותר רגישות להפגנות.
לא יודע אם 4% בככר החטופים יפילו את הממשלה, ו/או מתי. אבל אני בטוח שהפסיכופת מכיר את המחקרים האלה. לא עצם עין בלילה, ולמרות שלא נרדם אבד שליטה על הסוגרים שלו. לכלך סדינים. האופציה שהוא יתמוטט וישחרר אותנו גדלה ככל שמאתגרים את הפרנויה האקוטית שלו.
2.5 מיליון אזרחים.יות ברחובות זה מתכון להתמוטטות עצבים אצל פרנואידים
נתונים כלכליים לא יפילו את הפסיכופת. לחץ נפשי, אולי