ישראל וסוריה מקיימות מגעים ישירים ומנהלות בשבועות האחרונים פגישות פנים אל פנים במטרה להרגיע מתחים ולמנוע עימות באזור הגבול בין שתי המדינות, כך מסרו חמישה גורמים המעורים בנושא.
הקשרים הללו מהווים התפתחות משמעותית ביחסים בין שתי המדינות, הנתונות זה עשרות שנים בעימות, בזמן שארצות הברית מעודדת את השליטים האסלאמיסטים החדשים בדמשק לכונן יחסים עם ישראל, וישראל מצידה מצמצמת את קצב התקיפות האוויריות בסוריה.
ההתפתחויות הללו נשענות גם על מגעים עקיפים שהתנהלו בתיווך צד שלישי מאז שארגון המורדים האסלאמיסטי היאת תחריר א־שאם הדיח את נשיא סוריה לשעבר, בשאר אל־אסד, בדצמבר, כך לפי שני גורמים סוריים, שני מקורות מערביים ומקור מודיעיני אזורי המעורב בנושא.
אותם גורמים דיברו בעילום שם בשל הרגישות הגבוהה של הנושא עבור שתי המדינות שאין ביניהן יחסים רשמיים ויש ביניהן היסטוריה ארוכה של עוינות. המגעים הישירים והיקפם לא דווחו קודם לכן.
מהצד הסורי, לפי המקורות, את המגעים מוביל אחמד א־דלתי, בכיר ביטחוני שמונה לאחר הדחת אסד לתפקיד מושל מחוז קוניטרה, הסמוך לגבול עם רמת הגולן שבשליטת ישראל. בתחילת השבוע מונה גם לאחראי הביטחוני במחוז א־סווידא בדרום סוריה, שם מתגורר המיעוט הדרוזי.
רויטרס לא הצליחה לברר מי הם המשתתפים מהצד הישראלי, אם כי שני מקורות אמרו כי מדובר בבכירים ביטחוניים.
שלושה מהמקורות אמרו כי התקיימו כמה סבבים של פגישות ישירות באזור הגבול, כולל בשטח הנתון לשליטה ישראלית.
משרד החוץ הישראלי ובכירים סורים טרם הגיבו לפניות רויטרס בנושא.
בתחילת החודש, נשיא סוריה, אחמד א־שרע, אישר קיום שיחות עקיפות עם ישראל, שלדבריו נועדו להרגיע את המתיחות – הצהרה בולטת שהגיעה לאחר דיווח של רויטרס כי איחוד האמירויות מתווכת בין הצדדים.
ישראל מחזיקה ברמת הגולן מאז מלחמת ששת הימים ב־1967, והשתלטה על שטחים נוספים לאחר הדחת אסד בדצמבר, תוך שהיא מציינת חששות מהעבר הקיצוני של השליטים החדשים.
ישראל ניהלה גם מערכת תקיפות אוויריות שהשמידה חלקים נרחבים מהתשתיות הצבאיות של סוריה, תוך שהיא מפעילה לחצים על וושינגטון לשמור על סוריה חלשה ומבוזרת.
ואולם, בתקופה האחרונה ניכרת ירידה בקצב ההפצצות ובגילויי הביקורת מצד ישראל.
ב־14 במאי התקיימה פגישה בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא־שרע בריאד, שהביאה לטלטלה במדיניות האמריקאית כלפי סוריה וסימנה לממשלת הימין הישראלית שעליה לשקול להגיע להבנות עם א־שרע.
לפי מקור מודיעיני אזורי, מעורבותו של טראמפ הייתה נקודת מפנה ששיבשה את האסטרטגיה הישראלית לאחר עידן אסד, שהתבססה על ניצול הפיצול הפנימי בסוריה.
הבנות רחבות יותר?
השקט היחסי בחודש מאי לווה גם בירידת המתיחות באזור א־סווידא, שבו התנהלו בחודש שעבר קרבות עקובים מדם בין פלגים דרוזיים חמושים – חלקם בתמיכה ישראלית – לבין לוחמים סונים.
על רקע הלחימה, ישראל ביצעה סדרת תקיפות אוויריות, ובהן תקיפה בסמוך לארמון הנשיאות בדמשק, שלדבריה היו אזהרה בשל איומים כלפי הדרוזים – קבוצה דתית המהווה זרם באסלאם, שיש לה מאמינים בסוריה, לבנון וישראל.
כעת ממוקדים המגעים הישירים בעיקר בסוגיות ביטחוניות, כגון מניעת עימותים והפחתת חדירות ישראליות לכפרים סוריים סמוכי גבול, אך שניים מהמקורות אמרו כי יש למגעים פוטנציאל להוביל בעתיד להבנות מדיניות רחבות יותר.
"כעת מדובר בשלום במובן של היעדר מלחמה – לא בנורמליזציה", אמר גורם המעורב בשיחות מאחורי הקלעים.
טראמפ ציין לאחר פגישתו עם א־שרע כי המנהיג הסורי הביע נכונות להגיע בעתיד לנורמליזציה עם ישראל, אך הוסיף כי התהליך ייקח זמן.
א־שרע עצמו לא הגיב ישירות לדברים, אך אמר כי הוא תומך בחזרה להסכמות הפסקת האש מ־1974, שבמסגרתן הוקמה רצועת ביטחון של האו"ם ברמת הגולן.
השליטים החדשים בדמשק פועלים שוב ושוב כדי להבהיר שאינם מהווים איום על ישראל – כולל מפגשים עם נציגי הקהילה היהודית בדמשק ובחו"ל ומעצר שני בכירים בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שלקחו חלק במתקפת 7 באוקטובר 2023 בראשות חמאס.
במכתב ששלחה סוריה בחודש שעבר למשרד החוץ האמריקאי, ואשר הגיע לידי רויטרס, נכתב: "לא נאפשר שסוריה תהפוך למקור איום על אף צד, כולל ישראל".
![מסמכים על אלי כהן שחולצו מסוריה (צילום: לשכת רה"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/05/WhatsApp-Image-2025-05-18-at-16.14.34-1024x640.jpeg "מסמכים על אלי כהן שחולצו מסוריה (צילום: לשכת רה"מ)")
לאחרונה אף הביעה ההנהגה הסורית רצון טוב כשאישרה את מסירת חפציו של המרגל הישראלי המנוח אלי כהן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו