בתדרוך שקיימו הבוקר (ב') גורמים מדיניים בכירים לכתבים מדיניים נאמר שלפני מבצע עלות השחר היה בידיהם מידע שהחמאס לא יכנסו לסבב ולפיכך ההנחה היתה שמדובר יהיה במבצע קצר. הגורמים המדיניים הבכירים ציינו כי העובדה שהחמאס לא היה חלק, היתה מרכיב חשוב בקבלת ההחלטות. "ידענו ברמת שטח גבוהה שחמאס רוצה להישאר בחוץ. הם לא מימשו את השליטה שלהם בשטח בימים טרום המבצע". מצד שני היה ברור גם שחמאס לא פועלו לחדול את הג'יהאד בימים של לפני המבצע.
לדברי אותם גורמים מדיניים בכירים, התפיסה היא שהתמריצים הכלכליים בשנה האחרונה מאוד חשובים לאוכלוסיה בעזה, וניתן היה לראות את זה בצורה ברורה בימים האחרונים, כאשר האוכלוסיה בעזה ידע עד כמה הכל יכול להתדרדר. "המדיניות של הממשלה תחת בנט בנושא הכלכלי מול עזה היתה עקבית וזה המשיך עם לפיד. מבחינתנו, זו מביא לנו תועלת גדולה בפעולות שלנו. הכניסה של פועלים לישראל מהווה פוטנציאל לעצירה של התלקחות. זה הביא את הלחץ למקום שרצינו" אמרו הגורמים המדיניים הבכירים. לדברי אותם הגורמים, גם התוצאות של מבצע שומר חומות (במאי 2021) עדיין מחזיקות את החמאס מורתע.
באשר להתקדמות כלשהי בנושא השבויים והנעדרים, אמרו הגורמים המדיניים הבכירים ש"כדאי לא לפספס את ההזדמנות ביום שאחרי. זה נושא סבוך, אי אפשר להסתפק רק בשקט אל מול הג'יהאד הפלסטיני".
עוד ציינו אותם הגורמים הבכירים, כי למן הרגע הראשון אחת המטרות היתה למנוע אסקלציה ולפיכך כבר מיום שבת קודמו תהליכים מדיניים שהובילו לסגירת המבצע. "בימים של לפני התקיפה, הכוונה היתה שהג'יהאד יגיב ללחץ של החמאס, וזה יוריד את מפלס החיכוך והאיום עלינו. זה לא קרה וכאשר הבנו שהם ממשיכים לתכנן תקיפות, יצרנו כמה ימים מצב שבו אין קו ראייה ישיר לירי. אך אי אפשר היה להמשיך ולהחזיק את העוטף כך וכשראינו שאנחנו לא מצליחים למנוע את כוונות הירי שלהם, הבנו שיוצאים לפעולה".
עוד ציינו הגורמים המדינים הבכירים כי העובדה שמזכ"ל הג'יהאד זיאד נח'אלה היה בטהרן בימי המבצע, הקשתה עליו לתת הנחיה לסיום המבצע. אך לדבריהם "התיווך המצרי היה מאוד הדוק ואינטנסיבי ובשלב כלשהו במוצאי שבת היתה דרישה להפסקת אש הומניטרית, אך ראש הממשלה לפיד ושר הבטחון גנץ לא הסכימו לכך. הם רצו הפסקת אש מלאה". הגורמים ציינו כי לקטארים היה תפקיד משמעותי כשחקן שמייצר יציבות כלכלית באיזור.
עוד אמרו הגורמים המדיניים הבכירים שהתיאום בדרג המדיני היה הדוק. ראש הממשלה לפיד ושר הבטחון גנץ דיברו בטלפון ביניהם מספר רב של פעמים ביום ולא הסתפקו בשיחות, אלא דאגו למפגשים פיסיים. בנוסף ציינו כי גם לראש הממשלה החליפי בנט היתה תרומה משמעותית במהלך הדיונים.
באשר לנושא שחרור שני העצירים הבכירים מן הג'יהאד האיסלמי – בסאם א-סעדי, וחליל עוואודה (עציר השובת רעב), אין לישראל כוונה לשחרר אותם. המצרים ביקשו שיתאפשר דיאלוג בנושא הזה (מול המצרים), וישראל הסכימה לשוחח על כך, אך אין הדבר אומר שישראל תסכים לשחררם בהווה או בעתיד.
עלייתו של משטר חדש בסוריה על חורבות משטרו של בשאר אסד זוכה ליחס קריר למדי במצרים. נכון לכתיבת שורות אלו, לא הגיעה לדמשק אף משלחת מצרית רשמית כדי לפגוש את נציגי המשטר הסורי החדש.
אמנם המשטר המצרי נוקט שפה דיפלומטית, המתאפיינת בהבעת רצון להבטיח את יציבותה של סוריה ובתמיכה באחדותה, אך מאידך גיסא, הוא מגלה חשש מהותי מפני צמיחת ישות אסלאמיסטית טרוריסטית פרו-טורקית על אדמת סוריה.
ד״ר מיכאל ברק הוא חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור ICT, מרצה באוניברסיטת רייכמן וחוקר מצרים במרכז משה דיין לחקר המזה״ת ואפריקה. תחומי מחקרו הם: אסלאם פונדמנטליסטי, טרור אסלאמי, מצרים המודרנית, אסלאם פוליטי - האחים המוסלמים, הזרם הסלפי והסופי בעולם הערבי ורשתות חברתיות בעולם הערבי.
מה אתם רוצים מיצחק הרצוג? למה ציפיתם? לנשיא אמיץ? דעתן? יוזם? מוביל? נשיא עם ביצים, שלא פוחד לומר את מה שהוא חושב? נשיא אקטיבי, שנלחם, למשל, בשחיתות השלטונית?
למה ציפיתם? לנשיא עם עמוד שדרה? עם חזון? למנהיג בעל השראה? לדמות כריזמטית, שתאחד את העם? למה ציפיתם מהאזרח מספר 1? לאישיות שהיא מעל הפוליטיקה?
ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חיים הרצוג, אביו של בוז, היה קצין מודיעין כושל (ליל הברווזים) שהפך לעוכר דין של העשירון העליון (הרצוג-פוקס-נאמן) ועשה חוקית המון כסף. את השלב הפוליטי בחייו הוא החל לאחר שזכה במדיה למעמד על, כפרשן צבאי של מחדל מלחמת יום הכיפורים, עד שנבחר לנשיא והוכיח שהוא עוכר דין מעולה בקומבינות (חנינת ראשי ואנשי השב"כ בפרשת קו 300 אבל לא רק). בוז קיבל ממנו את הנכלוליות הקומבינטורית העוכר דינית. הוא שתק בחקירת העמותות של אהוד ברק, ובכך הציל אותו ואת ברק מהעמדה לדין פלילי. אחר כך טיפס במעלה הפוליטיקה, עד שנתקל באיסוף החומרים הדקדקני של ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו וצוות חוקריו הפרטיים. מה הם גילו ומהי מהותה של עסקת הסחיטה רק שניהם יודעים, והם לא יגלו לנו. הפרק הראשון בעסקה, הפסדו של בוז בבחירות 2015 לשקרניהו ("אשמור על שקרניהו מאוחדת). הפרק השני בעסקה – מינוי הבוז ליו"ר הסוכנות, הפרק השלישי בעסקה – הבטחת בחירתו של בוז לנשיא בידי הכנסת. הבוז בסך הכל ממלא בארבע השנים האחרונות את חלקו בעסקת הסחיטה עם השטן שקרניהו, לפניו עוד שלוש שנים של מילוי, כך שיש למה לצפות!
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם