ביקרתי בוורשה בפעם הראשונה לפני שנתיים. זה היה כמעט בלית ברירה. ההחלטה על הנסיעה התקבלה רגע לפני חול המועד סוכות, ולא נותרו כרטיסים לשום יעד אחר. בעולם הדימויים שלי, פולין הייתה מקום מיושן ועצוב. אבל זה מה שהיה, אז זרמנו.
ההפתעה הייתה גדולה. פגשנו עיר תוססת, מעודכנת, טעימה. תל אביב על סטרואידים, והרבה יותר יפה. חרשנו אותה ברגליים ואספנו חוויות.
שלושה ימים אחרי שחזרנו, התעוררנו יחד עם ישראל לבוקר הנורא של ה-7 באוקטובר. הזיכרונות המתוקים מוורשה טבעו בים של דם ואימה. לימים, כשניסיתי לשחזר את הרשמים מהנסיעה, לא הצלחתי לדלות יותר מקרעים של תמונות. המלחמה כיסתה הכול.
רגע לפני ראש השנה הנוכחי, הנסיבות אפשרו לי להגיע לוורשה שוב. המלחמה עדיין כאן, נוראה יותר ויותר, והגיחה לחו"ל הפכה לניסיון לשמר בועה של שפיות.
בשעה שש בבוקר הראשון בוורשה התעוררתי במלון לצליל פוש בטלפון: אזעקות בפולין, כטב"ם רוסי חצה את הגבול לשטח המדינה. אני מניח שמה שהרגשתי באותו רגע זה מה שמרגיש פרנואיד שמגלה שבאמת רודפים אחריו. הטירוף הולך איתי לכל מקום.
Polish President Donald Tusk has announced that moments ago, Poland's State Protection Service downed a drone that was operating over two government buildings, the Belweder Palace and Parkowa, in the capital of Warsaw. pic.twitter.com/DkiSJZIPNN
— Netra24 (@Netra24_) September 16, 2025
אחרי שהסדרתי נשימה והעמקתי בפרטים, הבנתי את תמונת המצב: הכטב"ם הרוסי התפוצץ באחת העיירות שסמוכות לגבול עם בלארוס, כמה מאות קילומטרים מזרחית לוורשה.
בוורשה, אגב, לא נשמעו שום אזעקות. עשיתי הערכת מצב ביטחונית והגעתי למסקנה שאפשר לעשות בפולין מה שאנחנו עושים בישראל – להדחיק ולהעמיד פנים שהכול בסדר.
בוורשה, אגב, לא נשמעו שום אזעקות. עשיתי הערכת מצב והגעתי למסקנה שאפשר לעשות בפולין מה שאנחנו עושים בישראל – להדחיק ולהעמיד פנים שהכול בסדר
ובוורשה באמת הכול היה בסדר. על אף שימים אחדים לפני הגעתנו מפגינה פרו-פלסטינית שפכה צבע על הזמר דוד ד'אור בעיצומה של הופעה, במשך חמשת ימי שהייה לא נתקלנו בשום תגובה שלילית כלפי היותנו ישראלים.
ומהצד השני, למעט משלחת של בני נוער שהגיעו לסיור במחנות והתמקמו במלון שלנו, לא נתקלנו במהלך כל הימים הללו באף ישראלי. אם מתרחקים ממקדשי השופינג וממוקדי ההיסטוריה היהודית, הנוכחות של תיירים מישראל אפסית.
בעונה הזו שורר בוורשה מזג אוויר מושלם – קריר ושמשי לפרקים, פה ושם טפטוף. העננים שמתעבים מדי פעם בשמיים והשכבה העבה של עלי שלכת שמכסה את האדמה בפארקים, מזכירים נשכחות: סתיו.
העונה הזו, שנעלמה לחלוטין מלוח השנה הישראלי שנחלק בין קיץ אלים וארוך לחורף קצר, עדיין קיימת במרכז הצפוני של אירופה. מבלי משים התנגן בליבי "זה הסתיו עם הענן", הנוגה והאהוב עליי כל כך. כבר שנים לא הייתה לי סיבה לפזם אותו בישראל.
העונה הזו, שנעלמה לחלוטין מלוח השנה הישראלי שנחלק בין קיץ אלים וארוך לחורף קצר, עדיין קיימת במרכז הצפוני של אירופה. מבלי משים התנגן בליבי "זה הסתיו עם הענן", הנוגה והאהוב עליי כל כך
את חובנו להיסטוריה מילאנו בנסיעה הקודמת. הפעם החלטנו להתמקד בהווה. הטיפים הפופולריים ישלחו אתכם אל העיר העתיקה (שהכיכר המרכזית בה יפה להפליא), אל מוזאון פולין לתולדות היהודים, אל השרידים הצנועים של חומת הגטו ואל קניון זלוטה טאראסי העצום עם כיפת הזכוכית הייחודית שבמרכז העיר.
כל אלה ראויים בהחלט לביקור, אבל כוחה האמיתי של ורשה, לטעמי, טמון בהיותה עיר עם לב פועם, עם רחובות מלאי חיים, עם פינות עירוניות מתוקות ובתי קפה חמודים.
את החריש הרגלי כדאי להתחיל ברחוב Krakowskie Przedmieście (אזהרת מסע: אין בפולין שם עם פחות מ-20 אותיות) וברשת המדרחובים הסמוכים אליו, ויותר דרומה משם בכיכר Plac Zbawiciela בעלת הטאץ' ההיפסטרי. בנוסף, להלן מקבץ המלצות לנקודות עניין בעיר עם דגש על היבטים ירוקים.
1
אל תחמיצו את הגג של ספריית האוניברסיטה. מעבר לזה שהאוניברסיטה ממוקמת בסביבה נעימה עם בתי קפה בעלי שיק סטודנטיאלי, גג הספרייה הוא יצירת מופת – גג שהפך לגן.
הגן למעשה מתחיל במפלס הרחוב ומטפס לכיוון הגג. הזכייה של הפרויקט בתחרות אדריכלים בשנות ה-90' סימלה את המעבר של פולין משנות הקומוניזם לעידן החדש. הגג נפתח לציבור ב-2002.
הגן למעשה מתחיל במפלס הרחוב ומטפס לכיוון הגג. הזכייה של הפרויקט בתחרות אדריכלים בשנות ה-90' סימלה את המעבר של פולין משנות הקומוניזם לעידן החדש. הגג נפתח לציבור ב-2002
זה לא סתם גג ירוק – זה פארק. עם מרחב נעים לשהייה, עם שבילים ומעברים נסתרים, עם חופת עצים, עם עמדות תצפית על הרחובות הסמוכים והנהר. ועם הידיעה שהגג הזה מהווה שכבת בידוד והגנה על הבניין שמתחתיו ומצנן את הטמפרטורות בקיץ בחלל הספרייה בכמה מעלות.
בפולין זה פרויקט יפהפה ומעורר השראה, בישראל זה צורך קיומי – אבל דווקא בארץ כמעט שאין גגות כאלה.
אחרי שיורדים מהגג, כדאי לשוטט מעט מחוץ לבניין, שכן גם הקירות החיצוניים מכוסים בירוק ממסד ועד טפחות. מארג של מטפסים ומשתלשלים מייצרים שמיכה עבה שמכסה את הבניין לחלוטין. למבקר מישראל נותר רק להיות ירוק מקנאה.
2
כמות הפארקים והכתמים הירוקים בעיר בלתי נתפסת. קשה לצעוד בוורשה יותר מכמה דקות בלי להיתקל בפארק קטן, בינוני או ענק. ההמלצה המקובלת היא על Łazienki Park – והוא אכן ראוי לביקור, גם בגלל צבא הסנאים שמשוטטים בו ושנכונים להתקרב לטווח הושטת יד אם אתם מצוידים באגוזים.
ההמלצה המקובלת היא על Łazienki Park – והוא אכן ראוי לביקור, גם בגלל צבא הסנאים שמשוטטים בו ושנכונים להתקרב לטווח הושטת יד אם אתם מצוידים באגוזים
אני מבקש להמליץ דווקא על שני פארקים שמרוחקים מעט ממרכז העניינים. מדרום למרכז – Park Szczęśliwicki. גם בגלל הטופוגרפיה המגוונת שלו – במרכזו גבעה נישאת ורשת של שבילים שמאפשרת לעלות, לרדת ולהקיף אותה – וגם בגלל ה"אטרקציה" שמענגת בכל גיל: קרונית שדוהרת על מסילה. המחיר מגוחך (כ-15 שקל) ומומלץ להגיע ביום חול, כי בסופי שבוע התור ארוך.
הפארק השני, Skaryszewski Park, ממוקם ממזרח לנהר הוויסלה, בפאתי שכונת Praga. מעבר להיותו שלו ורחב ידיים, הוא מביא לשיא את התכונה שגרמה לי לחבב כל כך את הפארקים בוורשה: הם מצליחים להיות יותר אתר טבע מגן עירוני.
הצמחייה השופעת אמנם מגוננת ומטופלת, אך בה בעת לא ממושטרת, לא מהונדסת, ונותנת תחושה של טבע אמיתי. צמד חזירי הבר שהפציעו לפתע מתוך הסבך רק תרמו לתחושה הזו.
הצמחייה השופעת אמנם מגוננת ומטופלת, אך בה בעת לא ממושטרת, לא מהונדסת, ונותנת תחושה של טבע אמיתי. צמד חזירי הבר שהפציעו לפתע מתוך הסבך רק תרמו לתחושה הזו
אחרי שיטוט בפארק, את הדרך בחזרה לגדה המערבית של הנהר ולמרכז העיר מומלץ לעשות דרך רחוב Francuska, רחוב נעים ועתיר מסעדות ובתי קפה מעוצבים בחן.
3
מערכת היחסים של ורשה עם הנהר שלה – הוויסלה – שונה מזו של ערים אחרות באירופה. בניגוד לפריז, פראג ובודפשט, הנהר לא חוצה את מרכז העיר אלא ממוקם מעט בשולי העניינים. ועדיין, ואולי בגלל זה, השיטוט על גדותיו מעניין ומהנה.
הגדה המערבית, זו שקרובה למרכז העיר, היא בעלת אופי אורבני יותר. בין Most Łazienkowski בדרום ל-Most Śląsko-Dąbrowski שבצפון משתרעת טיילת מקסימה שבחלקה הדרומי יש זולות ובתי קפה ובחלקה הצפוני מתקנים לילדים ואת מרכז המדע קופרניקוס שרבים מדברים בשבחו.
הגדה המזרחית היא ברובה ממש טבע – סבך צמחייה ושבילי הליכה, כשבכמה נקודות מתהווים חופים קטנים שבהם יש גישה למים ולרחצה. בחלק הצפוני יותר של הגדה הזו, סמוך לגן החיות של ורשה, משתרע בין העצים גבוהי הצמרת פארק חבלים (rope park).
הגדה המזרחית של נהר הוויסלה היא ברובה ממש טבע. בחלק הצפוני יותר של הגדה הזו, סמוך לגן החיות של ורשה, משתרע בין העצים גבוהי הצמרת פארק חבלים (rope park)
את הקונספט הזה פגשנו לראשונה בפירנאים לפני כ-15 שנה תחת השם "פארק אקרובטיק". הילדים התאהבו ממבט ראשון, וגם היום, בגיל צבא ואחריו, הם להוטים באותה מידה לדלג מעץ לעץ על גבי אומגות וחבלים תוך כדי צליחת שלל מכשולים מפחידים.
בישראל נעשו כמה ניסיונות לחקות אתרים כאלה, אבל בשביל שהם יהיו מוצלחים צריך עצים בצפיפות ובגובה של אירופה, ועל גדת הוויסלה יש את מה שלנו אין.
4
שוק סופ"ש – כזה שבו איכרים מוכרים ישירות את תנובת השדה ובשלנים ביתיים מציעים את מטעמיהם – הוא בעיניי גולת הכותרת של עיר שמכבדת את עצמה.
שוק סופ"ש – כזה שבו איכרים מוכרים ישירות את תנובת השדה ובשלנים ביתיים מציעים את מטעמיהם – הוא בעיניי גולת הכותרת של עיר שמכבדת את עצמה
בוורשה חוויתי פעמיים את שוק Targ Śniadaniowy: בשבת הוא מתמקם משעות הבוקר בשכונת ז'וליבורז שבצפון העיר, בראשון ב-Mokotów הדרומית יותר (חפשו breakfast fair).
הפעם הספקנו לטעום מדוכן הסופלקי (בשרי וצמחוני) הנהדר, את הפיתה הקולומביאנית העסיסית ארפה, וספרינג רולס צמחוניים מעשה ידיהם של זוג קשישים יפנים חביבים.
5
רשת נתיבי האופניים של ורשה מתפתחת במהירות, ועדיין, כשהתכוננו לחצות את הנהר מערבה בתום יום ארוך בגדה המזרחית, חששתי מעט: גשרים סואנים נוטים להיות תשתית לא נעימה ואפילו מסוכנת לתנועה של הולכי רגל ורוכבי אופניים, כמו שיודע כל מי שניסה לחצות את נתיבי איילון לפני שהקימו את גשר יהודית הנהדר.
ציפתה לנו הפתעה מלבבת: כשהתקרבנו ל-Most Łazienkowski האימתני, התברר שלצד הגשר ולמרגלותיו פרוסה מערכת תשתיות נפרדת לחלוטין המיועדת להולכי רגל ורוכבי אופניים
ציפתה לנו הפתעה מלבבת: כשהתקרבנו ל-Most Łazienkowski האימתני, התברר שלצד הגשר ולמרגלותיו פרוסה מערכת תשתיות נפרדת לחלוטין המיועדת להולכי רגל ורוכבי אופניים. שום התחככות עם המכוניות.
ואכן, נרשמה תנועה ערה של רוכבים והולכים בנתיב שמציע גם תצפית מהממת על הנהר לעת שקיעה. סמוך לירידה מהגשר, אגב, משתרע מתחם רחב ידיים עם כ-10 מגרשי כדורעף חופים. לא פלא שפולין היא מעצמה בספורט הזה על אף שלוורשה אין ים.
6
מבחינה קולינרית הלך לנו בנסיעה הזו קלף די משוגע. כמעט 100% הצלחה, עניין של הרבה מזל וקצת אינטואיציה. להלן מקבץ המלצות קצר על מקומות מוצלחים מאוד שהרגליים והעיניים הובילו אותנו אליהם:
Youmiko Vegan Sushi – לא תמצאו כאן דגים בסושי, אבל תמצאו כל דבר אחר. המון וריאציות מקוריות, טעימות ושובות עין (תכונה חשובה בעידן האינסטוש). אני לא אוהד מושבע של סושי, אבל נהניתי מכל ביס.
לא תמצאו כאן דגים בסושי, אבל תמצאו כל דבר אחר. המון וריאציות טעימות ושובות עין (תכונה חשובה בעידן האינסטוש). אני לא אוהד מושבע של סושי, אבל נהניתי מכל ביס
Fiamma – מסעדה נפוליטנית בשכונת פראגה. בסוף זה פשוט: או שאתה יודע לעשות סלט ופסטה טריים ועשירים בטעמים כמו בנאפולי, או שלא. ב-Fiamma יודעים.
Process Kawki – בית קפה מקסים, עם טונות של קוליות, בשכונת פראגה. יושבים ברחבה מדושאת בצל העצים.
7
עיר טובה שמעודדת שיטוט רגלי או רכוב חייבת להציע שירותים ציבוריים. ערי ישראל, כידוע, חלשות בזה מאוד.
הבעיה: שירותים ציבוריים הם עוד תשתית במרחב העירוני הצפוף שתופסת מקום ועולה ביוקר.
הפתרון של ורשה: בהרבה פינות בעיר, עם דגש על הפארקים אבל לא רק, מוצבים שירותים כימיים מהסוג הבסיסי ביותר – מבנה פלסטיק קטן, יביל, מצויד בטכנולוגיה המוכרת בשם בול-קליעה.
בהרבה פינות בעיר, עם דגש על הפארקים אבל לא רק, מוצבים שירותים כימיים מהסוג הבסיסי ביותר – מבנה פלסטיק קטן, יביל, מצויד בטכנולוגיה המוכרת בשם בול-קליעה
בתור גבר עם שלפוחית תובענית, השירותים הללו סיפקו לי לא פעם מפלט והצלה; אבל בואו נגיד שחוויה תברואית והגיינית זה לא. הצחנה איומה, התוצרת של כל מי שהיה לפניך מונחת מולך, ובקיצור – זו רמת השירותים שהייתם מצפים לפגוש בבסיס צה"ל אי שם ולא בבירה אירופית שמכבדת את עצמה.
פרנסי ורשה חסכו כסף ומקום, אבל את מחיר החיסכון הזה מריחים היטב בכל פעם שמבקשים להתפנות.
8
המלצה חמה: הורידו לסלולרי את אפליקציית Bolt לפני שאתם מגיעים לוורשה. שירות המוניות השיתופי הזה זול ויעיל להפליא. הנסיעה ממרכז העיר לשדה התעופה שופן עלתה 23 שקל.
וזה המלכוד: Bolt היא דרך כל כך נוחה ומהירה לנוע ממקום למקום בעיר, עד כדי שיורדת המוטיבציה להשתמש בתחבורה הציבורית המצוינת של ורשה שמתבטאת ברשת של מטרו ואוטובוסים.
Bolt היא דרך כל כך נוחה ומהירה לנוע ממקום למקום בעיר, עד כדי שיורדת המוטיבציה להשתמש בתחבורה הציבורית המצוינת של ורשה שמתבטאת ברשת של מטרו ואוטובוסים
אם אתם 3 או 4 אנשים, ספק אם הנסיעה ב-Bolt תעלה לכם יותר מהנסיעה במטרו. לא אחת תהיתי אם מנקודת מבט של האינטרס הציבורי, ההצלחה של Bolt היא לא חרב פיפיות מבחינה סביבתית ותחבורתית.
מצד שני, נראה שאין בוורשה בעיה מיוחדת של פקקים, התנועה זורמת רוב הזמן ומספר הרכבים הפרטיים נראה קטן מערי מטרופולין מקבילות, כך שהאחראים על התחבורה בבירת פולין כנראה יודעים מה הם עושים.











































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו