נשיא המדינה יצחק הרצוג אינו ראוי לשום מחמאה על תגובתו המהירה למכתבו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שביקש ממנו להעניק חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו.

הרצוג, שהודיע מיידית כי על מנת שידון בבקשת חנינה שכזו עליה להיות מוגשת בהתאם לכללים – דהיינו, על ידי נתניהו עצמו – עשה את הפעולה המתחייבת, נוכח פנייתו השערורייתית של טראמפ. כל התנהלות אחרת הייתה מדרדרת את מוסד הנשיאות, ואת הרצוג עצמו, לשפל ערכי ושלטוני חסר תקדים.

מכתבו של טראמפ בוודאי לא הגיע בחלל ריק, מיוזמתו שלו. כמו התוספת שהוסיף לנאומו בכנסת ביום שחרור החטופים החיים, שהייתה לבקשתו של נתניהו, כך יש להניח כי גם מכתבו כעת להרצוג הגיע בעקבות פנייה של ראש הממשלה.

עניין זה צריך להיחקר, שכן אם אכן נתניהו ביקש מטראמפ לפנות להרצוג ולבקש שיחון אותו, הדבר מהווה לכאורה עבירה פלילית של שימוש לרעה בכוח המשרה ושל מרמה והפרת אמונים.

עניין זה צריך להיחקר, שכן אם נתניהו ביקש מטראמפ לפנות להרצוג ולבקש שיחון אותו, הדבר מהווה לכאורה עבירה של שימוש לרעה בכוח המשרה ושל מרמה והפרת אמונים

כוחו של ראש הממשלה, ובוודאי ההון השלטוני והדיפלומטי הנתונים לו, אינם אמורים לשמש אותו לטובת האינטרס הפרטי שלו. זוהי שחיתות שלטונית במלוא מובן המילה, מעבר לנזק המדיני שהיא מייצרת, בהציגה את מדינת ישראל כרפובליקת בננות שראשיה נעזרים בקשרים בינלאומיים כדי לחמוק מערכאות המשפט שלה עצמה.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פונה אל הנשיא יצחק הרצוג במהלך נאומו בכנסת, 13 באוקטובר 2025 (צילום: Kenny Holston/Pool via AP)

הנשיא טראמפ ראוי להוקרה ולכבוד מצד הציבור בישראל על חלקו הקריטי בסיום המלחמה בעזה ובהשבת כלל החטופים החיים ורוב רובם של החטופים החללים. ולצד זאת, אסור למערכות השלטון והמשפט של ישראל להתכופף או לשנות מאומה מדרך פעולתם הרגילה, בשל פנייתו של טראמפ בעניין מתן חנינה לנתניהו.

זהו איננו אקט במסגרת יחסים דיפלומטיים בין-מדינתיים, אלא פעולה מופקרת של ראש מדינה שבעצמו הסתבך בהליכים משפטיים רבים, פליליים ואזרחיים, והוא שותף לנתניהו בבוז שהוא רוחש למערכות אכיפת החוק ולבתי המשפט, ורצונו לרסק את אלה.

זהו איננו אקט במסגרת יחסים דיפלומטיים בין-מדינתיים, אלא פעולה מופקרת של ראש מדינה שבעצמו הסתבך בהליכים משפטיים רבים, פליליים ואזרחיים, והוא שותף לנתניהו בבוז שהוא רוחש למערכות אכיפת החוק

נתניהו כמובן רשאי לפנות בעצמו בבקשת חנינה. ואולם אם יעשה כן בזמן הקרוב, בקשת החנינה שלו תהיה חריג שבחריג.

שופרותיו של נתניהו נאחזים בתקדימים קיצוניים וקלושים כדרך לנרמל את החריגות הזו, אך אין סיבה לצאת מנקודת מוצא שנתניהו זכאי לכל ההקלות האפשריות. לא החריג שבעצם הפנייה לחנינה בטרם הורשע בדין, ובוודאי לא החריג שבבקשת חנינה ללא נטילת אחריות על העבירות שביצע והבעת חרטה.

למעשה, ההיפך הוא הנכון: הנזקים הרבים שנתניהו המיט על מערכת המשפט בשנות חקירתו ומשפטו הן סיבה להקשחת הדרישות כלפיו במסגרת הליכי חנינה, לא להקלתן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי לפני תחילת עדותו במשפט האלפים, כשמאחוריו חברי הליכוד שבאו לתמוך בו, ביניהם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, ח"כ אביחי בוארון ואסנת מארק. 10 בדצמבר 2024 (צילום: מנחם כהנא/פול)

על פי הפרסומים אתמול (חמישי), נתניהו מייצר תמונת עולם הפוכה ביחס לבקשת חנינה כזו. "אם יציעו זאת אחשוב על כך", הוא צוטט בראיון לתקשורת זרה, אך שלל שבקשה כזו תכלול הודאה באשמה.

מישהו צריך לומר לנתניהו: זה לא עובד ככה. לא מציעים לעבריין (או לנאשם בעבירות פליליות) חנינה, הוא זה שצריך לבקש אותה מנשיא המדינה; וחשוב יותר – סוגיית ה"הודאה באשמה" היא עניין מורכב, אך בוודאי שלא ניתן לחון נאשם שגם טרם הורשע בדינו וגם זועק לחפותו. זה אינו יכול להתיישב עם לשון הסעיף בחוק יסוד הנשיא, המסמיכה אותו לחון עבריינים.

הנשיא הרצוג גם הוא אינו נקי מכל חשד במסגרת סאגת חנינת נתניהו שעתידה אולי להתרגש על המדינה.

אתמול חשף גידי וייץ ב"הארץ" כי הרצוג פעל למען חנינה לנתניהו עוד בטרם בחירתו לנשיא, בין היתר מול הנשיא הקודם ראובן ריבלין, שהדף את היוזמות הללו בבוז.

אתמול חשף גידי וייץ ב"הארץ" כי הרצוג פעל למען חנינה לנתניהו עוד בטרם בחירתו לנשיא, בין היתר מול הנשיא הקודם ראובן ריבלין, שהדף את היוזמות הללו בבוז

מי שפעל באופן הזה בטרם בחירתו לנשיא המדינה – בין אם מהלכיו אלה היו חלק מאיסוף תמיכה בקרב חברי הכנסת של הליכוד במטרה להיבחר כנשיא ובין אם לא – צריך להיזהר שבעתיים בבואו לשקול מהלך חריג של חנינה כלפי ראש הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מברך את יצחק הרצוג עם היבחרו לנשיא המדינה הבא. 2 ביוני 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

אילו לא היה מדובר על שאלת חנינה לנתניהו, אפשר שהצעד המתבקש כאן היה לקרוא לנשיא המדינה לנטרל את עצמו מסוגיה זו. הדבר מצריך חוות דעת משפטית המבוססת על פרשנות יצירתית לסעיף 23(ב) לחוק היסוד, הקובע כי "בתקופה שנשיא המדינה הפסיק זמנית למלא את תפקידו ולהשתמש בסמכויותיו, יכהן יושב ראש הכנסת כממלא מקום נשיא המדינה".

הסעיף הזה מדבר על נבצרות כללית ממילוי התפקיד, אך ניתן לפרשו כחל גם על נבצרות לעניין מסוים, והעברת הסמכויות לאותו עניין בלבד לידי ממלא מקומו. אלא שממלא המקום הוא יו"ר הכנסת, תפקיד שבו אוחז ח"כ אמיר אוחנה, שאין ממנו כל ציפייה כי יפעל באופן ממלכתי ומאוזן, ולכן הרעיון הזה כלל לא עולה על הפרק.

ההערכות בדבר עמדתו של הרצוג בנוגע לחנינה הן שהוא פתוח לרעיון, אלא שבמסגרתה הוא ידרוש פרישה מוחלטת של נתניהו מהחיים הפוליטיים.

ויתור על אכיפה משפטית בדרך של חנינה לטובת פרישה מהחיים הפוליטיים הוא רעיון רע, הן מאחר שמהלך כזה יהווה מבחינת תומכיו של נתניהו אשרור לטענתם שהוא נרדף משפטית לאורך שנים רק במטרה לסלקו מהנהגת המדינה; והן כתקדים רע, שישדר לנבחרי ציבור שגם אם יפרו את החוק הם לא ישלמו מחיר במישור המשפטי, אלא לכל היותר יאולצו לפרוש מכהונתם.