1. מאמר של חוקר מחשבת ישראל שסבור שיש להכתיר את בנימין נתניהו למלך מפני שזה רצונו של העם. הוא מכנה זאת מונרכיה דמוקרטית.
2. התעקשות רפיטטבית על מסר מפי דוקטור ופרשן בערוץ 13 בדבר היותו של נתניהו סמל לאומי שנבחר בידי רוב העם היהודי (מעניין מה חושבים על כך מרבית יהודי ארה"ב שתומכים במפלגה הדמוקרטית ומתנגדים לנתניהו). פרשן זה עושה שמיניות פאתטיות באוויר כדי להצדיק התנגדות לגיבוש רוב פרלמנטרי יהודי-ערבי לתמיכה בגנץ. והוא שב על דברי הבל מסוכנים שאינם מושתתים על שום ראיה בדבר אלימות לגאלית דמיונית כלפי נתניהו מטעם אליטת שמאל אשכנזי דמיונית (שנציגיה הם רוני אלשיך הדתי, המזרחי והמתנחל, אביחי מנדלבליט הדתי והימני שגדל בבית בית"רי ומונה אישית בידי נתניהו למזכיר ממשלתו ואחר כך הועבר ללא צינון לתפקיד היועמ"ש, וכן עורכת הדין ליאת בן-ארי שעמדה בראש צוות התביעה שהביא להרשעת אהוד אולמרט וכליאתו).
3. מיצובו של נתניהו כנציג ישראל השנייה לאחר שהחריב בשיטתיות את מדינת הרווחה, יצר פערי ענק, הפקיר את מערכת הבריאות, החריב את מערך הרווחה, הרס כל סיכוי לקנות דירה, קיבל טובות הנאה מבעלי הון להם דאג לכאורה ועיצב מתווה גז שפוגע כלכלית באזרחים לטובת מספר בעלי הון.
4. שר משפטים שמסביר שהקול הערבי אינו שווה לקול היהודי בנושא הרכבת הממשלה.
5. שר חוץ שמדבר בגלוי על עריקים פוליטיים ואף נוקב בשמה של אורלי לוי אבקסיס. אחר כך הוא בוכה שגונבים לו את הדמוקרטיה.
6. יושב ראש קואליציה שמדבר כנ"ל וזאת אחרי שהסביר שחזונו הוא סיפוח הגדה ללא מתן זכות בחירה לפלסטינים. חזון אפרטהייד לו שותפים שר החינוך, שר התחבורה שהוא חבר בקבינט המדיני-ביטחוני ושרים נוספים. ולמה נכחד? זו שאיפת רוב השרים לרבות ראש הממשלה.
7. בן ראש הממשלה שלא מפסיק לטנף על אחרים לרבות ביזויה הפומבי והמיני של צעירה תומכת בני גנץ שצולמה לצדו.
8. ניסיון לסחוט באיומים חברת כנסת כדי שתערוק.
9. יועץ שהודח רשמית בשל ניסיונו לצלם איברים אינטימיים של נשים אך נותר לצד רה"מ וחשף את האמת הפשוטה: ליכוד התומכים באמצעות שיח שנאה רעיל. לכן ההסתה הבלתי פוסקת. לכן השיסוי הנורא. לכן הגזענות.
10. ראש ממשלה ששולל בהינף טוש על בריסטול את בחירתם של 21 אחוזים מאזרחי המדינה.
11. מעריצים שמכנים את נתניהו מלך המשיח, מעריץ שעל גופו כתובת קעקע עם דיוקן נתניהו ושיר בחירות רשמי מפי כהניסט שמסביר שנתניהו הוא ידיד השם ובעצם שליחו.
12. ראשי תביעה כללית שמאובטחים אישית בשל הסתתו האישית נגדם של בנימין ידיד השם.
13. תגבור אבטחת גנץ בשל איומים קשים על חייו. נתניהו עדיין שותק בנדון.
14. איומים גלויים על חיי עמיר פרץ, איימן עודה ואחמד טיבי. נתניהו עדיין שותק.
15. דה-לגיטימציה מוחלטת של פרקליטות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, גורמי האופוזיציה, הרשימה המשותפת, ארגוני זכויות אדם ושרידי התקשורת החופשית בשם טענה בדיונית על רצון העם. אבל מתברר שרוב האזרחים מתנגדים להמשך שלטונו. ולכן כעת דה-לגיטימציה כוזבת של רצון רוב האזרחים.
16. התעקשות כוזבת ופומבית על כך שמדובר בניצחון הגדול ביותר בתולדות המדינה. כך ממש אמר שוב ושוב בנימין ידיד השם. זה שהסביר שהמופתי שכנע את היטלר לבצע את רצח העם היהודי.
17. מבקר מדינה שמונה לתפקידו אך ורק כדי שלא יהיה מבקר השלטון.
18. הימנעות נמשכת מחקירת פרשת ההתעשרות ממניות שנקנו בזול בידי נתניהו, נמכרו בידי נתניהו לבן הדוד הנדיב במחיר עתק בתקופה שבה המניה צללה בערכה וכל זאת תוך הסתרת הנתונים ממבקר המדינה (כשעוד היה כזה), תוך כדי כהונה כראש ממשלה (2010) ותוך הפצת שקרים ("קניתי את המניות כאזרח פרטי". אך קנה אותן כחבר כנסת ויושב ראש האופוזיציה).
19. כמו-כן, מדובר במניות חברה שנמכרה לחברה שמספקת את הפלדה לתאגיד טיסנקרופ. ומשום מה גם פרשה זו לא נחקרת בהקשר לנתניהו.
20. מעקבים אחרי יריבים פוליטיים, מעורבות בהקלטת אדם במצוקה בידי רב אליו הגיע כדי להתייעץ והפצת דברי האדם הזה בתקשורת המתמסרת תוך התעלמות כמעט גורפת של התקשורת מסרטון מקביל שפרסמו בגלוי ראשי שב"כ וראשי מוסד שאמרו שנתניהו מסוכן למדינת ישראל.
21. השתלת נאמנים אישיים ומדבררי דף מסרים בכל ערוצי התקשורת (להבדיל מעיתונאי ימין מצוינים והגונים). בטאון תעמולה במימון שוגר-דדי לאומן מארצות הברית ("לא כתוב בתנ"ך שישראל חייבת להיות דמוקרטיה"). הפיכת ערוץ מורשת לערוץ תעמולה פרטי, אישי ומתלהם למען נתניהו. הפיכת גלי צה"ל לתחנת תעמולה.
22. אינטלקטואלים שכותבים על דיפ סטייט דמיונית ועל רצון העם שגובר על הצורך להגן על זכויות האדם (הרוב קובע) ועל הצורך במערכת שיפוט עצמאית ובלתי תלויה. כל זאת בשם שלטון הרוב. וכשמתברר שרצון רוב האזרחים הוא הדחת נתניהו, חוזרים לטענת הרוב האתני האיומה והגזענית.
23. העיתונאי זאב ז'בוטינסקי כתב בתחילת המאה ה-20 על ההסתה של ראש עיריית ורשה נגד הבוחרים היהודים בבחירות המקומיות. דברי ראש עיריית ורשה היו שהיהודים נוהרים.

שנמשיך?

לא בכדי קראו שלושה ראשי שב"כ ושלושה ראשי מוסד לנתניהו "סכנה לישראל". כך סבר גם הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק המנוח, וראש המוסד לשעבר מאיר דגן ז"ל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

בזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה? אז זהו שלא. כולם אמנם אומרים שבזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה, אבל בפועל עוסקים בפוליטיקה – ובאינטנסיביות רבה.

בזמן המלחמה, ובתוך המשא ומתן לשחרור חטופות וחטופים, בשבוע שעבר, אישרה הממשלה תקציב מעודכן לשנת 2023. ניתן היה לחשוב שכל הכספים הקואליציוניים – כספים פוליטיים – יוסטו לצרכי המלחמה. אז ניתן היה לחשוב. הממשלה החליטה שפוליטיקה עכשיו חשובה לא פחות – ואולי יותר – מצרכי המלחמה; וכך כמעט חמישה מיליארדי שקלים הלכו לחיזוק הקואליציה ולא לצרכי המלחמה.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.

אחת ההתפתחויות המטרידות ביותר היא הידיעה שבנימין נתניהו מתעתד להקדים את הבחירות, מכיוון "שרק הוא מסוגל למנוע מדינה פלסטינית" אחרי המלחמה, כלומר: הוא יילך על הראש של הנשיא ג'ו ביידן בעוצמות של מערכת בחירות, וכל מי שיביע תמיכה בנשיא, שלא היסס להתייצב לצדנו מייד עם פרוץ המשבר, יצטרך לספוג את הארס של מכונת הרעל.

אחת ההתפתחויות המטרידות ביותר היא הידיעה שבנימין נתניהו מתעתד להקדים את הבחירות, מכיוון "שרק הוא מסוגל למנוע מדינה פלסטינית" אחרי המלחמה, כלומר: הוא יילך על הראש של הנשיא ביידן

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

עסקת שחרור בני הערובה בין חמאס לישראל לא הייתה מתרחשת ללא המנהיגות של ממשל ביידן. גם העסקה הבאה לא תושג ללא המינוף האמריקאי, הן על ממשלת נתניהו והן על קטאר ומצרים.

אף אחת מהמטרות של ישראלים ופלסטינים שוחרי שלום לא תושג ללא דיפלומטיה אמריקאית יזומה. הסבל ההומניטרי של אזרחי עזה לא יסתיים והחזרת תחושת הביטחון של הישראלים לא תושג ללא המחויבות מחודשת של מנהיג העולם החופשי למזרח התיכון.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.