שורד השבי עמרי מירן פרסם מסר ראשון, שבוע לאחר חזרתו הביתה:
"חזרתי לארץ, לחיים, וגיליתי שכולם מכירים אותי. אני אמנם לא מכיר כל אחת ואחד מכם אבל ראיתי אתכם, קיבלתי הצצות שונות למאבק שניהלתם עבורי ועבור יתר החטופים.
"ראיתי אתכם עומדים שבוע אחר שבוע בכיכר, בצמתים, בכל הארץ, ועל כך עם ישראל – תודה ענקית. תודה רבה, אין לי מילים לתאר עד כמה אני אוהב אתכם, ומעריך אתכם על כך שלא ויתרתם עלינו.
"במהלך השבי, מה שהחזיק אותי היה לדמיין את הדברים הכי פשוטים בחיים ועם בנותיי, לשחק איתן, לטפל בהן, לנשום אותן. בזכותכם זה הפך למציאות, קיבלתי את אשתי ובנותיי בחזרה, וחזרנו להיות משפחה שלמה.
"אני מעוניין להודות תודה ענקית ללוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים וליתר הלוחמים בכוחות הביטחון, למרות הכאב והטרגדיה הנוראית אני גאה בצבא שלנו, בלוחמיו ובמפקדיו.
"אני מתכוון לעשות כל שביכולתי, כדי להשלים את המשימה – עד השבתו של החטוף האחרון. מניסיוני אסור שאף משפחה תמשיך לחיות באי ודאות שכזה.
"ושוב תודה ענקית, אני בבית החצי זמני שלנו בכרמים חופשי ונושם אוויר עם משפחתי האהובה. מודע לכך שהדרך עוד ארוכה לשיקום, בנייה מחדש והבראה, ויחד עם זאת יודע שיהיה טוב, טוב מאוד".
מאז ה־7 באוקטובר אני נושאת איתי תחושה אחת שקשה להשתחרר ממנה: ישראל כולה השתנתה, אבל לא באותו הקצב ובאותה תשומת הלב בכל מקום.
הדרום היה במרכז. הכאב שם היה מיידי, התגובה הייתה עצומה, והעיניים של כולנו הופנו לשם. בצדק. אבל ככל שעברו השבועות והחודשים, הבנתי משהו נוסף – בזמן שהשיח הציבורי מתרכז במה שנראה לעין, בצפון מתרחש משבר שקט, מתמשך, כזה שלא תמיד נכנס לכותרות.
שרה מאלי היא מנכ"לית מגבית קנדה בישראל - ארגון הגג של הפדרציות היהודיות בקנדה, מנהלת את שיתופי הפעולה מול ישראל ומול שותפים אסטרטגיים. היא מובילה יוזמות פילנתרופיות רחבות היקף ותמיכה בפרויקטים בישראל, כולל השקעות בחינוך ובשיקום קהילות בעקבות משברים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
את מה שקורה לישראל עם איראן ניתן אכן להקביל במובנים מסוימים למצב היהודים באירופה של לפני השואה, כפי שנרמז מדברי אישים שונים. ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לכך בעקיפין, וגם דברי פרידריך מרץ, קנצלר מערב גרמניה, רומזים על כך.
לדברי מרץ, הם (כלומר היהודים) לא רצו להיתפס שוב בלתי מוגנים. אפשר להשלים את דבריו במילים שלא נאמרו: כשקם מישהו שרוצה להשמיד את היהודים, כפי שקרה בעיקר בשואה.
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואני מבקש לפתוח בהערה לשונית על ההבדל בין מורה למחנך. המסגרת בה נמצאים הילדים והנכדים שלנו בין כיתות א' ל-י"ב מכונה "מערכת החינוך"; לא מערכת ההוראה. לעומת זאת, עובדי המערכת הזאת מכונים "מורות" או "מורים", על פי רוב לא "מחנכות" ו"מחנכים".
לעומת זאת, עבודת המורים היא "חינוך", לא "הוראה". ההוראה נתפסת כמצמצמת את התחום בעוד ש"חינוך" מרחיב אותו. ה"הוראה" קשורה יותר אל מה שנתפס בעבר כהנחלת ידע. "חינוך" מתייחס גם אל כל מה שסביב הנחלת הידע – ערכים, כישורים ומיומנויות, שחשיבותם הולכת וגדלה עם הטכנולוגיה המסתערת.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.











































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו