זעם במפרציות

מלונות פאר עולים באש, מתקני הנפט מותקפים על ידי כטב"מים, שגרירויות אמריקאיות ובסיסים של צבא ארצות הברית סופגים טילים: במדינות המפרץ חששו בדיוק מהתסריט הזה כאשר ניסו להניא את ארה"ב מיציאה למלחמה נגד איראן.

בשלב הנוכחי איראנים יורים הרבה יותר טילים וכטב"מים אל דובאי, אבו דאבי, מנאמה, דוחה וכווית (גם עומאן, החברה השישית במועצת שת"פ של מדינות המפרץ, נפגעה), מאשר לישראל. קודם כל, משום שהמדינות הללו הרבה יותר קרובות אליה גאוגרפית ונדרש פחות מאמץ על מנת להפציץ את היעדים מאשר ערים בישראל.

אך סיבה לא פחות חשובה היא שבאיראן יודעים כי ישראל, למרות הפגיעות שהיא סובלת, עמידה ללחץ; העם בציון רוצה לראות את המשטר האיראני נופל ומוכן להמשיך לרוץ למקלטים בתנאי שזה מה שיקרה בסוף.

באיראן יודעים כי ישראל, למרות הפגיעות שהיא סובלת, עמידה ללחץ; העם רוצה לראות את המשטר האיראני נופל ומוכן להמשיך לרוץ למקלטים בתנאי שזה מה שיקרה בסוף

לא כך המצב במדינות המפרץ: הן פחות ערוכות למלחמה, בוודאי למלחמה מתמשכת. ברובן אין מקלטים זמינים – אחת המדינות הבודדות שיכולה להתגאות במקלטיה היא בחריין שנערכה למתקפת טילים עיראקיים עוד לקראת המלחמה ב-2003.

עשן מיתמר ממחסן באזור התעשייה של העיר שארג'ה באיחוד האמירויות, לאחר דיווחים על תקיפות איראניות בדובאי, 1 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)

להבדיל מישראל, למדינות המפרץ יש יותר מה להפסיד ממתקפה איראנית, כי הן שיווקו את עצמן במשך שנים ארוכות כהאב אזורי בטוח וחסין לכל הטלטלות המזרח תיכוניות. האביב הערבי בקושי נגע להן – היו מהומות בבחריין, אך הסעודים הזרימו צבא ומנעו מהפכה אפשרית.

להבדיל מישראל, למדינות המפרץ יש יותר מה להפסיד ממתקפה איראנית, כי הן שיווקו את עצמן במשך שנים ארוכות כהאב אזורי בטוח וחסין לכל הטלטלות המזרח תיכוניות

הטרור האיראני ליכד אותן, כאשר שדות הנפט הסעודיים הותקפו על ידי איראן בספטמבר 2019 ופיגועי טרור פגעו בנמלים אמירתיים ב-2021 והלאה, אך לא ברמה כזאת שהייתה מבריחה את המשקיעים, את הטאלנטים שגוייסו מרחבי העולם ואת החברות הגדולות.

בעוד שאיחוד האמירויות נפגעת יותר מהאחרות, על פי רוב משדרים שם חוסן לאומי ומתגאים ביירוטים המוצלחים (כ-95% על פי האמירתים). אולם דווקא איש העסקים ומיליארדר ח'לף אל-הבטור החליט לבוא בטענות לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ופנה אליו ברשת X בפוסט שגרף מאות אלפי צפיות:

"כבוד הנשיא טראמפ, אני פונה אליך בשאלה ישירה: האם חישבתם את הנזק ההיקפי לפני שלחצתם על ההדק? והאם לקחתם בחשבון שמדינות האזור יהיו הראשונות להיפגע מההסלמה הזו? לעמי האזור יש גם את הזכות לשאול: האם זו הייתה החלטה בלעדית שלכם? או שהיא הייתה תוצאה של לחץ מצד נתניהו וממשלתו?

"העמדתם את מדינות המפרץ (GCC) ואת המדינות הערביות במוקד של סכנה שהן לא בחרו בה. השבח לאל, אנחנו חזקים ומסוגלים להגן על עצמנו; יש לנו צבאות ומערכי הגנה ששומרים על המולדות שלנו, אך השאלה נותרת בעינה: מי נתן לכם רשות להפוך את האזור שלנו לשדה קרב?"

سيادة الرئيس دونالد ترامب،

سؤال مباشر: من أعطاك القرار لزجّ منطقتنا في حرب مع #إيران؟ وعلى أي أساس اتخذت هذا القرار الخطير؟

هل حسبتَ الأضرار الجانبية قبل أن تضغط على الزناد؟ وهل فكّرت أن أول من سيتضرر من هذا التصعيد هي دول المنطقة!

من حق شعوب هذه المنطقة أن تسأل أيضاً: هل كان…

— Khalaf Ahmad Al Habtoor (@KhalafAlHabtoor) March 5, 2026

גם הנסיך הסעודי תורכי אל-פייסל, ראש שירותי המודיעין הסעודיים בעבר, לא הסתיר את מורת רוחו כאשר התראיין לכריסיטאן אמנפור בערוץ CNN. הוא הצביע על הקשר הישראלי והאשים את ישראל בכך שהיא גררה את ארה"ב למלחמה שפוגעת בכל האזור, ניגון שמשמיעים גם מלא מעט בכירים ומשפיענים אמריקאים בימים אלה.

אל-פייסל, שמכיר היטב את איראן דרך עבודתו בשירותי המודיעין של הממלכה, מעריך שהמשטר האיראני לא יתמוטט כל כך מהר, ומזהיר מפני מלחמה ארוכה שתפגע קשה באזור.

אל-פייסל, שמכיר היטב את איראן דרך עבודתו בשירותי המודיעין של הממלכה, מעריך שהמשטר לא יתמוטט כל כך מהר, ומזהיר מפני מלחמה ארוכה שתפגע קשה באזור

בנתיים קטאר, כווית ועומאן כולן הוציאו הודעות על כך שמחירי הנפט עומדים להרקיע שחקים (נכון לרגע כתיבת שורות אלו הנפט עבור את הרף של 90 דולר לחבית) ושהן לא יוכלו להמשיך ולספק את נפט והגז בעקבות סגירת מצר הורמוז ופגיעה בתשתיות שלהן.

השאלה היא האם הלחץ הזה שמשדרות מספר מדינות מפרציות לאחר שבוע של לחימה עצימה נגד איראן, ישפיע בסופו של דבר על הנחישות של ממשל טראמפ להמשיך במלחמה עד לקריסתו של המשטר האיראני.

הקלף הכורדי

פעם בכמה שנים עולה בוושינגטון צורך דחוף לחמש את הכורדים על מנת לשפר את העמדות שלהם במקום כזה או אחר במזרח התיכון.

לוחמי כוחות SDF הכורדים הנתמכים בידי ארה"ב נפרסים עם כלי רכב משוריינים לאבטחת הצירים המובילים לכלא גוויראן בחסכה שבצפון־מזרח סוריה, 19 בינואר 2026 (צילום: AP Photo/Baderkhan Ahmad)

פעם אלה היו כורדים עיראקיים שסייעו לארה"ב וישראל להילחם נגד משטרו של סדאם חוסיין, ולאחר מכן – הכורדים הסורים שנלחמו בעוז נגד דאעש וסייעו לאמריקאים לשמור על  אלפי פעילים של דאעש שאף מדינה לא רצתה בהם חזרה.

הכורדים העיראקיים לפחות זכו במשטר עצמי, אך הכורדים הסוריים ממש בזה הרגע גילו שנזרקו מתחת לגלגלי האוטובוס לטובת השאיפה האמריקאית לייצב את סוריה תחת משטרו של אחמד א-שרע.

הכורדים העיראקיים לפחות זכו במשטר עצמי, אך הכורדים הסוריים ממש בזה הרגע גילו שנזרקו מתחת לגלגלי האוטובוס לטובת השאיפה האמריקאית לייצב את סוריה תחת משטרו של אחמד א-שרע

עכשיו הגיע תורם של הכורדים באיראן. בימים האחרונים בכירים בממשל טראמפ רמזו כי הכורדים האיראניים, במיוחד המיליציות הפועלות מתוך שטחה של עיראק, יכולים לשחק תפקיד מפתח בהפלת המשטר האיראני, ועל פי מספר פרסומים, ה-CIA כבר החל לגייס ולחמש אותם.

הכורדים הגולים אינם חוששים לדבר בקול רם על אכזבתם מארה"ב והתנהלותה מול הכורדים, אך אין ספק שהמיליציות הכורדיות שנאבקות מזה שנים במשטר הדיכוי האיראני ישתפו פעולה עם ארה"ב, מתוך תקווה לעתיד טוב יותר עבור בני עמם.

המשטר האיראני האכזרי פגע בכולם, אך הרדיפה של המיעוטים, ובמיוחד הכורדים, תמיד הייתה קשה אף יותר והאחוז של הנידונים לעונש מוות היה גבוה במיוחד בקרב המיעוט הכורדי.

כורדים איראניים חוגגים את השנה החדשה, נורווז, בטהרן, 14 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

האם המיליציות הכורדיות, שלפי שעה הקימו ברית מאוחדת, מסוגלות לגרום להפלת המשטר באיראן? התשובה היא, כנראה, לא. אך הן בהחלט יכולות לסייע בניתוק של מספר מחוזות מאיראן והשתלטות על מעברי גבול חשובים, עניין שיסייע גם למורדים האחרים ברחבי איראן.

דרך המעברים הללו ניתן יהיה להזרים את התחמושת במידת הצורך, למלט מבוקשים ולהעניק שירותי רפואה דחופים ללוחמים.

אך השימוש במיעוטים אתניים משול לחרב פיפיות: הסכנה היא שהאיראנים הפרסים יחששו מקריסת ארצם והתפרקותה למחוזות השונים, משהו שהרוב דוחה באופן מוחלט.

כך או אחרת, הכורדים שוב יעמדו בראש החץ, מתוך תקווה שהפעם, בחסות המלחמה של ארה"ב וישראל נגד איראן, הם יזכו בבית לאומי משלהם.

השימוש במיעוטים אתניים משול לחרב פיפיות: הסכנה היא שהאיראנים הפרסים יחששו מקריסת ארצם והתפרקותה למחוזות השונים, משהו שהרוב דוחה באופן מוחלט

עזרה מאוקראינה

כמו ישראל, גם המדינות הערביות מצאו את עצמן מתמודדות עם משוואה בלתי אפשרית: האיראנים מתקיפים אותם במאות כטב"מים (האמירתים ספגו כ-700) שעולים פרוטות, בעוד שעל מנת ליירט אותם, חייבים לבזבז מערכות הגנה אוויריות שעולות מיליונים רבים.

חלק ממל"ט איראני שהופל באוקראינה, 13 בספטמבר 2022 (צילום: Ukrainian military's Strategic Communications Directorate via AP)

המלחמה הא-סימטרית הזאת כבר פוגעת קשה במלאי המיירטים במפרץ, וההערכה היא שכעבור שבוע-שבועיים המדינות הללו עלולות לחוות מחסור ממשי.

מי שלמד על בשרו כיצד מתמודדים עם הכטב"מים האיראניים והרוסיים שמיוצרים לפי הטכנולוגיות האיראניות, הם, כמובן, האוקראיניים.

לעיתים קרובות רוסיה משגרת מאות כטב"מים לשטח האוקראיני במהלך לילה אחד בלבד, ולכן הצבא האוקראיני נאלץ להשתכלל על מנת להתמודד עם האיום הזה. האוקראינים פיתחו אמצעים מיוחדים שמסייעים להם ליירט את הכטב"מים מבלי למכור כליה, וכעת מעבירים את הידע הזה לצבאות של מדינות האיחוד האירופי.

האוקראינים פיתחו אמצעים מיוחדים שמסייעים להם ליירט את הכטב"מים מבלי למכור כליה, וכעת מעבירים את הידע הזה לצבאות של מדינות האיחוד האירופי

השבוע הציע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לסייע לארה"ב ולמדינות המפרץ בהתמודדות עם לוחמת הכטב"מים והנחה את אנשיו לעשות כך.

We received a request from the United States for specific support in protection against "shaheds" in the Middle East region. I gave instructions to provide the necessary means and ensure the presence of Ukrainian specialists who can guarantee the required security. Ukraine helps…

— Volodymyr Zelenskyy / Володимир Зеленський (@ZelenskyyUa) March 5, 2026

לכאורה, ברגע זה, כאשר ברוסיה מתאבלים על האיתוללה עלי חמינאי ומעבירים לטהרן מודיעין על מטרות אמריקאיות במפרץ, ובאוקראינה מציעים סיוע על מנת להתמודד עם איום הכטב"מים, האסימון היה צריך ליפול בבית הלבן: רוסיה הינה אויב, בעוד שאוקראינה מדינה ידידותית, וניתן לאחד את הזירות הללו על מנת להתגבר על כל האויבים יחדיו.

האסימון היה צריך ליפול בבית הלבן: רוסיה הינה אויב, בעוד שאוקראינה מדינה ידידותית, וניתן לאחד את הזירות הללו על מנת להתגבר על כל האויבים יחדיו

במקום זאת, טראמפ שוב התחיל להפציר בזלנסקי ללכת על עסקה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין (כאילו שעסקה הגיונית כלשהי נמצאת על השולחן), וטען שלזלנסקי "אין קלפים".

יש לקוות שהמילים האלה יישארו בחלל ריק: המו"מ בין רוסיה לאוקראינה אינו הולך לשום מקום, בעוד שהאוקראינים דווקא מגיעים להישגים צנועים בשדה הקרב, ובעיקר ממשיכים להילחם בגבורה על חרותם וריבונותם, למרות התנאים הקשים ועל אף הלחצים מכיוון הבית הלבן.