מי שגדל, כמוני, בברה"מ, בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, לאחר האביב של חרושצ'וב וטרם התפרקותה, מכיר היטב את המונח "הגירה פנימה", כאשר האזרח מתכנס עם משפחתו וחוג החבריו הקרובים לסוג של מעגל מנטלי מבודד מרצון.
בלי כלי תקשורת רשמיים, בלי פרופגנדה, בלי סוכני הממסד, אבל עם לא מעט אינפורמציה מבחוץ: שידורי רדיו (ערוצי Svoboda, BBC ואפילו שידורים מישראל בשפה הרוסית היו בהישג ידינו במערב אוקראינה, בעיר צ'רנוביץ, נקודה הכי מערבית של האימפריה הסובייטית), עם המכתבים הרבים מישראל וארה"ב מהמשפחה והחברים, וגם עם הספרות המחתרתית הרוסית הנפוצה באותה העת.
ד"ר רומן ברונפמן כיהן בכנסת בין השנים 1996-2006 ומשמש כחבר בצוות ההיגוי של מכון זולת. מחבר הספר (עם לילי גלילי) על העליה מברה"מ "המיליון ששינה את המזרח התיכון", הוצאת מטר, 2012, הוא מומחה לבריה"מ ומזרח אירופה, חובב קריאה, כתיבה, ואיסוף קרמיקה ישראלית ועתיקות.
הכותרות הראשיות עכשיו
השינוי הדרמטי שחל בשנתיים האחרונות במזרח התיכון הוא ללא ספק בזכות עוצמתו של צה"ל. אך מנגד, כיצד התפרק "ציר ההתנגדות" שהיה אמור לאחד את הזירות ולשגר עלינו אלפי טילים? מסתבר שהברית הזו הייתה סדוקה עוד לפני המלחמה. להלן הפרטים.
* * *
תסריט הבלהות של ישראל עד לפני כשנתיים, היה ללא ספק שבשעת המערכה הכוללת – כל חלקי "ציר המֻקַאוַּמַה" (ההתנגדות) שבנתה איראן יתקיפו את ישראל בו-זמנית.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
החופש הגדול כבר כאן ועמו תופעה מוכרת היטב: אלפי בני נוער מצטרפים בחודשי הקיץ לשוק העבודה. עבור חלקם זוהי עבודה ראשונה, אחרים מכירים את חווית העבודה מהקיץ הקודם. עבור המעסיקים — התקופה הזו דורשת משנה זהירות ואחריות מוגברת.
לאחרונה, פרסם משרד העבודה דגשים חדשים ומדויקים בנוגע לאחת מחובות הליבה של המעסיקים — החובה למסור מידע בטיחותי ולהדריך את העובדים. על פי תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט-1999, אין די בקליטת עובד והצבתו בעמדה; המעסיק חייב להסביר, להדריך ולוודא שהעובד מבין את הסיכונים הקיימים בתפקידו ואת הדרכים להימנע מהם.
עו"ד קלאודיה דוד הייתה בעברה פרקליטה ומנהלת בפרקליטות מחוז ת״א (פלילי) ומומחית תוכן לתחום הרשלנות הפלילית בפרקליטות המדינה (בין היתר יו"ר פורום הרשלנות הארצי בפרקליטות המדינה). כיום בעלת משרד בוטיק המתמחה באירועי רשלנות פלילית ובטיחות בעבודה.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צימצום הסחר זה דבר טוב או רע? ירידה בצריכה, בבזבוז המשווע, בשינוע, בהררי האשפה, בהתחממות הגלובאלית, בהרס היערות, האגמים והנהרות זה דבר טוב או רע? השליטה של הכלכלנים בעולם היא דבר טוב או רע?
זה הזמן לאפריקה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אפריקה אבודה.
השחיתות השלטונית היא חלק אינטגראלי ממערכת החיים והסיבות לכך הן רבות מדי מכדי לנסות לתקן. אין לי פיתרון למעט ייאוש. רק יוזמה פנימית של מנהיגות מקומית בסדר גודל של משה רבינו, דוד המלך ואחאב, אולי תצליח להזיז את הענק השחור משחור הזה. האפלקציות שמצליחות באפריקה הן אותן אפליקציות אישיות שמצליחות לתת ליחיד הרגשת שליטה על חייו. החיים שם ג'ונגל תרתי משמע ואדם לאדם זאב. מייאש כמו שזה נשמע.
אני בעד להשתמש ביבשת הזו כשדה ניסויים ואולי משהו מההמצאות האלה יעזרו לממשל תקין שיאפשר וילמד את הציבור שאפשר גם אחרת.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם