בילדות למדתי לא להאמין למלאכי חזקיה.
בכל פעם כשהוא אמר 'מטוסינו שבו בשלום לגבולם' אבא שלי היה צוהל בציניות. אפשר לחשוב מי חיכה להם שם למטה בלבנון או עזה או מה זה בעצם משנה.
עניינים ברומו של עולם בסלון של סבתא רוסיה אבל לא בעניין שלנו. דודים, בני דודים, כותרות עיתונים, יאיר גרבוז, 'דבר אחר' .
כל יום שישי בואך ארוחת שישי של עוף ואורז שנדבק לרגליי היחפות המתריסות על רצפת החדר אוכל הקפואה.
גדלתי בקיבוץ מעוז חיים, בין השמש שדפקה בראש לבין המכונה האידיאולוגית המשומנת של המזמרה ההידראולית במטעי התמרים אשר בעמק בית שאן, לימים עמק המעיינות.
גדלתי בקיבוץ מעוז חיים, בין השמש שדפקה בראש לבין המכונה האידיאולוגית המשומנת של המזמרה ההידראולית במטעי התמרים אשר בעמק בית שאן, לימים עמק המעיינות
הסחות דעת, כדורגל, פוליטיקה, סרטי קאלט יהיו מנת חלקי עד שגוש ענק בגרון איים להתפוצץ.
אבל מי כמו הנכד של האדם החדש יעז להגיד משהו שיתפרש חלילה כפגיעה אישית.
אז מפה לשם שחררתי את 'כיבוי אורות' לאור. 2017 הוצאה עצמית (אינדיבוק).
עדות חיה לעוול הגדול. הניתוק הרגשי. איזה דפוק יצאתי, הנה תקראו את הספר. אין שם טיפת חמלה, אין שם טיפת אמפתיה. רק ציניות וקשרים הזויים בין אדם חדש למשפחתו, הוריו ואחיו.
חבריו וחבורותיו. שורה של מעשי אלימות מינית בין שומר לילה לילדים, אונס קבוצתי ועוד.
עדות חיה לעוול הגדול. הניתוק הרגשי. איזה דפוק יצאתי. אין שם טיפת חמלה. רק ציניות וקשרים הזויים בין אדם חדש למשפחתו, חבריו וחבורותיו. שורת מעשי אלימות מינית בין שומר לילה לילדים, אונס קבוצתי ועוד
הספר עורר הרבה אמוציות וגרר אותי למסע ברחבי הארץ לפגוש את הטראומה בעיניים.
מועדון לחבר, פסנתר, קפה ועוגה לפני, בעיטה לראש אחרי. קרוב לארבעים קיבוצים מהצפון ועד לעוטף עזה ובחזרה.
חתיכת מסע התאבדות לבוא ולהגיד לבולשביקים: תראו איזה נזק עשיתם. אני לא מרגיש כלום, אני יורד מהפסים, אני כבר ילד אמתי כמו כל הילדים.
מנסה לרדוף אחרי איזה אידיאל דמיוני ובלתי אפשרי ולהשיג אותו מול הבנות שלי ולהוכיח להן שאולי זה אפשרי להרגיש, להתגעגע, לאהוב.
כשהספר יצא עוד לא הייתי מודע לגדול האסון אבל זה מה שיפה בתהליך.
חתיכת מסע התאבדות לבוא ולהגיד לבולשביקים: תראו איזה נזק עשיתם. אני לא מרגיש כלום, אני יורד מהפסים, אני כבר ילד אמתי כמו כל הילדים
בסיום סיבוב ההופעות, עת סגרתי מעגל חשמלי בין אסון א' לזוועה ב', יכולתי להגיד לחברי מעוז בביטחון:
יש לי בשורות טובות בשבילכם: אתם לא לבד.
בכל קיבוץ התרחש לו איזה אסון על רקע אלימות מינית שהרשויות טרחו לטשטש היטב.
הם לא רוצים שנשאל שאלות, הם לא רוצים שנערער את היסודות.
.* * *
הבולשביקים תקועים בוויכוח האם זה נכון או לא נכון לבוא בטענות, האם חלק סבלו או חלק לא סבלו בלינה המשותפת, ואני צולל ומתעמק ברגעים ההם בין גיל אפס לשלושה שבועות.
אימא מניחה אותי על רצפת הלינוליאום והולכת.
הבולשביקים תקועים בוויכוח האם זה נכון או לא נכון לבוא בטענות, האם חלק סבלו או חלק לא סבלו בלינה המשותפת, ואני צולל ומתעמק ברגעים ההם בין גיל אפס לשלושה שבועות. אימא מניחה אותי על רצפת הלינוליאום והולכת
היא תחזור לקחת אותי בארבע. בשמונה בערב היא תחזיר אותי לבית התינוקות. כוחותינו שבו הביתה בשלום.
פרידה על בסיס יומיומי, אני הופך להיות אפאטי למטפלות, למגע אדם.
הפרידה הזאת היא מה שקובעת. העוול נעשה קרוב לביתי.
שרוול תקוע מתחת לחולצת הכפתורים מחכה ליד מנחמת שתחלץ טיפת חום מהמרפק.
איזה אושר, שניה וחצי של שכרון חושים ויאללה לטפס על איזה גבעה ולהשקיף על הנוף. ולהדחיק.
ומכאן עוד ועוד תובנות, תמיד לקחת צד, אף פעם לא להאמין למה שאומרים בחדשות.
אכתוב תחושות מהבטן בניסיון לעורר, רגש, עצב, פיוז קצר, שישאיר אולי גם אתכם ערים לנזק המצטבר על דסק החדשות של מלאכי.
מור אופק, כדורגלן לשעבר, מחסנאי לשעבר ואיש מכירות במכללה האקדמית נתניה בהווה מחפש את הדרך להעיר מתים, לנער שלדים מהארון הבלתי נגמר של התנועה הציונית בכלל והתנועה הקיבוצית בפרט. לשחוט פרות קדושות ולעורר את השבט
ההתעסקות הרבה במצבו הבריאותי של יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אבו מאזן ובמי שעתיד להחליפו, תפסה מקום רחב בשיח הישראלי והפלסטיני.
חוסיין א-שייח' מהר לצייץ בחשבון הטוויטר שלו שבריאות היושב ראש טובה וכי לא חל כל שינוי בתפקודו, אך בקרב חוקרים ועיתונאים פלסטינים, מכוני מחקר ישראלים וברשתות החברתיות עדיין טורדת שאלת זהותו של המחליף.
ההתעסקות הרבה במצבו הבריאותי של יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אבו מאזן ובמי שעתיד להחליפו, תפסה מקום רחב בשיח הישראלי והפלסטיני
האם מינוי חוסיין א-שייח' לתפקיד מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף משמעותו בחירתו לסגן הנשיא בשלב הבא? האם זה אומר שמינוי מחליפו של אבו מאזן ביום שאחרי הוא החלטה פלסטינית או ישראלית?
ניתן לומר שהעיסוק הישראלי בסוגיית מחליפו של אבו מאזן אינטנסיבי יותר מהפלסטיני, משום החשיבות שהיא מיחסת לגדה המערבית, בהיותה תא השטח הממוקם בינה לבין הירדן, ומשום ההתיישבות של כחצי מיליון מתנחלים במרחב הזה.
תביעתה של ישראל ליציבות ביטחונית ולשקט לא תיתן לניסיונות חמאס להשתלט על הגדה המערבית להתממש. בכך היא מהווה פקטור מרכזי בבחירת מחליפו של אבו מאזן.
העיקרון שינחה את הבחירה יהיה על כן מחויבות לתיאום בטחוני מלא עם ישראל, חיזוק כלכלי של הרשות הפלסטינית, ושמירה על המשך קיומה ככוח המייצג את העם הפלסטיני במישור האזורי והבינ"ל.
ישראל תידרש לדון ולבחון מי מבין המועמדים עדיף עליה. יש שלושה שמות רלוונטיים מבחינתה: חוסיין א-שייח', מאג'ד פרג', וג'בריל רג'וב. מרואן ברגותי בבית מאסר ואיננו רלוונטי מבחינת מערכת הביטחון הישראלית וכן מחמד דחלאן שאיננו חלק מהמערכת הפוליטית הפלסטינית נכון לעכשיו.
ישראל תתמוך באחד ממועמדים אלה ע"פ הקריטריונים שישרתו את אינטרסיה הביטחוניים ואת הצרכים של הציבור הפלסטיני.
תביעתה של ישראל ליציבות ביטחונית ולשקט לא תיתן לניסיונות חמאס להשתלט על הגדה המערבית להתממש. בכך היא מהווה פקטור מרכזי בבחירת מחליפו של אבו מאזן
המשוואה שמציבה ישראל, אם כן, היא מנהיג המקיים עמה תיאום בטחוני מלא בהתאם למתחייב מהסכמי אוסלו, ומנגד מקובל על העם הפלסטיני. שני צדדים החיים במתח מתמיד ביניהם. דמותם של המחליפים העשויים לעבור דרך המסננת הזו די ידועה למערכת הביטחון הישראלית.
מהצד השני הפלסטינים יכולים לבחור את מחליפו של אבו מאזן רק אם הבחירה תתקבל בהסכמה בין כל מרכיבי החברה או בדרך של בחירות. אבל הדבר כמעט איננו אפשרי, כי תנועת פת"ח נמצאת באחת מתקופות החולשה החמורות בתולדותיה ולא תרצה להעמיד את עצמה למבחן הבוחר. רק לאחרונה הפסידה בסדרה של מערכות בחירות באיגודים מקצועיים ואגודות סטודנטים, מה שמוריד את אופציית הבחירות מעל הפרק.
לכן זה מחזיר אותנו לאופציית ההסכמה. או, במילים אחרות, הסכמה בין פת"ח לחמאס על המועמד לנשיאות שיבוא משורות פת"ח, מה שאומר שחמאס תהיה שותפה בבחירת מחליפו של אבו מאזן.
תסריט אחר הוא הסכמה בתוך הוועד המרכזי של פת"ח על מחליף לאבו מאזן ואי קיום בחירות, אלא לאחר שפת"ח תחזק מחדש את שורותיה, תתגבר על המחלוקות הפנימיות שבתוכה ותיצור מחדש זרם לאומי חזק, היכול להתייצב מול הזרם האסלאמי ולהתמודד מולו בבחירות.
התסריט הזה אולי טוב מאחרים כי הוא למעשה מצמצם את ממדי ההשפעה הישראלית על בחירת המחליף, נותן להחלטה ממד של עצמאות ומעניק לדמות שתיבחר לגיטימציה פנים-פלסטינית.
ביום שאחרי אבו מאזן מהלך כזה של אחדות פנימית בפת"ח יהיה ריאלי יותר משום שאבו מאזן נתפס ע"י מרבית בכירי פת"ח כמי שאחראי להתפלגות הפנימית.
הסכמה בוועד המרכזי של פת"ח מצמצמת את ממדי ההשפעה הישראלית על בחירת המחליף, נותנת להחלטה ממד של עצמאות ומעניקה לדמות שתיבחר לגיטימציה פנים-פלסטינית
ישראל תמיד תבחן ותבדוק את כל האופציות והתסריטים האפשריים ובסוף תפעל כדי שהמעבר ביום שאחרי אבו מאזן יהיה שקט; ואם היא היום בוחרת לעבוד בשיתוף פעולה עם חוסיין א-שייח', אין זה אומר שהוא מועדף על ידה. היא עושה זאת משום שהיא חוששת מאנרכיה העלולה להיווצר כתוצאה מהתחרות בתוך תנועת פת"ח.
הקו המנחה את ישראל בסופו של דבר, במצב בו היא לא יודעת מה מעמדה של פת"ח בציבור, הוא למנוע השתלטות חמאס על הגדה המערבית.
ד"ר עלי אל-אעור הוא מומחה לקשר עם החברה הישראלית, בעל דוקטורט מהמחלקה לאסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. הוא גם פרשן פוליטי לענייני ישראל בתקשורת הפלסטינית ומתמקד ביחסים בין הפלסטינים לישראלים בתקשורת הישראלית. מנהל ברשות הפלסטינית בתחום ירושלים.
האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ.
אם זה נכון, זוהי עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים לכאורה מצד הנוכל המשסה. האם היועצת המשפטית לממשלה תפעל? האם אחוזי התמיכה בנתניהו ובליכוד יצנחו? האם הפתולוגיה הזו מעניינת מישהו? לא נעצור את הנשימה.
האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ – עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים. האם היועמש"ית תפעל? האם התמיכה בליכוד תצנח? לא נעצור את הנשימה
רק הגילוי הזה – בלי המכלול העצום של אלפי הפתולוגיות מהן נאלצנו לסבול – אמור להניב פרידה מהחיים הפוליטיים של כל מנהיג או איש ציבור במדינות דמוקרטיות סבירות. ודאי של מועמד לראש הממשלה. אדם בעל הגינות מינימלית היה מניח את המפתחות על השולחן.
ב-2012 התמודד גיא צור לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, ומצא את עצמו בראיון אל מול רעייתו. https://t.co/yUmJ812LbW
— ערוץ 7 (@arutz7heb) June 26, 2022
מדינות דמוקרטיות סבירות אמרנו. אדם בעל הגינות מינימלית אמרנו.
אך ישראל לא אמרנו. כי אין דמוקרטיה ששוללת אזרחות ופוגעת בזכויות אדם של מיליונים הנתונים לשליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני. לא קיימת חיה כזו. ואין גרם של הגינות בנתניהו שריסק ועלול לסיים את מלאכת הריסוק של ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שעדיין נותרו כאן.
וגם עדותו ביום 20 ביולי בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון – שכמובן תהיה מביכה, חלולה ומלאת כזבים – לא תגרע דבר מהתמיכה בפוליטיקאי הנורא הזה.
אמרנו מדינות דמוקרטיות סבירות ואדם בעל הגינות מינימלית. אך אין דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם של מיליונים תחת שליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני, ואין גרם של הגינות בנתניהו
ריקבון. מק וריקבון. ופתולוגיה.
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
עוד עיוות קטן שיימשך בחסות הטרלול הפוליטי הגדול
האזנה מודרכת לסימפוניה החמישית לקמפיין ותזמורת מאת לודוויג ואן נתניהו
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם