ישראל בדרך להשבתה במשק – מדיניות או אי מדיניות?

בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
נועם רבקין פנטון/פלאש90
בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין

מערכת הבריאות בישראל ממליצה על השבתה מוחלטת של המשק עקב התפשטות וירוס הקורונה בישראל. האם השבתה כוללת של המשק עתידה להוביל לסגר מוחלט על אזרחי המדינה? האם סגר הוא פתרון מנע במטרה לצמצמם את כמות ההדבקה במרחב הציבורי?

כמו כן, עולה הסוגייה הקריטית של התנגשות בין זכויות. הפגיעה בזכות הפרט לנוע באופן חופשי אל מול פגיעה בביטחון האישי – הבריאותי של היחיד והדבקה קולקטיבית. האם מערכת הבריאות בקריסה טוטאלית עקב תת תקציב? אלו שאלות של מדיניות וקבלת החלטות. האם המדינה נרתעת ונסוגה מלקבל החלטות מהותיות המשפיעות על חיינו או לחילופין המדינה מקבלת החלטות לא מידתיות, כמו חדירה לפרטיות של האזרח דרך טכנולוגיות בילוש.

אלו שאלות של מדיניות וקבלת החלטות. האם המדינה נרתעת מלקבל החלטות מהותיות המשפיעות על חיינו, או לחילופין מקבלת החלטות לא מידתיות, כמו חדירה לפרטיות של האזרח דרך טכנולוגיות בילוש?

הדרך היחידה למנוע את התפשטות הנגיף היא בידוד הרמטי של הציבור למשך כשבועיים בשביל שהמצב יתייצב. כשאנשים לא נחשפים אחד לשני במרחב הציבורי ושומרים על מרחק מספק עם בני הבית, ניתן לצמצמם את הסיכון בתפוצת המחלה. זו אחריות אישית של כל אחד ואחת ומעבר לכך זו אחריות קולקטיבית שמצריכה מאיתנו לחשוב על החברה שאנו חיים בה.

בהיבט הרגולטיבי, בעתות משבר מדינות צריכות לנקוט במדיניות חריפה מוקדם יותר, לפני שמגיעים למצב של איטליה. המטרה היא לעכב את ההדבקות ולא מיגור מלא של המחלה. אף צריך להטיל סנקציות במטרה להרתיע את הציבור לעקוף את הנחיות המדינה בשעת משבר. הסנקציות שיופעלו אלה קנסות גבוהים, באמצעות פיקוח הדוק של השיטור הקהילתי ברחובות העיר, או דרישה מכל הרשויות להעביר חובת דיווח יומי על התושבים הנמצאים תחת סמכותם למשרד הבריאות ולמשרד לביטחון פנים.

האחריות אמורה להיות מקיפה, עם סינכרון והעברת הידע לכלל מוסדות המדינה, לרשויות מקומיות, למשרדי הממשלה ולגופים הביצועיים. נראה שאין נוהל מוסדר בחוק וגם אם יש אף אחד לא מיישם זאת אלא כל אחד פועל בחוסר אחידות משווע. משרד הבריאות פועל בדיעבד, זו הבעיה העיקרית. הצורך הוא בשיתוף פעולה חוצה משרדי ממשלה.

מנגד, התגובה קיצונית עלולה להוביל לפעולה הפוכה וכך זה לא משרת את המטרה שלשלמה אנו מנסים להילחם. התגובה של האיטלקים היא דוגמה לכשלים אופייניים של קביעת רגולציה. הם הפעילו מדיניות מאוד אגרסיבית. אבל יותר חזק זה לא בהכרח יותר טוב.

האחריות אמורה להיות מקיפה, עם סינכרון בין מוסדות המדינה, הרשויות מקומיות, משרדי הממשלה והגופים הביצועיים. נראה שאין נוהל מוסדר בחוק, או לא מיושם. פועלים בחוסר אחידות משווע

עם זאת, התגובה ההתקפית שלהם הגיעה בשלב מאוחר. זה אחד הכשלים המהותיים של הרגולציה – שהיא נקבעת בדרך כלל אחרי שהבעיה קיימת, ולכן היא בעצם תגובה בדיעבד – ולא מראש. היערכות מקדימה, תקצוב מערכת בריאות באופן שוטף, חיזוי מראש של פוטנציאל האנשים העלולים להידבק בקלות ובמהירות, מיון ופילוח אוכלוסיות סיכון, קדימות בבדיקות לאותן אוכלוסיות פגיעות, הקמת מחלקות ייעודיות לנדבקים במחלות שיש קושי להשתלט עליהן כמו הקורונה, והגדלת מספר המיטות אישפוז במדינה.

הדבר החשוב ביותר במצב הנתון הוא העלאת כמות הבדיקות לזיהוי קורונה במעבדות הרפואיות ואף לשקול לקנות בדיקות מסחריות, שמגיעות מוכנות ואין צורך להיערך להן, בשונה מבדיקת מעבדה. משרד הבריאות מסר כי כמות הבדיקות עומד על 1200 ביום, ונערכים בימים הקרובים ל-2400 בדיקות ביום.

הכמות לא פרופורציונאלית ביחס לכמות האוכלוסייה ולכמות האנשים שנשאים בנגיף אך טרם אומתו. בנוסף, עובדי המעבדות מזהירים מקריסה טוטאלית עקב תת תקצוב במערכת הבריאות והמחסור הקרדינלי בכוח אדם במעבדות. לכן בדיקות מעבדה יתעכבו וזה עלול להוביל לקורבנות כתוצאה ממדיניות לקויה וחסרת אחריות.

השאלה העולה היא איפה האחריות של המדינה כלפי האזרחים שלה? ומהי מידת התערבות הרצויה והנכונה של רשויות המדינה ומשרדי הממשלה במיגור התפשטות הקורונה.

השאלה העולה היא איפה האחריות של המדינה כלפי האזרחים שלה? ומהי מידת התערבות הרצויה והנכונה של רשויות המדינה ומשרדי הממשלה במיגור התפשטות הקורונה

בקיץ האחרון, יצאו למחאה עובדים במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות. המחאה נועדה לעורר את משרד הבריאות והאוצר ולהניע אותם לפעולה. המחאה באה בעקבות מחסור בתקנים ובאיוש כוח אדם, תת התקציב המועבר בקושי רב לאותן מעבדות המשמשות לזיהוי נגיפים, דפוסי העסקה בעייתיים, עומסי עבודה קשיים. כבר אז היה איתות אזהרה, אך משרד הבריאות והאוצר התעלמו מזה.

במצבי משבר, מוסדות המדינה ובפרט ראש הממשלה, הנציג הממשלתי הבכיר ביותר, מרכזים בידם סמכויות נרחבות וכוח עצום העלולים להוביל לפגיעה דרסטית בדמוקרטיה. מוטלים צווי חירום שנועדו לאכוף את 'המשמעת והסדר במדינה'. עוברים לנגד עיני הציבור צעדים דרקוניים, ואין קול זעקה לנוכח המצב הקיים. הציבור דומם. ראש הממשלה נתן הצהרה, בה הוא מתיר שימוש ב"אמצעיים טכנולוגיים" למאבק בטרור לצורך בלימת התפשטות הנגיף. החשש כאן היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית, ומעבר למה שראינו עד כה במדינת ישראל.

ראש ממשלת מעבר שלא קיבל את המנדט מהציבור משהה את הדמוקרטיה לצרכים האישיים שלו, מבלי ליידע את הציבור במידע הכרחי שעשוי להשפיע על החיים האישיים שלנו. טרם קיבלנו תשובות מעמיקות על אותה החלטה לא פרופורציונאלית. על מי יופעל הניטור והמעקב – נגד חולים? מבודדים? חשודים כנגועים? מהם האמצעים שיופעלו ובאיזה אופן יש חדירה לפרטיות של האדם, מתי יפסיקו להשתמש בידע האישי באמצעות איכון מכשירי הסלולרי הפרטיים. האם ישמרו את זה במאגר מידע מסוים? האם נשקלו כלל האפשרויות במטרה לצמצמם את הפגיעה בזכויות האדם. הפגיעה היא בביטחון המידע של האזרחים. נוסף על כך, שר המשפטים הרחיב את סמכויותיו, כך שיוכל להכריז על מצב חירום בלתי מוגבל בזמן בשל "חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור".

כשאדם אחד מרכז את כל הסמכויות בידיו בלי פיקוח ממשי, זו פגיעה במערכת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה, ובמיוחד כששר המשפטים עלול להימצא בניגוד אינטרסים כמי שכפוף לראש הממשלה, המנסה להימלט מהדין המשפטי.

כשאדם אחד מרכז את כל הסמכויות בידיו בלי פיקוח ממשי, זו פגיעה במערכת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה, ובמיוחד כששר המשפטים עלול להימצא בניגוד אינטרסים כמי שכפוף לראש הממשלה, המנסה להימלט מהדין המשפטי

אי המדיניות שמוכתבת תחת ראש הממשלה ומשרדי הממשלה נועדה לשרת את צרכי ראש הממשלה. בנימין נתניהו רואה לנגד עיניו את האינטרסים האישיים שלו. כאזרח מהצד זה נראה כניסיון להתחבב על דעת הקהל ולכן הוא נוקט בגישת אי-מדיניות, שעוזרת לשמור על מעמדו הרם.

אנו בתור אזרחים נדרשים לתבוע את ההגנה של מוסדות המדינה עלינו. הגנה על הזכות לפרטיות, הגנה על הביטחון האישי שלנו, הגנה על הביטחון התעסוקתי והכלכלי שלנו. העצמאים נרמסים תחת הנטל של השיתוק הכלכלי. הממשלה נדרשת לדחות את גביית התשלומים. להקל על העסקים. להקל בתחום המשכנתאות. המדינה צריכה לקבל החלטות נחרצות המשפיעות על חיינו ולא החלטות פופוליסטיות שעלולות להוביל למשבר אמון בין האזרחים למדינה. אבל הממשלה מעדיפה לא לעשות אף פעולה פרט לביצור שלטונו של נתניהו.

ניר לוי הוא סטודנט שנה ג' במדעי המדינה ותקשורת פוליטית במכללה האקדמית תל אביב יפו. בעל ניסיון בהתמחות בייעוץ פרלמנטרי בכנסת ישראל. בנוסף, מתמחה בחברת תוכן peach. מתעניין בקשר בין פוליטיקה, מדיניות וקבלת החלטות לבין נושאים חברתיים ומעמדיים. אוהב לצרוך עיתונות ממסדית ועיתונות עצמאית, אלטרנטיבית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 985 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 11 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: חברה בקהילת קבלה לעם העידה שמועמד ברשימת הליכוד הנחה אותה למסור עדות שקר

חנוך מילביצקי, מספר 26 ברשימת המפלגה לכנסת, ששימש כיועץ המשפטי של קבלה לעם, הכחיש את הדברים ● תוצאות הפריימריז בליכוד: יריב לוין ראשון, אלי כהן שני, יואב גלנט שלישי, דודי אמסלם רביעי ואמיר אוחנה חמישי; הנגבי ולוי אבקסיס נדחקו למקומות לא ריאליים ● נציבת בתי הסוהר הוציאה לחופשה כפויה את מפקד כלא גלבוע, כי סירב, לדבריה, לקבל את מרות מפקדו

עוד 46 עדכונים

נושאים מושתקים

נושאים מושתקים:

1

בגדה יש אפרטהייד שהולך ומתרחב. הפרת זכויות אדם שיטתית ועצומה. זה מושתק. כן, גם אני מפחד שישגרו טילים מהגדה. לא, זה לא מצדיק משטר אפרטהייד נורא.

2

בעזה 2 מיליון אנשים כלואים במקום הצפוף בעולם. 365 קמ"ר. אבטלה: 50 אחוזים. אבטלת צעירים: 70 אחוזים. אחוז פליטים מקרב התושבים: 82 אחוזים. משטר פנימי: דיקטטורה דתית. משטר חיצוני שמטיל מצור: ישראל. מקורות מים מזוהמים. לא מעניין עד שפתאום מגיעה התלקחות.

בעזה 2 מיליון כלואים במקום הצפוף בעולם. 365 קמ"ר. אבטלת צעירים: 70%. פליטים: 82%. משטר פנימי: דיקטטורה דתית. משטר חיצוני שמטיל מצור: ישראל. מקורות מים מזוהמים. לא מעניין עד שמתלקח

3

בישראל יש פער מעמדות עצום שהולך ומתרחב בשל חלוקת קרקעות מעוותת ומחירי דיור דמיוניים ופתולוגיים. מיעוט מקבל מהמדינה קרקעות בחינם או במחיר מגוחך, וזאת על חשבון רוב שלעולם לא יוכל לקנות דירה ללא ירושת עתק, ירושת נכס, הורים עשירים או הורים תומכים בשילוב משכנתה עד גיל 70.

4

מערך המיסוי בישראל מעוות: מיסוי עצום ומופרך על עבודה (במיוחד עצמאים) ומיסוי קליל עד אפסי על ההון הגדול. אחוז המיסים העקיפים שאנו משלמים הוא אדיר. אדיר. מדובר בפשע.

5

מערכת החינוך בישראל קרסה. המורות עניות. המורות נוטשות. מדובר בילדים ובילדות שלנו. מערכת החינוך אינה מטפלת (ולעתים אף מעודדת באמצעות המבנה המעוות שלה) לחצים נפשיים וחברתיים בלתי נסבלים, אומללות רבה, אחוזי חרדה ודיכאון גבוהים וטראומות נפשיות שישפיעו על המשך החיים.

6

מעמדה הכלכלי ומשאביה הכלכליים של המשפחה שמביאה אותך לעולם קובעים במידה רבה את עתידך הכלכלי.

7

מתקיים משטר כלכלי של מונופולים ודואופולים בשליטת בעלי הון עתק. זה מייקר עוד יותר את המחנק הכלכלי הכללי.

מערכת החינוך בישראל קרסה. המורות עניות ונוטשות. מערכת החינוך אינה מטפלת בלחצים נפשיים וחברתיים בלתי נסבלים, אחוזי חרדה ודיכאון גבוהים וטראומות נפשיות שישפיעו על המשך החיים

8

לא קיים שום שיח פוליטי, כלכלי, מדיני, אידיאולוגי, מוסרי או אזרחי. כלום. זהות שבטית, הפנמת תעמולת כזב אדירת ממדים, שיסוי, הסתה, הפחדה ושיווק חלול – אלה המוטיבים שקובעים דפוסי הצבעה.

9

האמת העובדתית קרסה. היכולת לקיים דיון שמושתת על עובדות אינה קיימת עוד. עלילות שווא בדיוניות השתלטו על השיח.

10

מערכת המשפט מעניקה הכשר לאפרטהייד בגדה. זו חרפה נמשכת. ובכל זאת, קיימת מתקפה שיטתית וכוזבת על החלקים הליברל-דמוקרטיים במערכת זו ועל החלקים המסוימים שבהם עדיין קיים שוויון לפני החוק – לפחות בגבולות הקו הירוק.

11

כמעט כל מערכות החינוך מניבות בוגרים בורים. הבורות החמורה במיוחד היא בתחום לימודי האזרחות והדמוקרטיה. החינוך הלאומני-סנטימנטלי, לעומת זאת, מתחולל במלוא עוצמתו.

12

עשרות אלפי ישראלים חיים בכפרים שהמדינה לא מכירה בהם ולכן לא מחברת את התושבים לתשתיות. מדובר בחרפה שנמשכת עשרות שנים. היא מושתתת על אפליה אתנית.

לא קיים שום שיח פוליטי, כלכלי, מדיני, אידיאולוגי, מוסרי או אזרחי. זהות שבטית, הפנמת תעמולת כזב אדירה, הסתה, הפחדה ושיווק חלול – אלה המוטיבים שקובעים דפוסי הצבעה. האמת העובדתית קרסה

13

מוסדות שמעמדם מעוגן בחוק ושמפלים על בסיס אתני – עדיין קיימים: הקרן הקיימת לישראל ועוד.

14

רעיונות פוליטיים שמהווים נורמה בדמוקרטיות אירופיות נחשבים בישראל כשמאל רדיקלי ביותר ואף בוגדני:

  • משטר דמוקרטי שמשלב בין שלטון הרוב לבין הגנה משוריינת על זכויות האדם והאזרח.
  • שוויון מוחלט לפני החוק לכל האזרחים.
  • הימנעות מהשלטת דיקטטורה צבאית בחיי מיליוני נתינים משוללי אזרחות.
  • הימנעות ממערכות חוקים שונות בהתאם למוצא אתני שונה.
  • הימנעות מכל סממן אפרטהייד.
  • משטר דמוקרטי שמחויב לכל אזרחיו ולא לקבוצה אתנית מסוימת.
  • הפרדה בין דת ומדינה.
  • הכרה רשמית בנישואין אזרחיים ובסוגי נישואין שונים שאינם אורתודוקסיים.
  • שוויון זכויות מוחלט לנשים.
  • איסור חוקי שאוכפים אותו על מפלגות שמונעות מנשים להתמודד במסגרתן.
  • שוויון זכויות מוחלט ללהט"ב.
  • תשתית רווחה סבירה לכל אזרח.
  • מערך מיסוי פרוגרסיבי, מיסוי הון גדול, מס ירושות עתק.
  • הגנה על עצמאות מערכת המשפט.

15

היעדר שריון של חירות ההפגנה וחופש הביטוי, לרבות אי הרחקת שוטרים שנוהגים באלימות כלפי מפגינים בפרט וכלפי אזרחים בכלל. גיבוי של הפיקוד הבכיר לשוטרים הללו.

16

אין פלא שסגן ניצב ניסו גואטה קיבל רק 5 חודשי מאסר על-תנאי לאחר שהורשע בתקיפה חסרת הצדקה של מפגין וצלם בירושלים. מעשיו היו חמורים. הוא כפר בהם. עד היום לא הודה בדבר. לא הביע חרטה.

אין פלא שסגן ניצב ניסו גואטה קיבל רק 5 חודשי מאסר על-תנאי לאחר שהורשע בתקיפה חסרת הצדקה של מפגין וצלם בירושלים. מעשיו היו חמורים. הוא כפר בהם. עד היום לא הודה בדבר. לא הביע חרטה

האם הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל לכל הפחות העביר אותו לתפקיד אחר שאינו כרוך במגע עם מפגינים? הפוך. המפכ"ל כתב מכתב תמיכה נלהב לבית המשפט בעניינו של הקצין, כינה אותו בכינוי המאוס "מלח הארץ".

מפקדיו של הקצין העידו לטובתו בניסיון לשכנע שלא תקף איש. הוא השתתף בכוח המשטרתי שהופקד על שמירת הסדר הציבורי בהר הבית/חראם א-שריף ביום תשעה באב. והוא ימשיך לפקד על כוחות משטרה במסגרת הפגנות. חרפה עצובה.

מדובר במכלול השתקות של נושאים קריטיים. מדובר בתמצית של הנושאים הללו. לגבי הנושא האחרון: המפגין המותקף, אביחי גרין, יגיש באמצעותי תביעת פיצויים משמעותית נגד משטרת ישראל. בתי המשפט פוסקים סכומים מצחיקים בפרשות דומות. כלומר: סכומים עצובים. הגיע הזמן לשנות זאת.

מדובר במכלול השתקות של נושאים קריטיים. מדובר בתמצית של הנושאים הללו. לגבי הנושא האחרון: המפגין המותקף, אביחי גרין, יגיש באמצעותי תביעת פיצויים משמעותית נגד משטרת ישראל

דמוקרטיה ששומרת על זכויות אדם. זה כל מה שאנו מבקשים.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
צודק חקלאי. ובכל זאת, המנהיגות הפלסטינית שבויה ברצון לנקום בישראל על העוול וההרג וההרס לאורך השנים מבחינתם, 'זכות השיבה', רעיונות דתיים משיחיים מאיראן וכו' וכו' - זאת הנהגה שאומרת בריש ... המשך קריאה

צודק חקלאי. ובכל זאת, המנהיגות הפלסטינית שבויה ברצון לנקום בישראל על העוול וההרג וההרס לאורך השנים מבחינתם, 'זכות השיבה', רעיונות דתיים משיחיים מאיראן וכו' וכו' – זאת הנהגה שאומרת בריש גלי שישראל צריכה להסתיים, ולכן כל כוחם מופנה להתחמשות; מחנכים שם לשנאה במערכת החינוך. תהליך של פיוס יגיע גם כשהצד השני יירד טיפונת מהעץ התקיף, למרות שהוא הצד החלש. הוא חלש אך טעון ברצון להשמידנו

עוד 774 מילים ו-1 תגובות

תוצאות הפריימריז בליכוד: הרשימה של יאיר נתניהו

רוחו של נתניהו הבן מרחפת על פני רשימת הליכוד החדשה ● ח"כים שהיו קולניים במיוחד נגד רשויות החוק זינקו למקומות הראשונים ● לעומת זאת אלו שהתחככו או קראו תיגר על בנימין נתניהו, נדחקו למקומות נמוכים וחלקם אף מחוץ לכנסת ● התופעה המפתיעה של הפריימריז היא עו"ד טלי גוטליב ● ולא בטוח שקמפיין הממלכתיות של יו"ר הליכוד עדיין אקטואלי ● פרשנות

עוד 865 מילים ו-1 תגובות

הגל השלישי של מגפת האופיואידים האמריקאית מכה בקהילה היהודית

שימוש לרעה באופיואידים גבה את חייהם של 107 אלף אמריקאים ב־2021 ולא פסח גם על יהודי ארה"ב, שעדיין מתמודדים עם סטיגמות ומפחדים לפנות לסיוע: "לא חשוב לאיזה זרם אתה משתייך, יש תחושה עצומה של בושה" ● מוות מפנטניל הפך לגורם המוות מספר אחד בקרב אמריקאים בני 18–45, ואף החמיר אחרי התפרצות הקורונה וכללי הריחוק החברתי

עוד 3,716 מילים

למקרה שפיספסת

המשבר בהייטק עלול לקרב את ישראל למיתון

בדיקת זמן ישראל אחרי שנתיים של עלייה תלולה, שכרם של עובדי ההייטק התכווץ באפריל ובמאי בכ־1,500 שקל ברוטו לחודש ● עליות השכר בהייטק היו גבוהות יותר מעליות המחירים ורמת החיים של ההייטקיסטים המשיכה לעלות – אבל כעת היא יורדת ● מצבם עדיין טוב לאין ערוך מזה של מרבית העובדים – אבל הפגיעה בהם מדרדרת עוד יותר את מצבם של העובדים הפחות מתוגמלים

עוד 2,801 מילים ו-1 תגובות

המאבק בהון השחור

מאתיים מיליארד שקל זה הסכום שמסתתר מאחורי המושג "ההון השחור", הכלכלה השחורה, במדינה. מנהל רשות המיסים ערן יעקב גילה באחד הראיונות כי מדובר ב-21 אחוזים מהתל"ג בישראל. כך עולה גם מנתוני הבנק העולמי.

מאתיים מיליארד שקל זה הסכום שמסתתר מאחורי המושג "הון שחור". מנהל רשות המיסים ערן יעקב גילה באחד הראיונות כי מדובר ב-21 אחוזים מהתל"ג בישראל. כך עולה גם מנתוני הבנק העולמי

הון שחור הוא הון מוסתר שאינו מדווח, ולא משולם עליו מס הכנסה. במאי 2022, צוות מיוחד שהוקם באוצר כדי להתמודד עם הנושא פרסם המלצות לצמצום ההון השחור. ביניהן חובת דיווח מטבעות קריפטו בשווי של מעל 200 אלף שקל, צמצום השימוש במזומן בעסקאות של עד 6000 שקלים, דיווח על אחזקת מעל 200 אלף שקלים, מעקב אחר חשבןנית פיקטיביות ועוד.

הניסיון להיאבק בכלכלה השחורה נמשך כבר עשרות שנים בארץ ובעולם. ב-2014 ישראל חתמה עם ארה"ב על הסכמים להגברת האכיפה (fatf fanancial action task force), אבל למרות הכל היקפי ההון השחור רק גדלים והולכים.

בעולם הקימו נציבות למאבק בהון השחור, רשות למאבק בהון השחור, וכאן עולה לאחרונה דווקא ספרד כדוגמה לדרך המאבק היעילה בכלכלה השחורה. לאחר שהתגלו הפעולות המסואבות ורצף השחיתויות של המלך חואן קרלוס הראשון בספרד, ולאחר שבנו התיישב על כס המלוכה, התקבלה שורת החלטות שצמצמו משמעותית את היקפי הפשיעה הכלכלית שם.

לאחר שהתגלו הפעולות המסואבות ורצף השחיתויות של המלך חואן קרלוס הראשון בספרד, ולאחר שבנו התיישב על כס המלוכה, התקבלה שורת החלטות שצמצמו משמעותית את היקפי הפשיעה הכלכלית שם

יואב אבטליון, ממקימי חברת נייס (בוגר פיזיקה ומנהל עסקים אך כיום עוסק בפילנטרופיה וסיים דוקטורט בפילוסופיה), מסביר את הצורך באימוץ השיטה הספרדית – הקמת משטרת שחיתות. לא צוות או וועדה – אלא משטרה, שכל עניינה יהיה המלחמה בשחיתות. זו הצעה שאבטליון העביר למלך קרלוס השני כשהתגורר בספרד.

להלן השתלשלות המעשה: לאחר שקרלוס השני עלה לשלטון ב-2014 שיגר אליו אבטליון מכתב ובו הסביר, כי כתושב ספרד ממוצא ספרדי הוא סבור שעל המלך לאמץ שני פרויקטים: חינוך וטיפול בשחיתות. הוא הסביר את הצעתו וקיבל תשובה כי המלך קרא ומודה על הרעיונות.

ביולי 2016, לאחר שהתמנה למלך, הקדיש המלך את נאומו לצורך להילחם בשחיתות ואכן הקים את משטרת השחיתות. מאז משטרה זו עצרה, כלאה, הענישה ובלמה את המנהג הכמעט שגור של גניבת כספי ציבור ע"י נבחרים.

היום אין אצלנו פחד מרשויות החוק מדגיש אבטליון. לקיחת שוחד נפוצה אצלנו כהכרח בל יגונה. אפילו, לכאורה, ע"י מי שעמד בראש המדינה. ראש הממשלה לשעבר נאשם, כידוע, בשוחד, מרמה והפרת אמונים.

אין אצלנו פחד מרשויות החוק, מדגיש אבטליון. לקיחת שוחד נפוצה אצלנו כהכרח בל יגונה. אפילו, לכאורה, ע"י מי שעמד בראש המדינה ונאשם, כידוע, בשוחד, מרמה והפרת אמונים

וועדת מומחים שמינה מבקר המדינה ב-2014 כצוות למאבק בשחיתות כתבה בדוח שפרסמה כי יש להנהיג חובת דיווח כללית על הכנסות ונכסים, וציינו את התועלת המרכזית – חלוקה צודקת של הסיוע הממשלתי על פי מבחן הכנסה – תייעל את מנגנוני התמיכה באוכלוסיות הנשענות על תשלומי ההעברה מהמדינה.

במסמך שהוציא משרד המשפטים בחודשים האחרונים נכתב:

"ישראל מחויבת לתפיסה כי השחיתות והשוחד הן תופעות חוצות גבולות החותרות תחת הממשל התקין והפיתוח הכלכלי ומעוותות תנאים תחרותיים, וכי לפיכך יש צורך בגישה מקיפה ורב-תחומית כדי למגר תופעות אלו ולהיאבק בהן ביעילות, תוך דגש על שיתוף פעולה בינלאומי. בהתאם לכך, הצטרפה ישראל לשתי אמנות בתחום המאבק ומניעת שחיתות:

  • ביום 22.12.2008 החליטה הממשלה (החלטה מספר 4355) לאשרר את הצטרפותה לאמנת האו"ם נגד שחיתות.
  • ביום 12.2.2009 החליטה הממשלה (החלטה מספר 4481) להצטרף לאמנת ה-OECD למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות. עוד לפני ההצטרפות לאמנה זו, בחודש יולי 2008 הוספה חוק העונשין הישראלי עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור של מדינה זרה או לעובד של ארגון ציבורי בינלאומי (ס' 291א לחוק העונשין, התשל"ז-1977)".

ונוסיף – יפה שעה אחת קודם.

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 570 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מתחת לפני השטח, מתגלה תמונה לא שגרתית בפוליטיקה האיראנית: מתח מתגבר בין הדרג המבצע למנהיג העליון ● האופוזיציה החדשה שנוצרה חוששת כי האייתוללה מנסה לתעל את הירושה לבנו מוג'תבא - ויש הטוענים שח'מינאי הבן כבר מנהל את איראן מאחורי הקלעים ● כל זה משפיע על עמדת איראן בכל הקשור לחתימה על הסכם הגרעין, והמערב מסרב להתגמש יותר ● פרשנות

עוד 663 מילים

המבחן האמיתי של ההנהגה הישראלית ושל הציבור מתחיל רק עכשיו ● יש לתרגם את הפסקת האש לתהליך דיפלומטי אמיץ שיניב אופק לפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני ● אחרת, מדובר רק בהפסקה זמנית עד לפרוץ סבב לחימה נוסף ● השחר עדיין יכול להוביל ליום בהיר וחדש ● דעה

עוד 1,280 מילים

אשקלון דורשת אותן הטבות מס כמו בעוטף עזה

תושבי קו העימות הדרומי מקבלים פטור ממס על 20% מההכנסות ● אשקלון לא מקבלת את ההטבה אפילו שהעסקים בעיר נאלצו להישאר סגורים גם בסבב האחרון ● שר האוצר ליברמן מבטיח לפצות עובדים שנפגעו מהגבלות התנועה – אך לא עסקים ● חבר מועצה באשקלון: "הייתה פה עיר רפאים, כמעט הכול סגור. לא מתייחסים לפגיעה בעסקים ואחרי סבב קצר מדפדפים הלאה"

עוד 1,121 מילים ו-1 תגובות

"החוסן של הנגב הוא צורך ביטחוני לא פחות חשוב"

חגי רזניק, לשעבר מנכ"ל משרד השיכון, השקיע את מרב חייו בפיתוח הנגב, שם גדל ● כעת הוא מסמן מטרה שאפתנית: להביא להקמת שדה התעופה הבינלאומי השני בנבטים ● בשבוע שעבר פרסם מחקר הטוען כי הקמת שדה התעופה תציל את הנגב ● לזמן ישראל הוא אומר: "משילות זה לא רק חוק וסדר. משילות זה גם היכולת של המדינה לתת מענה לאזרחים, לספק להם שירותים ראויים"

עוד 990 מילים

בכירים במפלגה טוענים: דילים קרסו - שינויים בצמרת

שיעור ההצבעה כמו ב-2019 - 58% ● ראש עיריית פ״ת רמי גרינברג נעצר בחשד לקבלת שוחד ● עמר בר-לב על תוצאות הפריימריז בעבודה: הבוחר אמר את דברו - ממשיכים קדימה ● מרב מיכאלי: בר-לב הוא נכס למפלגת העבודה ולמדינה ● הפרקליטות הודיעה למיכאל בן ארי כי נשקלת העמדתו לדין בגין הסתה לגזענות ● סמוטריץ׳: ציד מכשפות שיקרי ● גלאון: הכהניסט הזה עקף אותך בסיבוב

עוד 39 עדכונים

השר הזוטר ממפלגת כולנו כובש את הליכוד

לראשונה בחייו, השר לשעבר אלי כהן מתמודד היום בפריימריז של הליכוד - והוא צפוי לתפוס את אחד המקומות הראשונים ברשימה ● אם זה יקרה, מדובר באחד ההישגים המרשימים בתולדות המפלגה ● כהן, שעזב את הליכוד לטובת כולנו של כחלון רק כדי לחזור אליה, ידע לחבור לדילים החשובים עם המסרים הנכונים - והחשוב מכל: לתחזק במשך כל השנים פעילים נאמנים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
היטלר והנאציזם זה היה חולניות זמנית, אי שפיות זמנית בהיסטוריית גרמניה. להבדיל, הליכוד היום של ביבי זה מחיר ההתבהמות של בצע הכסף וההסתאבות שהיא היא השורש, שורש מפוצל, דו ראשי, של הסתאבות... המשך קריאה

היטלר והנאציזם זה היה חולניות זמנית, אי שפיות זמנית בהיסטוריית גרמניה. להבדיל, הליכוד היום של ביבי זה מחיר ההתבהמות של בצע הכסף וההסתאבות שהיא היא השורש, שורש מפוצל, דו ראשי, של הסתאבות וחזירות קפיטליסטית. צ'אושסקו זה המשל!

עוד 683 מילים ו-1 תגובות

הנימוקים שצירף אתמול בית המשפט לגזר דינו של יעקב ליצמן, מלמדים שקודם כל סומנה המטרה - לאמץ את ההסדר הרופס שחתם עליו מנדלבליט לפני פרישתו - ורק אז נתפרו הנימוקים שאמורים להצדיק זאת ● בדרך לשם, הצליח השופט לעשות כמעט כל שגיאה אפשרית בכל הנוגע לטיפול השיפוטי בעבירות של שחיתות שלטונית ● פרשנות

עוד 945 מילים ו-1 תגובות

לפחות תריסר משפחות יהודיות עשו את הונן מתעשיית הדלקים ● ברקע משבר האקלים, חלקן מנסות לשנות את ההיסטוריה ולתרום לארגונים ירוקים בזמן שחלקן ממשיכות להשקיע בתעשייה המזהמת ● המשפחות היהודיות אומנם לא לקחו חלק בקמפיין להטעיית הציבור האמריקאי בנוגע לאיום הטמון בשינוי האקלים – אך גם לא פעלו לעצור אותו

עוד 1,592 מילים ו-1 תגובות

לפיד וגנץ הוכיחו במבצע "עלות השחר" כי אפשר לאמץ גישות שונות מבחינה מבצעית, מדינית והסברתית – וגם להצליח ● בכך השניים פוצצו את בלון המנהיג חסר התחליף של נתניהו ● רה"מ ושר הביטחון בחרו להיות היוזמים אך עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בגישה חד־פעמית או עקבית ● בדומה לנתניהו, לפיד וגנץ בחרו לסכם את המבצע בתקשורת בלי לאפשר שאלות – אך גם את זה היה ראוי לשנות ● פרשנות

עוד 993 מילים ו-1 תגובות

תוצאות הפריימריז בעבודה: נעמה לזימי ראשונה, גלעד קריב שני ואפרת רייטן שלישית

עמר בר-לב נדחק למקום התשיעי ברשימת המפלגה לכנסת ונחמן שי - למקום ה-17 ● הרצוג שוחח עם פוטין על פעילות הסוכנות היהודית ברוסיה ● בית המשפט המחוזי בתל אביב פסל את דודו לניאדו, שהורשע בפריצה ובתקיפה, מלהתמודד בבחירות בליכוד ● חמישה חודשי מאסר על תנאי נגזרו על השוטר סגן-ניצב ניסו גואטה, שהורשע בתקיפת צלם ומפגין במחאה נגד נתניהו

עוד 50 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה