ביום שני אחר־הצוהריים המועצה המקומית לַקִיָּה שקטה. רבות מהחנויות לאורך הציר המרכזי סגורות, ותנועת הולכי הרגל על המדרכות דלילה. בכיכר תנועה סמוך לכניסה הראשית לעיירה הבדואית שבצפון הנגב מהבהב שלט אלקטרוני, ובו מסר בצבעים עזים: "לא לאלימות, כן לסובלנות". כעבור כמה שניות מתחלף הכיתוב במסר נוסף: "היו אדיבים, אל תהיו אלימים".
בדומה לרוב היישובים הערביים בישראל, גם לקיה סובלת בשלוש השנים האחרונות מגל פשיעה אלימה חסר תקדים, והמשטרה מתקשה לרסן את מרחץ הדמים. התוצאה היא שגם בשעות היום התושבים נמנעים מלצאת מבתיהם, הורים חוששים לשלוח את ילדיהם לבית הספר, ופוליטיקאים מקומיים נעים בזהירות ורק תחת אבטחה.
אלא שרק כאשר מטחי הירי, שהדהדו באוויר המדברי, החלו לעורר דאגה ביישובים היהודיים הסמוכים, החל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הממונה על המשטרה, לשים לכך לב. בתגובה לתלונות של תושבים מודאגים ביישובים בעלי רוב יהודי בצפון הנגב, הכריז בן גביר בחודש שעבר על השקת "סדר חדש" – מבצע משטרתי שלכאורה נועד להיאבק בפשיעה האלימה בחברה הבדואית.
בתגובה לתלונות של תושבים מודאגים ביישובים בעלי רוב יהודי בצפון הנגב, הכריז בן גביר בחודש שעבר על השקת "סדר חדש" – מבצע משטרתי שלכאורה נועד להיאבק בפשיעה האלימה בחברה הבדואית
תושבים יהודים מביעים שביעות רצון מהמבצע, ומדווחים כי כעת הכבישים רגועים יותר והלילות שקטים יותר. מנגד, מבקרי המבצע טוענים כי פעולות המשטרה כוחניות ואף עושות שימוש בטקטיקות המועתקות מאופן הטיפול הצבאי בפלסטינים, כשברקע גם התבטאויות של בן גביר שתיארו את הפעילות הפלילית כאיום ביטחוני־לאומי.
רבים מהתושבים הערבים משוכנעים שהשר, העומד בראש מפלגת הימין הקיצוני עוצמה יהודית, משתמש בסוגיה בעיקר כדי להגביר את התמיכה בו בקרב המצביעים היהודים לקראת הבחירות הצפויות ב־2026. לטענתם, הוא מבקש להצטייר כקשוח מול הפשיעה, אך משקיע מעט מאוד בסיוע ממשי לקהילה הערבית, שעימה הוא מצוי לעיתים קרובות בעימות.
"בסופו של דבר, היישובים היהודיים הם שמעניינים אותו. הוא רוצה להיות מסוגל לומר להם שהוא תומך בהם ופועל למענם", אמר אדם אל־אסד, פעיל קהילתי מלקיה. "הוא מנצל את הטראומה הקולקטיבית של החברה היהודית ומחדיר באנשים פחד על חשבון הערבים".
השר מכחיש כי הוא פועל משיקולים של רווח פוליטי, אך צעדיו נתפסים כמי שקירבו אותו לליבם של תושבי היישובים היהודיים באזור. "בן גביר באמת מגיב ישירות, מייד, בכל זמן", אמרה נירדית בן־עמי, בעלת מאפייה ביישוב הסמוך מיתר.
באמצע נובמבר, לאחר שנשמע ירי כבד מכיוון לקיה לעבר היישוב היהודי הסמוך כרמית, מיהר בן גביר דרומה באמצע הלילה. מבלי להציג ראיות, הוא טען כי הירי קשור לטרור, והאשים פושעים בדואים שכעסו על כך שהמשטרה הסירה רמקולים במסגד, בניסיון לנקום באמצעות ירי מרחוק לעבר היישוב היהודי.
כעבור כמה ימים שב השר ללקיה, הכריז על עצמו כ"בעל הבית" של היישוב, והפעם הורה למשטרה לחסום את הכביש הראשי המוביל אליו וממנו באמצעות לוחות בטון
בן גביר נפגש עם תושבים בכרמית, ולאחר מכן נכנס ללקיה כשהוא מלווה בכוח משטרתי גדול. הוא התעמת עם תושבים ששהו ברחוב ועם נהגים שחלפו במקום, ולאחר זמן קצר עזב את היישוב.
כעבור כמה ימים שב השר ללקיה, הכריז על עצמו כ"בעל הבית" של היישוב, והפעם הורה למשטרה לחסום את הכביש הראשי המוביל אליו וממנו באמצעות לוחות בטון, ולמנוע מכלי רכב להיכנס ללקיה או לצאת ממנה.
הצעד הזכיר אמצעים שנוקט הצבא כלפי פלסטינים בגדה המערבית, ולעתים נדירות יותר גם במזרח ירושלים. אלא שהפעם הופעלו האמצעים הללו נגד אזרחים ישראלים בתוך גבולות המדינה, ובפועל הועמדו תחת מצור תושבים שהשר מופקד על ביטחונם.
"זו הבעיה. אנחנו יישוב ישראלי בכל מובן, לא קשור בשום צורה לגדה המערבית, אבל הוא [בן גביר] בא להטיל עלינו את המציאות שקיימת שם. הוא בא להגיד לאנשים שהם בדיוק כמו חברון", אמר אדם אל־אסד. תושבים, ובהם ראש המועצה המקומית וח"כ רע"ם ואליד אלהואשלה, הזיזו הצידה את בלוקי הבטון, שנותרו מונחים על המדרכות סמוך לכניסה הראשית לעיירה גם ביום שלמוחרת.
אלהואשלה, יליד הכפר הבדואי סעווה, הוא הפוליטיקאי שהביע את ההתנגדות החריפה ביותר למבצע של בן גביר. כאשר השר צעד ברחובה הראשי של לקיה עם פמלייתו, היה אלהואשלה במקום וקרא לעברו "גזען". בתגובה צעק בן גביר לעבר הפוליטיקאי הערבי, בלגלוג: "בארה" (החוצה בערבית).
"אנחנו יישוב ישראלי בכל מובן, לא קשור בשום צורה לגדה המערבית, אבל הוא [בן גביר] בא להטיל עלינו את המציאות שקיימת שם. הוא בא להגיד לאנשים שהם בדיוק כמו חברון"
"כל תושבי הנגב מעוניינים במאבק בפשיעה, אבל בן גביר רוצה להילחם בחברה הבדואית, לא בפושעים", אמר אלהואשלה לזמן ישראל. לדבריו, השר מגיע לנגב לא כדי לשוחח עם תושבים ונבחרי ציבור, אלא כדי "להתווכח איתם מול המצלמות ולצעוק שהוא 'בעל הבית'". בעיניו, בן גביר "לא מנסה לתפוס פושעים, אלא להשפיל אזרחים".
משטר צבאי
אך מעבר לאקט הבולט של הצבת הבטונדות, במשטרה טוענים כי הם עושים הרבה יותר כדי להיאבק בפשיעה בלקיה וביישובים בדואיים נוספים באזור. לפי נתוני המשטרה, מאז השקת המבצע נעצרו יותר מ־100 חשודים, ובשלושת השבועות האחרונים הוגשו לפחות 40 כתבי אישום.
מנגד, תושבים מספרים כי הם חשים שאכיפה בסגנון הגדה המערבית מחלחלת אל היישובים הבדואיים בנגב. כך, לאחר פשיטה על בית קפה בעיירה הבדואית חורה, סיפרו כמה מהסועדים שנכחו במקום לזמן ישראל כי האירוע הזכיר פשיטה צבאית על מחנה פליטים פלסטיני.
תיעוד ממצלמות אבטחה של הפשיטה – אחת מכמה שבוצעו בעיר בלילה שבין ה־2 ל־3 בדצמבר – הראה שוטרים חמושים בכבדות ובציוד צבאי, עומדים בין כיסאות ושולחנות הפוכים, צועקים על כ־12 גברים השוכבים על בטנם, כשידיהם אזוקות מאחורי גבם.
עדי ראייה סיפרו לכלי התקשורת המקומי "יום אלבדיה" כי השוטרים השליכו רימוני הלם לתוך המקום, וכי מסוק משטרתי חג מעל במהלך הפעולה. לדבריהם, כל הנוכחים נכבלו באזיקונים ונדרשו לשכב על הקרקע הקרה.
לאחר פשיטה על בית קפה בעיירה הבדואית חורה, סיפרו כמה מהסועדים שנכחו במקום לזמן ישראל כי האירוע הזכיר פשיטה צבאית על מחנה פליטים פלסטיני
עד ראייה אחד אמר לתקשורת המקומית כי הפשיטה מהווה "תקדים מסוכן של משטר צבאי", והוסיף שהמשטרה "השכיבה את הגברים ברחוב וכבלה אנשים בחוץ – בלי צו או סיבה". עד נוסף העיד כי השוטרים היכו כל מי שניסה לשאול שאלה במהלך האירוע, שנמשך כשעתיים. לדברי בעל המקום וסגן ראש המועצה בחורה, יצחק אבו אלקיעאן, לא בוצעו מעצרים בבית הקפה.
במשטרה טרם השיבו לבקשת תגובה בנוגע לפשיטה הספציפית, אך בהודעה כללית יותר מסרו כי באותו יום תפסו השוטרים שישה כלי נשק צה"ליים במהלך פעילותם בחורה.
פשיטה משטרתית על בית קפה בחורה
במקביל, חקיקה שמתקדמת בימים אלה בכנסת מעניקה משנה תוקף לתחושה כי ערבים ביישובים מוכי פשיעה עלולים להיות נתונים לטקטיקות אנטי־טרור נוקשות. באוקטובר החלו המחוקקים לקדם הצעת חוק שתאפשר לשר לביטחון לאומי להכריז על ארגוני פשיעה מסוימים כעל ארגוני טרור.
מבקרי ההצעה חוששים כי החוק יאפשר למשטרה להפעיל כלים שיועדו ללוחמה בטרור גם נגד אזרחים רגילים, ולא רק נגד עבריינים.
בשיחה עם זמן ישראל הביע אבו אלקיעאן תמיכה ב"פעילות משטרתית סדירה ומתמשכת ובהבטחת הסדר הציבורי, סמכות המדינה ושלטון החוק", אך טען כי הפעולות שבוצעו בחורה היו למעשה "נקמה וביזה במסווה של אכיפת סמכות".
בהודעה שמסר לזמן ישראל טען בן גביר כי המבצע מהווה שינוי נחוץ עבור תושבי הנגב, ודחה את הטענה שלפיה הוכרז משיקולי בחירות. "יכול להיות שזה לא כל כך נעים לחלק מהתושבים, אבל אין ברירה"
בהודעה שמסר לזמן ישראל טען בן גביר כי המבצע מהווה שינוי נחוץ עבור תושבי הנגב, ודחה את הטענה שלפיה הוכרז משיקולי בחירות. "בשונה ממקומות אחרים, אנחנו לא פועלים לפי אילוצים של בחירות. בעוצמה יהודית עובדים מסביב לשעון", נמסר מלשכתו. "יכול להיות שזה לא כל כך נעים לחלק מהתושבים, אבל אין ברירה. אנחנו מביאים סדר חדש לדרום עם הריסות בתים, המשמר הלאומי, דוחות תנועה וקנסות על רעש ממסגדים.
"אתם תתפלאו, אבל רבים מאוד מהתושבים הבדואים דווקא אוהבים את מה שאנחנו עושים ויודעים שמשילות היא דבר חשוב".
אלא שהפשיעה נמשכת. ב־3 בדצמבר נפצעו ארבעה צעירים בקטטה שכללה דקירות סכין ברהט הסמוכה, זאת שעות ספורות לאחר שצעיר בן 19 נורה ונפצע באורח קשה בכסייפה. ביום ראשון נדקר למוות אדם בשגב שלום, סמוך לבאר שבע.
לפי נתוני המעקב של "יוזמות אברהם", מקרה הרצח הזה העלה את מספר האזרחים הערבים בישראל שנהרגו השנה ל־239 – נתון גבוה משמעותית מהשיא שנרשם בשנה שעברה.
"כבולים בידי עבריינים"
בלקיה נשפך דם רב, אפילו רק לאורך הרחוב הראשי. בנסיעה לאורך הכביש הצביע אל־אסד על המקומות שבהם התרחשו מקרי רצח: זוג הורים שנרצחו לעיני בנם סמוך לכיכר תנועה, על רקע סכסוך משפחתי; ובנו של בעל בית קפה שנורה מחוץ לעסק, אירוע שהוביל לסגירת המקום ללא הגבלת זמן.
בשביל עפר המתפצל מהכביש הראשי ניצב בית ספר תיכון גדול וריק, אחד משלושה תיכונים בעיר המונה כ־18 אלף תושבים. זה כשבוע שיותר מ־800 תלמידי תיכון נמנעים מלהגיע ללימודים, מאז אירוע ירי שהתרחש בסמוך, בעקבות סכסוך דמים בין שני פלגים של משפחה מורחבת. "העובדה שאנשים כאן לא בבית הספר ובמקום זה יושבים בבית בחוסר מעש גורמת נזק רב", אמר אל־אסד.
אל־אסד טוען כי פקידים עירוניים "כבולים בידי העבריינים בקהילה", באופן שמונע מהשלטון המקומי לתפקד. "אבל גם הממשלה ובן גביר לא תומכים בפוליטיקאים; הם פשוט באים ומוסיפים עוד על הנטל"
גם בניין עיריית לקיה הותקף השנה פעמיים, ככל הנראה בידי עבריינים שניסו להשתלט על חוזי בנייה. באירוע הראשון השליכו חשודים רימונים אל תוך המשרדים וגרמו נזק כבד. כמה חודשים לאחר מכן נורה הבניין במקלע שנגנב מצה"ל, לפי דיווחי הרשויות.
אל־אסד טוען כי פקידים עירוניים "כבולים בידי העבריינים בקהילה", באופן שמונע מהשלטון המקומי לתפקד. "אבל גם הממשלה ובן גביר לא תומכים בפוליטיקאים המקומיים; הם פשוט באים ומוסיפים עוד על הנטל", הוסיף.
לדבריו, האלימות החמירה את מה שהוא מתאר כהידרדרות ביחסים בין היישובים הבדואיים לשכניהם היהודים מאז מתקפת שבעה באוקטובר 2023. המצב, כך הוא טוען, החריף עוד יותר בעקבות ניסיונות של בן גביר לזרוע פחד. את השינוי הוא רואה מקרוב מדי בוקר, כשהוא נוסע לחדר הכושר במיתר, יישוב יהודי קטן במעלה הכביש.
"הם הציבו את השערים הצהובים האלה, בדיוק כמו שיש ביישובי עוטף עזה, והביאו המון כוחות משטרה ומג"ב ליד הכניסה – זה הכניס אנשים לפאניקה", אמר.
"הוא באמת עשה משהו"
במרכז קניות במיתר, יישוב בן כ־12 אלף תושבים השוכן קילומטרים ספורים מלקיה ומחורה, אירועי שבעה באוקטובר עדיין נוכחים מאוד בתודעת התושבים.
בן־עמי מתגוררת בשכונת רבין, בקצה הדרומי של מיתר, במרחק של כקילומטר מחורה. אף שלא נפגעה ישירות מהאלימות, היא מספרת כי היא שומעת ירי כמעט מדי לילה מביתה
בן־עמי, בעלת המאפייה, מיהרה הלוך ושוב אל מכוניתה רגע לפני השקיעה, שוחחה עם לקוחות וארגנה מיצג מחוץ לחנות: כיסא צהוב לצד שולחן עם מפה צהובה, מעוטר בבלונים צהובים. על הכיסא הניחה את דיוקנו של רן גואילי, תושב מיתר, החלל החטוף האחרון שגופתו עדיין מוחזקת בידי חמאס ברצועת עזה.
גואילי (24), לוחם יס"מ, מיהר לחזית בשבעה באוקטובר אף שסבל מפציעות שנגרמו לו בתאונת אופנוע ימים ספורים קודם לכן. הוא נהרג בקרבות בקיבוץ עלומים וגופתו נחטפה לעזה. "אני מכירה אותו מאז שהיה ילד, הוא היה בא הרבה למאפייה. הוא היה ילד טוב. ביום חמישי, יומיים לפני 7 באוקטובר, הוא היה כאן וקנה כמה כיכרות לחם; דיברנו על זה שהוא צריך לעבור ניתוח בכתף", סיפרה.
בן־עמי מתגוררת בשכונת רבין, בקצה הדרומי של מיתר, במרחק של כקילומטר אחד מחורה. אף שלא נפגעה ישירות מהאלימות, היא מספרת כי היא שומעת ירי כמעט מדי לילה מביתה. לדבריה, היא גם שומעת מבן גביר עצמו, שלטענתה מתקשר באופן קבוע עם תושבים בקבוצת ווטסאפ מקומית. "הוא יבוא בכל שעה, גם באמצע הלילה, לא משנה מתי", אמרה.
בן־עמי טענה כי מאז השקת המבצע המשטרתי יש "פחות בריונים בכבישים", וציינה שבן גביר היה קשוב לתלונות על קריאות המואזין, שלדבריה "באמת התגברו לאחרונה". אף שהיא אינה משוכנעת שהפשיעה הגואה קשורה לטרור, בניגוד לטענות השר, היא הודתה כי היא שוקלת להעביר את תמיכתה מהליכוד ל"עוצמה יהודית" בבחירות הבאות, שמועדן הנוכחי הוא אוקטובר 2026.
"האמת, אני בעיקר תומכת בביבי", אמרה, "אבל אם בן גביר ירוץ, אני חושבת שאני אתמוך בו. הוא באמת עשה משהו"
"האמת, אני בעיקר תומכת בביבי", אמרה, "אבל אם בן גביר ירוץ, אני חושבת שאני אתמוך בו. הוא באמת עשה משהו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו