החטופה המשוחררת נעמה לוי מספרת שהדבר שהפחיד אותה יותר מכול בשבי היה תקיפות חיל האוויר הישראלי.
לוי, אחת מחמש חיילות התצפיתניות ששוחררו בינואר במסגרת עסקת הפסקת האש עם חמאס, אמרה לנוכחים בכיכר החטופים בתל אביב:
"הם באים בהפתעה. קודם אתה שומע שריקה, מתפלל שזה לא ייפול עליך, ואז — הבומים. רעש חזק מספיק כדי לשתק אותך. האדמה רועדת."
"בכל פעם הייתי בטוחה שזה הסוף שלי. זה גם מה שסיכן אותי יותר מהכול — באחת ההפצצות קרס חלק מהבית שהייתי בו. הקיר שנשענתי עליו לא קרס, וזה מה שהציל אותי."
"זו הייתה המציאות שלי — ועכשיו זו המציאות שלהם," הוסיפה לוי. "גם עכשיו יש חטופים ששומעים את אותן שריקות ובומים, רועדים מפחד, ואין להם לאן לברוח. רק להתפלל ולהיצמד לקיר בתחושת חוסר אונים נוראית."
לדבריה, בשבועות הראשונים לשביה הוחזקה לבד – "רק אני והחוטפים שלי, כל הזמן בבריחה."
"היו ימים שלמים בלי אוכל וכמעט בלי מים. יום אחד לא נשאר לי כלום – אפילו לא מים. למזלי, התחיל גשם. החוטפים שמו סיר מחוץ לבית, והגשם מילא אותו. שתיתי את מי הגשם, וזה הספיק גם לאורז. זה מה שהחזיק אותי."
"בזמן שהייתי בשבי, לא האמנתי שיש מישהו שיכול לדעת מה עובר עלינו – ועדיין להסכים להשאיר אותנו שם," היא אמרה. "אבל אז חזרו החטופים הראשונים, והם סיפרו מה קורה שם. הם סיפרו את האמת. אבל האמת הזו לא הספיקה."
"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".
פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.
ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.
הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.
עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנויוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו