יש יהודים בארה"ב שאינם אוהדים מספיק את ישראל

  • דונלד טראמפ ולהקת שלווה בכנס השנתי של ה-IAC, ב-7 בדצמבר 2019 (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)
    AP Photo/Patrick Semansky
  • דונלד טראמפ עם מרים ושלדון אדלסון בכנס השנתי של ה-IAC, ב-7 בדצמבר 2019 (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)
    AP Photo/Patrick Semansky
  • דונלד טראמפ בכנס השנתי של ה-IAC, ב-7 בדצמבר 2019 (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)
    AP Photo/Patrick Semansky

השבוע התקיימה ועידת ארגון IAC ("המועצה הישראלית-אמריקאית") בארצות הברית. אם התוודענו לוועידה הזאת, סביר שזה קרה בגלל להקת שלווה ודונלד טראמפ, שהתקשורת הרבתה לספר על המפגש ביניהם במסגרת הוועידה. מה סביר פחות שהתוודענו אליו?

למשל, שאיילה חסון ועמית סגל לוקחים בה חלק כדוברים. כמוהם בועז ביסמוט, יאיר שרקי ואורלי ברוך (ערוץ 7). איתם, כחומרי הלבנה ומכשירי סימטריה, רזי ברקאי, עומרי אסנהיים והילה קורח. כל אלה, במסגרת פאנל שכותרתו "Meet the Press" ("פגוש את העיתונות"). כשם שההטעיה-בפרסום מתחילה כבר בשם תוכנית הטלוויזיה הישראלית "פגוש את העיתונות", ככה גם כאן.

איילה חסון ועמית סגל לוקחים בוועידה חלק כדוברים. כמוהם בועז ביסמוט, יאיר שרקי ואורלי ברוך (ערוץ 7). איתם, כחומרי הלבנה ומכשירי סימטריה, רזי ברקאי, עומרי אסנהיים והילה קורח

מי הוא הארגון שב"מקור ראשון" כתבו שהמטרה המוצהרת לשמה הוקם היא "סיוע בבניית קהילה ישראלית־אמריקנית, וחיזוק הזהות הישראלית והיהודית של הדור הבא", העומד מאחורי הוועידה והפאנל במסגרתה?

"המועצה הישראלית-אמריקאית" הוקם במהלך מלחמת לבנון השנייה. "הצורך" מאחורי היוזמה התעורר כדי לאחד ולרכז בין הקהילות היהודיות בישראל וארצות-הברית. באותם ימים הוא נקרא עדיין ארגון "מנהיגות ישראלית" וההתנהלות שלו היתה מקומית יותר (בארצות-הברית). מועצת הארגון הוקמה כמה חודשים מאוחר יותר, בשנת 2007. כעבור חמש שנים, שונה שמו ל"המועצה הישראלית-אמריקאית". איתו גם השתנה אופי הפעילות.

מטרתו הרשמית של הארגון היא בניית קהילה ישראלית-אמריקאית מאוחדת ואקטיבית, שמתמקדת בעיקרה בחיזוק זהות ישראלית ויהודית אצל הדור הצעיר, חיזוק הקהילה היהודית בארצות-הברית ותמיכה במדינת ישראל.

אחד מהתורמים לארגון הוא – איך לא – שלדון אדלסון. חודשים אחדים לאחר הקמת הארגון ובשנה בה נוסדה המועצה שלו, הקים אדלסון את "ישראל היום". המהלכים להקמת התעמולתון נרקמו, מן הסתם, לפני שנת 2007.

אחד מהתורמים לארגון הוא – איך לא – שלדון אדלסון. חודשים אחדים לאחר הקמת הארגון ובשנה בה נוסדה המועצה שלו, הקים אדלסון את "ישראל היום". המהלכים להקמת התעמולתון נרקמו, מן הסתם, לפני שנת 2007

מי שעמד מאחורי היוזמה הוא קונסול ישראל באותה תקופה בלוס-אנג'לס, אהוד דנוך. האמת? מופרע. דנוך פנה למספר אנשי עסקים ופילנתרופים וגייס אותם לטובת רעיון הקמת "מועדון" אשר יחבר בין הישראלים-אמריקאים המתגוררים באזור ויתמוך בקהילה המקומית. הרקע ליוזמה, לאחר ש"אובחן הצורך לגוף מאחד ומרכז לקהילה הישראלית בארצות-הברית".

מי אבחן? הקונסול. ממתי קונסול של מדינה אמור להתערב בעניינים פנימיים של מדינה זרה? מה הקשר בין יהודים אזרחי ארצות-הברית לאזרחי ישראל? מי קבע שאכן קיים בכלל צורך? על בסיס אותו היגיון שאובחן "צורך" לייסד "עיתון" כמו "ישראל היום".

בניגוד לתפיסה הימנית הרווחת, ישראל ויהדות העולם, בכלל זה ארצות-הברית, הם מושגים נפרדים, שלא פחות משהם נפגשים – לא אחת הם מתנגשים כדי חתירה.

מי אבחן? הקונסול. ממתי קונסול מדינה אמור להתערב בעניינים פנימיים של מדינה זרה? מה הקשר בין יהודים אזרחי ארה"ב לאזרחי ישראל? מי קבע שקיים צורך? על בסיס אותו היגיון שאובחן "צורך" לייסד "עיתון" כמו "ישראל היום"

האירוע הגדול הראשון של "המועצה הישראלית-אמריקאית" נערך בשנת 2008 לחיזוק תושבי שדרות. איך נראה מצבה של שדרות מאז – כולנו יודעים. חיזוק קיבוצי ומושבי הסביבה לא הוזכר, משום מה.

כמה שנים מאוחר יותר, כאמור, שינה הארגון את שמו ואיתו את הזיקה שלו: ב"ג'ואיש ג'ורנל" דיווחו שהשינוי שיקף את העובדה שמהגרים מישראל הם חלק בלתי נפרד מהאומה האמריקאית ומהמועצה היהודית-אמריקאית, ולכן גם קיימת חשיבות בבניית תשתית קהילתית עם מבט אסטרטגי לעתיד.

מה זה אומר, בעצם? אם יהודים בארצות-הברית הם חלק בלתי-נפרד מהאומה האמריקאית, מדוע קיימת חשיבות בבניית תשתית קהילתית עבורם? ובכלל, מי אמור להחליט מהי האסטרטגיה הנכונה לישראל? כדי לנסות להשיב על השאלות האלה, צריך לרגע לחזור לרקע שמאחורי הקמת הארגון; לאותם דאגה לזהות הישראלית-יהודית של הדור השני והשלישי של ישראלים שהיגרו לארצות-הברית, חיזוק מדינת ישראל וחיבור משמעותי לקהילה היהודית-אמריקאית.

מה זה אומר, בעצם? אם יהודים בארצות-הברית הם חלק בלתי-נפרד מהאומה האמריקאית, מדוע קיימת חשיבות בבניית תשתית קהילתית עבורם? ובכלל, מי אמור להחליט מהי האסטרטגיה הנכונה לישראל?

ברור שאם אדלסון, שכזכור לא מוטרד אם ישראל תהיה דמוקרטית, תורם לארגון, הרי שהחזון של "קהילה ישראלית-אמריקאית" אמור להטריד כל מי שמעוניין בישראל דמוקרטית, סולידרית וחילונית. למעשה, החזון של הארגון עומד בסתירה לא מבוטלת לחזון הקמת המדינה.

יתרה מזאת, אדלסון הפך לתורם משמעותי לארגון רק לאחר שינוי שמו ויעדיו; למעשה, בני-הזוג מרים ושלדון אדלסון, התחייבו לתמוך בו היה ויהיה ארגון ארצי המאחד תחתיו את כל הארגונים היהודים-אמריקאיים אחרים הפועלים בארצות-הברית.

מנכ"ל "המועצה הישראלית-אמריקאית" בשנים 2015-2011 היה שגיא בלשה. תפקידו הבא של בלשה היה מנכ"ל חברת "קלע שלמה", שעליה הורחב כאן בשבוע שעבר. "קלע שלמה" נוסדה בשנת 2016 בידי יוסי קופרווסר, ראש-חטיבת המחקר באמ"ן בעברו ומי שבשנים 2016-2011 שימש כמנכ"ל המשרד הממשלתי לנושאים אסטרטגיים והסברה.

אם אדלסון, שלא מוטרד אם ישראל לא תהיה דמוקרטית, תורם לארגון, הרי שחזון ה"קהילה ישראלית-אמריקאית" אמור להטריד כל מי שמעוניין בישראל דמוקרטית

"קלע שלמה" מוגדרת כ"חברה פרטית לתועלת הציבור". בהתאם להחלטת הממשלה, התקשר בשנת 2018 המשרד לנושאים אסטרטגיים בחוזה עם חברת "קלע שלמה" לטובת "מיזם ללא כוונת רווח…על-מנת שזו תפעל למען המאבק בדה-לגיטימציה". ההסכם עם "קלע שלמה" קובע גם, כי היא ש"תהיה אחראית להעמיד את המימון לכך מגופים חוץ-ממשלתיים". הסכום הכולל שהקצתה המדינה להתקשרות זאת עומד על עד 128 מיליוני שקלים בשלוש שנים.

ככה מתקצבת המדינה פעילות בהיקף של למעלה מ-40 מיליוני שקלים בשנה עבור משרד ממשלתי שתפקידו לגייס מימון זר לפעילות שהיא עצמה מבקשת ליזום.

במילים אחרות, מי שהיה מנכ"ל משרד ממשלתי מקים, מייד לאחר שסיים את תפקידו, חברה שמתקשרת בחוזה עם אותו משרד ממשלתי לצורך מתן שירותים שאותו משרד ממשלתי אמור לספק. התוצאה בפועל היא שהחברה, לכאורה, מייתרת את המשרד הממשלתי. ציונות בהפרטה.

מי שהיה מנכ"ל משרד ממשלתי מקים, מיד לאחר שסיים את תפקידו, חברה שמתקשרת בחוזה עם אותו משרד ממשלתי לצורך מתן שירותים, שאותו משרד ממשלתי אמור לספק.  ציונות בהפרטה

דוח הכספים של "קלע שלמה" לשנת 2017 גילה כי מאחורי התקציב שלה עומדות תרומות משני ארגונים בלבד. האחד, "הקרן המרכזית לישראל", תרם בשנת 2016 מיליון-ורבע שקלים לארגון "אם תרצו". השני, one Israeli fund, תרם אף הוא ל"אם תרצו" (כ-23 אלף שקל בשנת 2015). הנה, לאט-לאט, המושגים "אובחן הצורך" "תועלת הציבור" מתחילים ללבוש צורה וזהות.

המשרד לנושאים אסטרטגיים, אגב, הוקם באותה שנה בה נוסד "המועצה הישראלית-אמריקאית". מקרי זה לא נראה; זה אותו אקלים ואותם אנשים בעלי אותה תפיסת עולם שאחראים לצמיחת הפטריות האלה. לראייה, בשנת 2016 הרחיבה פתאום "המועצה הישראלית-אמריקאית" את תחומי פעילותה, כשהקימה שדולה פוליטית.

המשרד לנושאים אסטרטגיים, אגב, הוקם באותה שנה בה נוסד "המועצה הישראלית-אמריקאית". מקרי זה לא נראה; זה אותו אקלים ואותם אנשים בעלי אותה תפיסת עולם שאחראים לצמיחת הפטריות האלה

לפני שנים אחדות, מצא סקר מקיף שנערך בארצות-הברית, כי 77 אחוזים מהאמריקאים סבורים שהדתות המונותיאיסטיות מאבדות את ההשפעה שלהן בארצות-הברית. המגמה המבורכת הזאת, מקבילה לנעשה בישראל, היא תמונת המראה למלחמת הקיום שמנהלות היהדות והנצרות בשתי המדינות. זהו גם הרקע לאקלים המתואר, המשקף אובדן אחיזה שמראשיתה היתה תלושה ומומצאת.

תפקידה של השדולה הפוליטית היה ועודנו הגברת הייצוג וההשפעה הפוליטיים בארצות-הברית, וזאת בנפרד מפעילות הארגון בקהילה היהודית – ייעודו המקורי של הארגון.

מטרת הקמת השדולה להוביל חקיקה לבלימת השפעת תנועת החרם (BDS) בארצות-הברית, מאבק במי שנתפסות על-ידה כתנועות החרם, מאבק באנטישמיות, תמיכה בחקיקה שמקדמת אינטרסים משותפים לארצות-הברית וישראל, קידום הקשרים ושיתופי-הפעולה בין המדינות בתחום המסחר והמחקר וקידום לימוד עברית בבתי-ספר ציבוריים בארצות-הברית.

מטרות השדולה מזכירות מאד את ייעודו של המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, בראשות השר גלעד ארדן. אתר משרד ראש-הממשלה מציין שבאוקטובר 2015 "החליט הקבינט המדיני-ביטחוני להטיל על המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה את האחריות העליונה לפעול כנגד מסע הדה-לגיטימציה למדינת ישראל וכנגד תנועת החרמות, ה- BDS… מערכה זו כוללת מהלכים ופעולות כנגד ישראל בהיבטי כלכלה, אקדמיה, תרבות, ובהיבט התודעתי באשר למיצובה הלגיטימי של ישראל כבית לאומי לעם היהודי".

"המשרד", מספר אתר משרד ראש-הממשלה, "פועל כגורם הממשלתי המוביל לכלל המשרדים והגופים הממשלתיים הרלוונטיים ועומד בקשר עם ארגונים הנאבקים למען ישראל במערכה זו. במסגרת זו הוקם במשרד כוח משימה לאומי הנקרא המערכה כנגד הדה-לגיטימציה (להלן: 'המערכה')".

אותו בלשה שהיה מנכ"ל "המועצה הישראלית-אמריקאית" עד 2015, מונה אחר-כך לתפקיד מנכ"ל עמותת "עוגן", תפקיד בו הוא משמש עד היום. "עוגן" הוא ארגון חברתי-כלכלי, עמותה שעיסוקה המקורי במתן הלוואות לציבור בדגש על "שכבות מוחלשות" ומי שמועמדת להיות הבנק החברתי הראשון בישראל (בנק ללא כוונות רווח). את עיקר התרומות שלה, מגייסת "עוגן" מתורמים יהודים בארצות-הברית.

עד היום, נתנה "עוגן" הלוואות בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל לכ-68 אלף לווים בישראל, רובם אזרחים, ששכרם החודשי עומד על 15,000-3,000 שקל, ולעסקים קטנים. כיום נמצא הארגון בהליכים מתקדמים לקבלת הרישיון שבעתיד יאפשר להם גם הרחבת הפעילות לפיקדונות בכלל, כשגם פעילות עו"ש במסגרת ארסנל הפעילויות של הארגון, נבחנת. ב"עוגן" העריכו בתחילת השנה, כי בשנת 2020 צפוי להינתן הרישיון.

עקרון הפעילות בגיוס תרומות למימון ההלוואות של "עוגן", דומה מאד לזה של "המועצה הישראלית-אמריקאית". ל"עוגן" יש כאלפיים תורמים, כמחציתם מארצות-הברית, מתוכם 450 שתרמו בין 10,000 דולר ל-20 מיליון דולר. כל אלה הפכו את "עוגן" לקרן ההלוואות "היהודית" הגדולה בעולם.

עקרון גיוס התרומות למימון ההלוואות ב"עוגן" דומה לזה של "המועצה הישראלית-אמריקאית". ל"עוגן" יש כ-2000 תורמים, מתוכם 450 תרמו בין 10,000 דולר ל-20 מיליון דולר, והפכו את "עוגן" לקרן ההלוואות "היהודית" הגדולה בעולם

"לפני כשנה שאלנו את עצמנו שאלה פילוסופית – מה טוב יותר למדינת ישראל? נכון שמאתיים מיליון שקל לעמותה זה המון כסף, אבל כדי לענות על הצורך לאשראי חברתי זה טיפה בים. שאלנו את עצמנו האם נכון יותר להישאר עמותה שנותנת הלוואות ללא ריבית ולגדול לאט-לאט או שנכון יותר להפסיק להיות תלוי אך ורק בתרומות, ולגדול להיקפים של מיליארדים שיאפשרו מתן הלוואות בהיקפים גדולים בהרבה, אבל עם ריבית קטנה. מה נדרש יותר בחברה הישראלית? יותר אשראי? או יותר הלוואות ללא ריבית. היה קונצנזוס בדירקטוריון שלנו שנגישות לאשראי יותר חשובה מריבית, כל עוד היא לא ריבית נשכנית", סיפר בלשה לאחרונה בראיונות לתקשורת הישראלית.

אם באמת טובת מדינת ישראל בכלל והשכבות המוחלשות בפרט מול עיניהם של בלשה והתורמים ל"עוגן", אז מתן הלוואות הוא בפירוש לא הדרך. שינוי המדיניות הכלכלית-חברתית, עדכון סדר העדיפויות בחלוקת תקציבים וצמצום פערים כלכליים ופערי הכנסה הם הדרך. מתן הלוואות מהסוג הזה הוא לא יותר מהבטחת השארת הלווים – ודאי רובם – באותו המצב.

אם באמת טובת המדינה והשכבות המוחלשות בפרט מול עיני "עוגן", אז מתן הלוואות הוא בפירוש לא הדרך. שינוי המדיניות הכלכלית-חברתית, סדר העדיפויות בתיקצוב וצמצום פערים הם הדרך

ככה אפשר להבין טוב יותר את המושג "ללא כוונות רווח" שמאחורי "עוגן": הרווח לא יגיע באופן ישיר ממתן ההלוואות, אלא משימור המבנה הכלכלי והעצמתו. אנחנו נעשה מיליארדים, אבל מכמה מיליונים שנתרום לכם – לא נחתוך קופון.

ובהקשר ישראלי, האלימות הבנקאית התגברה משמעותית, הבנקים מכבידים ידם יותר ויותר על האזרחים הקטנים בריביות מטורפות ובסירוב למתן הלוואות הודות למדיניות הממשלתית – הנה לכם, במקום הלוואה בשוק האפור, פנו אלינו.

אי-אפשר לחשוד בכוונות הכנות של רבים מהתורמים, כמו גם המעורבים מאחורי היוזמה הזאת וכמוה "המועצה הישראלית-אמריקאית". השאלה היא ההתערבות הבוטה של גורמים זרים במדיניות הישראלית. לא מדובר בהתערבות בעלת השפעה זניחה; מאחורי הקלעים ומתחת לפני השטח מדובר בהשפעה מכרעת על עתידה ואופייה של המדינה, שכבר מזמן מבצבצת מעל לפני השטח. יהודית יותר, דמוקרטית פחות. הזרועות נשלחות לפוליטיקה, לפרופיל האוכלוסייה, לדיפלומטיה ולכלכלה.

מדובר בהתערבות בוטה של גורמים זרים במדיניות הישראלית, שמשפיעה השפעה מכרעת על עתידה ואופיה של המדינה. יהודית יותר, דמוקרטית פחות

"המועצה הישראלית-אמריקאית" ו"עוגן" מצטרפות לשורה של פעילויות אחרות, אחת הבולטות שבהן היא פרויקט "תגלית", שאדלסון הוא אחד מתומכיו. אדם מילשטיין, ישראלי לשעבר ואמריקאי בהווה, איש עסקים ומיליונר כבד, הוא יושב-ראש הוועד המנהל של "המועצה הישראלית-אמריקאית". הוא גם חבר דירקטוריון ב"תגלית", איפא"ק, STAND WITH US  ועוד כמה ארגונים שמיוחסת להם בתודעה הציבורית נטייה פרו-ישראלית.

בשנת 2000 הקימו מילשטיין ואשתו, גילה, קרן משפחתית לתרומות. כשנכנסים לאתר הקרן, תוקפת אותך תמונה של הר-הבית ומייד לאחריה היא מתחלפת בתמונת דגל ישראלי מתנופף בנקודת תצפית במדבר. "המטרה שלנו היא לצקת גאווה ואומץ בקרב יהודים…", מספר אתר הקרן, "אנו מאמינים בחיזוק ישראל, ביתם של יהודי העולם. המטרה שלנו לחנך סטודנטים ומנהיגים צעירים אודות האתגרים הניצבים בפני העולם המערבי, ישראל והיהודים כיום". כולנו, כל העולם כולו, הרי, באותה סירה.

כפעילות ראשונה הזוכה לתמיכת קרן מילשטיין מצוינת "מאבק באנטישמיות ופעילות אנטי-ישראלית באוניברסיטאות". גם "לגיטימציה לישראל ותמיכה בה" היא מפעולות הקרן. זה לא רק נשמע דומה מאד למשרד לנושאים אסטרטגיים או ל"מועצה הישראלית-אמריקאית"; זה עוד מאותו דבר. על הדרך, אנטישמיות ו"אנטי-ישראליות" הן כבר היינו הך. את הלגיטימציה לקיומה מהעולם, אגב, קיבלה ישראל מזמן, לפני 71 שנים, והיא איננה ניתנת לערעור גם אם ישנם קולות בודדים וסהרוריים הסבורים אחרת.

זה לא רק נשמע דומה מאד למשרד לנושאים אסטרטגיים או ל"מועצה הישראלית-אמריקאית"; זה עוד מאותו דבר. על הדרך, אנטישמיות ו"אנטי-ישראליות" הן היינו הך

כך למשל, תומכת הקרן בארגון "הברית הישראלית", שפועל, על-פי אתר קרן מילשטיין, לקדם בארצות-הברית ובשלושים מוסדות-פרלמנט ברחבי העולם את רעיון "זכותה של ישראל להתקיים בשלווה כדמוקרטיה יהודית" (כך במקור); לארגון היהודי-אמריקאי EMET הפועל מוושינגטון "למען קידום האמת המזרח-התיכון". אתר הקרן מספר, כי "EMET קנה לעצמו שם של (מי ש)'מגיע אל אנשי קונגרס' בגבעת הקפיטול הידועים בהבנתם את חשיבות הזיקה והברית האמריקאית-ישראלית החזקה נגד האיסלאם הרדיקלי והטרור". קרן מילשטיין תומכת גם בתנועת "סטודנטים למען ישראל". לצד אלה, תומכת הקרן גם במרכז פרס לשלום, המכון למחקרי ביטחון-לאומי ועוד.

"הקהילה הישראלית בארצות־הברית – נכס שטרם נוצל", נכתב במאמר מאת אבנר גולוב בפברואר 2017 מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי, ש"המועצה הישראלית-האמריקאית" היא כאמור אחד המממנים שלו. המאמר מפרט שורת המלצות כיצד לנצל את הנכס. שנה מאוחר יותר, באפריל 2018, פרסם גולוב מאמר אחר מטעם המרכז למחקרי ביטחון לאומי שכותרתו: "הקהילה הישראלית בארצות-הברית – נכס לדיפלומטיה הציבורית של ישראל".

"השחיקה בתמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקאי הליברלי ומיצובה של ישראל בלב המחלוקת הפוליטית בין הרפובליקנים לדמוקרטים עלולים לסכן את המשך קיומם של היחסים המיוחדים בין ישראל לארצות־הברית בטווח הבינוני והארוך", הסביר גולוב במאמר ופירט למעשה את מדיניות הבת-יענה המשקפת את כל הארגונים והגופים המתוארים כאן. זו היא גם המחשה נפלאה כיצד כל הגופים האלה מזינים את עצמם בכסף ובתודעה, מתוך יומרה לעצב מדיניות ומציאות.

"השחיקה בתמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקאי הליברלי ומיצוב ישראל בלב המחלוקת הפוליטית בין הרפובליקנים לדמוקרטים, עלולים לסכן את המשך היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב בטווח הבינוני והארוך"

הארגונים האלה, בפועל, מטפחים את פסיכוזת הרדיפה היהודית בכלל והישראלית בפרט, ואולי חשוב מכך, ממרקים את המצפון ומעניקים פוליסת ביטוח ליהודים-אמריקאיים עשירים, ביניהם ישראלים לשעבר. כשאתה מולטי-מיליונר, מושך בחוטים, שלא חי כאן בקביעות או בכלל – זה הרי באמת לא משנה אם ישראל תהיה דמוקרטית יותר או פחות. ברור גם למה עבורך נכון לראות באנטישמיות ו"אנטי-ישראל" אותו הדבר.

אבל כל אלה לא אמורים לעניין אותך, אם אתה אזרח ישראלי, או את מדינת ישראל. כל המתואר כאן, לצד פעילויות רבות אחרות, מעקרים מתוכן את משמעות המדינה העצמאית מישראל. הן משמרות אותה כמדינת שנור, שרואה באזרחיה נתינים וחומרי גלם להגשמת רעיון זר והבטחת המשך המלכוד. על הדרך, גם ממחישה שלא תמיד אמירות על כסף יהודי שמנהל את העולם הן אנטישמיות. לפעמים, האנטישמיות הכי גדולה מופנית דווקא כלפי יהודים חילוניים, אוניברסאליים בתפיסת עולמם; כלומר, אלה שמאחורי רעיון הקמת המדינה, שבלעדיהם לא היתה מדינה לשנורר עבורה.

הארגונים האלה, בפועל, מטפחים את פסיכוזת הרדיפה היהודית בכלל והישראלית בפרט, ואולי חשוב מכך, ממרקים את המצפון ומעניקים פוליסת ביטוח ליהודים-אמריקאיים עשירים, ביניהם ישראלים לשעבר.

הישראלים באוברדראפט קבוע? משקי-הבית בסכנה של אי-יכולת להחזיר הלוואות ומשכנתאות? המורה הכי טובה שלהם היא המדינה.

חמור מכל אלה, הוא המושג "ישראל כבית ליהודי-העולם"; מושג אמורפי שמעולם לא התקיים עליו דיון אמיתי בחברה הישראלית, ושכרגע מסתכם בחוק השבות ובמפעל ההגירה היזומה לישראל, המוכר בשם "העלייה", הנכפה על אזרחי המדינה.

אלה מדגישים בעיקר את האלמנט הכמותי, אבל לא נותנים במכוון דגש לאלמנט הערכי: איזו מדינה אנחנו רוצים, איזה משטר וצביון אנו מבקשים שיהיה לה?

המושג "ישראל כבית ליהודי-העולם"; מושג אמורפי שמעולם לא התקיים עליו דיון אמיתי בחברה הישראלית, ושכרגע מסתכם בחוק השבות ובמפעל ההגירה היזומה לישראל, "העלייה", שנכפה על אזרחי המדינה

יהדות ארצות-הברית היא גורם מימון מרכזי בהבאת יהדות אתיופיה וברית-המועצות לישראל, שבלעדיה לא היתה מתאפשרים גלי הגירה אלה. גם כאן לדיפלומטיה הבינלאומית היה תפקיד חשוב: הסכמת ממשלת שמיר לקחת חלק בוועידת מדריד הותנתה בהגבלת הגירת יהודים מברית-המועצות לישראל (תנאי שהתקבל). את הבאת יהודי אתיופיה צריך לראות גם בהקשר הכולל של החלטת האו"ם משנת 1975 שהכירה בציונות כ"צורה של גזענות", החלטה שבוטלה בדצמבר 1991, החודש בו כונסה ועידת מדריד. אזרח אמריקאי מחליט איפה יחיה אזרח סובייטי-לשעבר או אתיופי; רק את האזרח הישראלי לא שואלים.

כל הסיפור הזה מסתכם בפרט קטן, כמעט טריוויאלי במופרעות שבו מרוב שהתעוורנו. אחד המשתתפים בוועידת IAC השבוע, היה יצחק הרצוג, יושב-ראש הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית תפקדה למעשה כמעיין ממשלה-מייצגת של התנועה הציונית עד הקמת המדינה. המדינה קמה, מה עוד עושה כאן הסוכנות היהודית?

"יש יהודים בארצות-הברית שאינם אוהדים מספיק את ישראל", אמר טראמפ בנאומו בפני ועידת IAC לפני כמה ימים.

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט מחבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 2,524 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 25 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ נענה להזמנת טראמפ, ייפגש איתו ביום שני

מפקד חיל האוויר לשעבר, אמיר אשל, מייעץ לגנץ ● נתניהו ייפגש עם טראמפ בשני ובשלישי ● גנץ: בתום הפגישה אשוב לישראל לדיוני החסינות ● נתניהו: עסקת המאה, הזדמנות שלא תחזור ● עמיר פרץ: טראמפ מתערב בבחירות ● טיבי מאשים את עיריית ירושלים במות הילד שנמצא מת בבור מים ● ליברמן: עיתוי פרסום העסקה קצת חשוד

21:28 עריכה

ש"ס מחדשים את קמפיין התמיכה בנתניהו גם בבחירות מועד ג', ומנסים למצב את עצמם כאוהדיו הנאמנים ביותר, אפילו יותר מבכירים בליכוד ומנהיגי ימינה, כמו גדעון סער, יולי אדלשטיין, יואב קיש, נפתלי בנט ואיילת שקד. "רק ש"ס מנעה ממשלת שמאל עם הערבים … רק פתק ש"ס זו שותפות אמת עם נתניהו … שומרים על ביבי, מצביעים ש"ס".

21:10 עריכה

עמיר פרץ (עבודה-גשר-מרצ) אומר שלא ברור לו ההבדל בין כחול-לבן לליכוד ושישראל צריכה לחזור למגעים ישירים מול הפלסטינים.

יועז הנדל (כחול-לבן) מזכיר שלישראל יש חוב מוסרי להחזיר את הנעדרים אורון שאול והדר גולדין, ששרידי גופותיהם עדיין בעזה.

20:56 עריכה

גנץ ימריא מחר ב-5:20 בבוקר לפגישה עם טראמפ בבית הלבן, ויצטרף אליו האלוף במיל' אמיר אשל, לשעבר מפקד חיל האוויר וראש אגף תכנון במטכ"ל. אשל מייעץ ליו"ר כחול-לבן בעניין תכנית המאה ומשמש כשליח מטעמו לאמריקאים.

עוד יתלוו אליו גם יורם טורבוביץ', החבר בצוות המו"מ של כחול-לבן, וכן מעיין כהן ישראלי, ראש המטה שלו. הפגישה בין גנץ לטראמפ תתקיים כאמור ביום שני.

26/1/20 LX257 05:20
26/1/20 UA53 10:55

20:37 עריכה

ליברמן החליט שלא לחתום על הסכם עודפים עם מפלגה אחרת, בניגוד לבחירות האחרונות בהן היה הסכם כזה בין ישראל ביתנו לכחול-לבן.

20:35 עריכה

אהוד ברק משבח את החלטה של גנץ לנסוע לפגוש את טראמפ ביום שני, ואומר כי זה הישג דיפלומטי, הבעת עמדה מהותית, ותוכן מעורר השראה.

בערוץ 12, הדעות חלוקות, כאשר דפנה ליאל חושבת שגנץ יצא מהמלכודת וברגע שקיבל אישור לפגישה נפרדת החליט "ללכת על זה ולנסות אפילו להיבנות מזה". לעומתה, עמית סגל טוען שגנץ פועל בדומה לתגובתו למתווה נשיא המדינה ריבלין, ו"לא מחווה עמדה בפומבי".

20:04 עריכה

נתניהו הוציא הודעה שגם הוא ייפגש עם טראמפ ביום שני, ולמעשה גם ביום שלישי, לפי התכנית המקורית.

19:49 עריכה

בני גנץ החליט להיענות להזמנת טראמפ ולנסוע להיפגש עמו ביום שני, בנפרד מנתניהו, ולחזור כבר ביום שלישי לדיוני החסינות. כך אמר יו"ר כחול-לבן הערב בהצהרה לתקשורת בכפר המכבייה.

"ארה"ב ידידת אמת של מדינת ישראל ושל אזרחי ישראל, הברית ארוכת השנים בנויה על ערכים זהים ואינטרסים משותפים, הנשיא טראמפ הוא ידיד אמת של אזרחי ישראל ויהודי ארה"ב".

"תחת הנהגתו הפכה הברית לעמוקה וחזקה מאי פעם. בחודשים האחרונים ניהלתי עם אנשי הנשיא הבכירים ביותר … שורת מפגשים ושיחות הנוגעים לתכנית המאה. אני מוקיר את נכונותם לעמוד לצד ישראל ולהתחשב באינטרסים ארוכי הטווח שלה מתוך ידידות ומחויבות עמוקה".

"תוכן שיחותינו ופרטי התכנית יישמרו בסודיות גמורה כפי שהתחייבתי, עם זאת אני יכול לומר שהתכנית שהגה טראמפ תירשם בדברי הימים כאבן דרך המגדירה את הדרך בה יכולים הצדדים לצעוד להסכם אזורי והיסטורי, המתווה עוד עתיד לחולל בקרבנו מחלוקות".

"אני מתחייב לפעול לכך שהמתווה יהיה בסיס מוסכם להסכם, תוך שותפות עם ירדן, מצרים ומדינות נוספות. נעניתי להזמנתו המכובדת של הנשיא טראמפ, ולהיפגש עמו ביום שני כראש המפלגה הגדולה בישראל. בתום פגישתנו החשובה אשוב לישראל כדי להוביל מקרוב את הדיונים להסרת החסינות של נתניהו".

19:41 עריכה

חברי הכנסת עומר בר לב (עבודה) ומתן כהנא (ימינה) מביעים את עמדתם באשר לעסקת המאה של טראמפ.

כהנא אומר ש"יש פה עת רצון להחיל חוק ישראלי בבקעת הירדן וזו שטות גדולה לא לעשות את זה… נתניהו מזהה את ההזדמנות והולך על זה ונדחוף אותו לשם".

בר-לב: "היה ראש ממשלה שדיבר על החיים עצמם, בבקעת הירדן לא הושקעו תשתיות, יש שם בעיות מים קשות, אין רופא ילדים בכל הבקעה, הנקודה היא לא פומפוזיות … האם לנתניהו אכפת מתושבי הבקעה? וודאי שאני מתנגד לזה, אין ספק שמדובר בהתערבות של נשיא ארה"ב במערכת הבחירות אני מתנגד למהלכים חד צדדיים של סיפוח כזה או אחר". בר לב הוסיף שאם ישראל תספח את הבקעה ירדן עלולה למנוע ממנה להטיס מטוסים בשטחה.

19:31 עריכה

איימן עודה אומר "לפגוש את העיתונות" בהקשר לעסקת המאה, שיש פה אדם אחד שעומד בפני הדחה ומצד שני אדם שעומד בפני משפט ושניהם רוצים לעזור אחד לשני.

בהקשר לפסילת היבא יזבק, עודה אמר כי "בואי נגש לעיקר, מה העמדה שלה ושלי: כולנו נגד פגיעה באזרחים חפים מפשע והיא תגיד את זה כל השבוע הבא … אתם בתקשורת עושים דה-לגיטימציה נגדנו".

19:29 עריכה

נתניהו פירסם בדקות האחרונות סרטון שבו הוא קורא לא להחמיץ את אחת ההזדמנויות הגדולות שהיו לישראל אי פעם, כלומר עסקת המאה של טראמפ.

19:26 עריכה

עמיר פרץ יצא היום במכתב פומבי לטראמפ שבו הוא טוען כי פרסום עסקת המאה כעת עשויה להיתפס כהתערבות בבחירות. יו"ר עבודה-גשר-מרצ הודיע הערב ששלח איגרת לטראמפ שבו כתב כי הממשלה שתוקם אחרי הבחירות "תקבל לגיטימציה מהציבור הישראלי לחדש התהליך המדיני לשלום עם הרשות הפלסטינית, תוך מאמץ להשלים תכנית היפרדות מהפלסטינים כצורך ישראלי".

19:21 עריכה

תכנית המאה של טראמפ עומדת במרכז תחילתה של "פגוש את העיתונות" בערוץ 12 הערב. אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי בניו יורק, טוען שהכל הצגה עבור נתניהו, בועז ביסמוט, עורך ישראל היום, אומר שהטענה הזו מופרכת והאמריקאים רצו לפרסם את העסקה מזמן, הפרשנית שמרית מאיר אומרת שכלל לא מדובר בתכנית שלום, ואשרף ע'גמי, לשעבר שר האסירים הפלסטיני, אומר שהצד שלו כלל לא קיבל את פרטי העסקה וממילא עדיין לא יכול לשלול אותה.

פנקס: "זה נוח למר נתניהו וזה נכפה על מר טראמפ שמבחינתו זה אותו דבר, אני לא יודע את הפרטים אבל זו עסקת חסינות … נוח לו כרגע ביום של הדיון בכנסת, אני חושב שטראמפ הוא חף מפשע, הכל תרגילים של נתניהו".

ביסמוט: "אני שמח שטראמפ יצא בזול הפעם, אתה באמת חושב שמעצמה כמו ארה"ב נמצאת כאן בשביל לשרת את ראש ממשלת ישראל? יש פה גם אינטרס אמריקאי. כאילו אין אינטרס אמריקאי? כאילו נשיא ארה"ב בקיא בכל פרטי החסינות. האיש הזה עוד לפני שהיה מועמד דיבר על תכנית המאה, אז למה עכשיו ולא קודם? כי הוא צריך להוציא את זה, אנחנו עושים כאן סחבת".

מאיר: "הרבה חושבים שמדובר בעסקת שלום או בתכנית שלום, זה לא העניין … הסירוב של הפלסטינים מתחיל לעלות להם".

עג'מי: "שמענו הדלפות ומחכים לראות את התכנית הרשמית ותהיה ישיבה של ההנהגה הפלסטינית, לא דוחים מה שפורסם אבל זה לא רשמי. אנחנו מסתפקים בשטח של 22% מפלסטין ההיסטורית זה ויתור כואב … סרבנו ונסרב".

18:50 עריכה

הג'ודוקא הישראלי פיטר פלצ'ק זכה היום במדליית זהב למשקל עד 100 ק"ג בתחרות בינלאומית שהתקיימה בתל אביב, חודשים ספורים לפני האוליפיאדה. נתניהו מיהר לברך את התקווה האולימפית לטוקיו.

18:07 עריכה

אחמד טיבי מפנה אצבע מאשימה לעיריית ירושלים שלא גידרה את מאגר המים שבו נמצא היום ילד בן שמונה.

17:54 עריכה

מליאת הכנסת תתכנס בשלישי הקרוב כדי להצביע על הקמת ועדת החסינות, (ועדת כנסת בשמה הרשמי). אם הוועדה תוקם, יתחילו דיוני החסינות כבר ברביעי הקרוב.

לפי פרשנות של מוטי גילת שניתנה בכאן ב' היום אחר הצהריים, "אנשי הליכוד שוקלים לא להגיע לדיוני הוועדה בכלל, ועדיין החלטותיה יהיו תקפות. יכול להיות שזו הדרך שהם בוחנים בשלב הזה, והליך נוסף שהם שוקלים זו עתירה לבית המשפט העליון נגד ישראל ביתנו וליברמן, שהודיעו לפני חודשיים-שלושה שכל חברי הסיעה יתנגדו לחסינות לנתניהו. הוועדה היא מעין שיפוטית, כך שלכאורה אסור לומר את הדעה מראש. אלא שגם בליכוד היו חברי כנסת שהודיעו מראש את דעתם בעד מתן חסינות. בשלישי הקרוב תתקיים ההצבעה ואנשי כחול-לבן לא מתכוונים לסגת מהתאריך הזה. אין להם כוונה להסיר מסדר היום הציבורי את פרשיות השחיתות הציבורית".

17:41 עריכה

כמו ליברמן והורביץ, גם עמיר פרץ תקף היום עסקת המאה של טראמפ. וטען ש"אין דבר רציני בהצעה מדינית שמוגשת מספר שבועות לפני הבחירות".

פרץ התראיין לאטילה שומפלבי בשבתרבות בחדרה, ואמר כי אין טעם בעיסוק של בני גנץ אם לנסוע או לא. הוא חזר על עמדת העבודה-גשר לפתרון הסכסוך, לפיה  המו"מ יהיה על בסיס שתי מדינות לשני עמים עם עקרון של חילופי שטחים, כשהכל בהסכם ולא כפתרון חד צדדי. פרץ מבטיח להסיר את החסינות של נתניהו כאשר הדיונים יתחילו ביום רביעי השבוע.

עמיר פרץ ואטילה שומפלבי בשבת תרבות בחדרה (צילום: דוברות עבודה-גשר-מרצ)
עמיר פרץ ואטילה שומפלבי בשבת תרבות בחדרה (צילום: דוברות עבודה-גשר-מרצ)
17:15 עריכה

שבוע טוב! 37 יום לבחירות, והיום המערכת הפוליטית מצפה להצהרה שיתן בני גנץ, ובה הוא צפוי לתת התייחסות להזמנה הגלויה של טראמפ לו ולנתניהו להגיע לארה"ב כדי לדון ב"עסקת המאה" לפתרון הסכסוך.

גנץ ימסור את הצהרתו הערב בכפר המכביה ואילו נתניהו צפוי להגיע לוושינגטון ביום שלישי הקרוב.

ניצן הורביץ התייחס בשעה האחרונה לעסקת המאה של טראמפ והגדיר אותה "תעלול בחירות", תוך שהוא מפציר בגנץ לומר את דעתו באופן רציני על פתרון הסכסוך.

מוקדם יותר היום אביגדור ליברמן אמר שעיתוי הפרסום של העסקה, שלושה שבועות לפני הבחירות, "קצת חשוד בלשון המעטה". יו"ר ישראל ביתנו דיבר בשבת תרבות ברעננה, והאשים את נתניהו שהוא בורח לארה"ב "כדי לא לעמוד בהתחייבות שלו להחיל ריבונות על בקעת הירדן … במקום לנסוע 2.4 ק"מ לכנסת כדי להעביר ריבונות ישראלית על הבקעה בשלוש קריאות ביום אחד, כמו שבזמנו בגין העביר את חוק רמת הגולן, הוא מעדיף לטוב 9,476 ק"מ לוושינגטון".

גם ח"כ אלי אבידר ממפלגתו של ליברמן דיבר היום על אותו עניין בשבת תרבות בבאר שבע. אבידר אמר כי נתניהו לא צריך לטוס לארה"ב שכן הוא ממילא מכיר את התכנית ומעכב אותה מזה שנה בגלל כתבי האישום שיש כנגדו. "הוא צריך להישאר לדיוני החסינות, לא נעצור או נעכב את הדיונים, אפילו לא לשעה".

עוד 17 עדכונים

השמאל חייב להציע חלופה לפתרון שתי המדינות כדי לחזור לשלטון

השמאל כבר עשרות שנים לא מקדם תהליך מדיני כי הוא לא בעמדת כוח. הוא השאיר את המלאכה בידי החברה האזרחית. זו עוסקת בפועל רק בקידום המימוש של פיתרון 2 המדינות ואיך לארגן ולנהל את הנסיגה/ההיפרדות/החלוקה – ולא בדרכים לגיבוש ולהשגת הרוב הפוליטי הנדרש למימוש פיתרון מדיני כלשהו.

במקביל לכך, הפיתרון התורן (והבודד) של השמאל לסכסוך, חלוקת הארץ ל-2 מדינות, נפרם מכמה סיבות: יישוב הגדה המערבית שנמשך עשרות שנים; עקשנות פלסטינית שמונעת התקדמות לעבר הסכם; מאמצים בינלאומיים לא יעילים לגרום לסיום הכיבוש; וחוסר החלטיות של ארה"ב לקדם הסכם באופן נחרץ. כל אלה הובילו לכך שפיתרון שתי המדינות כבר לא רלוונטי.

מותו של פיתרון 2 המדינות נקלט היטב בציבור. בעוד הפוליטיקאים בשמאל חוזרים על הדוגמה של שתי מדינות, ללא קשר למציאות בשטח, התמיכה בפתרון בקרב הציבור, הן הישראלי והן הפלסטיני, ירדה מתחת ל-50%. בנוסף, רוב של 2/3 בשתי האוכלוסיות מסכים כי לא ניתן ליישם את פיתרון שתי המדינות בעתיד הנראה לעין.

מותו של פיתרון 2 המדינות נקלט היטב בציבור. בעוד הפוליטיקאים בשמאל חוזרים על הדוגמה של שתי מדינות, ללא קשר למציאות בשטח, התמיכה בפתרון בקרב הציבור, הן הישראלי והן הפלסטיני, ירדה מתחת ל-50%

במצב זה, להמר על היפרדות ופתרון 2 המדינות בלבד מבלי לשקול חלופות זו גישה לא ראויה, אך זה בדיוק מה שהשמאל בכנסת עושה.

השמאל צריך לשאול את עצמו ביושר, איך הפכה הפרדת העמים על בסיס אתני/דתי – המרכיב המרכזי בפתרון שתי המדינות – למטרה העיקרית של השמאל הפרלמנטרי בישראל?

איך הפכו לאום יהודי ופלסטיני נפרד לחזון פוליטי חשוב הרבה יותר מאשר חלוקה שוויונית של הזכויות האזרחיות הפוליטיות והכלכלית עבור כל תושבי ארץ ישראל/פלסטין?

איך זה שהשמאל לא מהסס לדרוש השקעת סכומי עתק על מנת להפריד בין שתי אוכלוסיות, שבפועל השתלבו פיזית וכלכלית במהלך 52 השנים האחרונות ואף יותר? איפה עוד יש שמאל כזה?

איך הפכו לאום יהודי ופלסטיני נפרד לחזון פוליטי חשוב הרבה יותר מאשר חלוקה שוויונית של הזכויות האזרחיות הפוליטיות והכלכלית עבור כל תושבי ארץ ישראל/פלסטין?

היום אנחנו לכודים בין שמאל מוחלש שדבק בדוגמה של שתי מדינות/הפרדה שאינה ניתנת ליישום, ללא חזון לטווח הרחוק – לבין ימין, שיש לו את כל האנרגיה שמגיעה עם תנועת המתנחלים המשיחית שהיא חלק ממנו, ונציגיו הפוליטיים בכנסת יודעים להשיג את מבוקשם, אך גם לו אין כל חזון ארוך טווח אמיתי.

המשותף לשניהם הוא התביעה לשליטה בטחונית על כל האזור שבין נהר הירדן לים התיכון, ללא קשר להסדר הקבע הפוליטי שיושג, אם יושג.

הציבור הישראלי מעדיף מידה של הפרדה מהפלסטינים, אך מתעקש על שליטה ביטחונית על האזור כולו. הוא דוחה במידה רבה את הרעיון של מדינה פלסטינית עצמאית ולא רוצה לאבד גישה לארץ אבות בגדה המערבית. הוא בהחלט לא רוצה לחזור על הטראומה של נסיגה כפויה, שבמסגרתה יוחזרו מאות אלפי מתנחלים מהשטחים. נסיגה כזאת תהיה חלק מכל תרחיש מציאותי של פיתרון שתי המדינות.

הציבור הישראלי מעדיף מידה של הפרדה מהפלסטינים, אך מתעקש על שליטה ביטחונית על האזור כולו. הוא דוחה במידה רבה את הרעיון של מדינה פלסטינית עצמאית ולא רוצה לאבד גישה לארץ אבות בגדה המערבית

הימין, לעת עתה, אינו מוכן או אינו מסוגל לעצב חזון פוליטי שאינו אתנוצנטרי ומדיר, חזון שיכול להכיל את כל תושבי האזור ולספק להם זכויות אזרח והזדמנות כלכלית שווה.

השמאל, לו רק היה מגלה עניין בכך, בהחלט יכול. נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה יחד עם חזרה להצעות מדיניות היסטוריות שנדונו ברצינות על ידי התנועה הציונית בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת, כולל גישות פדרטיביות המכילות את השטח בין הים לירדן במדינה פדרלית אחת.

פירוש הדבר הוא שינוי פרדיגמה של ממש, אימוץ מדיניות שקרובה הרבה יותר לזו שנשקלה על ידי מקימי המדינה, אשר הבינו תמיד שבישראל תווצר מציאות דו-לאומית ועל כן נמנעו בכוונה להקים כאן מדינת לאום יהודי. זאת בניגוד להנהגה הפוליטית הנוכחית שרק לאחרונה עמדה על חקיקת חוק מדינת הלאום .

פירוש הדבר הוא שינוי פרדיגמה של ממש, אימוץ מדיניות שקרובה הרבה יותר לזו שנשקלה על ידי מקימי המדינה, אשר הבינו תמיד שבישראל תווצר מציאות דו-לאומית ועל כן נמנעו בכוונה להקים כאן מדינת לאום יהודי

המשמעות היא להחזיר את ערכי השמאל ואת האידיאולוגיה שהיא חלק מהחשיבה הציונית שהובילה להקמת המדינה וקראה בהכרזת העצמאות, לפתח את המדינה לטובת כל תושביה; לבסס אותה על חירות, צדק ושלום כפי שנחשבו על ידי נביאי ישראל; להבטיח שוויון מוחלט של זכויות חברתיות ופוליטיות לכל תושביה ללא קשר לדת, גזע ומין; להבטיח חופש דת, מצפון, שפה, חינוך ותרבות; לשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ולהיות נאמן לעקרונות מגילת האומות המאוחדות.

למה הציבור לא יתחבר להצעה שמסיימת את הכיבוש, קובעת את גבול הביטחון לאורך הירדן, מונעת היפרדות/הפרדה, שומרת על רוב יהודי של 2/3, נותנת אזרחות שווה לכל אזרח ותוביל לכך שישראל תחזיר לעצמה את צדקת דרכה?

עמנואל שחף הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 714 מילים
ששה מהמועמדים הדמוקרטיים המובילים בעימות האחרון ביניהם בחודש ינואר. מימין: איימי קלובישר, פיט בוטיג׳ג׳, ברני סנדרס, ג׳ו ביידן, אליזבט וורן, טום סטייר

היום שאחרי טראמפ? מה חושבים המועמדים הדמוקרטים על איראן

שבעת המועמדים המובילים של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב מסכימים על דבר אחד: יש לעשות הכול כדי להימנע מעימות צבאי עם איראן ● אבל בנוגע להסכם הגרעין וללחץ שיש להפעיל על הרפובליקה האסלאמית, יש ביניהם הרבה חילוקי דעות ● מצאו את ההבדלים

עוד 885 מילים

הקצין הנאצי ששלף אותי מהטרנספורט והציל את חיי

40 שנה לאחר מותו, הלמוט קלייניקה, ששמר בסוד את העובדה שנתן מחסה לעובדי כפייה יהודים וסייע להם להימלט מגירוש למחנות המוות, קיבל את אות חסיד אומות העולם ● כתב זמן ישראל נכח בטקס המרגש

עוד 575 מילים

בשביל זה יש "חברים": המשמר האזרחי החרדי במונסי, ניו יורק, התמחה עד כה בתיקון פנצ'רים ובהשבת תשמישי קדושה אבודים ● אחרי הפיגוע הרצחני בבית הרב שם, הם מתמקדים בניסיונות להציל חיים של יהודים

עוד 982 מילים

למקרה שפיספסת

"אדם הוא תבנית נוף מולדתו"

בכל פעם שאני מטייל בארצנו הקטנטונת, אני נדהם מהגיוון הגאוגרפי הבלתי יאמן. אמנם היא לא גדולה בכלל, אבל הארץ שלנו מהווה גשר בין שתי יבשות וגבולותינו משתרעים מהמדבר הצחיח בדרום עד להרים המושלגים בצפון.

אך כמה שגיוון השטח מרתק, הגיוון היפה ביותר שלנו נמצא בין הגבולות. בין ההרים ומישורים ישנו גיוון של חיים יהודיים כפי שלא היה בהיסטוריה. כל עיר וכל כפר מציעים דרך אחר להיות יהודי.

כשאני הגעתי עם חבריי לארץ הזאת כעולה חדש לפני שנתיים וחצי, התברכנו למצוא בית בקיבוץ אורים שבעוטף עזה. אורים, אשר הוקם ב-1946 כאחת מאחת עשרה נקודות הנגב, נברא, ככל קיבוץ, על מנת להחזיר את עמנו לאדמה.

על פי חזון מנהיגי הזרם הסוציאליסטי של הציונות, אשר שנאו את החולשה וחוסר ההגנה של יהודי הגטו, הקיבוצים נועדו להפוך את תושביהם ליהודים חדשים, חזקים, ובריאים דרך חיים של צניעות ועבודה חקלאית.

אף כי רוב הזמן שביליתי בקיבוץ אורים היה בשבתות בין זמן השירות הצבאי שלי בבסיס, אורח החיים היפה שם מצא חן רב בעיניי.

הקיבוץ העיר בתוכי, בן אדם אשר נולד וגדל בפרוור חומרני בטקסס, אהבה עמוקה לפשטות. כשהלכתי הביתה כל שבוע, עם השמש השוקעת על השדות בנוף, ראיתי ילדים יהודיים רצים על הדשא הרחב ללא דאגה בעולם, ראיתי תיכוניסטים מתאספים במועדון שלהם, ומבוגרים חוזרים אל משפחותיהם מעבודה. לקיבוץ יש את היכולת לקשר בין ילדיו ופועליו לטבע אשר סביבם ולאיכרים היהודיים אשר עמלו גם הם על אותה אדמה לפני דורות רבים.

אחרי שנה וחצי בקיבוץ האהוב שלי, עברתי לתל אביב, הפריז המזרח תיכוני שלנו. בשעות צהריים האביכות אשר אפיינו את זמני בעיר הזאת עד עכשיו, ראיתי את התושבים הצעירים והשזופים של תל אביב נוהרים אל השדרות הרחבות ומתהלכים בין האוסף העצום של הבניינים הטמפלריים, האקלקטיים, הבאוהאוסיים, והברוטליסטיים בעיר.

תל אביב, עם מגדליה הגבוהים, החיי לילה הבלתי פוסקים, ומצעדי הגאווה הראוותנים, הביאה את המדינה כולה לתוך המאה ה-21. במדינה של היסטוריה ואידאולוגיה, אמונה ומאבק, תל אביב מתריסה בנהנתנות שלה.

כי העיר הזאת, החלון שלנו למערב, מציעה למדינה היהודית אורח חיים אוניברסלי, קוסמופוליטי, וליברלי. היא מקשרת אותנו לעולם אשר מעבר לגבולותינו ומחיה אותנו עם תקווה לעתיד שלפנינו. זה מה שתל אביב מציעה לתושביה, חיים אשר מוגדרים פחות על פי העבר היהודי, מאשר העתיד היהודי.

אך עם כל האהבה שלי לקיבוץ ולתל אביב, רק עיר אחת חרוטה לנצח בלבבי. כשאני הולך בסמטאותיה הצרות, בין ההריסות ואתרי בנייה, בין ארמונות עות'מאניים לשכונות חצר, נשמתי עפה לשמיים.

בעיר הזאת, הכל כך מבוקשת והכל כך אהובה, שלושים מאות של היסטוריה מוטלות על כל אחד מאתנו, ודורשות כבוד. כל נשימה בירושלים היא קרב וברכה.

כל שבוע כאשר אני עולה ברכבת דרך הגבעות המיוערות של יהודה אל עירנו הזהובה, הדאגות היומיומיות שלי נעלמות ואני מכושף מהסיפור של המקום הזה, סיפור של ארץ ועם משוחרר וכבוש ומשוחרר שוב פעם. לחיות בירושלים, בעדות החיה לקשר הקדוש בין עם, ארץ, ואלוקים, זה לחוות את הציביליזציה היהודית בכל תפארתה.

הגיוון הזה של אורחות החיים היהודיים, בין אלה של הקיבוצים, תל אביב, וירושלים בין היתר, הוא לא רק תוצר של התפתחות אקראית של מדינתנו. כל חלק של ישראל הוא פרי של תנועה אידאולוגית שונה: ציונות סוציאליסטית, תרבותית, דתית, ועוד רבות המציעות דרכים שונות להיות יהודים במולדתנו, חזונות אשר משקפים את כל חלקי הנשמה היהודית אשר הומיה בנו.

העבודה נותרה לנו, לבנות ולהיבנות, לעצב ולהתעצב על ידי הארץ אשר אליה שבנו.

מתן הוא עולה חדש מטקסס ומשרת כחייל בודד. הוא ציוני, מסורתי, ואוהב קרמבו בכל ליבו

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 508 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

העולם הערבי מתחיל להכיר בהתרחשות השואה ● בישראל מדברים על סיפוח - בירדן מאיימים בביטול השלום ● שש שרות חדשות מככבות בממשלת לבנון, כולל שרת ביטחון ● ובלוב מצאו דרך מקורית להילחם בהטרדות המיניות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 828 מילים

סודות האפיפיור שלא פצה פה בשואה נחשפים

רגע לפני שהוותיקן יחשוף 17 מיליון מסמכים הנוגעים להתנהגותו בתקופת השואה, סרט תיעודי חדש שופך אור על האפיפיור פיוס ה-12, שלא עשה דבר כדי למנוע את השמדת יהודי אירופה ● לדברי המומחים, לאפיפיור לא הייתה השפעה על מנהיגי הנאצים - אך הוא בהחלט יכול היה לנסות לפנות ללבם של אזרחי אירופה הקתולית ● במקום זאת, הוא דאג יותר לגורלן של יצירות האמנות

עוד 1,354 מילים

כמה זה עולה לנו כינוס פורום השואה בירושלים עלה לציבור 20 מיליון ש״ח

בדיקת זמן ישראל: אירוע 75 שנה לשחרור אושוויץ ביד ושם מומן מכספי ציבור בעלות של כ-20 מיליון שקלים ● ממשלת ישראל לא מימנה את אירוח המנהיגים הזרים ● התרומה של משה קנטור לא עברה דרך גופים ציבוריים ישראליים, אך גורם המעורה בפרטים טוען כי היא סייעה באירוח המנהיגים הזרים

אירוע 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, שהתקיים אתמול (חמישי) ביד ושם בירושלים, מומן כולו מכספים של גופים ציבוריים ישראליים בעלות כוללת של 20 מיליון שקלים. כך עולה מבדיקת זמן ישראל.

מדובר בעלות צנועה יחסית להפקת ענק מושקעת, בהשתתפות עשרות אישים בכירים מישראל והעולם – כולל מספר חסר תקדים של ראשי מדינות בישראל.

בבית הנשיא מבהירים כי המימון לאירוע התקבל מבית הנשיא, משרד החוץ, השב"כ, רשות שדות התעופה, המשטרה ועיריית ירושלים.

עוד עולה מבדיקת זמן ישראל כי קרן פורום השואה הבינלאומי, בראשותו של יוזם האירוע, איש העסקים היהודי-רוסי משה קנטור, לא השתתפה במימון האירוע. גורם בבית הנשיא מבהיר כי "לא ניתנה תרומה או מעורבות של כסף שלא קשור להוצאות תקינות ממשרד האוצר".

אירוח המנהיגים הזרים בבית הנשיא, לעומת זאת, לא נעשה, ברובו הגדול, על חשבון ממשלת ישראל, מאחר שלא מדובר בביקורים ממלכתיים. משרד החוץ והשב"כ השתתפו בחלק קטן מהעלויות, בעיקר עלויות האבטחה, כמקובל בביקורים בלתי-ממלכתיים של מנהיגים זרים. הנוהל בביקורים כאלה הוא שממשלות המדינות המתארחות מממנות את הביקור של עצמן.

גורם המעורה בפרטים טוען כי התרומה של קרן פורום השואה הבינלאומי בראשות קנטור "סייעה בחלק ממימון האירוח של המנהיגים הזרים". אותו גורם לא ידע, או לא רצה למסור, איזה מנהיגים זרים התארחו במימונו של קנטור ובאיזו עלות.

מקרן פורום השואה הבינלאומי לא נמסרה תגובה ובקרן סירבו למסור פרטים ולענות לשאלות בנושא.

מיד ושם נמסר כי נושא המימון לא נמצא באחריות המוזיאון.

מבית הנשיא נמסר כי האירוע ביד ושם מומן כולו על ידי ממשלת ישראל בהתאם להקצאות תקינות ושקופות של משרד האוצר, וכי אירוח המנהיגים הזרים לא התבצע במימון ממשלת ישראל.

עוד 242 מילים

מפעלי ים המלח משנים את הטבע

הדיווח המדובר על ״הנהר הסודי״ בים המלח חידד: ספק אם יש עוד מקום בעולם שבו הטבע נכנע כה מהר להתנהלות אנושית ברוטלית ● לפנטזיות על תיירות בולענים הצטרף עכשיו הגרנד קניון החדש שלנו, שהוא בעצם תעלה תפעולית של מפעלי ים המלח ● הגאולוגים כבר נתנו לזה שם: עידן ה״אנתרופוקן״, שבו האדם משנה את פני הפלנטה

עוד 744 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
חֲסִינוּת

אל מול מנהיגי אומות העולם אשר הגיעו לירושלים, בירת הנצח של ישראל, על מנת לציין את זכר השואה, לשחרר את נעמה ולחשוף את עסקת המאה, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת חסינות בארץ ישראל, היא מדינת בנימין

ברחוב בלפור קמה משפחת נתניהו, שם עוצבה דמותה הרוחנית, הכוחנית והמלוכנית, שם חיה חיי נוחות מרבית, יצרה סרטוני רשת ויראליים והורישה לעולם כולו את דף המסרים הנצחי.

לאחר שהוגלתה המשפחה מביתה בכוח הזרוע, שמרה לו אמונים גם מן הווילה שבקיסריה, ולא חדלה מתפילה ומתקווה לשוב אל בית ראש הממשלה ולחדש שם ימיה כקדם.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרה המשפחה לשוב ולהיאחז בביתה העתיק, ובעשור האחרון שבה אל מעון ראש הממשלה עם פטרונים, טייקונים, מממנים ובני דודים, שהביאו את ברכת הקידמה לכל יושבי הבית שנושאים נפשם לעצמאות כלכלית.

השואה המשפטית שנתחוללה על המשפחה בזמן האחרון, במהלכה הוגשו כנגדה כתבי אישום מזעזעים, הוכיחה מחדש את ההכרח בפתרון בעיית המשפחה המלכותית, על ידי חידוש מוסד החסינות בארץ ישראל, אשר תעניק לאבי המשפחה מעמד של מנהיג נשגב בתוך משפחת העמים.

בכ"א בנובמבר 2019 קיבל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט ימ"ש, החלטה המחייבת הגשת כתבי אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים. הכרזה זו של היועץ המשפטי לממשלה כנגד המשפחה המלכותית – אינה ניתנת לביצוע.

זוהי זכותה הטבעית של משפחת נתניהו להיות מורמת מעם ופטורה מהטרדות משפטיות במולדתה.

לפיכך נתכנסנו אנו חברי מועצת הביביסטים, נציגי הליכוד והימין, בדיון מליאת הכנסת על בקשת החסינות, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית על השלטון בישראל ועל יסוד הבוז שלנו לשמאל, לכחול לבן, לערבים, לפרקליטות, לתקשורת, לג'ורג' סורוס, לקרן לישראל חדשה, למערכת המשפט ולכל מי שביבי אומר לנו, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת חסינות בארץ ישראל, היא מדינת בנימין.

אנו קובעים שהחל מרגע זה ועד להקמת הממשלה בתום הבחירות שייערכו ב-2 במרץ 2020 ועד בכלל – ינהיג בנימין נתניהו את עם ישראל כראש ממשלה קבוע ונצחי, ויהיה פטור מכל ניג'וס, הטרדה, הצקה, ביקורת וחקירה כראש מדינת בנימין.

מדינת בנימין תהיה סגורה לחקירה משטרתית ולבדיקה משפטית.

מדינת בנימין תשקוד על פיתוח ההון המשפחתי לטובת כל ילדיה.

מדינת בנימין תהא מושתתת על יסודות התיחמון, הספין והמניפולציה, לאור חזונם של מלכי ישראל. תנהיג שיטת הפרד ומשול בין אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש שימוש ברגשות דת, העדר מצפון, לשון פוגענית וחינוך קלוקל; תשמור על הנכסים הקדושים לכל בני המשפחה; ותהיה נאמנה לזלזול בעקרונות האומות המאוחדות.

מדינת בנימין לא תהיה מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של הפרקליטות, המשטרה, העיתונות והחברה האזרחית ותפעל להרחבת השפעתה החברתית והכלכלית על ארץ ישראל בשלמותה.

מתוך ביטחון בנתניהו בנימין הננו חותמים בחתימת ידנו על הכרזה זו, במושב מועצת החסינות הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר הקודש ירושלים, ערב שבת,
כ"ז בטבת תש"פ, 24 בינואר 2020.

רגב מירי / ביטן דוד / אמסלם דודו / אוחנה אמיר / זוהר מיקי / ריקלין שמעון / סג"ל אראל / מגל ינון / ציפר בני / טאוב גדי, ד"ר / ברדוגו יעקב / ביסמוט בועז / הביביסטית רונית / נתניהו יאיר / נתניהו אבנר / נתניהו שרה

עוד 452 מילים

דיווח: גנץ נוטה שלא להיענות להזמנת טראמפ להגיע לבית הלבן בשבוע הבא

היועמ"ש מנדלבליט צפוי להודיע על העמדה לדין של ח"כ ביטן ● יושב ראש כחול לבן ימסור מחר בערב הצהרה לתקשורת ● הקרמלין: שחרור נעמה יששכר מתעכב כי טרם הוגשה בקשת חנינה רשמית ● הפרקליטות ערערה על ההחלטה שלא לאפשר חיפוש בטלפונים של שלושה מיועצי נתניהו

עוד 21 עדכונים

עוד לא ירד המסך על אירועי פורום השואה הבינלאומי ופרשת נעמה יששכר, וכבר עולה מסך חדש, על תכנית מדינית דרמטית שתהפוך לנושא מרכזי בבחירות הקרבות ● זו לכאורה ההצגה של נתניהו, אך ראש הממשלה יצטרך לגייס את כל הכוחות השיווקיים שלו כדי למכור את תוכנית טראמפ למחנה הימין, בעוד שראשי כחול-לבן, שעבדו בתיאום עם הבית הלבן בחודשים האחרונים, יתמכו בה כאיש אחד ● פרשנות

עוד 895 מילים

צינור הגז לא יסופח

סיבוב התעמולה שעשה ראש הממשלה על הפיכת ישראל למעצמת אנרגיה צפוי להסתיים כמו מסעות תעמולה שערך בעבר: בכלום ● ישראל מחזיקה בפחות מחצי אחוז מעתודות הגז הטבעי בעולם, וסיכויי ההקמה של צינור הגז לאירופה קלושים ● היה עדיף בהרבה אם נתניהו היה יכול להתגאות בהישגים בתחום האנרגיה המתחדשת

עוד 943 מילים

ישראל יודעת כיצד להתמודד עם ההצפות, אך לא עושה דבר

ד"ר סיניה נתניהו הובילה דוח בין-משרדי לממשלה על היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים, ובו המלצות לתכנית פעולה אסטרטגית לאומית ● הדוח אושר על ידי השרים כבר ב-2018, אך ההחלטות האופרטיביות לא יושמו עד היום ● החודש היא הביטה בכאב בתוצאות השיטפונות, וידעה שניתן היה למנוע חלק ניכר מהנזקים ● טור מיוחד

עוד 721 מילים

העירייה קונסת בעלי כלבים שכבר חוסנו או עזבו את העיר

עיריית רחובות שיגרה יותר מ-3,000 דוחות, בטענה כי כלבים לא חוסנו ● בין מקבלי הקנסות: בעלי כלבים שחוסנו, וגם תושבים שעזבו את העיר ושינו את כתובתם בתעודת הזהות ● בשירות הווטרינרי מסבירים שמערכת רישום הכלבים "ישנה ולוקה בחסר" ולא מעדכנת שינויי כתובת מהארנונה ● אבל בעירייה מטילים את האחריות דווקא על המתלוננים: "לא מדובר ב'תקלה׳, אלא בחוסר עדכון של בעלי הכלב״

עוד 1,141 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה